ציקלוספורין A

תזונה

מומלץ להימנע מריבוי מאכלים עשירים באשלגן (פירות וירקות טריים). יש להימנע מנטילת התרופה ביחד עם מיץ אשכוליות.

אלכוהול

נהיגה

הריון

יש להתייעץ עם הרופא טרם שימוש. הניסיון בשימוש בתרופה זו בהריון- מוגבל. באופן כללי- אין להשתמש בציקלוספורין במהלך הריון. אם השימוש נדרש- יש לדון עם הרופא באשר לתועלת ולסיכונים האפשריים הכרוכים בנטילת התרופה במהלך הריון.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• הפטיטיס C
• אפילפסיה (כפיון)
• בעיות הקשורות בתלות באלכוהול
• מחלת כליה
• יתר לחץ דם
• שיגדון
• זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
• נטילת תרופות אחרות

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעת הלוואי העיקרית של תרופה זו היא רגישות מוגברת לזיהומים מכל הסוגים. יש לדווח לרופא על כל מחלה דמויית שפעת או זיהום מקומי. רוב תופעות הלוואי האחרות של ציקלוספורין הן קלות בהשוואה לסיכונים הקיימים במצבים בהם משתמשים בתרופה. בגלל חומרתם של מצבים אלה, כל אדם המטופל עם ציקלוספורין חייב להיות תחת השגחה רפואית סדירה, תוך ניטור כל תופעות הלוואי האפשריות. 

תופעות לוואי שכיחות: פרכוסים, הפרעות בכבד, רמה גבוהה של סוכר בדם, עייפות, איבוד תיאבון, בחילה, הקאות, אי נוחות בטנית או כאב בטן, שלשול, צמיחת שיער מופרזת, אקנה, גלי חום, חום, רמה נמוכה של תאי דם לבנים, חוסר תחושה או עקצוץ, כאב שרירים, עוויתות שרירים, כיב קיבה, צמיחת יתר (התנפחות) של החניכיים עד כיסוי השיניים, רמה גבוהה של חומצה אורית או של אשלגן בדם, רמה נמוכה של מגנזיום בדם.

תופעות לוואי המופיעות בשכיחות שאינה ידועה כוללות בעיות חמורות בכבד עם או ללא הצהבה של העיניים או העור, בחילה, אובדן תאבון, שתן בצבע כהה. נפיחות, דימום תת עורי או כתמים סגולים על העור. כאב ברגליים ובכפות הרגליים. דימום פתאומי ללא סיבה נראית לעין. מיגרנה או כאב ראש חמור המלווה לעיתים קרובות עם בחילה, הקאות ורגישות לאור. פגיעה בשמיעה.

בשימוש בטיפות העיניים תיתכן תגובה אלרגית, בתסמינים אפשריים של קושי בנשימה או בבליעה, נפיחות של הפנים, העין, הלשון או הגרון, פריחה עורית מגרדת, קוצר נשימה.

אין תופעות לוואי נוספות הצפויות בילדים ובמתבגרים בהשוואה למבוגרים.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

אנטיביוטיקה - גנטאמיצין, טובראמיצין, ואנקומיצין, טרימתופרים, סולפא מתוקסאזול; תרופות כמותרפיות - מלפאלאן; נוגדי פטריות - קטוקונאזול, אמפוטריצין; נוגדי דלקת - סולינדאק, נאפרוקסן, דיקלופנאק; נוגדי חומצה - סימטידין, ראניטידין; תרופות המדכאות את מערכת החיסון - טאקרולימוס; ונוגדי דלקת לא סטרואידים: כל התרופות הללו הניתנות עם ציקלוספורין A עלולות לגרום לירידה בתפקוד הכליה. 

בולמי סידן - דילטיאזם, וראפאמיל; נוגדי פטרית - קטוקונאזול, פלוקונאול, איטראקונזול; אנטיביוטיקה - קלאריתרומיצין, אריתרומיצין; קורטיקוסטרואידים - מתילפרדניזולון; תרופות לטיפול באיידס - אינדינאביר, נאלפינאביר, ריטונאביר, סאקווינאביר; וכן אלופורינול, ברומוקריפטין, דאנאזול, מתוקלופראמיד, אימטיניב (לטיפול בלוקמיה או בגידולים), קולכיצין, טלפרביר (לטיפול בצהבת מסוד C), קנאבידיול (משמש בין השאר לטיפול בפרכוסים) : תרופות אלה עשויות להעלות  את ריכוז ציקלוספורין .  

אנטיביוטיקה - ריפאמפין; נוגדי פרכוסים - קארבאמאזפין, פנובארביטאל פניטואין, וכן טיקלופידין: תרופות אלה גורמות לירידה בריכוז ציקלוספורין בדם. 

מתוטרקסאט: יש עלייה בריכוז של מתוטרקסט בדם אם כי למטאבוליט שלו יש ירידה בריכוזו בדם. לא ידוע אם לתופעה זו יש משמעות קלינית.

פרדניזולון, דיגוקסין, לובאסטאטין: יש עלייה בריכוז בדם של תרופות אלו. 

דיגוקסין: תיתכן הרעלה חמורה של דיגוקסין ימים מספר לאחר תחילת הטיפול המשולב. 

תרופות משתנות אוצרות אשלגן: עלולות לגרום להצטברות של אשלגן בדם. 

לובאסטאטין: תיתכן סכנה של דלקת שרירים. 

ניפדיפין: תיתכן הגדלה של החניכיים. 

מתילפרדניזולון: מתן מינונים גבוהים שלו יחד עם ציקלוספורין עלול להגביר את הסיכון של פירכוסים.

תכשירים להורדת כולסטרול- סטטינים, אטופוסיד (משמשת לטיפול בסרטן), רפגליניד (תכשיר נגד סוכרת במתן דרך הפה), אמבריסנטאן ותרופות אנטי- סרטניות ספציפיות הנקראות אנטראציקלינים כמו דוקסורוביצין.
מיקופנולט סודיום או מיקופנולט מופטיל (מדכא של מערכת החיסון) ואלטרומבופג (משמשת לטיפול בהפרעות דמם)

תרופות המדכאות את מערכת החיסון: הגברת דיכוי מערכת החיסון. 

חיסונים: יעילותם עשויה לפחות. יש להימנע ממתן תרכיבי חיסונים חיים.

טיפול בהפטיטיס C - תפקודי הכבד עלולים להשתנות, והדבר עלול להשפיע על רמות ציקלוספורין בדם. יש לנטר את רמות הציקלוספורין בדם, ולבצע התאמות מינון על ידי הרופא.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בתרופה זו, במיוחד במינונים גבוהים, עלול לפגום בתיפקוד הכליות. ניטור: יש לבצע בדיקות דם סדירות למדידת רמות ציקלוספורין בדם ולניטור תיפקוד הכליות ותמונת הדם השלמה.

יש לעקוב אחר ערכי לחץ הדם, תפקודי כבד וכליה, רמות שומנים בדם.