דלקת המעי

תשובה:

הידבקות בנגיפי החזרת, חצבת או אדמת אינה מוכרת כגורם למחלה דלקתית של המעי. הנגיף שגורם למחלת החצבת פוגע במערכת הנשימה ולאחר מכן מתפשט לרקמה הלימפטית (חלק חשוב מן המערכת החיסונית). במהלך השלב החריף של המחלה, נדבקים תאי לימפה במערכת העיכול, אולם ספק רב אם דבר זה גורם לדלקת כרונית.

המצדדים בתיאוריה אחת משערים שנגיף החצבת שורד במעי אצל אנשים מסוימים, ובשלב מאוחר יותר הוא מצית זיהום דלקתי כרוני. אולם דבר זה לא הוכח. מכיוון שהחיסון המשולש לחצבת, חזרת ואדמת מכיל נגיף חצבת מוחלש מאד אך חי, הועלתה השערה כי החיסון עלול לגרום לתהליך דלקתי במעי. דבר זה לא הוכח והוא בגדר ניחוש בעלמא.

תשובה: קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית מסיבה לא ידועה, ולא מחלה חיידקית. היא יכולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול, אך בעיקר בחלק הסופי של המעי הדק. הקטע הפגוע נעשה דלקתי, מעובה ומכוייב. המחלה הכרונית גורמת לעיתים לחסימה חלקית של המעי, המתבטאת בכאב, בשלשול, ובספיגה לקויה. הטיפול במחלה כולל מנוחה, מתן קורטיקוסטרואידים, מדכאי מערכת החיסון ואנטיביוטיקה, שינויים בתזונה, ולעיתים כריתה של החלק הפגוע במעי. לא ברור לי אם התכוונת באמת לקרוהן, או למחלה חיידקית של המעיים, שכן אופי המחלות והטיפול בהן שונה. בנוסף, לא ציינת מה הטיפול שאחיך קיבל. אם אכן התכוונת לקרוהן, המחלה היא כרונית, ומהלכה המאופיין בהתלקחויות מעת לעת, לאחר תקופות שקטות ללא תסמינים. הסתמנות המחלה משתנה מאדם לאדם ומזמן לזמן - ממחלה קלה עם תסמינים ספורים בלבד ועד מחלה קשה המצריכה אשפוזים חוזרים, הזנה תוך-ורידית, תרופות לווריד וניתוחים. הטיפול העיקרי למחלת קרוהן קלה עד בינונית מושתת על תרופות ממשפחת ה- 5-ASA כדוגמת פנטזה (שהיא בעלת פרופיל תופעות לוואי פחות בהרבה מהסולפאסאלאזין, המשתייכת אף היא לקבוצת תרופות זו). במחלת קרוהן בינונית עד חמורה, כאשר טיפול זה אינו מספיק, מוסיפים טיפול בסטרואידים, אך עיקר השימוש בהם הוא בעת התלקחות, ולא כטיפול אחזקתי, וכאשר מושגת רמיסיה, מפחיתים את מינונם בהדרגה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: לא אמורה להיות בעיית פוריות בגלל הסטרואידים, אבל אסור לקחת אימוראן בהריון. אנא פני לרופא המטפל ולרופא נשים להמשך טיפול ותכנון ההריון, כי המקרה שלך מורכב ודורש גישה מיוחדת ומעקב.

תשובה: התוספתן הוא שלוחה עיוורת של המעי הגס שאורכה הממוצע כ 8-10 ס"מ. הרירית שלו מכילה תאים רבים הקשורים למערכת החיסון, אשר גדלים ומתנפחים בתגובה לזיהום ויראלי או חיידקי. דלקת התוספתן שכיחה מאוד, ומעל 50% מהמקרים קורים על רקע חסימת חלל התוספתן ע"י אבן צואה קטנה, או איים של התאים המתוארים לעיל המתנפחים וחוסמים את החלל. כאשר החלל חסום נוצרים תנאים מתאימים להתפתחות זיהום עד ליצירת מורסה שעשויה להתפרץ אל חלל הבטן אם הדלקת לא מנותחת בזמן. למיטב ידיעתנו אין קשר ללחץ נפשי.