צהבת ילודים

צהבת ילודים היא מצב שבו לאחר הלידה מתרכזות בזרם הדם רמות גבוהות מדי של בילירובין - תרכובת שהגוף מפיק על ידי פירוק ההמוגלובין מתאי הדם האדומים. כמות הבילירובין העודפת גורמת לעור, לעיניים ולרקמות הריריות שבחלל הפה להפוך לצהבהבות.

צהבת מתפתחת כתוצאה מפירוק חלבון ההמוגלובין המצוי באופן טבעי בכדוריות הדם האדומות שבגופינו. באופן טבעי, תוצר תהליך זה הוא חלבון הבילירובין, שמצוי באופן תקין בזרם הדם.

כיוון שלילודים יש באופן טבעי כמות גבוהה מהרגיל של תאי דם אדומים, אצל רבים מהם הכבד לא עומד בעומס ומתקשה לעמוד בקצב הפירוק הנדרש. הבילירובין המצטבר בגוף הילוד עלול לגרום לצהבת.

צהבת ילודים יכולה להיגרם ממגוון סיבות, בהן:

• הפרעה בצינור המרה, לרוב כתוצאה מהיצרות בכיס המרה, מאבני מרה או מגידול.

• דלקת כבד (הפטיטיס).

• שחמת הכבד.

• סרטן הלבלב.

• ליקוי באספקת הדם אל עבר הכבד.

• ליקויים מולדים המשפיעים על ריכוז חלבון הבילירובין. 

• מלריה. 

• חומרים בלתי מזיקים המצויים בחלב האם בעת ההנקה (כ-2% מהילודים).

• חוסר באנזים G6PD ביילוד.

• האם עם סוג דם O ויילוד שסוג דמו הוא A או B.

• האם עם סוג דם Rh ולא קיבלה בהיריון הנוכחי או בהריונות קודמים חיסון אנטי די (Anti D) ליצירת נוגדני Rh.

לאחר הלידה מתבצעת בדיקת סקר במחלקה פעמיים ביום לצורך ניטור רמות הבילירובין בדם היילוד. במידה והערך המתקבל גבוה מטווח הנורמה, מבצעים בדיקת דם פשוטה בשם רמת בילירובין בסרום. הבדיקה נעשית ע"י דקירת העקב על מנת לנטר את ערכי הצהבת בדם ולהגיע לאבחנה מדויקת של דרגות צהבת היילודים.

בזכות בדיקות הסקר והניטור, סיכויי ההחלמה מצהבת יילודים הם גבוהים מאוד ורמת הסיכון לסיבוכים היא מינימלית. עם זאת, במידה ויש רמה גבוהה של בילירובין בדם שאינה מטופלת באופן מידי, הצטברות הבילירובין עלולה לגרום לנזק מוחי, נוירולוגי או התפתחותי. במקרים חריגים ביותר עלולה לגרום צהבת יילודים אף למוות.

כאמור, צהבת יילודים עלולה להופיע גם במבוגרים. במידה ועולה החשד לצהבת ילודים במבוגרים, מקובל לבצע מספר בדיקות:

• בדיקת דם סטנדרטית הכוללת ספירת דם, מדידת ריכוז הבילירובין בדם ובדיקת פקטורי קרישה (זמן פרותרומבין).

• סונוגרמה של הכבד באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד בטני.

• ביופסיית כבד - במידה ועולה הצורך על רקע תוצאות הבדיקות הקודמות, עלולה להילקח דגימה קטנה מרקמת הכבד לצורך בדיקות המשך במעבדה.

מכיוון שצהבת תינוקות היא רק תסמין, ולא מוגדרת כמחלה, הטיפול בה תלוי בגורם לה. הטיפול יכול לנוע מהסרת אבני מרה או גידולים, דרך טיפול בזיהום באמצעות מתן אנטיביוטיקה, ועד להשתלת כבד במקרים בהם הכבד ניזוק באופן קשה. 

בכל מקרה, במצבים של שחמת הכבד או דלקת כבד כרונית (הפטיטיס), שהם מצבים רפואיים ארוכי טווח, הצהבת יכולה להיות תופעה חד פעמית או שהיא יכולה לחזור על עצמה.

חשוב לקחת בחשבון שבמידה ומדדי הצהבת אינם תקינים, יש צורך בייעוץ רפואי על מנת לקיים ברית מילה. 

לא ידוע על דרכים למניעת צהבת יילודים, אך כאמור טיפול מתאים ומעקב צפויים למנוע את סיבוכי הצהבת ולאפשר המשך התפתחות תקינה.