כוויה

כוויות עלולות להיגרם כתוצאה מ:

• אש.

• נוזלים חמים או אדים.

• מתכות, זכוכיות או חפצים חמים אחרים.

• חשמל. כוויות אלה יכולות להיגרם מזרם חילופין (AC) או מזרם ישיר (DC).

• קרינה, כמו קרני רנטגן. כוויות אלה נגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת.

• אור שמש או מקורות אחרים של קרינה אולטרה סגולה כמו מיטות שיזוף.

• כימיקלים חזקים כמו חומצות, בסיסים או מדללי צבע שבאים במגע עם העור או העיניים.

חשוב מאוד לאבחן בצורה מדויקת את עומק הכוויה ואת הגודל שלה על מנת לבחור בטיפול המתאים ביותר ולהחליט האם יש צורך להעביר את המטופל למרכז לטיפול בכוויות. 

ראשית, יש להעריך את עומק (הדרגה) הכוויה. לעיתים, קשה להעריך תחילה את עומק הכוויה וחלק מהכוויות יכולות להשתנות במהלך הימים הראשונים ולהפוך לעמוקות יותר. אין בדיקה מסוימת לאבחון עומק הכוויה, ולכן הרופא צריך להסתמך על הערכה קלינית של הכוויה ועל הסיבה שגרמה לכוויה.

בנוסף, נהוג להעריך כוויות בדרגה שנייה ומעלה לפי האחוז שהן תופסות משטח הגוף הכולל. 

ישנן שתי שיטות עיקריות להערכת גודל הכוויה. הראשונה נקראת טבלת Lund-Browder והיא מומלצת לשימוש בילדים ובמבוגרים. מדובר בציור של גוף האדם עם מספרים שעוזר לחשב את האחוז שתוספת הכוויה משטח הגוף הכולל.

השיטה השנייה, נקראת שיטת התשיעיות והיא מתאימה רק עבור מבוגרים. על פי שיטה זו, הראש מהווה 9%, כל זרוע מהווה 9%, כל רגל מהווה 18% והחלק הקדמי של מרכז הגוף (בטן וחזה) והחלק האחורי של הגוף (הגב) מהווים כל אחד 18% מכלל שטח הגוף.

במידה והכוויה קטנה, או שיש מספר כוויות באזורים שונים, ניתן להשתמש בשיטה שלישית שנקראת שיטת כף היד. השיטה מתייחסת לכך שגודל כף היד של המטופל, לא כולל האצבעות, שווה ל-0.5% משטח הגוף הכולל.

במקרים של כוויות קשות, חשוב לבצע בדיקות להערכת המצב הנשימתי והלבבי של המטופל. מטופלים אלה יעברו בדיקות דם וצילום חזה ויהיו תחת ניטור קבוע של המדדים שלהם. 

במידה ויש חשש לשאיפת עשן ההערכה תכלול גם צילום חזה ואנדוסקופיה לבדוק האם ישנה פגיעה בדרכי האוויר ובריאות. ההערכה הרפואית כוללת גם התייחסות למצבו הבריאותי הכללי של האדם ולגילו.

לכוויות יכולים להיות סיבוכים שונים שגורמים לנזק מלבד הנזק המקומי באזור הכוויה:

• זיהומים: העור משמש כמחסום המגן מחדירתם של גורמים מזיקים אל תוך הגוף. הכוויה גורמת לפגיעה במחסום ההגנה ולכניסת מזהמים שונים, מה שעלול לגרום לזיהום מקומי באזור הפגיעה ואף חמור מכך לזיהום כללי יותר של אלח דם שעלול להיות מסכן חיים.

• תת נפח: כוויה עלולה לגרום לאיבוד מוגבר של נוזלים בעקבות פגיעה בכלי דם ובעקבות פגיעה במחסום העור שמגן מבריחת נוזלים. הדבר עלול להתפתח לתת נפח (היפוולמיה) - מצב שגורם לירידה בכמות הדם שהלב יכול לספק לרקמות הגוף ולנזק חמור.

• תת חום: הפגיעה בעור עשויה לגרום לאיבוד רב של חום. במידה והגוף לא מצליח לייצר את החום הדרוש על מנת לפצות על החום שאבד דרך הפגיעה בעור, טמפרטורת הגוף יורדת וזה יכול להיות מצב מסכן חיים.

• פגיעה נשימתית: נשימה של אוויר חם מדי ועשן עלולה לגרום לפגיעה בדרכי האוויר שבהמשך יכולות להוביל להפרעות נשימה קשות.

•  הצטלקות: תהליך הריפוי כרוך לעיתים ביצירת רקמה צלקתית. כאשר הרקמה היא חיצונית ישנו נזק אסתטי, אולם גם עלולה להיווצר הגבלה בתנועה במידה והצלקת היא על פני מפרק. תהליך ההצטלקות מתרחש גם בחלקים הפנימיים, כך שגם רקמות השריר והגיד עלולות לעבור תהליך של הצטלקות, שגורם להתקצרות הרקמה, להגבלה בתנועה ולפגיעה במפרק.

על מנת להכין תוכנית טיפולית, בשלב הראשון יש להעריך את חומרת הפגיעה מבחינת עומק הכוויה ומבחינת היקף האזורים שנפגעו.

בכוויות בדרגה ראשונה או דרגה שניה שאינן על שטחים נרחבים ניתן לטפל בבית בצורה הבאה:

1.  יש להתרחק מהגורם הפוגע.

2. מומלץ לקרר את אזור הכוויה בעזרת מים בטמפרטורת החדר (10-25 מעלות).

3. יש למרוח תחליב או קרם לחות על מנת למנוע התייבשות של אזור הכוויה. מומלץ במיוחד השימוש במשחה על בסיס אלוורה שהיא בעלת תכונות של לחות ובנוסף היא משככת כאבים.

4. לכסות את הכוויה בגזה סטרילית. חשוב לא ללחוץ חזק מדי על אזור הכוויה.

5. ניתן להשתמש במשככי כאבים ביתיים.

6. בכל מקרה אין לפוצץ שלפוחיות מאחר שהדבר עלול להגביר את הסיכון להתפתחות זיהום. במידה ושלפוחית התפוצצה, יש לנקות את המקום היטב באמצעות מים וסבון, למרוח משחה אנטיביוטית ולחבוש.

בכוויות מדרגה גבוהה יותר, כוויות מפושטות על פני אזורים נרחבים בקוטר הגדול מ- 7.5 ס"מ, כוויות הפוגעות בכפות הידיים והרגליים, המפשעה והפנים או במידה ויש קשיי נשימה לאחר שאיפת עשן יש לפנות לקבלת טיפול רפואי דחוף.

עד לקבלת הטיפול יש להקפיד על:

• הרחקת הגורם לכוויה מהאזור הפגוע: כיבוי הבגד הבוער או הרחקת החומצה שגורמת לכוויה.

• לוודא שהנפגע נושם ובמידת הצורך להתחיל בהחייאה.

• כיסוי הכוויה בתחבושת סטרילית או בד נקי. אין להשתמש בבד סיבי כמו שטיח או מגבת מאחר ויש חשש להדבקות הסיבים.

הטיפול הרפואי כולל: עירוי תוך ורידי של נוזלים במידה והחולה איבד כמות גדולה של נוזלים בעקבות הכוויה, ניקוי הפצע, טיפול אנטיביוטי למניעת התפתחות זיהום, טיפול במשככי כאבים וחבישה של הפצע. במקרים חמורים יש לעשות ניתוח שבמהלכו תוסר הרקמה הפגועה ויושתל עור חדש.

הופעה של אודם, נפיחות וכאבים מוגזמים באזור הכוויה, הופעה של חום גוף גבוה לאחר כוויה, או כוויה שאינה מחלימה תוך מספר שבועות דורשת פניה לרופא.

כוויות הן מצב נפוץ והן לרוב מתרחשות בבית או במקום העבודה ולכן באחריותנו להקפיד על סביבה בטוחה. חשוב להימנע מהשארת כלי בישול על האש ללא השגחה, לסובב את ידיות הסירים רחוק ממקור האש, לא להחזיק ילדים בידיים בזמן שמבשלים עם אש, להקפיד להרחיק נוזלים חמים, גפרורים ונרות מהישג ידם של ילדים, להקפיד שלא ייווצר מגע בין מקור חשמל לנוזל, לבדוק היטב את הטמפ' של המזון לפני שמגישים לילד, להתקין גלאי אש בבית ולוודא את תקינותם, להחזיק מטף כיבוי בבית וכאשר משתמשים בחומרים כימיים, יש להקפיד על לבוש מגן מתאים. בנוסף, כאשר יוצאים מהבית, הקפידו תמיד על הגנה מפני השמש.