עצירות

Constipation

פרופ' דן קרטר מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומנהל השירות לנוירוגסטרואנטרולוגיה וריצפת האגן במרכז הרפואי שיבא, תל השומר קראו עליי עוד

המומחים של Infomed מסבירים:

עצירות במושגים קליניים מוגדרת על פי מספר מדדים, אם במהלך 12 שבועות לפחות במהלך שנה אחת היו פחות מ-3 צאיות בשבוע; או שב-25% מהזמן לפחות נדרשה התאמצות בצאייה, או שההתרוקנות לא היתה שלמה, או שהצואה היתה קשה, או שהיתה תחושה של סתימה ונדרשה הסתייעות באצבע לצאייה.

עצירות אינה מחלה בפני עצמה אלא תסמין של מצב קליני כלשהו. לאבחון מסתמך הרופא בלעדית על תלונות החולה. בעולם המערבי ל-99% מהאוכלוסייה יש בין 3 צאיות ביום עד 3 צאיות בשבוע למזער.

עיקר התייחסות הרופא היא לתדירות ולכמות הצאיות. התסמינים המטרידים ביותר את החולים הם ההתאמצות בצאייה (52%), צואה במרקם קשה (44%), תחושת התרוקנות לא שלמה (34%) ותדירות נמוכה של צאיות (32%).

2% מהאוכלוסייה הכללית לוקים בפחות משתי צאיות בשבוע, 4%-5% בפחות מ-3 פעמים בשבוע. 20% מהאוכלוסייה מתלוננים על קושי בהתרוקנות. כ-15%-17% לוקים בתסמונת המעי הרגיש (רגיז), כשליש מהם לוקים בעצירות.

עצירות שכיחה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים ושכיחותה עולה עם הגיל. אנשים רבים הנוטלים בדרך קבע משלשלים, עקב עצירות או עקב אמונה בצורך ב"ניקיון הגוף", אינם נחשבים לחולים. עצירות קיימת גם אצל ילדים ותינוקות.

נהוג לסווג את העצירות לזו שמקורה במחלה אורגנית (Organic constipation) ועצירות שמקורה בהפרעות בתפקוד מערכת העיכול (Functional constipation).

עצירות אורגנית
1. מחלות בגיל הילדות: מחלת הירשפרונג המתבטאת בעצירות הנובעת מפגיעה במערכת העצבים של מערכת העיכול, ומחלת הלייפת הכיסתית שהיא מחלה תורשתית המתבטאת בפגיעה בבלוטות ההפרשה ובעצירות.

2. מחלות מטבוליות: סוכרת, תת-פעילות בלוטת התריס או בלוטת יותרת המוח, רמות גבוהות של סידן או אשלגן בגוף, עודף/חסר נתרן בגוף, מחלות כליה, גידולים המפרישים הורמונים.

3. מחלות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית: מחלת פרקינסון, אירוע מוחי, שיטיון, גידולים במוח, פגיעות/חבלות במוח או בעמוד שדרה.

4. מחלות המעי הגס: גידולים, דלקת החלחולת, פתלת המעי (סיבוב המעי סביב צירו Volvulus), סעפת (Diverticulosis), סדק בפי הטבעת.

5. תרופות: תרופות רבות גורמות לעצירות. טיפול ביתר-לחץ-דם, חומרים נוגדי דיכאון/כאב, משתנים ועוד.

עצירות תפקודית
1. תת-פעילות של המעי הגס (Colon inertia): ירידה בתפקוד המוטורי של המעי הגס המתבטאת בירידה בתדירות הצאיות. ברוב המקרים קיימת פגיעה בעצבי האגן או במערכת העצבים של המעי הגס עצמו. במקרים נדירים נפגע שריר המעי.

2. הפרעות בהתרוקנות המעי (Outlet obstruction): קבוצה זו כוללת קשיי התרוקנות ותחושת התרוקנות בלתי שלמה, במצבים כגון:

א. אניזמוס (Anismus), מוגדר ככיווץ פרדוכסי של שרירי פי הטבעת ורצפת האגן בעת תהליך הצאייה (במקום הרפייתם)
ב. צניחת השרירים של רצפת האגן
ג. רקטוצלה - כיס הנוצר בעת תהליך צאייה עקב פגיעה במחיצה בין הנרתיק לחלחולת
ד. צניחה של איברי אגן שונים על החלחולת בעת התרוקנות (מעי דק, שלפוחית, רחם)

3. עצירות משולבת כוללת האטה בתפקוד המעי הגס והפרעה בתהליך ההתרוקנות.

אבחון ובדיקות

בכל מקרה של עצירות הנמשכת למעלה מ-3 חודשים יש לשלול מחלה אורגנית. מבצעים בדיקות דם ולעיתים גם צילום לאחר חוקן בריום או אנדוסקופיה, בהתאם לצורך.

יש לערוך בירור מעמיק יותר של מספר יחידות התנועה במערכת העיכול לרבות מאנומטריה אנורקטלית (בדיקת לחצים בפי הטבעת), פרוקטוגרפיה (צילום תהליך ההתרוקנות), בדיקת זמן מעבר במעי (צילומי רנטגן של מעבר חלקיקים במעי), אלקטרומיוגרפיה של שרירי פי הטבעת ושל רצפת האגן (רישום הפעילות החשמלית של השריר לשם הערכת נזק עצבי/שרירי), ברוסטאט (בלון המוחדר לחלחולת לבדיקת מידת ה"אלסטיות" של השריר וכן לשם הערכת סף רגישות/כאב).
טיפולים ותרופות

בעצירות אורגנית יש לטפל ספציפית במחלה הראשונית.

ברוב המקרים הטיפול בעצירות אינו ספציפי וכולל את האמצעים הבאים:

1. שינוי תזונה - לסיבים התזונתיים יש ערך רב בטיפול בעצירות. הכמות המומלצת היא 30-20 גר' ליממה (ריכוז הסיבים בסוגי מזון שונים נתון בטבלה 1). הסיבים מעלים את המשקל, את הנפח, ואת תכולת המים והחיידקים בצואה ועל ידי כך גורמים לקיצור של זמן המעבר במעי. מומלצות תרכובות של דגנים ושל פירות העשירים בתכולת הסיבים.

2. חומרים משלשלים

3. ניתוחים - שמורים למקרים קשים כאשר לא ניתן להתגבר על העצירות בטיפול שמרני. כריתה תת-שלמה של המעי הגס במקרים קשים של תת-פעילות המעי הגס. קולוסטומיה (הוצאת גדם מעי לתוך שקית בעור) אשר נועד לאפשר התרוקנות סדירה. ניתוח זה אינו פותר את הבעיה מיסודה אך יתרונו בכך שהוא הפיך. בעבר היו נהוגים ניתוחים שונים לחיתוך שרירי פי הטבעת. ניתוחים אלו ננטשו עקב תוצאותיהם הגרועות.

4. טיפולים התנהגותיים - פסיכותרפיה, משוב ביולוגי והיפנוזה. טיפולים אלו נועדו להביא להרגעה ולשליטה טובה יותר על פעילות המעי.

5. רפואה משלימה - שיטות תזונתיות כהומיאופתיה, או שיטות פיזיקליות כשיטת פאולה (התעמלות השרירים הטבעתיים).
מניעה
ישנה כמה דברים אשר תורמים לפעילות המטבולית ועשויים למנוע עצירות:
- שתייה מרובה של מים.
- צריכה של ירקות ופירות.
- שילוב של דגנים מלאים בארוחה.
- פעילות גופנית.
טיפולים אלטרנטיביים

טיפול טבעי בעצירות כולל בראש ובראשונה אבחון מעמיק המסייע באיתור הגורם לתופעה. לאחר מכן, מתכוננת אסטרטגיית טיפול המותאמת באופן אישי לכל מטופל/ת וכוללת שינויים באורח החיים, התאמה תזונתית ולעיתים גם שימוש בצמחי מרפא.

רופאים בתחום

סחרחורת

ראודה מאדי

5.0

( 70 חוות דעת )

"חווית טיפול מקצועית ואנושית!"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

אלרגיה ואימונולוגיה

ד"ר בן ורנר

4.8

( 31 חוות דעת )

"שירות מצויין יחס אישי ואבחנה טובה הסביר הכל בסבלנות"

קראו עליי עוד

אורתופדיה

פרופ' רונן דבי

5.0

( 39 חוות דעת )

"תודה והערכה רבה על הּטיפול המקצועי והמסור ועל ההתייחסות לכל שאלה ונושא שעולה 🙏❤️"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 57, וסובל מנדודי שינה זה כמה ימים, ללא סיבה נראית לעין. לאחרונה הבחנתי שאני סובל מבעיות במעיים - הרבה גזים, נפיחות ויציאות מרובות ולא רגילות, רכות וקטועות. ייתכן שאני סובל ממעי רגיז שגורם לי נדודי שינה. אני מבקש המלצה לטיפול במעי הרגיז, שאני מ

תשובה: הטיפול בתסמונת המעי הרגיז כולל שינויים בהרגלי התזונה, ובמקרים קשים יותר - טיפול תרופתי. השינויים שיש לעשות בתזונה כוללים שמירה על דיאטה שמצמצמים בה את כמות מוצרי החלב ואת כמות הלקטוז, הימנעות ממזונות יוצרי גז (כמו שעועית, כרוב, בצל, גזר, בננות, צימוקים, שזיפים ועוד), הימנעות מאלכוהול, שוקולד, קפאין, מזון מתובל, וממתיקים מלאכותיים. חשוב גם להקפיד על אכילת ארוחות קבועות ומסודרות. את הטיפול התרופתי יש לבחור בהתייעצות עם רופא גסטרואנטרולוג. האבחנה של תסמונת המעי הרגיז מתבצעת בדרך השלילה, כלומר לאחר שלא נמצא שום גורם אחר שאחראי לסימפטומים, מניחים שזו הבעיה. במקרה שלך, לא ברור מהו הגורם לתסמינים שאתה מתאר, ולא ניתן להסיק מן התיאור שלך כי אכן מדובר בתסמונת המעי הרגיז, ללא בדיקה של רופא, ולכן איני יכולה להמליץ לך על טיפול להקלה מיידית של הסימפטומים ושל נדודי השינה, מלבד הקפדה על תזונה נכונה. אנא פנה לרופא המשפחה, ואם צריך, התייעץ עם רופא גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 42. בעקבות טיפול ברזל לאנמיה (רמת ההמוגלובין שלי היתה 9) סבלתי מאד מכאבי בטן ומיציאות רכות וקשות. אני סובלת מעצירויות בדרך כלל, וסובלת עקב כך מטחורים. בעקבות הטיפול והיציאות הרכות-קשות המלוות בכאבי בטן הופיע לי גוש שמקומו מהמפשעה עד פי הטבעת
שאלה: בתי בת שנה ו-10 חודשים וסובלת מאוד מעצירות. אמנם יש לה יציאה כל יום, אך היא מאוד קשה וגדולה. האם שימוש יום יומי במיץ שזיפים (שמאוד עוזר) עלול לגרום לעצלות של המעי?

תשובה: שזיפים וסוגי פירות וירקות אחרים אינם גורמים למעי עצל אלא רק מרככים את הצואה, ומכאן ששימוש ממושך לא יגרום לעצלות מעי, ולהיפך, רק יעורר את פעילות המעי. חשוב מאוד להקפיד על שתיית מים מרובה, שכן גם זה יעזור לפעילות המעי. אם ישנן עוד תופעות לוואי כגון הקאות, ירידה במשקל וכדומה, אני מציעה שתפנו לבדיקת רופא ילדים בהקדם. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני סובלת מיציאות לא סדירות הבאות לידי ביטוי בפעם במספר ימים ויותר. לפני כשלושה שבועות אף הפסקתי לעשן, מה שהגביר את העיכוב ביציאות. במהלך השבועיים האחרונים התחלתי לקחת שיקוי טבעי לזירוז היציאות ואחת ליום אני נוטלת את המינון הבינוני, וזה גורם לשלשו

תשובה: חבל שתתרגלי לחומרים משלשלים, הללו יכולים לגרום לבעיה קשה במעי בשימוש כרוני. לרוב הגורם לעצירות הוא תזונתי, לכן חשוב לשנות הרגלי תזונה ולצרוך הרבה סיבים, שיש בירקות, פירות, דגנים מלאים, סובין ועוד. במקביל יש להפחית צריכת מאכלים שומניים כגון בשר, גבינות שמנות וביצים. יש לשתות הרבה ולבצע פעילות גופנית. עליך לבדוק אם אינך לוקחת תרופה המגבירה עצירות כגון ברזל, נוגדי כאב מסוימים, תרופות אנטי-אפילפטיות ועוד. בכל מקרה כדאי לפנות אל רופא המשפחה לבירור והערכה ראשונית, ובמקרה הצורך לקבל הפניה לדיאטנית, ו / או גסטרואנטרולוג.
לפתיחה בעמוד חדש >