נוירופתיה

הסיבות לנוירופתיה רבות מאוד. הסיבה השכיחה ביותר בעולם המערבי היא מחלת הסוכרת. הוכח כי חוסר איזון של המחלה גורם לפגיעה בעצבים, ולכן טיפול בסוכרת מעכב ולעיתים אף מונע פגיעה זו. נוירופתיה עלולה להתפתח גם כסיבוך של מחלות אחרות, כגון אי ספיקת כליות, אי ספיקת כבד, מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, מחלות של המערכת החיסונית ועוד. גם מחסור בוויטמינים, במיוחד B1 ו-B12, עלול לגרום להופעת נוירופתיה, הפרעה שכיחה במיוחד אצל אלכוהוליסטים. תרופות מסוימות או חשיפה לחומרים רעילים כמו מתכות כבדות (לדוגמה ארסן, לתיום, עופרת) המצויים בעיקר בחומרי תעשייה, עלולה לפגוע בעצבים ההיקפיים ולגרום לנוירופתיה.

נוירופתיה תיתכן גם על רקע דלקת בעצבים כתוצאה מפעילות בלתי תקינה של המערכת החיסונית או מפעילות נגד זיהום ישיר בעצבים, כמו זיהום על ידי חיידק הצרעת או וירוס HIV, שגורם לאיידס. לעיתים תוקפת מערכת החיסון את העצבים כסיבוך מאוחר של זיהום כללי, כגון זיהום בדרכי הנשימה או העיכול, לאחר שהזיהום עצמו כבר חלף. הסיבה לכך היא הדמיון בין מרכיבי המזהמים למרכיבי העצבים, כך שנוגדנים שנוצרו כנגד החיידק או הנגיף מגיבים כנגד מרכיבים דומים בעצבים. תהליך דומה קורה גם בנוירופתיה הקשורה לגידולים סרטנים  - נוירופתיה פרה-נאופלסטית. 

בקרב כשליש מהלוקים בנוירופתיה הסיבה למחלה אינה ידועה.

מלבד הבדיקה הגופנית ובדיקות דם, אבחון של נורופתיה דורש לעיתים את ההיסטוריה הרפואית המלאה, הכוללת את התסמינים ממנה סובלים, אורך החיים, חשיפה לרעלנים, הרגלי שתיה והיסטוריה משפחתית של בעיות במערכת העצבים, וכן בדיקה נוירולוגית – בדיקה של הרפלקסים, כוח השרירים והטונוס שלהם, בדיקה של מערכת החישה, היציבה והקואורדינציה.

בדיקות הדם עשויות לעזור באבחון מחסור בוויטמינים, סוכרת, תפקוד לקוי של מערכת החיסון ועוד. בדיקות הדמיה כמו CT או MRI עשויות לעזור במידה וחושדים בבלט דיסק, גידול ועוד.

ישנה בדיקה מיוחדת לבחינת תפקוד העצבים הקרויה בדיקת EMG, והיא מתעדת את ההולכה החשמלית בתוך השרירים, ובכך יכולה לזהות פגיעה עצבית.

כמובן שישנן בדיקות נוספות שניתן לבצע בהתאם להמלצת הרופא המטפל.

הסיבוכים הקשורים בנוירופתיה כוללים:

• כוויות ופציעות בעור – בשל חוסר היכולת לחוש בשינויי טמפרטורה או בכאב בחלקים שמרגישים רדומים עשויות להיגרם פציעות.
• זיהום – בחלקים כמו כפות הרגליים, חוסר בתחושה יכול להוביל לפציעה שלא שמים לב אליה, ועל כן יש לבדוק אזורים אלו באופן קבוע בכדי למנוע זיהום, במיוחד כאשר מדובר באנשים סוכרתיים.
• נפילות – חולשה ואובדן התחושה מקושרים בחוסר יציבות ונפילות.

הטיפול בנוירופתיה מכוון כנגד הגורם למחלה, לדוגמה טיפול בסוכרת, מתן ויטמינים, מניעת חשיפה לתרופות או חומרים הפוגעים בעצבים, טיפול בתרופות נוגדות דלקת וכו'. לכן חשוב לאתר את הסיבה לנוירופתיה.

בכאב הנוירופתי, דהיינו הכאב שמקורו בעצבים החולים, ניתן לטפל במגוון תרופות. נמצא כי תרופות אשר פותחו לשם טיפול בדיכאון ובכפיון (אפילפסיה) יעילות בהפחתת הכאב הנוירופתי.

אפשרות נוספת היא טיפול מקומי על-ידי משחה המכילה מרכיב של פלפל חריף, אשר גורמת לריקון המוליכים הכימיים מקצות העצבים האחראים להעברת תחושת הכאב.

הדרך הטובה ביותר למנוע נוירופתיה היא לשלוט בבעיות הבריאותיות שמעלות את הסיכון ללקות בבעיה, כמו סוכרת, אלכוהוליזם ודלקת מפרקים שיגרונית.

בנוסף, ניתן לדבוק באורך חיים בריא, שמועיל לשמירה על העצבים. למשל:

• שמירה על דיאטה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבון רזה.  ניתן להימנע ממחסור בוויטמין B12 על ידי אכילה של בשר, דגים, ביצים, ומאכלים חלביים דלים בשומן, כמו גם דגנים המועשרים בוויטמין B12. במקרה של טבעונים, מומלץ גם לצרוך תוסף B12 בהתאם להמלצות הרופא.
• להתאמן באופן קבוע. אם המצב הבריאותי מאפשר זאת, מומלץ להגיע ללפחות חצי שעה עד שעה של אימון, לפחות שלוש פעמים בשבוע.
• להימנע מגורמים שיכולים לפגוע בעצבים כמו תנועות שחוזרות על עצמן, תנוחות מכווצות שגורמות ללחץ על העצבים, חשיפה לכימיקלים, עישון ושתיה מופרזת של אלכוהול.