לידה שקטה, הנקראת גם לידת מת, היא אובדן התינוק בשלבי הריון מתקדמים או במהלך הלידה. גם הפלה טבעית וגם לידה שקטה מתארים אובדן הריון, אבל הם שונים במועד שבו האובדן התרחש. ישנם 3 סוגים של לידה שקטה המאופיינים במועדים שלהם[1]:
לידת מת מוקדמת - מוות עוברי המתרחש בין השבועות 20 ל-27 להריון.
לידת מת מאוחרת - מוות עוברי המתרחש בין השבועות 28 ל-36 להריון.
לידה שקטה - מוות עוברי המתרחש אחרי השבוע ה-37 להריון.
יש כמעט 2 מיליון לידות שקטות מדי שנה בעולם – לידה שקטה אחת כל 16 שניות.
למעלה מ-40% מכלל הלידות השקטות מתרחשות במהלך הצירים.
לידה שקטה היא אירוע נפשי קשה שלא זוכה להתייחסות מספקת במוסדות הבריאות. היא כרוכה בהשלכות פסיכולוגיות, במיוחד לנשים ובני משפחותיהן, ועלולה להוביל לדיכאון.
רוב הלידות השקטות אינן רשומות. שיפור המערכות לדיווח לידות שקטות הוא עניין של זכויות אדם ותנאי הכרחי לצורך ניטור ושיפור איכות הטיפול, שיביא לצמצום לידות שקטות[3].
בעיות מולדות אחראיות לפחות ל-10% מהלידות השקטות במדינות בעלות הכנסה גבוהה[4].
בשליש מהמקרים של לידות שקטות לא ידוע מדוע העובר מת[5].
לידה שקטה תסמינים
כל אישה עשויה לחוות תסמינים בצורה שונה. עם זאת, ישנם תסמינים נפוצים יותר של לידה שקטה ואלה יכולים לכלול[6]:
הפסקת תנועת העובר והבעיטות.
דימום וגינלי או כתמים.
אין פעימות לב של העובר בבדיקת סטטוסקופ או דופלר.
אין תנועות עובר או פעימות לב באולטרסאונד, מה שהופך את האבחנה הסופית שהתינוק מת.
סיבות וגורמי סיכון
סיבות עם טיפול בריאותי איכותי לאורך כל ההיריון והלידה, הרבה מהלידות השקטות ניתנות למניעה. הגורמים העיקריים ללידה שקטה כוללים[4]:
זיהומים - נגיף, טפיל, חיידק או פתוגן אחר גורמים לעד 50% מהלידות השקטות במדינות מתפתחות, ולעד 25% מהלידות השקטות במדינות מפותחות. לפעמים הזיהום לא גורם לתסמינים, כך שלא ניתן לדעת שיש בעיה עד שמתרחש סיבוך הריון.
בעיות עם השליה או חבל הטבור - השליה היא איבר המאפשר העברת חומרים מזינים לעובר דרך חבל הטבור. בעיה במעבר בין השליה לחבל הטבור יכולה למנוע מהעובר לקבל את החמצן, הדם וחומרי המזון הדרושים לו להתפתחות. היפרדות שליה היא כאשר השליה נפרדת מהרחם. היא אחראית ל-10% עד 20% מכלל הלידות השקטות. חבל טבור מעוות יכול להוביל ללידת מת אם הוא מונע מהעובר לקבל מספיק חמצן - זה גורם ל-10% מהלידות השקטות.
מום מולד - לעובר יכול להיות מצב גנטי שעלול למנוע מאיברי העובר לגדול ולפעול כראוי.
הגבלת גדילה תוך רחמית – מצב בו העובר לא מקבל את התזונה שהוא צריך כדי לגדול בקצב בריא. מצב זה נחשב לסיבה שכיחה ללידות שקטות.
סיבוכי הריון – בעיות בריאותיות במהלך ההיריון נפוצות יותר בקרב נשים הסובלות ממצבים כרוניים כגון סוכרת, זאבת, לחץ דם גבוה, השמנת יתר או הפרעה בקרישת דם. הסיבוכים שעלולים לצוץ הם:
רעלת הריון - לחץ דם גבוה שמתחיל במחצית השנייה של ההריון.
כולסטזיס (עימדון מרה) בהיריון - סוג של מחלת כבד המתפתחת מאוחר בהריון.
קרע ממברנות לפני לידה (PROM) - כאשר שק המגן מלא בנוזל המקיף את העובר נקרע מוקדם מדי.
במקרים מסוימים תיתכן לידה שקטה עם סיבה לא ידועה, וככל שאישה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההריון כך גדל הסיכוי שהלידה השקטה תהיה לא מוסברת. נתיחה של התינוק ובדיקות מעבדה אחרות יכולות להסביר מדוע התינוק מת לפני הלידה[1].
לידה שקטה עלולה לקרות במשפחות מכל העדות ורמות ההכנסה, ולנשים בכל הגילאים. עם זאת, ללידה שקטה יש שכיחות גבוהה יותר בקרב קבוצות מסוימות[8]:
בני 35 ומעלה.
בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.
עישון סיגריות במהלך ההריון.
מצבים רפואיים מסוימים, כגון לחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר.
הריון מרובה עוברים כגון שלישיה או רביעייה.
היה איבוד הריון קודם.
חוסר גישה לשירותי בריאות איכותיים.
מתח נפשי.
אבחון ובדיקות
רוב הלידות השקטות מאובחנות לפני הלידה, וזאת באמצעות בדיקת אולטרסאונד שדרכה ניתן לשמוע את פעימות הלב של העובר. לאחר בחינת ההיסטוריה הרפואית של האם יבוצעו בדיקות לעובר, לחבל הטבור או לשליה, כדי לאבחן את סיבת המוות. הבדיקות כוללות[5]:
בדיקות לזיהוי זיהום – דגימת שתן, בדיקת דם, דגימה מהנרתיק או מצוואר הרחם יכולות לבדוק זיהום.
בדיקות גנטיות - דגימה של חבל הטבור יכולה לעזור לקבוע אם לעובר היו בעיות גנטיות שגרמו ללידה שקטה, כגון תסמונת דאון.
נתיחה שלאחר המוות - הליך כירורגי המאפשר לבחון את העובר מקרוב כדי לקבוע את סיבת המוות. ניתן לסרב להליך זה ו/או לברר עד כמה הנתיחה תהיה פולשנית. היתרון של נתיחה הוא שהיא מגדילה את הסיכוי ללמוד מה גרם ללידה שקטה. מחקרים מראים שנתיחה לאחר המוות יכולה להעלות את שיעור הגילוי מ-20% מהלידות השקטות ליותר מ-90%. מידע זה עשוי לעזור למנוע סיבוכים בהריונות עתידיים. ובכל זאת, כל מקרה הוא שונה, וזו החלטה אישית מאוד.
סיבוכים אפשריים
לידה שקטה יכולה להיות אירוע טראומטי מבחינה רגשית לשני ההורים, כמו גם עבור בני משפחה אחרים. אנשים רבים חווים רגשות אשמה או חרדה בעקבות אובדן התינוק. חלק מההורים חווים דיכאון או הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)[7].
טיפולים ותרופות
הטיפול בלידה שקטה תלוי בגורמים רבים כמו מספר שבועות ההיריון, גודל העובר וכמה זמן עבר מאז שנפסקו פעימות הלב של העובר. הטיפול יכול לכלול את הדברים הבאים[6]:
לחכות עד שהאם תלד בכוחות עצמה.
הרחבת צוואר הרחם ושימוש במכשירים ללידת העובר.
זירוז לידה באמצעות תרופות לפתיחת צוואר הרחם כדי לגרום לרחם להתכווץ ולדחוף החוצה את העובר.
בת 33 , אי פיריון לא ידוע , הכל אצלנו בבדיקות תקין , החזרה ראשונה נגמרה בעובר בלי דופק שבוע 6 , עוד 2 החזרות של עוברים טובים 4AA לא הצליחו ואני כבר לקראת החזרה רביעית , מדוע לדעתך? היתי בטוחה שבIVF זה כבר יקרה ....
בסדר אגיד לרופא למרות שהוא אמר פעם אחרונה שבאלטרסאונד הכל נראה תקין ולא ממליץ על היסטרו. מה לגבי העוברים המוקפאים שלי ? האם נחשבים טובים? סיכויים טובים?
שלום פרופ׳ ותודה מראש על המענה אני נמצאת במעקב לקראת הזרעה. במעקב זקיקים מהיום היה זקיק מוביל 22 מ״מ ועוד אחד 20 מ״מ Hl 8.4 ESTRADIOL (E-2) תוצאה 1099 pmol/L PROGESTERONE תוצאה קטן מ-2 בצהריים התקשרו מהמרפאה להגיד לי להזריק אוביטרל היום בערב אבל לא אמרו שעה. ההזרעה מתוכננת ליום חמישי (25.12.25) בשעה 15:30 חיפשתי באינטרנט לראות כמה שעות לפני ההזרעה צריך להזריק אוביטרל אבל בכל מקום כתוב משהו אחר. בבקשה תעזור לי שלא אעשה טעויות אם ההזרעה מתוכננת ליום חמישי הקרוב בשעה 15:30 מתי הכי אידיאלי להזריק את האוביטרל? המרפאה סגורה ואין לי טלפון ישיר של הרופא. ושאלה נוספת בבקשה- האם הזרקת אוביטרל מהיום כשההזרעה רק בשעה 15:30 ביום חמישי זה לא רחוק מדיי??
היי דר השבוע כתבתי לך על עליות הבטא שלי וההורמונים קודם כל תודה על תשובתך. מאחר והגעתי לבטא 1600 הרופא אמר שאין צורך לבדוק שוב הכפלה עד האולטסרסאונד בעוד יומיים. רציתי לשאול האם התנודה שהיתה בפרוגסטרון מ170 ל126 לא יכולה להעיד על משהו רע? אולי בכל זאת כדאי לבדוק שוב הורמונים ובטא? בנוסף, יש לי במהלך הימים האחרונים תחושה באגן ימין כמו תפיסות כזאת שמקרינה גם לירך מאחורה וגם לאגן עצמו. זה נשמע בסדר בשלב הזה? מציינת שלא מדובר בכאבים של ממש אלא יותר תחושה של תפיסות.זה נשמע הגיוני? מצינת אין דימומים או כאבים חריגים