התרופה מיועדת לטיפול בזיהומי פה פטרייתיים. ניסטטין היא תרופה נוגדת פטריות אשר פותחה בתחילת שנות ה-50. ניסטטין יעיל נגד זיהומים שטחיים הנגרמים על-ידי קאנדידה. התרופה משמשת לטיפול בזיהומי עור (כחלק מתכשיר המכיל מספר חומרים פעילים), ובזיהומי פה. מאחר שניסטטין אינו נספג טוב ממערכת העיכול אל זרם הדם, אין לו שימוש נגד זיהומים מערכתיים והוא אינו ניתן בהזרקה. תופעות לוואי של התרופה הן נדירות.
צילום: shutterstock | BlueRingMedia
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
תרחיף. יש לנער היטב לפני שימוש. יש להחזיק את התרחיף בחלל הפה זמן רב ככל האפשר לפני הבליעה, כדי לאפשר מגע ארוך יותר עם האזור הנגוע.
תדירות וזמן נטילה
מינון ייקבע על ידי הרופא בלבד. מיון מקובל: תינוקות (מגיל לידה עד חודש)- 1 מ"ל, 4 פעמים ביום. תינוקות גדולים יותר וילדים עד גיל 5- 1 מ"ל בכל צד של הפה, 4 פעמים ביום. ילדים מגיל 5 ומבוגרים- 2-3 מ"ל, בכל צד של הפה, 4 פעמים ביום.
טווח המינון
כל 1 מ"ל תרחיף מכיל 100,000 יחידות ניסטטין. בהתאם לגיל ולמצב: 400,000 יחידות ליום ועד 2.4 מיליון יחידות ניסטטין ליום.
תחילת ההשפעה
עשויים לחלוף 7-14 יום עד שתורגש ההשפעה החיובית במלואה.
משך ההשפעה
עשויים לחלוף 7-14 יום עד שתורגש ההשפעה החיובית במלואה.
מנה שנשכחה
לקחת מייד כשנזכרים, אלא אם כמעט הגיע הזמן לנטילת המנה הבאה. אין לקחת מנה כפולה כפיצוי על זו שנשכחה.
הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול במלואו. גם אם נראה שהאזור הנגוע נרפא, הזיהום המקורי עלול עדיין להיות קיים, והתסמינים עלולים לחזור אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי.
מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג מכיוון שכמות הניסטטין הנספגת בגוף היא קטנה מאוד. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן מפני אור. אחסון מתחת ל-25 מעלות צלזיוס. לאחר פתיחה ראשונה ניתן להשתמש במשך 3 חודשים.
נמצא כמרכיב בתרופות הבאות
דרמקומבין | Dermacombin
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
לא צפויה השפעה.
נהיגה
לא צפויה השפעה על יכולת הנהיגה.
הריון
יש להתייעץ עם הרופא לפני שימוש. לא ידוע אם ניסטטין תרחיף יכול לגרום נזק לעובר בעקבות שימוש בהיריון, אך ספיגת התרחיף ממערכת העיכול קטנה.
הנקה
יש להתייעץ עם הרופא לפני שימוש בהנקה. לא ידוע אם ניסטטין תרחיף מופרש בחלב אם. יש לשקול בזהירות מתן ניסטטין תרחיף לנשים מיניקות.
קשישים
לא נדרשת התאמת מינון.
דווח לרופא במקרה של
זיהום פטרייתי בריאות או על העור (זיהום פטרייתי סיסטמי)
אי סבילות לסוכרים מסוימים
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות לוואי אינן שכיחות, והן בדרך-כלל קלות וחולפות. עלולים להופיע בחילה, הקאה, נפיחות וכאב בטן עם מינון גבוה של ניסטטין בלקיחה דרך הפה.
פריחה- דווחה לעיתים נדירות.
רגישות יתר, אנגיואדמה (התנפחות של השפתיים או הלשון) ובצקת בפנים (התנפחות של הפנים).
דווחו מקרים נדירים מאוד של תגובה אלרגית חמורה יותר- שלפוחיות על העור, הפה, העיניים ואיברי המין.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
לא ידועות תגובות עם תרופות אחרות.
השפעת שימוש ממושך
לא צפויות בעיות. מעבר ל-14 ימי טיפול- יש להתייעץ עם הרופא.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלה: יש לי חתולים עם פטרת, וקראתי את האזהרות של ה- FDA לגבי סירופ ספורנוקס לטיפול בפטרת, שהוא עלול לגרום נזק לכבד ולשריר הלב בבני אדם ובחיות. רציתי לדעת אם הסכנה היא רק לאדם או לחיה עם בעיה בכבד או בלב, ואם התרופה בטוחה לשימוש לחתולים.
תשובה: Sporanox או Itraconazole היא תרופה הניתנת לטיפול במגוון זיהומים פטרייתיים. זוהי תרופה שעוברת פירוק בכבד ומופרשת בשתן. מידע על התרופה נמצא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=18
שאלה: האם יכולה להיות תת פעילות זמנית של בלוטת התריס (TSH 43). אם כן, מה הגורם לכך?
תשובה: באופן עקרוני, ערך TSH של מעל 5 מיקרוגרם לדציליטר נחשב פתולוגי ומעיד על חסר בבלוטת התריס, וערך גבוה מ 20 מעיד בדרך כלל על כשל ראשוני של הבלוטה. על מנת לאבחן בודאות יש לבדוק גם את רמת T4, T3 בדם, לבצע בדיקת נוגדנים בדם ובדיקת שקיעת דם. הסיבה הנפוצה לחסר בבלוטת התריס היא מחלת השימוטו, מחלה בה הגוף מייצר נוגדנים עצמיים כנגד בלוטת התריס. מחלה זו היא כרונית. עם זאת, ישנם מצבים זמניים (האורכים מספר חודשים) של חסר בבלוטת התריס, והם דלקת בבלוטה או זיהום ויראלי, ועל כך יוכלו להצביע בדיקות הדם שתבצע.
שאלה: לבתי בת 7 יש ריח רע מהפה באופן די קבוע. כמו כן, לבעלי יש את אותה בעיה. לבתי בת 7 יש ריח רע מהפה באופן די קבוע. כמו כן, לבעלי יש את אותה בעיה. אף פעם לא טופל העניין, הייתי שמחה לקבל עצה למי לפנות וכיצד לטפל בעניין.
תשובה: ריח רע מהפה (הליטוזיס) יכול לנבוע מכמה בעיות: שיניים לקויות, יובש בפה, הפרעה באף, במערות הפנים (סינוסים) או הפרעה במערכת העיכול. רופא המשפחה עשוי להמליץ על בדיקת רופא שיניים, בדיקת רופא אף אוזן גרון ובדיקת מומחה למחלות העיכול. במקרים רבים לא מדובר בריח רע באמת אלא רק בתחושה סובייקטיבית של ריח רע מהפה. [10/08/2000]
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ניסטטין Nystatin
