לידה שקטה, הנקראת גם לידת מת, היא אובדן התינוק בשלבי הריון מתקדמים או במהלך הלידה. גם הפלה טבעית וגם לידה שקטה מתארים אובדן הריון, אבל הם שונים במועד שבו האובדן התרחש. ישנם 3 סוגים של לידה שקטה המאופיינים במועדים שלהם[1]:
לידת מת מוקדמת - מוות עוברי המתרחש בין השבועות 20 ל-27 להריון.
לידת מת מאוחרת - מוות עוברי המתרחש בין השבועות 28 ל-36 להריון.
לידה שקטה - מוות עוברי המתרחש אחרי השבוע ה-37 להריון.
יש כמעט 2 מיליון לידות שקטות מדי שנה בעולם – לידה שקטה אחת כל 16 שניות.
למעלה מ-40% מכלל הלידות השקטות מתרחשות במהלך הצירים.
לידה שקטה היא אירוע נפשי קשה שלא זוכה להתייחסות מספקת במוסדות הבריאות. היא כרוכה בהשלכות פסיכולוגיות, במיוחד לנשים ובני משפחותיהן, ועלולה להוביל לדיכאון.
רוב הלידות השקטות אינן רשומות. שיפור המערכות לדיווח לידות שקטות הוא עניין של זכויות אדם ותנאי הכרחי לצורך ניטור ושיפור איכות הטיפול, שיביא לצמצום לידות שקטות[3].
בעיות מולדות אחראיות לפחות ל-10% מהלידות השקטות במדינות בעלות הכנסה גבוהה[4].
בשליש מהמקרים של לידות שקטות לא ידוע מדוע העובר מת[5].
לידה שקטה תסמינים
כל אישה עשויה לחוות תסמינים בצורה שונה. עם זאת, ישנם תסמינים נפוצים יותר של לידה שקטה ואלה יכולים לכלול[6]:
הפסקת תנועת העובר והבעיטות.
דימום וגינלי או כתמים.
אין פעימות לב של העובר בבדיקת סטטוסקופ או דופלר.
אין תנועות עובר או פעימות לב באולטרסאונד, מה שהופך את האבחנה הסופית שהתינוק מת.
סיבות וגורמי סיכון
סיבות עם טיפול בריאותי איכותי לאורך כל ההיריון והלידה, הרבה מהלידות השקטות ניתנות למניעה. הגורמים העיקריים ללידה שקטה כוללים[4]:
זיהומים - נגיף, טפיל, חיידק או פתוגן אחר גורמים לעד 50% מהלידות השקטות במדינות מתפתחות, ולעד 25% מהלידות השקטות במדינות מפותחות. לפעמים הזיהום לא גורם לתסמינים, כך שלא ניתן לדעת שיש בעיה עד שמתרחש סיבוך הריון.
בעיות עם השליה או חבל הטבור - השליה היא איבר המאפשר העברת חומרים מזינים לעובר דרך חבל הטבור. בעיה במעבר בין השליה לחבל הטבור יכולה למנוע מהעובר לקבל את החמצן, הדם וחומרי המזון הדרושים לו להתפתחות. היפרדות שליה היא כאשר השליה נפרדת מהרחם. היא אחראית ל-10% עד 20% מכלל הלידות השקטות. חבל טבור מעוות יכול להוביל ללידת מת אם הוא מונע מהעובר לקבל מספיק חמצן - זה גורם ל-10% מהלידות השקטות.
מום מולד - לעובר יכול להיות מצב גנטי שעלול למנוע מאיברי העובר לגדול ולפעול כראוי.
הגבלת גדילה תוך רחמית – מצב בו העובר לא מקבל את התזונה שהוא צריך כדי לגדול בקצב בריא. מצב זה נחשב לסיבה שכיחה ללידות שקטות.
סיבוכי הריון – בעיות בריאותיות במהלך ההיריון נפוצות יותר בקרב נשים הסובלות ממצבים כרוניים כגון סוכרת, זאבת, לחץ דם גבוה, השמנת יתר או הפרעה בקרישת דם. הסיבוכים שעלולים לצוץ הם:
רעלת הריון - לחץ דם גבוה שמתחיל במחצית השנייה של ההריון.
כולסטזיס (עימדון מרה) בהיריון - סוג של מחלת כבד המתפתחת מאוחר בהריון.
קרע ממברנות לפני לידה (PROM) - כאשר שק המגן מלא בנוזל המקיף את העובר נקרע מוקדם מדי.
במקרים מסוימים תיתכן לידה שקטה עם סיבה לא ידועה, וככל שאישה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההריון כך גדל הסיכוי שהלידה השקטה תהיה לא מוסברת. נתיחה של התינוק ובדיקות מעבדה אחרות יכולות להסביר מדוע התינוק מת לפני הלידה[1].
לידה שקטה עלולה לקרות במשפחות מכל העדות ורמות ההכנסה, ולנשים בכל הגילאים. עם זאת, ללידה שקטה יש שכיחות גבוהה יותר בקרב קבוצות מסוימות[8]:
בני 35 ומעלה.
בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.
עישון סיגריות במהלך ההריון.
מצבים רפואיים מסוימים, כגון לחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר.
הריון מרובה עוברים כגון שלישיה או רביעייה.
היה איבוד הריון קודם.
חוסר גישה לשירותי בריאות איכותיים.
מתח נפשי.
אבחון ובדיקות
רוב הלידות השקטות מאובחנות לפני הלידה, וזאת באמצעות בדיקת אולטרסאונד שדרכה ניתן לשמוע את פעימות הלב של העובר. לאחר בחינת ההיסטוריה הרפואית של האם יבוצעו בדיקות לעובר, לחבל הטבור או לשליה, כדי לאבחן את סיבת המוות. הבדיקות כוללות[5]:
בדיקות לזיהוי זיהום – דגימת שתן, בדיקת דם, דגימה מהנרתיק או מצוואר הרחם יכולות לבדוק זיהום.
בדיקות גנטיות - דגימה של חבל הטבור יכולה לעזור לקבוע אם לעובר היו בעיות גנטיות שגרמו ללידה שקטה, כגון תסמונת דאון.
נתיחה שלאחר המוות - הליך כירורגי המאפשר לבחון את העובר מקרוב כדי לקבוע את סיבת המוות. ניתן לסרב להליך זה ו/או לברר עד כמה הנתיחה תהיה פולשנית. היתרון של נתיחה הוא שהיא מגדילה את הסיכוי ללמוד מה גרם ללידה שקטה. מחקרים מראים שנתיחה לאחר המוות יכולה להעלות את שיעור הגילוי מ-20% מהלידות השקטות ליותר מ-90%. מידע זה עשוי לעזור למנוע סיבוכים בהריונות עתידיים. ובכל זאת, כל מקרה הוא שונה, וזו החלטה אישית מאוד.
סיבוכים אפשריים
לידה שקטה יכולה להיות אירוע טראומטי מבחינה רגשית לשני ההורים, כמו גם עבור בני משפחה אחרים. אנשים רבים חווים רגשות אשמה או חרדה בעקבות אובדן התינוק. חלק מההורים חווים דיכאון או הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)[7].
טיפולים ותרופות
הטיפול בלידה שקטה תלוי בגורמים רבים כמו מספר שבועות ההיריון, גודל העובר וכמה זמן עבר מאז שנפסקו פעימות הלב של העובר. הטיפול יכול לכלול את הדברים הבאים[6]:
לחכות עד שהאם תלד בכוחות עצמה.
הרחבת צוואר הרחם ושימוש במכשירים ללידת העובר.
זירוז לידה באמצעות תרופות לפתיחת צוואר הרחם כדי לגרום לרחם להתכווץ ולדחוף החוצה את העובר.
"הגעתי לדר' יזהר ארז לביצוע סקירת מח מכוונת , אני ובעלי הגענו עם חששות והרבה אי וודאות, חשוב לציין שלא הרבה רופאים מבצעים את הבדיקה הזו בשבועות כאלו. מהרגע שנכנסנו לחדר הרגשנו שאנחנו בידיים טובות, ד"ר ארז הסביר הכל בצורה נעימה עם הרבה רגישות והכלה. מקצועיות וירידה לפרטים, נתן מענה לשאלות כל הזמן, וזה כל כך מה שהייתי צריכה! אני בטוחה שאני אמליץ עליו לכל היריונית שאני מכירה. מי שמגיע אליו פשוט זוכה . אין מילים לתאר את תחושת ההקלה שהרגשנו אחרי , והכל בזכותו !"
בס״ד שלום בשבוע 8+2 עובר ודופק תואם גיל הריון אבל מתחילת ההריון השק הריון ממש גדול וזה מטריד אותי מאוד הריון אחרון הסתיים בשבוע 22 בשל מוטצית דה נובו שהתגלתה לאחר אקסום אשמח להבין את המשמעות של שק הריון גדול עם גבולות סדירים
שלום, שק הריון גדול עם גבולות סדירים, כשיש עובר ודופק תקינים בהתאם לגיל, הוא בדרך-כלל ממצא תקין שאינו מעיד על בעיה.
כמובן שיש צורך לבצע שקיפות עורפית וסקירה
אני בהריון טבעי אחרי שנה וחצי של טיפולי פוריות
24.11 בטא ראשונה 868
26.11 בטא שניה 2789
1.12 בטא שלישית 15279 שבוע 4 פלוס 6
זה תקין? אני בלחץ מטורף
יש לי תור לרופא רק בעוד שבוע
שלום, אני בהריון רביעי כרגע בשבוע 26.2, ברקע לידה מוקדמת בשבוע 26 לאחר ירידת מים בשבוע 23 , אח"כ גילו תהליך דלקתי בשיליה שהוביל לירידת מים, בהריון הראשון והשלישי צירים מוקדמים החל משבוע 24, לבסוף לידות בשבוע 38 בראשונה ו36 באחרונה, כרגע בבדיקה במרפאה ראו בu.s צוואר רחם מקוצר ל22 מ"מ משהו שאף פעם לא קרה לי, הובהלתי למיון ושם נמדד אורך צוואר של 35 מ"מ, אך במוניטור הביתה פעילות רחמית וקצת צירים שלא נרגעו גם לאחר 2 הידרציות, אך אני מכירה את עצמי וכך בדיוק היה לי בהריון הקודם גם צירים משבוע 25 ובסוף ילדתי בשבוע 36.
אני מטופלת באוטרוגסטן ואספירין ובמעקב הריון בסיכון כל שבועיים, מה יכול לגרום לכזה שינוי בצוואר הרחם איך יתכן שב8 בבוקר נמדד 22 מ"מ וב12 בצהרים 35 מ"מ?
שלום רב.
אשתי בהריון בסיכון עקב משקל עובר נמוך בהריון הקודם.
ב-2 הסקירות הראשונות, המבנים היו תקינים לחלוטין (פרט למדף שלייתי בחלק העליון של השלייה, ללא כלי דם. לא אמניותיק בנד). בסקירה השניה התחילו לראות קצת ירידה במשקל העובר (היא התאימה לשבוע אחד אחורה מהשבוע כעת).
העוברית אנרגטית מאוד, בלי בעיה. אין לחץ דם, אין חלבון בשתן והכל תקין.
torch תקין.
בסקירה שלישית, העוברית כבר הגיע לאחוזון 2% עם AC נמוך יותר.
עשינו גם אקו לב עובר. הכל יצא תקין בלי בעיה. כל הרופאים אומרים שיש פה הרגשה כאילו צריך לתקן שבוע אחורה. אפילו שבסקירה השלישית יש כבר הבדל של כמעט שבועיים אחורה עכשיו (יש שבירת אחוזונים).
אלו הנתונים מכל הסקירות:
בסקירה הראשונה (שבוע 15+2) יצאו הערכים: BPD - 29.3 HC - 107.6 AC - 88 FL - 17.3 EFW - 114.7g HCAC - 1.22 בסקירה השנייה (שבוע 23+2) יצאו הערכים: BPD - 51.3 HC - 200.1 AC - 169.7 FL - 39.8 EFW - 492.16g HCAC - 1.17
בסקירה שלישית (שבוע 30+2) יצא:
BPD - 70.7
HC - 266.7
AC - 231.4
FL - 53.8
EFW - 1166.26g
HCAC - 1.15
גם בסקירה השלישית. כל הבנים וכל האיברים היו בצורה תקינה לחלוטין. רק קטנים לגיל ההריון.
זרימות תקינות בלי בעיות.
ראו את המדף גם בסקירה השלישית.
הרופאה המליצה על יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר.
בסקירה השניה היא בדקה עם NT והכל היה ממש תקין.
גם אין בעיות לא בחלבון עוברי ולא בשקיפות העורפית.
בהריון הקודם:
הילד נולד במשקל 2400 גרם בשבוע 40+5. במהלך הלידה, השלייה נקרעה ובפטולוגיה שביצעו לה אחרי זה גילו המטומה וניקרוזיס.
השאלה שלי:
האם לאור כל מה שרשמתי למעלה. החשד הוא יותר לכיוון בעייה שלייתית או משהו גנטי.
כנראה שנבצע את דיקור מי השפיר. אבל השאלה הגדולה היא האם לאור כל מה שרשום ולאור ההיסטוריה הרפואית, יש פה יותר כיוון למשהו שלייתי והסיכוי למשהו גנטי הוא נמוך מאוד או לא? ללא קשר לביצוע דיקור מי השפיר. מה הסיכוי לבעייה גנטית לאור הנתונים למעלה?
סליחה על השאלות החוזרות.
תודה רבה,
דני
בוקר טוב,
הרופאה ככל הנראה המליצה על דיקור מי שפיר לאור העובדה כי על פי הערכת המשקל נמצא עובר קטן מאחוזון 3 - זאת ההמלצה של האיגוד
ממליץ לפנות ליעוץ פרטני ליועץ גנטי או מומחה להריון בסיכון לטובת הערכת סיכונים ודיון על אבחנה מבדלת ומכובן מעקב לאחר תפקוד שלייתי
בהצלחה!
הוסף תגובה
השאלה היא איך התפלגות האחוזים פלוס מינוס
דני30/11/2025 | 13:07
תודה רבה על המענה!
אני גם חושב שזה היה עקב פרוטוקול של IUGR.
השאלה היא בסטטוס שלנו, שלא מצאו אף מום ב-3 סקירות (כשהאחרונה הייתה בשבוע 30+3) אלא רק משקל נמוך והיקף בטן (AC) נמוך ביחס ליתר המדדים. אבל כל האיברים מוגדרים כמו שצריך וכד' (הבדיקה בוצעה באופן פרטי, אז הבדיקה עצמה הייתה מעמיקה. בכל 3 הבדיקות).
אז השאלה היא האם הסיבה ל-IUGR היא יותר לכיוון שלייתי (לפי הממצאים) או שזה יותר לכיוון גנטי (כמובן שאי אפשר לפסול גנטי. אבל אפשר לדבר באחוזים בשביל לעזור לנו להגיע להחלטה שמסתמכת על אחוזים, כמו שתמיד עושים ברפואה).
אשמח אם תוכל לעזור לי להגדיר את זה באחוזים. מה הסיכוי שזה משהו יותר שלייתי ומה הסיכוי שזה משהו יותר גנטי. רק שנדע איך להתייחס למצב.
אציין (כמו שרשמתי), שגם הילד הראשון היה עם בעיה בשלייה והוגדר בלידה כ-IUGR.
בתודה מראש,
דני
אני בחודש חמישי ואני ממש סובלת מכאבי גרון כבר שלושה ימים ואמרו לי שאי אפשר לקחת שום דבר חוץ מסטרפסילס והוא לא עוזר לי.
מה אני יכולה לקחת שיקל על הכאב וירפא אותו?