לידה שקטה, הנקראת גם לידת מת, היא אובדן התינוק בשלבי הריון מתקדמים או במהלך הלידה. גם הפלה טבעית וגם לידה שקטה מתארים אובדן הריון, אבל הם שונים במועד שבו האובדן התרחש. ישנם 3 סוגים של לידה שקטה המאופיינים במועדים שלהם[1]:
לידת מת מוקדמת - מוות עוברי המתרחש בין השבועות 20 ל-27 להריון.
לידת מת מאוחרת - מוות עוברי המתרחש בין השבועות 28 ל-36 להריון.
לידה שקטה - מוות עוברי המתרחש אחרי השבוע ה-37 להריון.
יש כמעט 2 מיליון לידות שקטות מדי שנה בעולם – לידה שקטה אחת כל 16 שניות.
למעלה מ-40% מכלל הלידות השקטות מתרחשות במהלך הצירים.
לידה שקטה היא אירוע נפשי קשה שלא זוכה להתייחסות מספקת במוסדות הבריאות. היא כרוכה בהשלכות פסיכולוגיות, במיוחד לנשים ובני משפחותיהן, ועלולה להוביל לדיכאון.
רוב הלידות השקטות אינן רשומות. שיפור המערכות לדיווח לידות שקטות הוא עניין של זכויות אדם ותנאי הכרחי לצורך ניטור ושיפור איכות הטיפול, שיביא לצמצום לידות שקטות[3].
בעיות מולדות אחראיות לפחות ל-10% מהלידות השקטות במדינות בעלות הכנסה גבוהה[4].
בשליש מהמקרים של לידות שקטות לא ידוע מדוע העובר מת[5].
לידה שקטה תסמינים
כל אישה עשויה לחוות תסמינים בצורה שונה. עם זאת, ישנם תסמינים נפוצים יותר של לידה שקטה ואלה יכולים לכלול[6]:
הפסקת תנועת העובר והבעיטות.
דימום וגינלי או כתמים.
אין פעימות לב של העובר בבדיקת סטטוסקופ או דופלר.
אין תנועות עובר או פעימות לב באולטרסאונד, מה שהופך את האבחנה הסופית שהתינוק מת.
סיבות וגורמי סיכון
סיבות עם טיפול בריאותי איכותי לאורך כל ההיריון והלידה, הרבה מהלידות השקטות ניתנות למניעה. הגורמים העיקריים ללידה שקטה כוללים[4]:
זיהומים - נגיף, טפיל, חיידק או פתוגן אחר גורמים לעד 50% מהלידות השקטות במדינות מתפתחות, ולעד 25% מהלידות השקטות במדינות מפותחות. לפעמים הזיהום לא גורם לתסמינים, כך שלא ניתן לדעת שיש בעיה עד שמתרחש סיבוך הריון.
בעיות עם השליה או חבל הטבור - השליה היא איבר המאפשר העברת חומרים מזינים לעובר דרך חבל הטבור. בעיה במעבר בין השליה לחבל הטבור יכולה למנוע מהעובר לקבל את החמצן, הדם וחומרי המזון הדרושים לו להתפתחות. היפרדות שליה היא כאשר השליה נפרדת מהרחם. היא אחראית ל-10% עד 20% מכלל הלידות השקטות. חבל טבור מעוות יכול להוביל ללידת מת אם הוא מונע מהעובר לקבל מספיק חמצן - זה גורם ל-10% מהלידות השקטות.
מום מולד - לעובר יכול להיות מצב גנטי שעלול למנוע מאיברי העובר לגדול ולפעול כראוי.
הגבלת גדילה תוך רחמית – מצב בו העובר לא מקבל את התזונה שהוא צריך כדי לגדול בקצב בריא. מצב זה נחשב לסיבה שכיחה ללידות שקטות.
סיבוכי הריון – בעיות בריאותיות במהלך ההיריון נפוצות יותר בקרב נשים הסובלות ממצבים כרוניים כגון סוכרת, זאבת, לחץ דם גבוה, השמנת יתר או הפרעה בקרישת דם. הסיבוכים שעלולים לצוץ הם:
רעלת הריון - לחץ דם גבוה שמתחיל במחצית השנייה של ההריון.
כולסטזיס (עימדון מרה) בהיריון - סוג של מחלת כבד המתפתחת מאוחר בהריון.
קרע ממברנות לפני לידה (PROM) - כאשר שק המגן מלא בנוזל המקיף את העובר נקרע מוקדם מדי.
במקרים מסוימים תיתכן לידה שקטה עם סיבה לא ידועה, וככל שאישה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההריון כך גדל הסיכוי שהלידה השקטה תהיה לא מוסברת. נתיחה של התינוק ובדיקות מעבדה אחרות יכולות להסביר מדוע התינוק מת לפני הלידה[1].
לידה שקטה עלולה לקרות במשפחות מכל העדות ורמות ההכנסה, ולנשים בכל הגילאים. עם זאת, ללידה שקטה יש שכיחות גבוהה יותר בקרב קבוצות מסוימות[8]:
בני 35 ומעלה.
בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.
עישון סיגריות במהלך ההריון.
מצבים רפואיים מסוימים, כגון לחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר.
הריון מרובה עוברים כגון שלישיה או רביעייה.
היה איבוד הריון קודם.
חוסר גישה לשירותי בריאות איכותיים.
מתח נפשי.
אבחון ובדיקות
רוב הלידות השקטות מאובחנות לפני הלידה, וזאת באמצעות בדיקת אולטרסאונד שדרכה ניתן לשמוע את פעימות הלב של העובר. לאחר בחינת ההיסטוריה הרפואית של האם יבוצעו בדיקות לעובר, לחבל הטבור או לשליה, כדי לאבחן את סיבת המוות. הבדיקות כוללות[5]:
בדיקות לזיהוי זיהום – דגימת שתן, בדיקת דם, דגימה מהנרתיק או מצוואר הרחם יכולות לבדוק זיהום.
בדיקות גנטיות - דגימה של חבל הטבור יכולה לעזור לקבוע אם לעובר היו בעיות גנטיות שגרמו ללידה שקטה, כגון תסמונת דאון.
נתיחה שלאחר המוות - הליך כירורגי המאפשר לבחון את העובר מקרוב כדי לקבוע את סיבת המוות. ניתן לסרב להליך זה ו/או לברר עד כמה הנתיחה תהיה פולשנית. היתרון של נתיחה הוא שהיא מגדילה את הסיכוי ללמוד מה גרם ללידה שקטה. מחקרים מראים שנתיחה לאחר המוות יכולה להעלות את שיעור הגילוי מ-20% מהלידות השקטות ליותר מ-90%. מידע זה עשוי לעזור למנוע סיבוכים בהריונות עתידיים. ובכל זאת, כל מקרה הוא שונה, וזו החלטה אישית מאוד.
סיבוכים אפשריים
לידה שקטה יכולה להיות אירוע טראומטי מבחינה רגשית לשני ההורים, כמו גם עבור בני משפחה אחרים. אנשים רבים חווים רגשות אשמה או חרדה בעקבות אובדן התינוק. חלק מההורים חווים דיכאון או הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)[7].
טיפולים ותרופות
הטיפול בלידה שקטה תלוי בגורמים רבים כמו מספר שבועות ההיריון, גודל העובר וכמה זמן עבר מאז שנפסקו פעימות הלב של העובר. הטיפול יכול לכלול את הדברים הבאים[6]:
לחכות עד שהאם תלד בכוחות עצמה.
הרחבת צוואר הרחם ושימוש במכשירים ללידת העובר.
זירוז לידה באמצעות תרופות לפתיחת צוואר הרחם כדי לגרום לרחם להתכווץ ולדחוף החוצה את העובר.
"ד״ר אברמוב היא מקצועית ברמה לא נתפסת היא עזרה לי לטפל בבעיה באזור ובקיום יחסים ובווסטיבוליטיס כל זאת ברגישות ובכיוון מקצועי . ניסיתי ללכת לפני לרופאים אך כמו אברהמוב לא פגשתי. מעבר לזה היא טיפה הדודה שלי ופתרה לה בעיה ובזכותה היא הצליחה להכנס להריון ולפתור לה המון בעיות ! ממליצה בחום🤍"
שלום רב. אשתי בהריון בסיכון עקב משקל עובר נמוך בהריון הקודם. ב-2 הסקירות הראשונות, המבנים היו תקינים לחלוטין (פרט למדף שלייתי בחלק העליון של השלייה, ללא כלי דם. לא אמניותיק בנד). בסקירה השניה התחילו לראות קצת ירידה במשקל העובר (היא התאימה לשבוע אחד אחורה מהשבוע כעת). העוברית אנרגטית מאוד, בלי בעיה. אין לחץ דם, אין חלבון בשתן והכל תקין. torch תקין. בסקירה שלישית, העוברית כבר הגיע לאחוזון 2% עם AC נמוך יותר. עשינו גם אקו לב עובר. הכל יצא תקין בלי בעיה. כל הרופאים אומרים שיש פה הרגשה כאילו צריך לתקן שבוע אחורה. אפילו שבסקירה השלישית יש כבר הבדל של כמעט שבועיים אחורה עכשיו (יש שבירת אחוזונים). אלו הנתונים מכל הסקירות: בסקירה הראשונה (שבוע 15+2) יצאו הערכים: BPD - 29.3 HC - 107.6 AC - 88 FL - 17.3 EFW - 114.7g HCAC - 1.22 בסקירה השנייה (שבוע 23+2) יצאו הערכים: BPD - 51.3 HC - 200.1 AC - 169.7 FL - 39.8 EFW - 492.16g HCAC - 1.17 בסקירה שלישית (שבוע 30+2) יצא: BPD - 70.7 HC - 266.7 AC - 231.4 FL - 53.8 EFW - 1166.26g HCAC - 1.15 גם בסקירה השלישית. כל הבנים וכל האיברים היו בצורה תקינה לחלוטין. רק קטנים לגיל ההריון. זרימות תקינות בלי בעיות. ראו את המדף גם בסקירה השלישית. הרופאה המליצה על יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר. בסקירה השניה היא בדקה עם NT והכל היה ממש תקין. גם אין בעיות לא בחלבון עוברי ולא בשקיפות העורפית. בהריון הקודם: הילד נולד במשקל 2400 גרם בשבוע 40+5. במהלך הלידה, השלייה נקרעה ובפטולוגיה שביצעו לה אחרי זה גילו המטומה וניקרוזיס. השאלה שלי: האם לאור כל מה שרשמתי למעלה. החשד הוא יותר לכיוון בעייה שלייתית או משהו גנטי. כנראה שנבצע את דיקור מי השפיר. אבל השאלה הגדולה היא האם לאור כל מה שרשום ולאור ההיסטוריה הרפואית, יש פה יותר כיוון למשהו שלייתי והסיכוי למשהו גנטי הוא נמוך מאוד או לא? ללא קשר לביצוע דיקור מי השפיר. מה הסיכוי לבעייה גנטית לאור הנתונים למעלה? סליחה על השאלות החוזרות. תודה רבה, דני
שלום ביצעתי סיסי שילייה לפני שבוע ולאחר כחמישה ימים התחילו לי כאבים ברחם וחום הלכתי למיון ושם פתאום לא מצאו דופק ומדדי זיהום בדם ממש גבוהים. אשפזו אותי עם אנטיביוטיקה לוריד ואז חזרו התוצאות של הסיסי שילייה דיי מהר שהציפ הגנטי תקין. כלומר ככל הנראה היה זיהום כתוצאה מהסיסי שילייה שנלקח וגינלי וכתוצאה מזה הייתה הפסקת הריון. האם היה ניתן למנוע זאת? האם ייתכן שהפעולה נעשה באופן לא מספיק סטרילי שגרם לזיהום . נשארתי עם חור בלב והמון שאלות
שלום יעל. צר לי על ההפלה שחווית. בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר יש סיכון לזהום גם כשהבדיקה בוצעה בתנאים סטרילים ונכונים והזהום לא מראה בהכרח על בעיה בביצוע הבדיקה. בברכה ד"ר יוסי הר-טוב
הוסף תגובה
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
יעל03/08/2025 | 21:15
היי תודה בתרביות שלקחו לי היה כתוב coagulase megative staphylococcus ושזה ככל הנראה קונטמינציה ןחוץ מזה כלום לא צמח. קראתי על החיידק הזה שהוא נמצא בדרך כלל על העור ואם נכנס פנימה יכול לזהם. יכול להיות שזה חיידק שעשה את הזיהום? אני מנסה להבין ןלמצוא מעט הגיון
שלום ד"ר, ביצענו בדיקת מי שפיר למרות שלא נמצאים בהתוויה ולא הייתה סיבה מיוחדת, הצ'יפ נמצא תקין אך נמצאו "אזורים רבים של LOH בגודל כולל של 51Mb המהווים כ-1.85% מהגנום", האם יש צורך בריצוף אקסום או שזה תוצאה שגרתית ותקינה? נודה לעצתך, תודה!
שלום אני ממליץ להיוועץ ביועץ גנטי. זה בתחום התמחותו. בברכה ד"ר הר-טוב
הוסף תגובה
קיבלנו תוצאה דומה
מור 23/10/2024 | 00:40
היי רועי, גם בתוצאות מי שפיר שלנו הצ׳יפ יצא תקין אבל ישנו LOH בכרומוזום 13 באורך 51MB שכולל 259 גנים. מה המליצו לכם לעשות? האם ביצעתם אקסום? תודה על המענה
הוסף תגובה
מה עשיתם בסוף?
עדי10/11/2024 | 14:38
אנחנו בסיטואציה דומה, אשמח לדעת מה בחרתם לעשות (נעשה כמובן גם ייעוץ גנטי)
הוסף תגובה
גם אנחנו
עדי10/11/2024 | 14:39
הי מור, מה בחרתם לעשות בסוף? אנחנו בסיטואציה דומה ואשמח לשמוע מה עשיתם (נעשה גם ייעוץ גנטי כמובן)
הוסף תגובה
Loh
אמיר04/07/2025 | 22:33
הי גם אנחנו בסיטואציה דומה אשמח לדעת מה עשיתם ? והאם התינוק בריא?
אהלן, שבוע הבא (אהיה בשבוע 19+4) אני עתידה לעבור דיקור מי שפיר. אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כבר כארבע שנים בעקבות הפרעת פאניקה. האם ניתן לבצע את ההליך למרות נטילת התרופה? האם יש בכך סכנות?
שלום ד"ר. ביצענו בדיקות גנטיות מורחבות בשיבא ואני נמצאתי נשאית ל2 מחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. בן זוגי התגלה כלא נשא. כחלק מייעוץ שביצענו לאחר מכן קיבלנו את ההמלצות להמשך לבצע: 1. או ריצוף מלא +MLPA(אנליזת חסרים ותוספות) אצל בעלי לגנים הרלוונטיים. 2. או ריצוף במסגרת פאנל סקר מורחב זוגי המרצף גם את הגנים הרלוונטיים כחלק מסוללת הגנים הנבדקים בפאנל. לא כל כך הבנו מה זה מה, ומה כל אחת מהבדיקות אומרות. האינטרנט עמוס במידע ורק הלכתי לאיבוד. במקרה כמו שלנו, מה בדר"כ עדיף לבצע? והאם רק ברק צריך? או לבצע פאנל זוגי מורחב (נקרא גם אקסום?) גם לי וגם לבעלי. ממש הלכנו לאיבוד מהייעוץ הזה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
בדיקות סיקור גנטיות 
גלי חום 
תשובת מומחה שיקול ביצוע מי שפיר בשבוע 30+3 
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
