כתף קפואה

סביב עצמות המפרקים בגוף ישנה מעטפת. המעטפת עוזרת למפרק לנוע בקלות ושומרת עליו במקומו. במצב של כתף קפואה, מתרחש עיבוי של המעטפת הגורמת לתסמינים (נוקשות, הגבלה בתנועה וכאבים). לא ברור למה זה קורה לאנשים מסוימים, אך יש סבירות גבוהה יותר שזה יקרה לאחר תקופה ערוכה שבה הכתף לא הייתה פעילה, כמו לאחר ניתוח או פציעה[4].

גורמים מסוימים יכולים להגביר את הסיכון לכתף קפואה[4]:
 

• חוסר תזוזה (אימוביליזציה) של מפרק הכתף. זהו מצב אופייני להחלמה מניתוחי חזה (כמו ניתוח לכריתת שד, להחלמה משבר או קרע באזור הכתף והיד, ולהחלמה משבץ מוחי הגורם לפגיעה נוירולוגית).
• גיל - אנשים בני 40 ומעלה נוטים יותר לסבול מכתף קפואה.
• מין – נשים נוטות יותר לסבול מכתף קפואה.
• חבלה בכתף.
• נזק קודם לכתף.
• אנשים הסובלים ממחלות מסוימות הם בעלי סבירות גבוהה יותר לפתח כתף קפואה. מחלות שעלולות להגביר את הסיכון כוללות: סוכרת, פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), תת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) מחלת לב וכלי דם (אוטם שריר הלב, התקף לב, שבץ), מחלת פרקינסון.

האבחון של כתף קפואה נעשה בדרך כלל על-ידי אורתופדית או אורתופד מומחה לכתף. האבחון מתבססת על סיפור הרקע הרפואי ועל בדיקת החולה.

בשלב הראשון תתבצע בדיקה גופנית של טווח התנועה. לאחר דיון בתסמינים ובהיסטוריה הרפואית של המטופל/ת, האורתופד/ית יבדוק את הכתף על ידי הזזתה בזהירות לכל הכיוונים, כדי לראות אם התנועה מוגבלת ואם מתרחש כאב עם התנועה. בדיקה זו, של טווח תנועה כאשר מישהו אחר מזיז את האיבר, נקראת בדיקת טווח תנועה פסיבי. טווח התנועה יושווה על ידי הרופא/ה לטווח התנועה שהמטופל/ת יכול/ה לבצע בעת הזזת הכתף באופן עצמאי (נקרא טווח תנועה פעיל). לאנשים עם כתף קפואה יש טווח תנועה מוגבל, הן באופן אקטיבי והן באופן פסיבי[3].

בדיקות אחרות שעשויות לעזור לשלול סיבות אחרות של נוקשות וכאב הן בדיקות הדמיה[3]:
 

• צילומי רנטגן - מבנים צפופים, כגון עצם, מופיעים בבירור בצילומי רנטגן. צילומי רנטגן יכולים להציג בעיות אחרות בכתף כגון דלקת פרקים.
• הדמיית תהודה מגנטית (MRI) ואולטרסאונד – בדיקות אלו יכולות להציג תמונות טובות יותר של הרקמות הרכות. למרות שבדיקות אלו אינן יכולות לאבחן כתף קפואה, הן יכולות לעזור בזיהוי בעיות אחרות בכתף, במידה ויש, כגון קרע שרוול מסובב.

ללא טיפול מתאים, ברוב המקרים לא יחזור תפקוד מלא של המפרק לאחר הופעת כתף קפואה. הסיבוכים שיכולים להופיע הם[5]:
 

• כאבים בכתפיים.
• אובדן ניידות.
• טווח תנועה מופחת.
• בעיות בשרירים שיכולות להחמיר ולהימשך זמן.
• אי תזוזה מלאה של הכתף.

באופן כללי, ישנם 3 שלבים עיקריים המוצעים כטיפול[6]:
 

• הפחתת הכאב – יש להימנע מתנועות שגורמות לכאב. מומלץ להזיז את הכתף רק בעדינות. במידת הצורך, יש להשתמש במשככי כאבים כגון אקמול או איבופרופן, כדי להקל על הכאב.
• הקלה משמעותית יותר על הכאב והנפיחות – במקרה זה יש להשתמש במשככי כאבים שניתנים במרשם רופא/ה כגון זריקות סטרואידים בכתף, כדי להפחית את הכאב והנפיחות.
• החזרת התנועה - ברגע שהכאב פוחת, מומלץ להתחיל לבצע תרגילי כתף. זה יכול להיות בבית או עם פיזיותרפיסט/ית.

טרם ידועה במלואה הסיבה המלאה להופעת כתף קפואה. עם זאת, כיוון שגורם הסיכון העיקרי להופעת המצב הוא חוסר תנועתיות של המפרק לאורך זמן ממושך, מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי חזרה לתנועה בהקדם לאחר פגיעה באזור או ניתוח המערב את אזור החזה או היד[4].