בדיקת ביופסיה (Biopsy)

מנינגיומה היא גידול שפיר, שאינו שולח גרורות. שני הדברים החשובים לגבי מנינגיומה הם המיקום שלה ואם היא גורמת סימפטומים. אם ישנם סימפטומים (בדרך כלל התעלפויות או פרכוסים, התקפים אפילפטיים), חייבים להוציאה. אם המנינגיומה נמצאת במקום מסוכן גם אז צריך להוציאה. המנינגיומה שלך היא במיקום מאד בעייתי, בדיוק במעבר בין הגולגולת לבין עמוד השדרה הצווארי. זהו מקום מאד חשוב. בנוסף, היא כבר גורמת ללחץ על תחילת חוט השדרה וחלק מגזע המוח (המוח המוארך הוא חלק מגזע המוח). זהו אזור שלחץ עליו עלול להוביל לשיתוק של כל הגוף מגובה הצוואר ומטה במקרים הטובים, ולפגיעה בגזע המוח ומוות במקרים הגרועים. איני רוצה להלחיץ אותך, אולם מיקום המנינגיומה אצלך בעייתי מבחינת הטיפול, מפני שכפי שהמיקום מסוכן בשל מה שיכולה המנינגיומה עצמה לגרום, כך גם יש סכנה בניתוח באזור. בכל מקרה, המלצת הנוירוכירורג נשמעת לי נכונה, ויש מקום לעשות את הניתוח אף על פי שאין לך תסמינים כלל. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

קשריות הלימפה בגוף הן חלק ממערכת החיסון. הגדלה שלהן מתרחשת באופן פיזיולוגי (תקין) בתגובה לזיהומים שונים. לרוב מתנפחות כמה קשריות באזור שבו ישנו זיהום (לדוגמה, הקשריות באזור הצוואר מתנפחות בזמן דלקת גרון). מחוללי מחלה שונים עשויים לגרום להגדלה של קשרית בודדת. מלבד הגורמים הזיהומיים (חיידקים, פטריות ווירוסים), ישנם גם סוגי גידולים העשויים לגרום להגדלה של קשריות לימפה. הבירור הרפואי בעקבות מציאת קשרית מוגדלת צריך לכלול בדיקה של מציאותם של תסמינים נוספים (חום, שינויים במשקל, הזעות לילה ואחרים) על מנת להעריך את הסבירות של מחלה או של גידול. אבחנה ודאית של הגורם להגדלת הקשרית יכולה להיעשות על ידי ביופסיה, תהליך שבו נלקחת דגימה מהבלוטה (או הבלוטה בשלמותה) לבחינה תחת מיקרוסקופ. במקרה כמו שלך, כאשר אין תסמינים נוספים המרמזים על גידול, אפשר תחילה רק לעקוב אחרי הקשרית במשך כמה שבועות, ורק אם היא אינה קטנה, לקחת ממנה דגימה. כתבת שמן הקשרית שלך ניטלה ביופסיה, כך שאבחנה סופית צפויה בתוך ימים. אי אפשר לענות על שאלתך לגבי חומרת המחלה בהתבסס על הנתונים שסיפקת, אבל ישנם כמה סימנים מעודדים: גודל הקשרית אינו גדול באופן משמעותי מן הגודל הנורמלי הנורמה, ואין תסמינים נוספים. שני אלה מעלים את הסבירות כי מדובר בתהליך שפיר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

קודם כל בשעה טובה על ההריון. אכן לא ניתן להבחין בין הצרבות הקשורות להריון לבין אלו הנגרמות מעצם נוכחות החיידק הליקובקר פילורי, אך ניתן להקל על הצרבות באופן סימפטומטי על ידי תכשירים שונים הנמכרים בבית המרקחת ללא מרשם רופא: טאמס, רני ואחרים. להימצאות החידק אין כל השפעה על ההריון. הוא רק גורם סימפטומים מטרידים ולא נעימים. אכן לא מומלץ לבצע תבחין נשיפה בהריון, אך ישנן שיטות אחרות לאבחון אם צריך. לגבי הטיפול שישנו נגד החיידק אין איסור חד-משמעי בזמן ההריון. אם צריך, יש להיוועץ ברופא ולשקול את היתרונות מול החסרונות. 

מומחה לכירורגיה כללית

 אין שום קשר בין התאים בנרתיק לבין הטיפול במפשעה. אין מניעה לעבור טיפול הסרה בלייזר באזור המפשעה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

ה- oflodex היא תרופה ממשפחת הקווינולונים (Ofloxacin) ואיני מוצאת קשר בינה לבין ירידת ה- PSA. מכל מקום, ערכי ה-PSA שלך מעל הנורמה, וזו הסיבה לבדיקה שעברת ולביופסיות שנלקחו מן הערמונית. בסך הכל, בדיקת האולטרסאונד הטרנס-רקטלית (TRUS) שלך תקינה. עליך להמתין לתוצאות הביופסיה כדי להיות בטוח שאכן לא מדובר בממאירות. לפי התשובה, הבלוטה מעט מוגדלת. אם אתה סובל מסימפטומים של הגדלת הערמונית (דחיפות וקושי בהטלת שתן), ייתכן שיהיה עליך לקחת תרופה. עליך להיות במעקב אצל אורולוג (רופא של דרכי השתן). בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

זיהום על ידי החיידק הליקובקטר פילורי אינה מחלה כרונית. ברוב המקרים, לאחר נטילת טיפול מלא ונכון, החיידק נכחד והמחלה עוברת. לעתים נדירות יכול להתרחש זיהום חוזר של החיידק. זה קורה במקרים שבהם מדובר בזנים העמידים לאנטיביוטיקה הניתנה בהתחלה, ואז יש צורך בטיפול ספציפי יותר. אין דרך ספציפית למנוע את ההידבקות החוזרת, אך באופן כללי, ניתן להקפיד על תזונה נכונה המגינה על הקיבה ושומרת על איזון מבחינת חומציות, ולהימנע מתרופות היכולות לגרום לגסטריטיס כגון אספירין, נוגדי דלקת לא סטרואידיים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

התסמינים שאת מתארת יכולים להתאים לריפלוקס, אך גם יכולים להעיד על תסמונת המעי הרגיז, זיהום על ידי חיידק ההליקובקטר פילורי, הגדלה של בלוטת התריס ועוד. אמליץ לך להמשיך עם התרופה שקיבלת, נוגדת חומצה, ואם אין שיפור במצב - לפנות לרופא גסטרואנטרולוג להמשך הבירור. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

ערכים נמוכים של TSH מצביעים על פעילות יתר של בלוטת התריס. במצב זה ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, T3 ו- T4, גבוהים מהרגיל. אחת הסיבות היותר שכיחות ליתר פעילות בלוטת התריס אצל נשים בריאות בהריון, היא רמה גבוהה של HCG. זהו הורמון המופרש בהריון, ונמצא שהורמון זה מחקה את פעילותו של ה- TSH, כלומר מגרה את בלוטת התריס לשחרר הורמונים. ההורמונים המשוחררים מבלוטת התריס פועלים במשוב שלילי על בלוטת יותרת המוח, ולמעשה מדכאים את שחרור ה- TSH. לכן ערכי ה- TSH הנמדדים לעיתים אצל נשים הרות נמוכים, ונוצר מצב הדומה ליתר פעילות של בלוטת התריס. עם זאת, צריך לזכור שפעילות יתר של בלוטת התריס שאינה מאוזנת גורמת בנשים בהריון לשיעור גבוה יותר של הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, ורעלת הריון. ישנן תרופות לתופעה זו, כגון PTU ( פרופילתיואוראציל), אך הן ניתנות במקרים שחומרת ההיפרתירואידזם היא בינונית או רבה. גם PTU (פרופילתיואוראציל) וגם MMI ( מתימאזול), השייכים למשפחת התיאונאמידים, עלולים להזיק לעובר ולגרום לגויטר (הגדלה של בלוטת התריס) ולתת-פעילות בלוטת התריס בעובר. הן מומלצות לטיפול רק במקרים בינוניים-חמורים של יתר פעילות בלוטת התריס ורק במקרה שהתועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. היוועצי ברופא המטפל שלך כדי לגבש החלטה טיפולית. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

ערכי ה – PSA שלך מוגדרים כתקינים. אבל מכיוון שהיתה עלייה במהלך השנה האחרונה, יש להוסיף גם בדיקה רקטלית. אם בבדיקה הרקטלית נמצא ממצא חשוד, משלימים את הבדיקה בבדיקות כגון בדיקת דם, בדיקת שתן, בדיקת אולטרסאונד וביופסיה של הערמונית. עליה ברמת ה– PSA אינה מעידה דווקא על סרטן הערמונית; היא גם יכולה להצביע על הגדלה שפירה של הערמונית. גש לאורולוג להמשך הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד