שאיבת שומן (Liposuction Surgery)

הכנה לניתוח

ההכנה לניתוח שאיבת שומן כוללת מפגש ייעוץ מקדים, בו מבררים כי אין למטופל/ת מחלות רקע שאינן מאפשרות את ביצוע הניתוח, בירור על שימוש בתרופות, תוספי מזון או צמחי מרפא, והסיבות המביאות את המטופל/ת לניתוח מסוג זה. בשלב זה גם חשוב להעלות את הציפיות שלך מהניתוח[1].

במקרים מסוימים יומלץ על הפסקת תרופות מסוימות, כגון מדללי דם או NSAIDs, לפחות שלושה שבועות לפני הניתוח. במקרים אחרים ייתכן צורך בבדיקות דם מסוימות לפני ההליך[1], כגון ספירת דם ותפקודי קרישה. מטופלים מבוגרים יותר לעיתים יתבקשו לערוך גם צילום חזה ואק"ג מקדים.

הרופא/ה יסביר למטופל/ת מאילו אזוריים ניתן ורצוי אצלם להסיר את עודפי השומן.

ניתוח שאיבת שומן מתבצע תחת הרדמה כללית או מקומית, בהתאם לאזורים הנבחרים לשאיבה. אין לשתות אלכוהול כ-48 שעות ויש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני הניתוח.

לפני הליך שאיבת השומן, יסומנו עיגולים וקווים באזורי הגוף שבהם יש לטפל. במקרים רבים גם יצולמו תמונות, כך שניתן יהיה להשוות תמונות לפני ואחרי[1].

שיטות לניתוח שאיבת שומן

• הזרקת נוזלים – השיטה הנפוצה ביותר כיום. בשלב ראשון תוזרק כמות גדולה מאוד של תמיסה המורכבת מתמיסת מלח המסייעת בהמסת השומן, חומר הרדמה לשיכוך הכאב, ותרופה הגורמת להתכווצות כלי הדם. ההזרקה תעשה לאזור שיטופל, והיא תגרום לו להתנפח ולהתקשות[1].
• טכניקה סופר רטובה - דומה לשאיבה באמצעות הזרקת נוזלים, שכן גם כאן תוזרק תמיסה, אך בכמות נוזלים קטנה יותר - כמות הנוזל המוזרקת שווה לכמות השומן שיש להסיר. טכניקה זו לוקחת פחות זמן, אך היא מצריכה פעמים רבות טשטוש או הרדמה כללית[6].
• שאיבת שומן בעזרת אולטרסאונד – בטכניקה זו משתמשים באולטרסאונד כדי להפוך תאי שומן לנוזל. האולטרסאונד נעשה בשתי דרכים: חיצונית (מעל פני העור) או פנימית (מתחת לפני העור). טכניקה זו עשויה לסייע בהסרת שומן מאזורים צפופים וסיביים בגוף, כגון הגב העליון או רקמת שד גברית מוגדלת. לעתים קרובות נעשה שימוש בטכניקה זו בשילוב עם הזרקת נוזלים לצורך מעקב ודיוק רב יותר. באופן כללי, הליך זה לוקח יותר זמן מהשיטה הסופר-רטובה[6].
• שאיבת שומן בעזרת לייזר – בשיטה זו נעשה שימוש באנרגיית לייזר כדי להמיס תאי שומן. מכיוון שהצינור שבו נעשה שימוש במהלך שיטת הלייזר הוא קטן יותר מאלה המשמשים לשאיבת שומן מסורתית, המנתחים מעדיפים להשתמש בטכניקה זו עבור אזורים מוגבלים כגון הסנטר, הלסתות והפנים. אחד היתרונות של טכניקה זו על פני שיטות שאיבת שומן אחרות הוא שאנרגית הלייזר מגרה את ייצור הקולגן, מה שעשוי לסייע במניעת צניחת העור לאחר שאיבת שומן[6].

תהליך הניתוח

לאחר המסת השומנים, מתחיל תהליך השאיבה. אם מדובר באזור יחיד או שניים קטנים יחסית, אין מניעה מביצוע הרדמה מקומית בלבד. בהמשך, לאחר חיטוי יסודי של העור, נעשה חתך זעיר, של כ-0.5 ס"מ, אליו מוחדרת מחט השאיבה. המחט מחוברת אל צינור ואקום שקוף, וכך עודפי השומן נשאבים החוצה בעזרת פעולת הוואקום (הפרשי הלחצים). לא נהוג להסיר מעל ל-2-5 ליטרים של שומן בשל העלייה בסיכונים לרקמה.

ניתן לעקוב אחר כמות השומן שהוסר במהלך הניתוח, וכן להפסיק כאשר מגיע לגבול המתאפשר. לבסוף תושם חבישה קטנה מעל אזור החתך. כמו כן, המטופל/ת ילבש מיד לאחר הניתוח מכנסי לחץ או חגורת בטן תומכת, במידה ונעשתה שאיבת שומן בבטן.

משך הזמן של ניתוח שאיבת שומן כשעה-שלוש שעות בהתאם לגודל השאיבה.

חשוב לזכור שזמן ואופן ביצוע שאיבת שומן תלוי בטכניקה הספציפית שתיבחר על-ידי המנתח/ת. הטכניקה המתאימה תיבחר בהתאם למטרות הטיפול, אזור הגוף המטופל, והאם נעשו הליכי שאיבת שומן אחרים בעבר[1].

אחרי הניתוח

אם עברת הרדמה כללית, תתעורר/י בחדר התאוששות. בדרך כלל מדובר באשפוז יום של כמה שעות בבית החולים או במרפאה כדי שהצוות הרפואי יוכל לעקוב אחר ההתאוששות שלך. במקרים אחרים, כגון שאיבה בינונית או גדולה, ייתכן שיומלץ להישאר להשגחה באשפוז לילה כדי לוודא שהגוף לא מיובש או בהלם מאיבוד הנוזלים[1].

יש ללבוש את חגורת הבטן/ המחוך או מכנסי הלחץ למשך 3-6 שבועות, לצורך הפחתת הנפיחות ברקמה (ניתן להסירה לראשונה רק אחרי 24 שעות לראשונה, או בזמן מקלחת, או לפי הנחיות אחרות של הרופא/ה).

יתכנו שטפי דם אשר יספגו תוך מספר שבועות. בנוסף, תיתכן חוסר אחידות במרקם ובצבע העור שלרוב חולפת, אך יתכן ותישאר על בסיס קבוע.

במידה וישנם כאבים אחרי הניתוח ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך. במידה וקיימים כאבים שלא חולפים עם השימוש במשככי כאבים, עלייה בחום, קוצר נשימה, דימומים או הפרשה מוגלתית מהחתך, יש לפנות לבדיקה רפואית מיידית.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

סיכונים כלליים

• זיהום בפצע הניתוח - לרוב מדובר בזיהום שטחי המטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח זיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עוריות, ולעיתים נדירות יש צורך בפתיחה מחודשת של החתך לצורך סילוק הפסולת החיידקית.
• דימום-  בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה, אולם לעיתים נדירות גם דימומים סיסטמיים המצריכים קבלת מנות דם. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח, 24 שעות לאחר הניתוח ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. הדימום נוצר כאשר כלי דם נפתח ומדמם. במקרים בהם הדימום הוא רב, יש צורך בניקוז הדימום. פעולה זו יכולה להתבצע בהרדמה כללית או מקומית.
• צלקות - אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הניתוח, אך לרוב הן מטשטשות עם הזמן.
• סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).

סיכונים ספציפיים לניתוח שאיבת שומן[1]

• עור לא אחיד - העור עלול להיראות גבשושי, גלי או קמל עקב הסרת שומן לא אחידה, וגמישות העור תהיה לקויה. שינויים אלו עשויים להיות קבועים. נזק מתחת לעור מהצינור הדק המשמש במהלך שאיבת שומן, עלול לייצר כתמים קבועים בעור.
• הצטברות נוזלים - כיסים זמניים של נוזל עלולים להיווצר מתחת לעור. ייתכן שיהיה צורך לנקז את הנוזלים עם מחט.
• אובדן או ירידה בתחושה - לרוב חולפת, בשל פגיעה עצבית קלה באזור ממנו בוצעה השאיבה, במקרים אחרים יכולה להיות ירידה קבועה בתחושה.
• זיהום - דלקות עור הן נדירות אך אפשריות. זיהום עור חמור עלול להיות מסכן חיים.
• נקב פנימי - לעיתים רחוקות, צינורית שחודרת עמוק מדי עלולה לנקב איבר פנימי. הדבר דורש תיקון כירורגי מידי.
• בעיות כליות ולב - שינויים ברמות הנוזלים בגוף בזמן השאיבה עלולים לגרום לבעיות כליות, לב וריאות שעלולות להיות מסכנות חיים.
• רעילות של לידוקאין - לידוקאין הוא חומר הרדמה שניתן לעתים קרובות עם נוזלים המוזרקים במהלך שאיבת שומן כדי לסייע בניהול כאב. למרות שבאופן כללי הוא נחשב לחומר בטוח, בנסיבות נדירות, רעילות לידוקאין עלולה להתרחש ולגרום לבעיות חמורות בלב ובמערכת העצבים המרכזית.
• תסחיף שומני - סיבוך נדיר מאד, בו חלקיקי שומן עלולים להינתק מהרקמה ולהיכנס לזרם הדם הוורידי, ולהיתקע בכלי דם קטנים, למשל בריאות. מדובר בסיבוך קשה שיכול לגרום לירידת לחץ דם, למצוקה נשימתית ועוד, ולכן יש לשים לב לשינויים המתחוללים לאחר ניתוח מסוג זה.

הסיכון לסיבוכים עולה אם המנתח/ת עובד/ת על משטחים גדולים יותר של הגוף או עושה מספר פרוצדורות במהלך אותה פעולה.

תוצאות

לאחר שהסתיימו ההליך ותקופת ההחלמה, להלן כמה דברים שחשוב לדעת על התוצאות של שאיבת שומן[7]:

• קו המתאר המשופר יופיע רק לאחר שהנפיחות והנוזלים, שנפוצים לאחר שאיבת שומן, ירדו.
• ככל שהגוף מבוגר יותר, כך הוא יהיה פחות מוצק. בנוסף, לאחר תהליך שאיבת שומן גם מאבדים מעט מהמוצקות של הגוף, זהו תהליך טבעי.
• למרות שבמרבית המקרים צפויות תוצאות טובות מההליך, אין ערובה. במצבים מסוימים, ייתכן שלא ניתן יהיה להגיע לתוצאות מיטביות בהליך בודד וייתכן שיהיה צורך בהליך נוסף.
• לא ניתן לשפר את גוון העור הרפוי באמצעות שאיבת שומן.
• מילוי של הנחיות הרופא/ה מקטין את הסיכון לסיבוכים ומגדיל את הסיכוי להצלחת ניתוח שאיבת שומן.
• חשוב שבזמן הריפוי, החתכים הניתוחיים לא יהיו חשופים לכוח מוגזם, נפיחות, שחיקה או תנועה.