בדיקת CT, סי טי (CT scan)

בהחלט לא נשמע שיש לך סיבה להיות מודאג. כאבי ראש הם בעיה שכיחה מאוד. לכאבי ראש עם לחץ בעין עשויות להיות סיבות רבות ושונות, ביניהן סינוסיטיס, מיגרנה ועוד. עברת אנמנזה, בדיקה גופנית, כולל בדיקה נוירולוגית מלאה ובדיקת CT, שהיו כולם תקינים, ולכן הסיכוי שהבדיקות פספסו משהו הוא אפסי. גם כאבי ראש וגם כאבים בעורף יכולים לנבוע ממתח נפשי, ואני בהחלט יכולה להבין את הדאגה שנגרמת עקב כאב ראש, כאשר אמך אובחנה כחולה ב- GBM (סרטן במוח). הסר דאגה מלבך. ד"ר ליה עשת - אינפומד

אני מניחה שאת מתכוונת להיפרפלזיה של רירית הרחם, ואכן, לצורך טיפול במחזור לא סדיר שנובע מכך, מומלץ להשתמש בפרוגילוטון. לא ציינת כמה זמן את נוטלת את התוסף ההורמונלי, מתי היה המחזור האחרון ועוד פרטים שנחוצים כדי להעריך את מצבך, שבלעדיהם לא אוכל לאמוד את זמן הביוץ. אם המחזורים אכן יהפוך לסדיר, סיכוייך להיכנס להריון ישתפרו. אם את מעוניינת להימנע מהריון, עלייך להשתמש באמצעי מניעה אחר שאינו הורמונלי (למשל קונדום). ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

Scheuermann Kyphosis הוא מצב הגורם בדרך כלל לעקמת (כיפוף לפנים) מבנית של עמוד השדרה החזי. למרות שעקמת בחלק זה היא תקינה, עקמת של עמוד השדרה החזי החורגת מהממוצע, או הימצאות עקמת באזור המעבר בין החלק החזי והמותני של עמוד השדרה או של האזור המותני, נחשבים בדרך כלל למצב בלתי תקין. מצב זה מתבטא בצורות מגוונות, החל מפגם אסתטי וכלה בהפרעה נוירולוגית, נשימתית, כאבי גב, או שילוב של בעיות אלה. ההחלטה על אופי הטיפול צריכה להסתמך על שני מרכיבים: חומרת הבעיות שחש המטופל ומידת התגובה לטיפולים שמרניים, הכוללים נוגדי כאבים וזריקות למיניהן. ייתכן שיש מקום לשקול טיפול ניתוחי, אולם ההחלטה תתקבל לאחר בירור לגבי בעיות נוספות, כגון עקמות נוספות וחומרתן, מחלות כלליות ועוד. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

עד היום, אין מידע ברור לגבי הגורמים להופעת עקמת אצל מתבגרים. ברור שלגורם הגנטי יש משקל, אך אין עוד הוכחות ברורות לכאן או לכאן. מה שבטוח הוא שמי שעבר ניתוח בגלל עקמת, יהיה מודע מאוד לגילוי מוקדם של התופעה אצל ילדיו כשיהיו לו. היום, טיפולים פיזיותרפיים וניתוחים מאפשרים לילדים ולמתבגרים הלוקים בעקמת לחיות חיים רגילים לחלוטין, ולעסוק בכל ספורט שהם רוצים. בברכה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

גידולי המוח נחלקים לגידולים ראשוניים של רקמת המוח, ולגרורות. גרורות מוחיות שכיחות יותר מגידולים מוחיים ראשוניים, ואחראיות למעל מחצית המקרים בהם מתגלים ממצאים מוחיים בבדיקת הדמיה. הגידולים שנוטים לשלוח גרורות מוחיות במבוגרים הם סרטן ריאות (50% ממקרי הגרורות המוחיות), סרטן שד (15% עד 20%), מלנומה (10%) וסרטן של המעי הגס (5%). ב-10% מן המקרים מקור הגידול ששולח את הגרורות המוחיות אינו ידוע. מספר מוקדים מוחיים בבדיקת הדמיה של המוח אופייניים יותר לגרורות מאשר לגידולים ראשוניים, הנוטים להופיע כממצא בודד. במרבית החולים (80%) גרורות מוחיות מאובחנות לאחר שידוע כבר כי החולה סובל מסרטן, אולם בחלק מן החולים, הגרורות המוחיות מתגלות במקביל לאבחנת הסרטן או לפני שמתגלה המקור. בחולים בהם ביטוי המחלה הראשוני הוא גרורות מוחיות, ומקור הסרטן אינו ידוע, מקום הבירור הראשוני צריך להיות הריאות, שכן ביותר מ-60% מתגלים סרטן ריאות או גרורות ריאתיות שמקורן אחר. גידולים אחרים שעשויים להתבטא כך הם מלנומה וסרטן המעי הגס. בחלק מן המקרים לא מתגלה מקור הסרטן גם לאחר בירור נרחב. את הבירור יש להתחיל בצילום חזה, ולהתקדם ל-CT חזה. בהמשך יש לבצע גם CT של הבטן ושל האגן ומיפוי עצמות, כדי לברר את היקף המחלה הגרורתית. ההקרנות יעילות גם אם לא ידוע מה סוג הגידול, וזה הטיפול המקובל גם בגרורות מוחיות וגם בגידולי מוח ראשוניים. כאשר ישנו ממצא מוחי בודד, במיוחד כאשר מדובר בגידול מוח ראשוני, במקרים רבים קודם להקרנות ניתוח מוח, לצורך הסרת הגידול, אם הדבר אפשרי. כאשר ישנם מספר נגעים מוחיים לא מקובל לנתח. את הביופסיה ניתן לקחת מכל מקום בו מתגלה הגידול, ולא רק באמצעות ביופסיה מוחית. סיווג גידולי המוח הראשוניים מעט סבוך, והוא מתבצע לפי סוג התאים מהם הם מורכבים. כמו כן, מקבל כל גידול דירוג (grade) לפי מאפיינים פתולוגיים שונים, המעידים על מידת האגרסיביות שלו. גליומות (gliomas), מנינגיומות (meningiomas) וגידולים אמבריונליים (embryonal tumors) אחראים ל-95% מגידולי המוח הראשוניים, אך כל אחת מן הקבוצות הללו כוללות בתוכה סל גדול של גידולים עם מאפיינים שונים ותוחלת חיים שונה. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת הגליומות, הכוללת גידולים אסטרוציטיים (astrocytic tumors) ביניהם אסטרוציטומות, אסטרוציטומות אנפלסטיות וגליובלסטומות (ה- GBM אותו הזכרת), אוליגודנדרוגליומות, גליומות מעורבות וגידולים אפנדימליים. תוחלת החיים הממוצעת של חולים עם גרורות מוחיות ללא טיפול היא חודש בממוצע. הוספה של סטרואידים מאריכה את תוחלת החיים לחודשיים, וקרינה מוחית מעלה את תוחלת החיים הממוצעת לשישה חודשים. תוחלת החיים בגידולי מוח ראשוניים משתנה בהתאם לסוג הגידול ולמשתנים נוספים. לא נשמע שיש צורך לבצע בדיקת MRI אם ב-CT נראו גרורות במספר מוקדים. הטיפולים שהזכרת הם הטיפולים המקובלים. כאשר יש נגע בודד, נותנים לעיתים קרינה סטריאוטקטית, כלומר כמות גדולה של קרינה ממוקמת לגידול, אך השיטה הזאת אינה רלוונטית במקרה של מספר נגעים. מדי פעם נערכים מחקרים שונים, אולם עליך לשאול את האונקולוג המטפל אם נערך כעת מחקר כזה בארץ, ואם כן - היכן. מחקרים כאלה אינם נערכים באופן פרטי, אלא במסגרת בתי החולים, ולכן הרופאים בדרך כלל יודעים עליהם. סיכויי ההצלחה של מחקרים כאלה אינם גבוהים. באשר לשאלות נוספות - פנה אל האונקולוג המטפל בקרוב שלך. מערכת אינפומד אינה נוהגת להמליץ על רופאים, אך בכל בית חולים גדול יש מספר מצומצם של אונקולוגים המטפלים בגידולי מוח, ואין בעיה להשיג את המידע באינטרנט. לקריאה נוספת (באנגלית): http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/braincancer.html

אתה מתאר בעיות מכמה סוגים, ואי אפשר לקבוע לפי תיאורך אבחנה, או אף את מקור הבעיות, ויש צורך בבירור מקיף לגבי הגורם. עמוד השדרה הצווארי או הגבי הוא מקור אפשרי אחד, אך ישנם מצבים נוספים המצריכים בדיקה. ביניהם ניתן למנות מחלות המשפיעות על התפקוד העצבי, כגון סוכרת או חסר תזונתי, מחלות ראומטיות כלליות או מצבים אורתופדיים אחרים. צילומים מחודשים עשויים לסייע בביסוס האבחנה, אך הייתי ממליץ במקביל לבצע בירור בנושאים אחרים, כגון בדיקות דם לתבחינים ראומטיים, שלילת סוכרת ועוד, על פי עצת רופאך האישי. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

אוסטאומה היא גידול שפיר של העצם, המופיע בדרך כלל בעצמות הגולגולת. במקרה שלך, נמצאה אוסטאומה בעצם הגולגולת הפרונטלית, בחלק הקדמי של הגולגולת באזור המצח. בליטת העצם הזו קטנה ואינה לוחצת על המוח, לכן לא סביר שהיא גורמת לפרכוסים. מעבר לכך, לא נמצא אף ממצא לא תקין אחר במוח שיכול להסביר את הפרכוסים. לפיכך איני רואה דחיפות בפניה לנוירולוג לפני התור המיועד, אלא אם כן מופיעים פרכוסים נוספים או סימפטומים אחרים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

לפי תיאור המצב, אתה סובל מפריצת דיסק מותנית. במידה ואין חולשה של הרגל ורק כאב, ובמידה ואין הפרעה בשליטה על הצרכים, אין כל הכרח בניתוח. במקרה זה מטרת הניתוח היא להקל על הכאב ולשפר את איכות החיים. אין סכנה במידה ותחליט לא לעבור ניתוח, ויש סיכוי שמצבך ישתפר עם הזמן ללא ניתוח, אך קרוב לודאי יידרש לא מעט זמן לכך. במידה ותרצה לשפר את איכות חייך בעתיד הקרוב, ניתוח בהחלט יכול להועיל. אחוזי ההצלחה הם כ 90% כאשר כ 10% מהמנותחים אינם מרוצים מתוצאת הניתוח. ב 15% מהמנותחים חלה פריצה חוזרת שלעיתים מצריכה ניתוח נוסף. אחוז הסיבוכים נמוך, ויכול לכלול זיהום ונזילת נוזל שדרה הניתנים לרוב לטיפול, וכן פגיעה בשורש עצב שיכולה להותיר חולשה בקבוצת שרירים ברגל. דר מיכאל מילגרם

שיעול שנמשך מעבר לשלושה שבועות נכנס להגדרה של שיעול כרוני. הסיבות האפשריות לשיעול זה הן רבות, ולעיתים גורמות לכך מספר סיבות יחד. במעל ל 90% מהסובלים משיעול הגורם הוא אחד מארבעה - דלקת כרונית של הסימפונות, אסתמה, זליגת הפרשות מהאף ומהסינוסים לגרון בשכיבה פרקדן (תופעה הקרויה post nasal drip) וריפלוקס ושטי, שהוא מצב בו שוער הקיבה אינו סגור דיו ותוכן קיבה עובר מהקיבה לושט וכלפי מעלה ויוצר גירוי המפעיל את מנגנון השיעול. סיבות נוספות עשויות להיות מצב לאחר זיהום ו/או בדרכי הנשימה דלקת ריאות בו באנשים מסוימים יש תגובתיות יתר של הסימפונות למשך מספר חודשים הנזקקת לטיפול במשאפים בדומה לאסתמה, רגישות למזהמים סביבתיים שונים, מחלות ריאה מסוימות ועוד. אם אין ממצא מכוון בבדיקה למקור השיעול, הרופא המטפל מבצע ברור מקיף האמור לכלול - 1. ניסיון טיפול במשאפי אף ותרופות אנטיהיסטמיניות, במחשבה על דלקת כרונית בסינוסים. במידת הצורך ביצוע צילום ו/או CT למערות הפנים וטיפול אנטיביוטי. 2. ביצוע בדיקת ספירומטריה, בדיקה המודדת את אורך הנשיפה שעוזרת לאבחן אסתמה, או בדיקת תפקודי ריאות שלמה, עם ניסיון בטיפול במשאפים ובכדורי סטרואידים במקרה הצורך. 3. בירור ריאתי הכולל בדיקה, צילום או CT, במידת הצורך - ברונכוסקופיה. 4. מתן כדורים סותרי חומצה במחשבה על ריפלוקס. רופא הגסטרו יוכל לעזור לך באבחנה האם יש גורם קיבתי לשיעול, ובוודאי יתן לך לנסות תרופות סותרות חומצה לתקופת ניסיון באם יחשוד בבעיה. הבירור והטיפול בשיעול כרוני עשוי להיות מתסכל, אך אל ייאוש.

זיהום בסטרפטוקוק עלול לגרום ל- Post Streptococal Glomerulonephritis, תהליך דלקתי שתוקף את הכליות וקשור בזיהום בסטרפטוקוק. אופייני כי הדלקת בדרכי השתן באה 10 ימים אחרי הזיהום הסטרפטוקוקלי בגרון. מלבד דם בשתן יכולים להופיע כאבי ראש, בחילה, חולשה וכאבים במותן באזור הכליה. שימי לב שאת נותנת שתן היטב. יש מקום לעקוב גם אחר לחץ הדם. CRP הוא מדד בלתי ספציפי לתהליכים דלקתיים או זיהומיים, כך שוודאי שהזיהומים אצלך, הזיהום בסטרפטוקוק והדלקת בדרכי השתן, גורמים לעלייה של מדד זה. ד"ר שירי אורי - אינפומד