אנמיה (Anemia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

אנמיה הינה מצב רפואי אשר בו אין בגוף שלך כמות מספקת של תאי דם אדומים על מנת לשאת כמות מספקת של חמצן אל עבר הרקמות שלך. במידה ואתה נמצא במצב אנמי סביר להניח שתחוש עייפות לעיתים קרובות.
ישנם מספר זנים שונים של אנמיה, כל זן והגורם הייחודי לו. אמניה יכולה להיות מצב זמני או מצב רפואי מתמשך, והיא יכולה לנוע ממצב מתון ועד חמור.

עליך לגשת לרופא המטפל בך במידה ואתה חושד כי יש לך אנמיה, וזאת מכיוון שמחלה זו יכולה להיות סימן מקדים להתפתחותה של מחלה חמורה יותר. הטיפולים של אנמיה נעים החל מנטילת תוספי תזונה ועד לצורך בטיפולים רפואיים. ייתכן ויש ביכולתך למנוע זנים מסוימים של אנמיה על ידי הקפדה על תזונה מאוזנת, מגוונת ובריאה.

סימפטומים


התסמינים של אנמיה הם מגוונים ומשתנים וזאת בהתאם לגורם להופעת אנמיה. 

התסמינים יכולים לכלול בין השאר:

·         עייפות
·         גוון עור חיוור
·         דפיקות לב מהירות ובלתי סדירות
·         קוצר נשימה
·         כאבים בחזה
·         סחרחורת
·         שינויים במצב התודעתי
·         ידיים ורגליים קרות
·         כאבי ראש

בתחילת הדרך אנמיה יכולה להיות מתונה מאוד ובלתי מורגשת. אולם התסמינים מתגברים ככל שהמחלה הולכת ומחמירה.

סיבות וגורמי סיכון

הדם מורכב מנוזל המכונה פלסמה ותאים. שלושה סוגים שונים של תאי דם צפים בתוך הפלסמה:

תאי דם לבנים (לויקוציטים).
תאי דם אלה נלחמים בזיהומים.

טסיות.
תאי דם אלה מסייעים לדם להקריש לאחר פציעה.

תאי דם אדומים (אריתרוציטים). תאי דם אלה נושאים את החמצן מן הריאות שלך, באמצעות זרם הדם, אל עבר המוח, האיברים החיוניים האחרים והרקמות בגופך. הגוף שלך זקוק לאספקה שוטפת של דם מחומצן על מנת לתפקד כראוי. הדם המחומצן מעניק לגוף שלך את האנרגיה לו הוא זקוק וכן הוא מעניק לעור שלך מראה בריא וזוהר.

תאי הדם האדומים מכילים המוגלובין
– חלבון עשיר בברזל שצבעו אדום אשר מעניק לדם את צבעו. ההמוגלובין מאפשר לתאי הדם האדומים לשאת את החמצן מן הריאות שלך אל עבר שאר החלקים של הגוף, ולשאת את דו תחמוצת הפחמן מן הגוף בחזרה אל עבר הריאות, כך שתוכל לנשוף אותו החוצה.

מרבית תאי הדם, ובכללם תאי הדם האדומים, מיוצרים באופן תדיר בלשד העצמות שלך – חומר ספוגי בצבע אדום אשר נמצא בתוך החללים של העצמות הגדולות בגופך. על מנת לייצר המוגלובין ותאי דם אדומים, הגוף שלך זקוק לברזל, מינרלים אחרים, ויטמינים וחלבונים הנמצאים במזון אותו אתה אוכל.

הגורמים לזני אנמיה נפוצים

במידה ואתה אנמי, הגוף שלך לא מייצר מספיק תאי דם אדומים, הוא מאבד יותר מדי מהם או שהוא משמיד אותם מהר יותר ממה הוא מסוגל לייצר תאי דם חדשים. הזנים הנפוצים של אנמיה והגורמים להם כוללים בין השאר:

אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל.
זן נפוץ זה של אנמיה תוקף בערך שניים עד שלושה אחוזים מן האוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית. הגורם להופעתה הוא מחסור של ברזל בגוף שלך. לשד העצמות שלך זקוק לברזל על מנת לייצר המוגלובין. ללא אספקה ראויה של ברזל הגוף שלך לא מסוגל לייצר כמות מספקת של המוגלובין עבור תאי הדם האדומים. התוצאה היא אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל.

אנמיה כתוצאה ממחסור בויטמינים.
בנוסף לברזל הגוף שלך זקוק לחומצה פולית וגם לויטמין 12-B על מנת לייצר כמות מספקת של תאי דם אדומים ובריאים. משטר תזונה, החסר את אחד ממרכיבי המזון החיוניים הללו ואחרים, עלול להביא למצב של ירידה ביצירת תאי הדם האדומים. יתר על כן, ישנם בני אדם שגופם לא מסוגל לספוג את ויטמין ה 12-B בצורה יעילה.

אנמיה כתופעת לוואי של מחלה כרונית.
מספר מחלות כרוניות - כגון סרטן, איידס, שגרון, מחלת קרוהן ומחלות דלקתיות כרוניות נוספות – יכולות להשפיע על ייצור תאי הדם האדומים, ועלולות להוביל למצב של אנמיה כרונית. כשל בתפקודי הכליות יכול אף הוא להביא למצב של אנמיה.

אנמיה אפלסטית (בלתי מפותחת).
זהו זן נדיר מאוד, ומסכן חיים, של אנמיה, הנגרם על ידי ירידה ביכולת לשד העצמות לייצר את שלושת הסוגים של תאי הדם – תאי הדם האדומים, הלבנים וטסיות הדם. במרבית המקרים הגורם להתפתחותה של אנמיה האפלסטית אינו ידוע, אך נוטים לחשוב כי היא קשורה למחלות הפוגעות בתפקודה של המערכת החיסונית.

אנמיה כתוצאה ממחלה בלשד העצמות.
מגוון רחב של מחלות, כגון לוקמיה ומילודיפלאסיה (Myelodysplasia) שהיא מצב רפואי טרום לוקמי, יכולות לגרום להתפתחות אנמיה ולהשפיע על לשד העצמות שלך. ההשפעות של הפרעות הסרטן ודמויי הסרטן הללו עלולות לנוע בין שינוי מתון מאוד בכמויות הייצור של תאי הדם ועד להשבתה מוחלטת ומסכנת חיים של ייצור תאי הדם. סוגי סרטן אחרים התוקפים את הדם ואת לשד העצמות, כגון מיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma), הפרעות מיאלואידיות (myeloproliferative disorders) ולימפומה (Lymphoma), יכולים גם הם לגרום להופעתה של אנמיה.

אנמיה כתוצאה מתמס דם.
קבוצה זו של זני אנמיה מתפתחת כאשר תאי הדם האדומים מושמדים מהר יותר ממה שלשד העצמות מסוגל לייצר תאי דם חדשים. 

מחלות דם מסוימות יכולות לגרום להשמדה מוגברת של תאי הדם האדומים. הפרעות במערכת החיסונית של הגוף יכולות לגרום לגוף שלך לייצר נוגדנים לתאי הדם האדומים, ולגרום להשמדתם בטרם עת. נטילת תרופות מסוימות, כגון זנים שונים של אנטיביוטיקה המשמשות לטיפול בזיהומים שונים, יכולות אף היא לגרום להשמדתם של תאי הדם האדומים.

אנמיה של תאי החרמש.
זהו סוג אמניה, לעיתים חריפה, העובר בתורשה, ובמרבית המקרים תוקף בני אדם ממוצא אפריקני, ערבי או ים תיכוני. זן זה של אמניה נגרם כתוצאה מפגם בהמוגלובין אשר גורם לתאי הדם האדומים להיות בעלי צורה חריגה הדומה לחרמש. צורה חריגה זו של תאי הדם האדומים גורמת לתאי הדם להתנוון ולמות בטרם עת, ולגרום למחסור כרוני בתאי הדם האדומים.

זני אנמיה אחרים.
ישנם מספר זנים נוספים של אנמיה, זנים נדירים יותר כגון תלסמיה (Thalassemia) וזני אנמיה הנגרמים כתוצאה מפגמים בהמוגלובין.
לעיתים לא ניתן להגיע לאבחנה מדויקת לסיבת הופעתה של האנמיה.

גורמי הסיכון להופעתה של האנמיה כוללים בין השאר:

תזונה לקויה. כל אדם – צעיר או מבוגר – אשר התזונה שלו מורכבת על פי רוב ממזונות העניים בברזל ובויטמינים, ובעיקר עניים בחומצה פולית, נמצא בקבוצת סיכון ללקות באנמיה. הגוף שלך זקוק לברזל, חלבון וויטמינים על מנת לייצר כמות מספקת של תאי דם אדומים.

מחלות והפרעות במעיים.
במידה ואתה סובל ממחלות או הפרעות במעיים אשר יכולות להשפיע על ספיגת מרכיבי המזון במעי הדק – כגון מחלת קרוהן וצליאק – אתה נמצא בקבוצת הסיכון ללקות באנמיה. ביצוע ניתוח להסרת חלק או טיפול בחלק הפגוע במעי הדק שלך, אשר בו נספגים מרכיבי המזון, יכול להוביל למחסור במרכיבי מזון מסוימים ולאנמיה. 
 
המחזור החודשי- ככלל נשים בגיל הפוריות נמצאות בקבוצת הסיכון הגבוהה יותר ללקות באנמיה כתוצאה ממחסור בברזל, יחסית לגברים. וזאת מכיוון שנשים מאבדות כמויות מסוימות של דם – וכתוצאה מכך גם ברזל, בזמן המחזור החודשי שלהן.

הריון.
במידה ואת בהריון, את נמצאת בקבוצת סיכון גבוהה יותר לסבול מאנמיה כתוצאה ממחסור בברזל, וזאת מכיוון שמצבורי הברזל שלך צריכים עתה לתמוך בנפח דם גדול הרבה יותר מאשר בדרך כלל כמו גם להוות מקור להמוגלובין לעובר הגדל בקרבך.

מחלות ומצבים כרוניים.
לדוגמא במידה והינך סובל ממחלת הסרטן, מכשל בתפקודי הכליה או הכבד, או כל מצב רפואי כרוני אחר, ייתכן ואתה משתייך לקבוצת הסיכון לפתח אנמיה המכונה אנמיה כתוצאה ממחלה כרונית. מצבים רפואיים אלה עלולים לגרום למחסור בתאי דם אדומים. איבוד דם, איטי אך כרוני, כתוצאה מכיב כיבה או מקום אחר בגוף שלך יכול לכלות את מאגרי הברזל שבגופך, ולגרום לאנמיה כתוצאה ממחסור בברזל.

תורשה משפחתית.
במידה ובמשפחתך קיימת היסטוריה של אנמיה העוברת בתורשה, כגון אנמיה של תאי החרמש, אתה נמצא בקבוצת סיכון ללקות באנמיה על בסיס תורשתי.

תופעות נלוות וסיבוכים

כאשר אנמיה אינה מטופלת, היא יכולה לגרום להופעתם של תופעות לוואי שונות, ובניהן בין השאר:

עייפות יתר. במצב של אנמיה חמורה ייתכן ותחוש עייף עד כדי כך שאינך מסוגל יותר לבצע את מטלותיך היום יומיות והפשוטות ביותר. אתה תהייה עייף מדי בכדי לשחק או לעבוד.

בעיות לבביות.
אנמיה עלולה להוביל להופעתן של דפיקות לב מהירות ובלתי סדירות – הפרעות בקצב הלב (arrhythmia). במצב של אנמיה הלב שלך צריך לדחוס דם רב יותר על מנת לפצות על המחסור בחמצן בדם שלך. דבר זה יכול להוביל אפילו עד כדי מצב של אי ספיקת לב.

נזקים עצביים.
ויטמין 12-B הינו חיוני לא רק לצורך יצירת תאי דם אדומים בריאים, אלא גם לצורך תפקוד בריא של מערכת העצבים שלך.

שינויים במצב התודעתי
. מחסור בויטמין 12-B יכול להשפיע גם על תפקודי המוח התקינים שלך.

מוות.
סוגי אנמיה מסוימים העוברים בתורשה, כגון אנמיה של תאי החרמש, יכולים להוביל לסיבוכים רפואיים חמורים ומסכני חיים. איבוד כמויות דם גדולות על פני פרק זמן קצר מוביל בדרך כלל למצב של אנמיה חמורה, וזו יכולה להיות קטלנית.

אבחון ובדיקות

הרופאים יכולים לאבחן אנמיה על ידי סקירת העבר הרפואי שלך, עריכה של בדיקה גופנית מקיפה, ובדיקות דם, הכוללות בתוכן ספירת דם כללית (CBC). בדיקת דם זו בוחנת את הרמות של תאי הדם האדומים המרכיבים את נוזל הדם שלך (hematocrit) וכמו כן גם את רמת המוגלובין בדם. אצל בן אדם בוגר ערכים תקינים של תאי דם אדומים נעים בין 32 ו- 43 אחוזים. רמות המוגלובין תקינות אצל בן אדם מבוגר נעות בין 11 ל- 15 גרם לדציליטר.

ייתכן ויבחנו את תאי הדם שלך תחת המיקרוסקופ על מנת לבחון מספר גורמים נוספים כגון:

·         גודל
·         צורה
·         צבע

עריכת בדיקות אלה יכולה לסייע בקביעת אבחנה מדויקת. לדוגמא: באמניה כתוצאה ממחסור בברזל תאי הדם האדומים קטנים ונראים בגוון חיוור יותר מאשר בדרך כלל. במקרה של אנמיה שמקורה ממחסור בוויטמינים תאי הדם האדומים גדולים יותר ומועטים מאשר בדרך כלל.


בדיקות דם מומלצות: בדיקת פריטין, בדיקת ברזל בדם, בדיקת המוגלובין, בדיקת טרנספרין, בדיקת TIBC, בדיקת B12

טיפולים ותרופות

הטיפול במחלת אנמיה משתנה ותלוי בגורם לה:

אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל. זן זה של אנמיה מטופל על פי רוב על ידי נטילה של תוספי ברזל.

אנמיה כתוצאה ממחסור בויטמינים. אנמיה חמורה מטופלת על ידי מתן זריקות המכילות 12-B – לעיתים למשך כל החיים.

אנמיה כתוצאה ממחלה כרונית. אין טיפול ספציפי לסוג זה של אנמיה.

אנמיה אפלסטית (בלתי מפותחת). הטיפול לסוג זה של אנמיה יכול לכלול מתן עירויי דם על מנת להעלות את כמות תאי הדם האדומים שלך.

אנמיה כתוצאה ממחלה בלשד העצמות. הטיפול של אנמיה כתוצאה ממגוון מחלות אלו יכול לנוע החל מנטילת תרופות דרך טיפול כימותרפי ועד הצורך בהשתלת מוח עצם.

אנמיה כתוצאה מתמס דם. הטיפול של אנמיה כתוצאה מתמס דם כולל בתוכו הימנעות מתרופות מסוימות, טיפול בזיהומים נלווים ונטילת תרופות לדיכוי המערכת החיסונית אשר תוקפת את תאי הדם האדומים שלך.

אנמיה של תאי החרמש. הטיפול בסוג זה של אנמיה יכול לכלול ניהול וניטור של משטרי החמצן בגוף שלך, נטילת משככי כאבים, קבלת נוזלים בשתייה או בעירוי על מנת לשכך כאבים ובכדי למנוע את הופעתם של סיבוכים

מניעה

מרבית המקרים של אנמיה לא ניתן למנוע. 

אולם, אתה יכול למנוע את הופעתה של אמניה כתוצאה ממחסור בברזל או וטמינים על ידי הקפדה על תזונה מאוזנת ומגוונת הכוללת בתוכה:

·        
ברזל
·         חומצה פולית
·         ויטמין 12-B
·         ויטמין C

הקפדה על אכילת מזונות העשירים בברזל חשובה במיוחד עבור בני אדם שגופם דורש כמויות ברזל גבוהות במיוחד, כמו ילדים – הצורכים ברזל בכמויות מוגברות בזמן זינוקים בגדילה – נשים הרות ונשים בגיל הפוריות. אספקת כמויות מספקות של ברזל חשובה במיוחד אצל תינוקות, צמחוניים ורצים למרחקים ארוכים.





פורומים, המטולוגיה ואונקולוגיה ילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
עלייה במספר הטסיות אמא דואגת 14/07/2019 09:02
  • שלום, בתי בת ארבע. בבדיקת דם שנערכה לה ב-17 בפברואר נמצא: wbc-15.6 plt-601 בבדיקה חוזרת ב-13 ביוני נמצא: wbc - 17.6 plt - 582 וגם Eos - 2.8 (בבדיקה בחודש פברואר היה תקין). שאר הערכים היו תקינים. הבדיקה הראשונה נעשתה לאחר שהילדה הפגינה עייפות מאוד גדולה במשך תקופה, אבל בחודשים האחרונים (ובזמן הבדיקה החוזרת) היא חיונית ומלאת מרץ והתחזקה מאוד. 1. על מה הערכים האלה יכולים להצביע? ממה יכולה העלייה לנבוע אם שאר הערכים תקינים והיא נראית ומתפקדת בסדר? 2. האם יתכן קשר בין ה-wbc וה-plt ל-eos? (בדיקות צואה שנערכו בשבועיים האחרונים היו תקינות) 2. אנחנו אמורים לעשות בדיקת דם נוספת מחר, אבל היא מצוננת. האם כדאי לדחות את הבדיקה בכמה ימים? האם צינון יכול להשפיע על התוצאות? 3. אנחנו אמורים לטוס לחו"ל בחודש הבא. אם המספרים לא ירדו בבדיקה הקרובה, האם זה אמור להשפיע על הנסיעה שלנו? האם זה בעייתי מבחינת ביטוח רפואי? 4. במידה והמספרים לא ירדו, כדאי לקבוע תור באופן פרטי להמטולוג ילדים (הרופאה של הבת שלי בחופש ואני לא רוצה להמתין עם זה). תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
קרישיות יתר וטיפול בסרטן השחלות דורית 13/07/2019 01:06
  • אני סובלת מקרישיות יתר מאוד מורכבת - הטרוזיגוטית למוטציה פרוטרומבין 20210, הטרוזיגוטית למוטציה פקטור V ליידן, הומוזיגוטית ל- MTHFRA 1298C, ביתא גליקורפוטאיון IGM 27, ואנטי קרדיוליפין IGM 30. שאר הבירור רמת פרוטאין C, S, אנטי טרומבין תקינות. וכן מתסמונת APLA. לצערי, חליתי כעת בסרטן השחלות, ואני אחרי ניתוח שבו הוצאו השחלות, החצוצרות, הרחם, צוואר הרחם, האומנטום, הצפק נוקה, אולם נשארו מספר גרגורים על גבי המעי, שיטופלו בכימותרפיה. בעניין ההמטולוגי: עד לניתוח קבלתי במשך כארבע שנים קרטיה 100. לפני הניתוח, עברתי להזרקת קלקסן, ונאמר לי במחלקה האונקולוגית , שעלי לקחת אותם לפחות חודש אחרי הניתוח. לדברי אחד ההמטולוגים בקופ"ח יתכן שהוא ירצה שאתחיל לקחת קסרלטו (אבל לא עברתי מעולם שום אירוע, לא פרפור עליות, לא תסחיף ריאתי). בשבוע הבא אני מתעתדת להתחיל טיפול של 6 טיפולים של קרבופלטין, וטקסול. היום הייתי אצל רופאה נוספת לצורך חוו"ד נוספת, והיא אמרה לי שלצורך תכנון הטיפול בי, עלי לברר מהבחינה ההמטולוגית, אם אני יכולה לקבל : א. אווסטין - אותו נהוג לשלב עם התרופות הכימותרפיות. ב. תרופות אימונותרפיות (כדוגמת קיטרודה) ג. תרופות ביולוגיות (מעכבי PARP כדוגמת OLAPARIB/LYNPARZA אין לי את מי לשאול ואיפה לברר, ואני מאוד מוטרדת. במחלקה שבה אני מטופלת הם לא התייעצו עם המטולוג, ואני מאוד מוטרדת מהכל. ושאלה נוספת: את הטיפול של הקרבופלטין והטקסול, ניתן לקבל כטיפול אחד כל שלושה שבועות, ואפשר לחלק את המנה כטיפול שבועי - ואז אקבל 1/3 מנה כל שבוע , כך שסך כל כמות החומר שאקבל תהיה בסופו של דבר אותה כמות. האם מבחינה המטולוגית עדיפה החלוקה של המנה למנות חד שבועיות במקום פעם בשלושה חודשים? סליחה על אורך השאלה, אבל אני ממש אובדת עצות, ודואגת . אודה על כל אינפורמציה בנושא.

  • + הוסף תגובה
קרישיות יתר ד"ר דרור לוין 13/07/2019 22:01
  • שלום רב הפורום כאן (המטולוגיה ילדים) אינו הכתובת לשאלות כאילו. אני חש את המצוקה ואני בחרתי לענות לך. ראשית לאחל לך החלמה מהירה מהממאירות שנית לגבי השאלה הספציפית יש סיכון מוגבר לפקקת לאור המחלה האונקולוגית הפעילה ואף עקב הטיפול הכימי ולכן תוספת של טיפול אנטיקואגולנטי מניעתי כמו קלקסן או קסרלטו היא אפשרות סבירה מאד את חייבת לפנות בהקדם להמטולוג - רצוי שקרוב לתחום הקרישה בכדי לקבל יעוץ אישית המותאם לכל הנתונים שלך. רפואה שלמה דרור

  • + הוסף תגובה
יעוץ לגבי ביופסיות בקיבה חוסיין 07/07/2019 14:40
  • שלום לך ד"ר עשיתי לפני חודשיים בדקית גסטרוסקופיה ממצא הבדיקה , שתפי דם/אודם וקוו z לא סדיר , ולקח 3 ביופסיות 2 תקינים ואחת יצא samll bowel mucosa with mildly increased IEL's and normal villi עכשיו שאלתי ד"ר התשובה שבאנגלית האם לימפוציטים T זה לא נותן חישבות לעקוב אחרי זה? או יתן להגברת תהליך סרטני ? שמחייב רצינות ? בשנת 2012 היה לי CELIAC SCREEN גבוה 74.4 ב2014 CELIAC חזר תקין 13 ואחרי חודשיים היה 7 אבל באותו השנה 2014 היה IGA גבוה היה 411 אז ביקשו ב2015 לעשות בדיקות האלה אציין לך בשנת 2015 היו בדיקות דם שלי ANTI CARDIOLIPIN IgA היה גבוה 45 FREE LIGHT CH.-KAPA היה גבוה 30 FREE LIGHT CH-LAMBDA זה היה תקין 20.20 Free Kappa/Free Lamb זה היה תקין גם 1.38 הבדיקות בשיטת מעבדת קופ"ח כללית לאחרונה CRB יוצא גבוה מעט מהנורמה בכל 6 חודש לבדיקות דם,.. אה ולציין לך שהייתי בבית חולים בחודש 12 היה אצלי פריטין (בדם) היה 418 גבוה CRP היה 3.9 גבוה מודה לך מאוד ד"ר

  • + הוסף תגובה
פורום גסטרו מבוגרים ד"ר דרור לוין 07/07/2019 21:46
  • שלום המקרה מורכב , נדמה לי שאין משהו מסוכן אבל חסר לי הרבה נתונים פנה לפורום גסטרו מבוגרים הרבה בריאות דרור

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!