דיאזפאם (אסיוול, דיאז)

תזונה

יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות בעת הטיפול בדיאזפאם. מיץ אשכוליות עלול להעלות את הכמות של התרופה בדם. (אסיוול, Assival).
משקאות המכילים קפאין עלולים להפחית את השפעת התרופה.

אלכוהול

אין לשתות יין ומשקאות חריפים בזמן הטיפול בתרופה. אלכוהול עלול להגביר את פעולת ההרגעה של התרופה ולגרום לישנוניות רבה.

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה, עד שלומדים את השפעת התרופה, העלולה לגרום לישנוניות או סחרחורת. השימוש עשוי לגרום לישנוניות, שכחנות, קואורדינציה לקויה. תופעות אלה עלולות להיות מוגברות בהיעדר שינה מספקת.

הריון

אין להשתמש בדיאזפאם (אסיוול, Assival) בהריון. 

יש להתייעץ עם הרופא ולשקול תועלת לעומת סיכון.

הנקה

אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו

תינוקות וילדים

התרופה אינה מיועדת בדרך כלל לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.

קשישים

זהירות! התרופה עלולה לפגום בערנות ובקואורדינציה, ייתכן בלבול והשפעה על השרירים. לכן יש להישמר מנפילות.

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• מחלת ריאות
• כשל כלייתי חמור
• רמות נמוכות בדם של חלבון הנקרא אלבומין
• יש לך מישהו קרוב שנפטר לאחרונה
• מחלת כבד
• התמכרות לאלכוהול, או שימוש לרעה בסמים, גם בעבר
• הפרעת אישיות
• אספקת דם לקויה למוח (הסתיידות עורקים)
• התמכרות לתרופות
• נטילת תרופות אחרות
• מחלת לב
• גיל מבוגר (קשיש)
• עישון

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

בינוני

תופעות הלוואי העיקריות של דיאזפאם (אסיוול, Assival) כוללות נמנום וסחרחורת, עייפות, איבוד קוארדינציה של תנועות שרירים והן קשורות להשפעתה על המוח וחוט השדרה. תופעות אלה פוחתות, בדרך כלל, לאחר ימים מספר, כשהגוף מתרגל או לאחר התאמת המינון.

תופעות לוואי שאינן שכיחות: קושי להתרכז, דיבור לא ברור,  בעיות בקיבה ובמעיים כמו בחילה, הקאה, עצירות, שלשול, הפרשת רוק מוגברת,  תגובות אלרגיות בעור בצורה של גרד, אדמומיות נפיחות ופריחה.

במקרה של תופעות לוואי הבאות יש להפסיק טיפול בדיאזפאם (אסיוול, Assival) ולפנות מיד לטיפול רפואי:

תגובה אלרגית. סימנים אפשריים כוללים התנפחות של השפתיים, של הפנים, או של הצוואר המובילים לקשיי נשימה חמורים. פריחה בעור או אלרגיה עורית.

יש לפנות לרופא בהופעת תופעות לוואי כדוגמת: שינויי התנהגות כמו בלבול (במיוחד בקשישים), כעס, התרגשות, חוסר שקט, עצבנות, דיכאון או מחשבות אבדניות, סיוטים, הזיות, איבוד קשר עם המציאות.

חוסר יציבות או קואורדינציה (אפילו לאחר מנה בודדת), בעיות בקיבה, כאב בטן, שלשול, אפתיה, כאב ראש, בעיות זיכרון, שינוי בתמונת הדם, הפרעות בראיה, צהבת, חולשה ועוויתות בשרירים, קושי במתן שתן, לחץ דם נמוך. הרגשה של עשיית שימוש לרעה בתרופה או פיתוח תלות בה. תגובות עוריות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

יש להימנע משילוב בשימוש עם: סודיום אוקסיבט- משמש למניעת מקרים של התקפי הירדמות פתאומיים (נרקולפסיה) המלווים בחולשת שרירים. וכן יש להימנע מהשילוב עם זידובודין- תרופה המסייעת בטיפול בנגיף ה-HIV. 

שילוב דיאזפאם (אסיוול, Assival) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

אלכוהול ותרופות שפועלות על מערכת העצבים המרכזית, כמו תרופות להרגעה או לשינה, לטיפול בדיכאון ובחרדה, נוגדי פסיכוזה, לטיפול במחלות אפילפסיה או פרקינסון, חומרי הרדמה המשמשים בניתוחים, נוגדי כאב נרקוטיים, אנטי-היסטמינים – עלולות להגביר את ההשפעות של דיאזפאם על מערכת העצבים המרכזית ולהיפך. 

נטילת תרופה זו עם תרופות ממשפחת האופיואידים, תרופות אחרות המדכאות מערכת עצבים מרכזית (כולל סמים) או אלכוהול עלולה לגרום לתחושת ישנוניות עמוקה, קשיי נשימה (דיכוי נשימתי), תרדמת ומוות.

אומפרזול, קלאריתרומיצין, אריתרומיצין, איטראקונאזול, פלוקונאזול, קטוקונאזול, חומצה ולפרואית, מטופרולול, פרופרנולול, אמצעי מניעה המכילים אסטרוגן– עלולות לעלות את ריכוז הדיאזפאם בדם או את השפעתו יחד עם תופעות הלוואי. 

תרופות אנטי-ויראליות, ריפאמפין – עלולה להיווצר ירידה ברמות התרופות או דיאזפאם.

פניטואין, פנוברביטל, קרבמזפין ולבו-דופה – דיאזפאם (אסיוול, Assival) עלול להוריד את רמות התרופות בדם ולהפחית מהשפעתם.

דיגוקסין – ריכוזו עולה ועלולים להופיע סימני רעילות של דיגוקסין, לפיכך יש להתאים את המינון. 

תאופילין, קפאין ועישון – עלולים להפריע להשפעה המרגיעה של דיאזפאם (אסיוול, Assival). 

 תרופות אנטי פסיכוטיות כמו כלורפרומאזין, האלופרידול (לטיפול בבעיות נפשיות כמו זוטפין). שילוב של תרופות אלה עם דיאזפאם עלול לגרום לישנוניות.

 תרופות להרפיית שרירים (כגון: באקלופן, טיזנידין). שילוב של תרופות אלה עם דיאזפאם עלול לגרום לישנוניות.

 חלק ממשככי כאבים חזקים כמו כמו  קודאין או תרופות המכילות דקסטרופרופוקסיפן הידרוכלוריד ופאראצטאמול, יכולים להעצים הרגשה כללית טובה כאשר נלקחים בשילוב עם דיאזפם, מה שיכול להגביר את הרצון להמשיך להשתמש בתרופות האלה (תלות) או לגרום לישנוניות רבה.

 ברביטורטים כמו פנובארביטאל (לטיפול באפילפסיה והפרעות נפשיות).

 תרופות להורדת לחץ דם, משתנים, ניטראטים (לבעיות לב) מפני שאלה יכולים להוריד לחץ דם יתר על המידה.

 סותרי חומצה (מורידים חומציות בקיבה) עלולים להאט את ספיגת דיאזפם לתוך הגוף.

 סימטידין, אומפרזול או אסומפראזול (תרופות המורידות חומציות בקיבה)- מפני שתרופות אלה עלולות לגרום לדיאזפם להתפנות מהגוף לאט יותר מהרגיל. 

 ריפאמפיצין, לטיפול בזיהומים (אנטיביוטיקה) מכיוון שזה יכול לגרום לדיאזפם להתפנות מהגוף מהר יותר מהרגיל. היפריקום- נגד דיכאון ממקור צמחי.

 אמרנביר, אטאזנביר, ריטונביר, דלוירדין, אפאבירנז, אינדינאביר, נלפינאביר, זידובודין, סאקווינאביר (אנטי ויראלים), פלוקונאזול, איטרקונאזול, קטוקונאזול או ווריקונאזול (תרופות אנטי פטרייתיות) מפני שאלה יכולות לגרום לדיאזפם להתפנות מהגוף לאט יותר מהרגיל ולכן להגביר את הסיכון לתופעות לוואי. 

 איזוניאזיד (משמש לטיפול בשחפת), מפני שזה יכול לגרום לאסיול להתפנות מהגוף לאט יותר מהרגיל. 

ציסאפריד (משמש לטיפול בבעיות קיבה), מפני שזה יכול לגרום לדיאזפם להתפנות מהגוף לאט יותר מהרגיל.

 קורטיקוסטרואידים (תרופות המשמשות לטיפול בדלקת), מפני שהם יכולים להחליש את ההשפעה של דיאזפם.

חוסמי אלפא, חוסמי בטא או מוקסונידין (להורדת לחץ דם). שילוב של תרופות אלה עם דיאזפאם עלול לגרום לישנוניות.

תרופות להורדת לחץ דם גבוה (כמו: הידרלאזין, מוקסונידין, נתרן ניטרופרוסידי), משתנים, ניטראטים (לבעיות לב), מעכבי האנזים המהפך אנגיוטנסין (כמו פרינדופריל, קפטופריל), חוסמי אלפא (המשמשים לטיפול בלחץ דם גבוה, כמו: אלפוזוסין,פראזוסין), חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 (המשמשים לטיפול בלחץ דם גבוה, כמו: ואלסארטאן), חוסמי תעלות סידן (המשמשים לטיפול בלחץ דם גבוה, כמו: אמלודיפין), חוסמי נוירונים אדרנרגיים (המשמשים לטיפול בלחץ דם גבוה, כמו: רזרפין, חוסמי בטא (המשמשים לטיפול בלחץ דם גבוה, כמו: ביסופרולול) מפני שאלה יכולים להוריד לחץ דם יתר על המידה.
 

השפעת שימוש ממושך

דיאזפאם (אסיוול, Assival) אינו מיועד לשימוש מעל ארבעה שבועות, אלא בהוראה מפורשת מרופא, מחשש להתרגלות ולירידה בהשפעה. שימוש ארוך טווח באישור רופא מחייב ביצוע בדיקות דם, שתן ותפקודי כבד.
לפעמים, טיפול ממושך עלול לגרום לשינויים בהתנהגות, למחשבות טורדניות ולתלות בתרופה, שתגרור אחריה תופעות גמילה קשות.