בדיקת אולטרסאונד (Ultrasound)

תשובה:

לאחר שלקית כבר פעם אחת מהיווצרותן של אבני כליה , ישנה רמת סבירות גבוהה לכך כי תשוב ללקות מהן גם בעתיד. אתה יכול למנוע את הישנותן על ידי שתייה מספקת של מים על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן שלך. יש להקפיד על שתייה של 8 עד 10 כסוסת מים ליום. ייתכן ויהיה עליך לבצע מעקב אחר משטר התזונה שלך. הרופא המטפל בך יוכל לרשום לך תרופה אשר תסייע לך למנוע מן האבנים להיווצר מחדש.

תשובה: קודם כל תודה על הפידבקים, אנו שמחים לדעת שאת מוצאת את האתר שימושי ויעיל עבורך! לשאלותייך, מיקום המיומה עלול להשפיע על העובר ועל ההריון בכלל, שכן מיומות יכולות לפגוע ביכולת מעבר העובר בתעלת הלידה ועוד. לגבי כניסה להריון, אין צורך בתקופת "התנקות" מהגלולות, אך לעיתים נדרשים כמה מחזורים עד שהגוף מגיע לאיזון הורמונלי והמחזורים נהיים ביוציים. מיומות, בעיקר אם הן רבות וגדולות, עלולות, במקרים מסויימים, לפגוע בהיקלטות העובר ברחם, ובכך לגרום לאי-פריון. "מצגים פתולוגיים" מתייחסים לתנוחת העובר ברחם. כל תנוחה שאינה "תנוחת הראש" הרגילה, נחשבת לפתולוגית, למשל מצג עכוז. במקרים מסויימים, הריון עשוי לגרום לגדילה של המיומות, שכן יש מיומות שרגישות להורמונים, ובעיקר לאסטרוגן. הורמון זה מופרש בכמות גדולה יחסית בתקופת הפוריות, במהלך ההריון או במהלך טיפולי פוריות. במקרה שלך, נראה לי שעוד מוקדם להתחיל לדאוג. כל עוד אינך סובלת מהימצאות המיומה, די במעקב גינקולוגי. לגבי דרכי טיפול, כדאי להיוועץ ברופא המטפל. אם את חוששת מפני הריון או מפני אי-כניסה להריון, תוכלי לפנות למרפאת השרירנים הפועלת בבית החולים שיבא, תל השומר. שם, לאחר בדיקה, יוכלו להעריך את מצבך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: על מנת לאפשר מפגש בין זרע לביצית, הזרעים צריכים לנוע. תנועתיות תקינה נחשבת כאשר 50% מהתאים מראים תנועתיות טובה כ-4 שעות לאחר מתן הדגימה. במקרה שלכם, נראה שהתנועתיות עומדת על 40%, וזה מעט נמוך מן הנורמה. עם זאת, חשוב מאוד לשים לב ליתר הפרמטרים: מספר תאי זרע בנפח, מורפולוגיה (צורה) ועוד. ישנם מרכזים שונים שטוענים שנטילת תוספי תזונה המכילים שילוב ספציפי של ויטמינים וחומצות אמינו יכולה לגרום לשיפור איכות הזרע.

תשובה: דימום בסמוך להכנסה הראשונית של התקן חוץ רחמי הוא בגדר הנורמה, שכן בהיותו גוף זר ברחם, ההתקן עלול לגרות את רירית הרחם ולגרום לדימום. במהלך החודשים הראשונים לאחר הכנסת התקן יכול להופיע דימום גם באמצע המחזור בצורה קלה (טיפות פה ושם). דימום שהוא מעבר לכך בכמותו דורש בירור גינקולוגי ומעבר לצורת מניעה אחרת.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

נכון. אחד הסיבוכים ארוכי הטווח של הניתוח הוא היווצרות קופסית- מעטפת קשה שהגוף יוצר סביב השתל וגורמת לכך שהשד מתקשה. ההתקשות עלולה להיות מלווה בכאבים ושינויים בתחושה. הקופסית מדורגת בארבע דרגות קושי והיא מתחילה להיווצר לאחר הניתוח. ברוב המקרים לא מרגישים בה. במקרים בודדים נוצרת קופסית נוקשה. שכיחות תופעה זו היא בכ-3-9% מהניתוחים. נוסף על התקשות השד, הקופסית עלולה ליצור עיוותים: שוליים או עיוותים הבולטים לעין בכל אזור השדיים, אי נוחות או כאב באזור החזה, שינוי בתחושה או איבוד תחושה בכל אזור בחזה או באזורים סמוכים. אפשרויות הטיפול בקופסית הנוקשה כוללות את הוצאת השתלים, קילוף הקופסית והחזרת השתלים למקום, החלפת מיקום השתל או החלפת סוג השתל.

תשובה: בדיקת קולפוסקופיה היא בדיקה שבה צופים בצוואר הרחם ובנרתיק באמצעות מכשיר שנקרא קולפוסקופ. בדיקה זו משמשת לאבחון שינויים קדם-סרטניים וסרטניים מוקדמים בצוואר הרחם. ההסתכלות הישירה מאפשרת זיהוי נגעים או רקמה בלתי תקינה, שלא ניתנת לזיהוי בבדיקה שגרתית. בנוסף, ניתן לקחת במהלך הבדיקה דגימות רקמה (ביופסיה) לבדיקה מעבדתית במטרה לקבל אבחנה מדויקת על ידי אפיון התאים. אם נלקחה ביופסיה, ניתן לאבחן כל אחת מהקרצינומות שציינת וכן תאי CIN 1,2,3. למידע נוסף על הבדיקה ועל תוצאותיה ראי את הדפים הבאים: http://en.wikipedia.org/wiki/Colposcopy

תשובה: אין תרופה ספציפית לכליות פוליציסטיות, אך מובן שאם יש בעיית לחץ דם או זיהום, מטפלים בהם ספציפית. ישנם מחקרים רבים בנושא. הוכח במחקרים על חולדות, כי חלבון סויה ושמן פשתן, כאשר ניטלים מוקדם במהלך המחלה, מעכבים את התקדמותה. התערבות מאוחרת, אף היא מפחיתה נזק באופן מסוים. במחקרים אחרים הראו כי דיאטה דלת חלבון מאטה התקדמות של מחלה כלייתית, ואילו דיאטה עתירת שומן מאיצה אותה. מחקרים אלה נערכו בבעלי חיים, אך אין כיום הוכחה שיש לדיאטה מסוימת יתרון טיפולי בבני אדם. אנשים שיש להם כליות פוליציסטיות ולחץ הדם והתפקוד הכלייתי שלהם תקין צריכים להיות במעקב באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם פעם בשנה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: ישנן סיבות אפשריות רבות לנפיחות בצוואר. בלוטת תריס מוגדלת, או Goiter בשפה הרפואית, יכולה לנבוע מסיבות רבות, גם כאלו שלא גורמות להפרעות בתפקוד הבלוטה, ואז תוצאות תפקודי הבלוטה תקינות. אולם חשוב לזכור שבלוטת התריס נמצאת באזור אנטומי הנקרא "המדיאסטינום הקדמי", ושישנם עוד מצבים היכולים להתבטא בהגדלת אזור זה חוץ מהגדלה של בלוטת התריס. אם אכן ישנה נפיחות באזור זה, חשוב שתתייעצי עם הרופא המטפל על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהחליט על המשך הבירור לנפיחות. בברכה, ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: אני מאמינה שיפנו את אימך לביצוע בדיקת CT על מנת לראות טוב יותר את הממצא בכבד. אם יעלה חשד אולי אף יעשו ביופסיה. זו יכולה להיות גרורה, אך מובן שזה יכול להיות גם ממצא שפיר. המשיכו את הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד