קלופידוגרל (פלויקס, קלופידקסל)

תשובה: נשירת שיער אכן מוכרת כתופעת לוואי לטיפול בקומדין. שכיחותה של התופעה, לפי מחקרים שונים, נעה בין 5% ועד ל-78%! התגובה מיוחסת למינון הקומדין הגבוה ביותר, ולא למשך הטיפול. בדרך כלל נשירת השיער אינה קיצונית, והשיער שב וצומח לאחר הפסקת השימוש בקומדין, אבל יש בספרות הרפואית דיווחים על הפסקת הנשירה למרות המשך הטיפול בקומדין. לפי הספרות הרפואית, חומר בשם ubidecarenone במינון של 30 מ"ג ליום יכול לטפל בנשירת שיער הנגרמת על ידי קומדין גם אם ממשיכים להשתמש בתרופה. הוא נמצא בתוך Coenzyme Q10, שעליו תוכלי להרחיב את הקריאה כאן: http://www.medicinenet.com/coenzyme_q10_.../article.htm

תשובה: על פי הנחיות בינלאומיות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, ישנן כמה אינדיקציות לניתוח באנשים שאין להם תסמינים: רמת סידן גבוה יותר מ-1 מעל הגבול העליון של הנורמה, הפרשה של יותר מ-400 מ"ג סידן בשתן ב-24 שעות, ירידה בתפקוד הכלייתי בערכים מסויימים (שלא אכנס אליהם), ירידה בצפיפות העצם מעל ערכים מסויימים (שגם לא אכנס אליהם), וכל אדם שגילו מתחת ל-50. כמו-כן ממליצים על ניתוח לכל אחד שרמות הסידן הראשוניות שלו מאד גבוהות (מעל 15) או לכל אדם שקשה לערוך אצלו מעקב מסודר. פרט לגילו של בעלך, שאינו מתאים לאינדיקציות אלה, אין לי מספיק מידע לגבי השאר. האם הבדיקה שעבר היתה מיפוי עצמות ולא בדיקת צפיפות עצם? הוא צריך להיות במעקב תכוף אחר ערכי הסידן בדם. הוא יצטרך גם לעשות איסוף שתן לסידן במשך 24 שעות, בדיקת צפיפות עצם, מעקב אחר תפקודי הכליות (שגם מבוצע באיסופי שתן של 24 שעות). אכן מומלץ מאד ללכת לאנדוקרינולוג שייקח את כל הנתונים בחשבון ויחליט על הצורך בניתוח. יש אנשים שמסתדרים גם עם מעקב בלבד וטיפול תרופתי לתקופה מסויימת. כל זאת בהנחה שלבעלך אין תסמינים. אם יש לו תסמינים (חולשה, בלבול, עצירות, הופעה של אבנים בדרכי השתן) צריך לנתח ולהוציא את בלוטת יותרת התריס בכל מקרה, ללא קשר לאינדיקציות שציינתי לעיל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: הבדיקות מרמזות על אנמיה עקב חוסר ברזל. גם ספירת הלויקוציטים (תאי הדם הלבנים) מעט גבוהה, שאינו צריך להיות כך, אלא אם אתה מעשן, שכן עישון גורם לעלייה מתונה בספירה הלבנה. העובדה שלפני חודשיים היתה ספירה של 12.2 אינה מעודדת אם הבדיקה אמינה, כלומר, אם לא היה בעת הבדיקה מצב חריג שהשפיע על תוצאותיה (אם היית מיובש למשל, ערך ההמוגלובין היה יכול להיות גבוה יותר בלא שהוא ישקף את מצבך האמיתי). הסיבה הכי שכיחה לאנמיה מחוסר ברזל, אחרי חסרים תזונתיים, היא דימום. ארקוקסיה (Etoricoxib) שייכת לקבוצת מעכבי COX2 סלקטיביים, תופעת הלוואי העיקרית של תרופות אלו במערכת העיכול (יש לה פחות כאלה משהיו לתרופות מן הדור הישן) היא כיב קיבה ודימום ממערכת העיכול. יש מקום לביצוע אנדוסקופיה של מערכת העיכול או בדיקת דם סמוי בצואה. פנה לייעוץ רופא מטפל. על תופעות הלוואי של התרופה ועל ארקוקסיה ומחלות לב תוכל לקרוא בתשובות קודמות באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_042208_9.asp

תשובה: נשאות של פקטור 5 ליידן APC resistance הטרוזיגוטיות היא מצב של סיכון לקרישיות יתר. זה אומר כי יש לך סיכוי יותר גבוה להיווצרות קרישי דם ולהפלות חוזרות. פקטור 5 ליידן הוא מצב בו גורם הקרישה פקטור 5 עובר שינוי אשר מונע את קשירת פרוטאין C, שהוא בעצם ה"בלם" של פקטור זה. כתוצאה מכך, פרוטאין C אינו יכול לעצור את פעילות פקטור 5, ולכן ישנו מצב של קרישיות יתר - תרומבופיליה. הטרוזיגוטיות לפקטור 5 ליידן אינה נחשבת למחלה אלא לגורם סיכון לקרישיות יתר. גם ההיסטוריה המשפחתית שלך מהווה גורם סיכון. אמליץ לך לפנות להמטולוג על מנת להתייעץ איתו לגבי אם כדאי לך ליטול טיפול מניעתי או טיפול בזמן כניסה להריון וכדומה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד