פרדניזולון

תשובה:

רופאים רבים משתמשים בטיפול הורמונלי בכדי לשלוט בהתפשטות סרטן הערמונית. תופעות הלוואי השכיחות הנגרמות מטיפול הורמונלי כוללות דחף מיני מופחת, אין-אונות, עקרות ודלדול העצמות (אוסטיאופורוסיס). קשיי זקפה ועקרות מתפתחים אצל רוב הגברים העוברים טיפול הורמונלי. מידת הסיכון ושיעור אובדן העצם תלויים במידה רבה על משך הזמן שבו מקבל המטופל את הטיפול ההורמונלי. במקרים רבים יכולים רופאים להמליץ על דרכים להיאבק בתופעות הלוואי הללו.

כאשר אנשים אינם מגיבים עוד לטיפול הורמונלי, רופאים עשויים לנסות תרופה כימותראפית המכונה טאקסוטר. תופעות לוואי אפשריות של טאקסוטר כוללות בחילות, אובדן שיער ודיכוי מח עצם _הפחתה או עצירה של יצירת תאי דם). המטופלים עלולים גם לפתח אגירת נוזלים וכאבים, עקצוצים או אובדן תחושה באצבעות הגפיים.

חשוב שכל אדם הסובל מסרטן ערמונית מתקדם ידון בדאגותיו עם הרופא שלו בטרם התחלת הטיפול.

תשובה: בשנים הראשונות לחייהם ילדים "חוטפים" כל זיהום, וזה רגיל שילד יהיה מצונן 10-7 פעמים בשנה. פעמים רבות מה שנראה לך כמחלה אחת ארוכה שהילד לא מצליח להחלים ממנה הוא בעצם כמה מחלות שהילד חולה בהן ומחלים מהן בזו אחר זו. נראה שילדייך יותר רגישים לזיהומים של דרכי הנשימה העליונות, ולכן הם סובלים יותר מכל צינון קל. מעבר לטיפול התרופתי שילדייך מקבלים, את יכולה להקל עליהם עם טיפות מי מלח ושימוש במכשירי אדים. אם נראה לך שישנה מצוקה נשימתית, חשוב לפנות שוב לרופא על מנת לוודא שאין הסתבכות של השפעת. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

תשובה: אומגה 3 פוגע בתפקוד הטסיות, ולפיכך הוא נוגד קרישה. זו גם הסיבה להשפעתו המיטיבה על מחלות קרדיווסקולריות. במקרה שלך, עלי לדעת מהי ספירת הטסיות, ובהעדר מידע, הייתי נמנעת מהתכשיר אף על פי שיש לו יתרונות רבים אחרים. עם גלנולין לא צפויה להיות בעיה. תרופה טבעית טובה ויעילה נגד דיכאון היא רמוטיב, המיועדת לטיפול בדיכאון קל עד בינוני ומופקת מתמצית צמח ההיפריקום (Hypericum Perforatum), בעברית נקרא פרע מחורר. המינון המומלץ הוא 250 מ"ג פעמיים ביום. התרופה מתחילה להשפיע כעבור כשבועיים, והשיפור המרבי מושג כעבור 6 שבועות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: פסאודו-טומור צרברי (Pseudo Tumor Cerebri או PTC) ובתרגום חופשי - "גידול מוחי מדומה", הוא מצב בו הלחץ התוך-מוחי גבוה מן הרמה הנורמלית, בלא שיש גידול מוחי אמיתי והרחבה של חדרי המוח, כפי שקורה בהידרוצפאלוס (Hydrocephalus). זה אמנם לא מצב מסכן חיים, אך הוא פירוש עלול לסכן את הראייה באופן בלתי הפיך כתוצאה מלחץ על עצבי הראייה. 90% מהסובלים ממצב זה הן נשים, ולרוב נשים הסובלות מעודף משקל. אטיולוגיות אפשריות ל- PTC הן שימוש בתרופות כגון טטראציקלינים, nalidixic acid וברזל, אולם בחלק ניכר מהמקרים לא ברור מה גורם להופעת המחלה. בעיות אופייניות שחשים החולים הם, כפי שאת מתארת, כאבי ראש, טשטוש ראייה, פגיעה בשדה הראייה וסחרחורות. הטיפול והמעקב הנדרשים במצב כזה כוללים הפסקת נשימוש בתרופה אם יש חשש שהיא עלולה היתה לגרום לפרוץ המחלה, ביצוע בדיקות חוזרות של שדות הראייה כדי לבדוק אם המחלה מתקדמת או נסוגה ובאיזה קצב, שימוש במשתנים, ירידה במשקל, שימוש בסטרואידים (למרות שתופעת לוואי של סטרואידים הן עלייה במשקל), ובמקרים החמורים בהם נשקפת סכנה אמיתית לעצב הראייה למרות טיפול שמרני (כפי שמתואר לעיל) - ביצוע פנסטרציה (fenestration) של עצב הראייה, פעולה בה מנקבים את עטיפות עצב הראייה כדי לשחרר את הלחץ. אפשרות נוספת ופחות מוצלחת היא ביצוע שנט בין החלל המכיל את נוזל המוח (CSF) לחלל הפריטוניאלי, שוב, כדי להפחית את הלחץ. המעבר בין טיפול כזה או אחר, תרופתי או ניתוחי, צריך "להיתפר" לכל חולה וחולה עם הרופא המטפל. לא ידוע לי על קשר סיבתי בין נפיחות בעפעף לבין התפרצות או התקדמות של PTC. באיחולי רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד