שיגדון (גם גאוט או צינית)

שיגדון מתרחש כאשר גבישים של חומצת שתן שמצטברים סביב המפרק, גורמים לדלקת ולכאב עז של התקף שיגדון. גבישים של חומצת שתן נוצרים אצל אנשים שרמת חומצת השתן בדמם גבוהה. 

הגוף מייצר חומצת שתן כחלק מתהליך הפירוק של פורינים, חומרים שנמצאים באופן טבעי בגוף ובמזונות מסוימים כמו איברים פנימיים, אנצ'ובי, הרינג, אספרגוס ופטריות.

בדרך כלל, חומצת השתן מתמוססת בדם ועוברת דרך הכליות אל השתן. אולם יש מקרים בהם הגוף מייצר כמות גדולה מידי של חומצת שתן, או שהכליות מפרישות מעט מידי חומצת שתן. במצבים כאלו חומצת השתן מצטברת בצורת גבישים חדים דמויי מחט בתוך המפרק או ברקמות שסביבו, כתוצאה מכך נגרמים כאב, דלקת ונפיחות.

אנשים שרמת חומצת השתן בגופם גבוהה, נוטים יותר לפתח גאוט. 

גורמים שמעלים את רמת חומצת השתן בגוף כוללים:

גורמים הקשורים בסגנון החיים. שתייה מופרזת של אלכוהול. 

בעיות רפואיות. יתר לחץ דם, סוכרת, רמות גבוהות של שומן וכולסטרול בדם (היפרליפידמיה) והיצרות של העורקים (הסתיידות העורקים). 

תרופות מסוימות. שימוש בחומרים משתנים המכילים תיאזיד – נפוצים בטיפול ביתר לחץ דם – ואספירין במינון נמוך, עלול להעלות את רמת חומצת השתן. כך גם נטילה של תרופות נוגדות דחייה, על ידי אנשים שעברו השתלת איברים. 

היסטוריה משפחתית של שיגדון.

גיל ומין. שיגדון נפוץ בקרב גברים יותר מאשר בקרב נשים. גברים נוטים לפתח שיגדון בגיל צעיר יותר – בדרך כלל בין 40 ל- 50, בעוד שאצל נשים סימנים ותסמינים של גאוט מתפתחים על פי רב בגיל המעבר.

בדיקות המסייעות באבחון דלקת פרקים שיגדון (אבחון גאוט) כוללות בין היתר:

•          בדיקת הנוזל במפרקים
•          בדיקת דם

אצל אנשים הלוקים בדלקת פרקים שידגונית עלולים להתפתח סיבוכים חמורים יותר כגון:

•          שיגדון חוזר. 
•          שיגדון מתקדם.
•          אבנים בכליות.

הטיפול בגאוט (צינית, שיגדון) כרוך בדרך כלל בנטילת תרופות. בחירת התרופות מתבצעת על ידי הרופא אורתופד והמטופל, בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל ולהעדפותיו. 

התרופות לטיפול בהתקפי שיגדון כוללות:

•          תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (NSAIDs).
•          קולכיצין.
•          סטרואידים.

תרופות

לאנשים הנתקפים במספר התקפי דלקת פרקים שידגונית בכל שנה, או לאנשים שהתקפי השיגדון תדירים פחות אך מכאיבים מאד, הרופא עשוי להמליץ על תרופות שתקטנה את הסיכון להתקפים נוספים. בדרך כלל מתחילים בטיפול תרופתי מונע, לאחר שהתקף של דלקת פרקים גאוטית חמור שכך. 

אפשרויות הטיפול כוללות:

•          תרופות שחוסמות את יצור חומצת השתן.
•          תרופות שמשפרות את הפרשת חומצת השתן.

תזונת שיגדון

לא ידוע על שינויים ספציפיים בתזונה, שהוכחו כמועילים בהקטנת הסיכון לשיגדון. אולם, הגיוני לאכול מזונות שמכילים פחות פורינים. 

כאשר רוצים לנסות תזונת גאוט כדאי:

•          לאכול פחות בשר אדום ופירות ים.
•          להימנע ממשקאות אלכוהוליים.
•          לאכול יותר מוצרי חלב דלי שומן.
•          לאכול יותר פחמימות מורכבות, כמו לחם מדגנים מלאים.

יש לצרוך כמויות שמאפשרות לשמור על משקל תקין. הורדה במשקל עשויה להוריד את רמת חומצת השתן בגוף. אולם יש להימנע מצום ומירידה מהירה במשקל, משום שאלו עלולים לגרום לעליה זמנית ברמת חומצת השתן.

במידה והטיפול נגד שיגדון אינו משיג את התוצאה המצופה, ניתן לנסות שיטות טיפול משלימות ואלטרנטיביות לטיפול בדלקת פרקים שידגונית. תחילה יש להתייעץ לגבי שיטות טיפול אלו עם הרופא. הרופא יכול לסייע בהערכת היתרונות והסיכונים ולקבוע האם קיימת סכנה שהטיפול המשלים ישבש את פעילות התרופות שהמטופל נוטל.

יש אנשים שמסתייגים מטיפולים משלימים ואלטרנטיביים, אך כיום רופאים קונבנציונאליים רבים מגלים פתיחות רבה יותר לאפשרות של דיון בדרכי טיפול אלו. 

מאחר ורק חלק קטן משיטות טיפול אלו נבדקו במחקרים קליניים, קשה להעריך את יעילותן לטיפול בכאב הנגרם כתוצאה מגאוט. במקרים מסוימים לא ברור מהם הסיכונים הכרוכים בטיפולים הללו.

טיפולים משלימים ואלטרנטיביים נגד שיגדון שנחקרו כוללים בין היתר:

קפה. מחקרים מצאו קשר בין שתיית קפה – רגיל ונטול קפאין כאחד – ורמות נמוכות של חומצת שתן, אם כי אף מחקר לא הצליח להסביר כיצד או מדוע עשוי הקפה להשפיע על חומצת השתן בגוף. הראיות הקיימות אינן מהוות הוכחה מספקת על מנת לעודד אנשים שאינם שותים קפה להתחיל לשתות קפה, 

אולם הן יכולות לתת לחוקרים רעיונות לכיוונים חדשים בפיתוח טיפולים בגאוט-שגדון. 

ויטמין C. תוספי מזון המכילים ויטמין C עשויים להוריד את רמת חומצת השתן בדם. אולם לא קיימים מחקרים שבדקו את יעילותו של ויטמין C כטיפול בשיגדון. טעות לחשוב שאם כמות קטנה של ויטמין C מועילה לגוף, אזי כמות גדולה של ויטמין C תועיל אף יותר. 

מינון יתר של ויטמין C עלול להעלות את רמת חומצת השתן בגוף. מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי המינון הראוי של ויטמין C. חשוב לזכור שניתן להעלות את הצריכה של ויטמין C באמצעות אכילה מרובה של פירות וירקות, במיוחד תפוזים. 

דובדבנים. דובדבנים נקשרו במחקרים לרמות נמוכות של חומצת שתן, אולם לא ברור אם יש להם השפעה כלשהי על סימנים ותסמינים של שיגדון. הוספה של דובדבנים ופירות כהים אחרים, כמו פטל, אוכמניות וענבים סגולים לתפריט, עשויה להיות דרך בטוחה להעשרת הטיפול בשיגדון, אולם תחילה מומלץ להתייעץ עם הרופא בסוגיה.

קיימים טיפולים משלימים ואלטרנטיביים אחרים, שעשויים לסייע בהתמודדות עם כאב עקב דלקת פרקים גאוטית, לפני שהוא חולף, או לפני שהתרופות מתחילות להשפיע. לדוגמא, טכניקות להרפיה דוגמת תרגול נשימות עמוקות ומדיטציה עשויות לסייע בהסחת הדעת מהכאב.