מטוקלופראמיד (פרמין)

נוגדי הקאה | Metoclopramide, Pramin

מתאים לטיפול ב:

בחילות והקאות
צרבת

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

פרמין Pramin
מתוקלופראמיד בקסטר METOCLOPRAMIDE BAXTER DAVID MARGALIT
מתוקלופראמיד ס.א.ל.פ METOCLOPRAMIDE S.A.L.F RAZ PHARMACEUTICS

המומחים של Infomed מסבירים:

מטוקלופראמיד (פרמין) הוא תרופה שחוסמת קולטנים לדופמין, בעיקר במערכת העיכול. מטוקלופראמיד (פרמין) משמש למניעת בחילות והקאות ולהמרצת פעילות המעיים. במבוגרים התרופה מיועדת גם לטיפול בדלקת הוושט כתוצאה מהחזר קיבתי-ושטי (reflux esophagitis), כשטיפול רגיל לא עוזר.

מטוקלופראמיד (פרמין) יעילה במיוחד להקלת הבחילה הנלווית לעיתים למיגרנה וזו הנגרמת על-ידי טיפול בתרופות נגד סרטן. כמו-כן משתמשים בתרופה זו להקלת תסמינים של בקע (הרניה) הנגרמים על-ידי עליית חומצה לתוך הוושט (ריפלוקס). יתכנו גם שימושים אחרים לפי שיקול דעת הרופא.

אם ההקאות ממשיכות, בעת השימוש בתרופה, יש לפנות לרופא לצורך שלילת בעיות אחרות.

אין להשתמש במטוקלופראמיד (פרמין) במצבים הבאים:

רגישות לחומר הפעיל או לאחד ממרכיבי התרופה.

חסימת מעיים או דימום במעיים, עוויתות, אפילפסיה או פאוכרומוציטומה.

פרקינסון - תסמיני המחלה עלולים להחמיר בשימוש בתרופה זו, דיסקינזיה או טיפול בתרופות דופמינרגיות. ניתוח במערכת העיכול ב3-4 ימים אחרונים, מטהמוגלובינמיה, גם בעבר. חשוב לשים לב בעת הטיפול בתרופה על ידי ילדים: התרופה מטוקלופראמיד (פרמין) אינה מיועדת לטיפול בילדים ששוקלים פחות מ-30 ק"ג ואין להשתמש בה בילדים מתחת לגיל שנה. מאחר ומטוקלופראמיד (פרמין) עלול להשפיע על עירנות, יש להזהיר את הילדים מרכיבה על אופניים או משחק בקרבת כביש.

אישה עם מיגרנה אוחזת ברקות, מטוקלופראמיד (פרמין)
צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, פתילות, זריקות. ניתן לחצות את הטבליות.
תדירות וזמן נטילה
לפי הצורך, עד 3 פעמים ביום. יש להקפיד שההפרש בין מנה למנה יהיה לא פחות משש שעות.
לרוב, משך הטיפול מטוקלופראמיד (פרמין) מוגבל ל-5 ימים.
טווח המינון
מבוגרים: 10-30 מ"ג ליום. ילדים: מינון מופחת בהתאם לגיל ולמשקל. יש להיוועץ ברופא ילדים.
תחילת ההשפעה
תוך שעה אחת.
משך ההשפעה
תוך שעה אחת.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אין לקחת מנה כפולה של מטוקלופראמיד (פרמין).
הקפדה על הפרש של 6 שעות לפחות בין מנה למנה.
הפסקת התרופה
יש להתייעץ עם הרופא. ניתן להפסיק בביטחון כאשר אין יותר צורך בתרופה.
מינון עודף
יש לפנות לרופא או לחדר מיון בצירוף אריזת התרופה.
סימנים אפשריים למינון יתר: תנועות בלתי רצוניות, נמנום, ירידה ברמת ההכרה, בלבול, הזיות, בעיות בלב ובנשימה העלולות להיות מסכנות חיים .
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
אזהרות
תזונה
כאשר סובלים מבחילה, מומלץ להימנע מאכילת מזונות שומניים וחריפים ומשתיית אלכוהול.

בחולי סוכרת הסובלים מגסטרופרזיס (diabetic gastroparesis) יש להשתמש בתרופה כחצי שעה לפני ארוחה.
אלכוהול
אין לשתות יין ומשקאות חריפים בזמן הטיפול בתרופה, שכן אלכוהול עלול להגביר את ההשפעה המרדימה של התרופה.
נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לפגום בערנוות, לגרום לישנוניות, לגרום לסחרחורת, להשפעה על השרירים והתנועות, כמו תנועות שרירים בלתי רצוניות, להשפיע על הראייה.
הריון
אין להתשמש במטוקלופראמיד (פרמין) מבלי להיוועץ ברופא.
במידת הצורך הרופא יורה על שימוש בתרופה בהריון.
יש להימנע משימוש בתרופה בסוף ההריון, בשל השפעה אפשרית על התינוק.
הנקה
השימוש בתרופה אינו מומלץ בהנקה שכן התרופה עוברת בחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק היונק.
תינוקות וילדים
יש צורך בהפחתת המינון בהתאם לגיל ולמשקל. אין להשתמש בילדים מתחת לגיל שנה. התרופה אינה מיועדת לילדים השוקלים פחות מ-30 ק"ג. הסיכון לסימנים כמו תנועות בלתי רצוניות גבוה יותר באוכלוסייה זו.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון, בהתאם לבעיות כבד, כליות ולבריאות הכללית. עשויים להיות רגישים יותר לתופעות הלוואי של התרופה. שימוש ממושך עלול לגרום להתכווצויות שרירים או לתנועות בלתי רצוניות- בעיקר באוכלוסייה זו.
דווח לרופא במקרה של
- הפרעות קצב לב, יתר לחץ דם
- בעיות ברמת המלחים בדם
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- נטילת תרופות אחרות
- הפרעה נוירולוגית
- אטופיה או פורפירייה
- הריון
- הנקה
- כיב עיכולי
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעת הלוואי השכיחה מאוד של מטוקלופראמיד (פרמין) היא נמנום, ישוניות.

תופעות שכיחות כוללות: תנועות לא-רצונית של השרירים כמו רעד, עוויתות, טיקים בפנים , נוקשות; דיכאון, חוסר מנוחה, או תנועה מתמדת, ירידה בלחץ הדם, שלשול, חולשה.

יתכנו גם תסמינים אחרים שמופיעים לעיתים רחוקות יותר בעת טיפול במטוקלופראמיד (פרמין): עלייה ברמות פרולקטין, הפרעות במחזור הווסת, הזיות, פגיעה בעירנות, דופק איטי, תגובה אלרגית, שינוייים בקצב הלב, לחץ דם גבוה מאד, עילפון; בלבול, פרכוסים, הפרעות ראייה, התכווצויות שרירים, תנועות בלתי רצוניות.

במקרים הבאים יש להפסיק את השימוש במטוקלופראמיד (פרמין) ולפנות מיד לרופא:

תנועות בלתי רצוניות בפנים, ראש, צוואר - עלולות להתפתח כבר אחרי נטילה ראשונה, בעיקר מינון גבוה. קורה בשכיחות גבוהה יותר בילדים ובמבוגרים צעירים. עשויים להיפסק בטיפול מתאים- תופעת הלוואי שכיחה.

תסמונת נוירולפטית - חום גבוה, לחץ דם גבוה, פרכוסים, הזעה. שכיחות תופעה זו אינה ידועה.
תגובה אלרגית חריפה. תופעה שאינה שכיחה.
ביטוי של שינוי בצבע העור. מטהמוגלובינמיה- שכיחות התופעה אינה ידועה.
התכווצויות שרירים או תנועות בלתי רצוניות- שכיחותה אינה ידועה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
אין להשתמש במטוקלופראמיד (פרמין) יחד עם תרופות דופמינרגיות. משמשות, בין השאר, לטיפול בפרקינסון.

שילוב של מטוקלופראמיד (פרמין) עם תרופות אחרות עלול לגרום להשפעה בלתי צפויה ולפגוע ביעילות הטיפול באחת מהן לכל הפחות:

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית: כל התרופות עם השפעות אלה מגבירות את ההשפעה של מטוקלופראמיד על מערכת העצבים המרכזית. אלה כוללות תרופות נגד חרדה, תרופות לשינה, נוגדי-דיכאון, אנטי-היסטאמינים, משככי כאב נארקוטיים ותרופות נגד פסיכוזה.עלולה לגבור השפעתן המרדימה של התרופות.

נוגדי פסיכוזה פנותיאזינים: מטוקלופראמיד (פרמין) מגביר את הסיכון של תופעות הלוואי של תרופות אלה.

תרופות אנטיכולינרגיות כמו תכשירים נגד עוויתות/התכווצויות בבטן, ומשככי כאב נארקוטיים: נגזרות של מורפין (משככי כאבים חזקים), אופיואידים (כמו מורפין, קודאן)- עלולים לגרום לירידה בהשפעתו של מטוקלופראמיד (פרמין). הם משפיעים על תנועתיות מערכת העיכול.

מעכבי (MAO): תיתכן עלייה בלחץ הדם. יש להשתמש בשילוב עם מטוקלופראמיד (פרמין) בזהירות מרובה.

תרופות לטיפול בבעיות נפשיות כולל תרופות נוירולפטיות: השילוב עלול להגביר את הסיכון להפרעה בשליטה בשרירים ובתנועה.

דיגוקסין: תיתכן ירידה בספיגה של דיגוקסין דרך מערכת העיכול.

אטובקוון: תרופה למלריה.

פאראצטאמול, טטראציקלינים, ציקלוספורין: עלולים לגרום לעלייה בריכוזן אם ניתנות כל אחת לחוד יחד עם מטוקלופראמיד (פרמין).

אינסולין: כיוון שמטוקלופראמיד משפיע על מידת ספיגת המזון, ייתכן שיהיה צורך להתאים מחדש את גודל המנה וזמן המתן של אינסולין.

יש להיזהר גם בשימוש משולב של נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI ותרופות להרפיית שרירים.

מטוקלופראמיד (פרמין) יכול להגביר או להקטין ספיגה של מספר רב של תרופות כולל אספירין.
השפעת שימוש ממושך
בדרך-כלל לא משתמשים במטוקלופראמיד (פרמין) לתקופה ממושכת, אלא תחת השגחת מומחה לטיפול במחלות מסוימות של מערכת העיכול. ייתכן והרופא ימליץ על בדיקות דם מסווימות.
שימוש ממושך, במיוחד מעל 3 חודשים, מעלה את הסיכון לתנועות שרירים חוזרות בלתי רצוניות.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום

אורתופדיה

ד"ר אריאל אורן

5.0

( 10 חוות דעת )

"יחס נפלא הסבר ברור ומפורט והלוואי על כל הרופאים."

קראו עליי עוד

עיניים

פרופ' שחר פרנקל

4.9

( 11 חוות דעת )

"מפגש נעים טיפול בתשומת לב ומקצועיות."

קראו עליי עוד

עור ומין

ד"ר יהונתן קפלן

4.9

( 146 חוות דעת )

"טובה מאד ונעימה. יחס מקצועי ושירותי מאד"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 25. מגיל צעיר אני סובלת מווירוס ההרפס. בגיל 12 חליתי במחלת הנשיקה ולאחר מכן החלו להופיע לי פצעים באזור השפתיים שעדיין מופיעים במצבי חולשה. בגיל 18 חליתי בדלקת קרום המוח ויראלית, ובשנים האחרונת התפתח לי פצע הרפס באזור הישבן והרגל העליונה. לעיתים קרובות במהלך קיום יחסי מין אני חשה צריבה חזקה מאוד בפתח הנרתיק. עשיתי בדיקת פאפ ובמרפאה אמרו שהכל תקין. האם יתכן שתוצאות הבדיקה שגויות? אולי יש לי איזו מחלה שהבדיקה לא חשפה? האם אותו וירוס הרפס הוא שתוקף אזורים שונים בגוף? והאם יש דרך להחלים לחלוטין?
תשובה: לנגיף ההרפס פנים רבות, כך שאותו נגיף יכול לגרום לצרות שונות. בשביל להתבלבל עוד יותר, ישנם שני סוגים שונים של נגיפי הרפס סימפלקס. האחד מכונה I וגורם בדרך כלל למחלה בשפתיים ולעיתים נדירות לדלקת קרומי המוח והמוח. השני מכונה II וגורם בדרך כלל לזיהומים באברי המין ובפי הטבעת. לעיתים מתבלבלים הנגיפים כך שזן I גורם לזיהום בדרכי המין וזן II לזיהום בשפתיים. מחלת הנשיקה, המכונה גם Infectious Mononucleosis עשויה להיגרם על ידי נגיפים אחרים כמו EBV או CMV, ששניהם ממשפחת ההרפס אבל אינם הרפס. בדיקת PAP אינה מראה בהכרח זיהום בהרפס, כך שאם יש צריבה ויש חשש שהגורם לה הוא הרפס יש לקחת תרבית או לבדוק נוגדנים ספציפיים בדם. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 69. אם התרופה אסטרדיול גורמת לאירוע מוחי אצל נשים בגיל מעל 65, מדוע היא מומלצת על ידי הגינקולוגית?
תשובה: לכל תרופה יש תופעות לוואי. אסטרדיול ניתנת כטיפול למגוון בעיות: כטיפול חלופי לתסמיני גיל המעבר, למניעת דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) ועוד. התרופה איננה גורמת אירוע מוחי, אך בשימוש ממושך, עולה הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, בעיות בכלי דם (בריאות או ברגליים), יתר לחץ דם, סרטן שד, סרטן רחם או דמנציה. הסיכון למצבים אלה מוגבר בשילוב עם עישון. מידע נוסף על התרופה ועל תופעות הלוואי שלה את יכולה לקרוא באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=461
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: עד כמה יעיל הטיפול בהזרקות בוטוקס?
תשובה:
טיפול הבוטוקס לצורך העלמת קמטי הבעה נחשב יעיל מאד בעולם הקוסמטיקה הרפואית. מחקרים מעידים כי מעל ל-90% מהמטופלים מדווחים על שיפור משמעותי במצב הקמטים שלהם לאחר הטיפול. למרות היותו חדש יחסית (אושר לראשונה לשימוש לצורך זה בשנת 2002 ), מדובר באחד הטיפולים הקוסמטיים הפופולאריים ביותר כיום. למרות זאת, יש לזכור כי הטיפול אינו חד פעמי , ופעמים רבות יש צורך בחזרה על ההזרקות לאחר תקופת מה (לעיתים תקופה קצרה יחסית), וכן קיים סיכון גובר לתופעות לוואי בשימוש חוזר לאורך זמן.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 37 ומתבייש לגשת לרופא בגלל בעיית עור או מין שנוצרה אצלי לאחרונה. שמתי לב כי ישנן נקודות חומות בגדלים שונים הבולטות מעט מהעור באזור איבר המין והאשכים. לעיתים קרובות האזורים הללו גורמים לי לגירודים עזים ובלתי נשלטים. האם זאת מחלת מין או מחלת עור
תשובה: נגעים מגרים באזור אברי המין יכולים להיות ביטוי של מחלות רבות: זיהום פטרייתי, כינת הבושת, אלרגיה, דלקת העור, מחלה חיידקית או נגיפית המועברת במגע מיני ועוד. הדרך היחידה לקבל טיפול נכון היא לעבור אבחון מדוייק, היכול להיעשות רק בבדיקה של רופא עור או מומחה למחלות זיהומיות המתמחה ברפואת מין. אם אתה מתבייש - זו בעיה, ולכן כדאי לפתור את בעיית הבושה (למה בעצם אתה מתבייש? ממה אתה נבוך?), ואז לגשת לרופא שיבדוק את הפריחה המגרדת. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
לפתיחה בעמוד חדש >