לימפומה

סרטן קשרי הלימפה , סרטן בלוטות הלימפה | Lymphoma

המומחים של Infomed מסבירים:

לימפומה היא ממחלה ממאירה של סוג מסוים של תאים לבנים הנקראים לימפוציטים, שהם חלק ממערכת החיסון שלנו. לימפומה, הקרויה בעברית סרטן קשרי הלימפה או סרטן בלוטות הלימפה, מזוהה עם שתי קבוצות מוגדרות: האחת לימפומה שאינה הודג'קין (Non Hodgkins lymphoma) המהווה את מרבית מקרי הלימפומה, והשנייה לימפומה ע"ש הודג'קין (ל"ה).

סקירות אפידמיולוגיות חובקות עולם מצביעות באופן ברור על עלייה בשכיחות לימפומות בסדר גודל של 4.8% לשנה. לא נמצא קשר חד-משמעי בין גורם מוגדר כלשהו ועלייה זו בשכיחות המחלה.

בשנים האחרונות הושגה התקדמות רבה בהבנת המנגנונים ההופכים לימפוציטים מסוג B או T תקינים לממאירים, בעיקר בלימפומה שאינה הודג'קין, ובתאים בודדים ייחודיים לל"ה (תאי ריד-שטרנברג).

נהוג למסווג את הלימפומות על פי מדדים שונים: סוג התאים הלבנים, צורת התאים, סימנים גנטיים ומולקולריים והתבטאות קלינית של המחלה. בהשוואה בין דרכי הסיווג השונות עולה כי לסיווג חשיבות עליונה בהערכת התקדמות המחלה ובתכנון הטיפול לחולה הפרטני.

לימפומה תסמינים
יש שוני בולט בתסמינים הנפוצים ובסוג הלימפומות בין ילדים לבין מבוגרים.
אצל מבוגרים, בחלק קטן מהמקרים נמצאת מחלה בעלות דירוג נמוך (Low grade) אשר מתקדמת לאיטה לאורך תקופות זמן ממושכות, אך במרבית המקרים, המחלה סוערת ותוקפנית (Aggressive). הביטוי של המחלה מגוון ויכול לכלול הגדלה של בלוטות לימפה שאינן רגישות ואינן כואבות, ולרוב אינן מלוות (בתחילה) בסימנים מערכתיים כמו חום, ירידה במשקל ותיאבון ירוד. אולם, רוב הסימפטומים נובעים משגשוג בלתי מבוקר של התאים בבלוטות הלימפה ובאיברים סמוכים. כך עלולים להיגרם קשיי נשימה, בצקת בפנים, תלונות וממצאים בבטן, לרבות ירידה במשקל שלשול או עצירות, שינוי במרקם העור ובגונו, חיוורון, דימום בריריות או ממערכת העיכול, וזיהומים מזדמנים חריגים וקשים.
מעורבות איברים שמחוץ לבלוטות הלימפה אינה נדירה כלל. השכיחות של לימפומה שמקורה במוח עולה עם ההתקדמות בגיל. מעורבות של ארובת העין וגלגל העין, האשכים, הלב ומעטפת הלב, בלוטת התריס ויותרת הכליה, הלבלב, השד, מערכת השתן, הריאות ומעטפת הריאה, העור, גתות הפנים והאף, מערכת העיכול, ולימפומה ראשונית של העצם, מדווחת בספרות, וכרוכה בדרך כלל במהלך תוקפני.
אצל ילדים מוכרים שלושה סוגים מיקרוסקופיים של לימפומה, כאשר יש מתאם מובהק בין הסוג המיקרוסקופי, סוג התאים וההסתמנות הקלינית. כך, מרבית הלימפומות מעל הסרעפת הן לימפובלסטיות (תאים לא תקינים), של תאים לימפוציטים, לרוב מסוג T אך גם מתאי B, והן מאופיינות בגושים גדולים במיצר בית החזה (במדיאסטינום), בתפליטים, נוזלים, בריאות ובמעטפת הלב, בקשריות לימפה צוואריות עם תסמונת הווריד החלול עליון (חסימה של וריד זה) או ללא תסמונת זו. לעומת זאת כל הלימפומות התת-סרעפתיות מתאי B הן עם צורה אופיינית ותסמינים של מערכת העיכול כמו כאבים, הקאות, חסימת מעי והתפשטות מהירה בחלל הבטן עם חסימה של דרכי השתן.
אצל ילדים המחלה התוקפנית יכולה להתבטא כלוקמיה (סרטן הדם), עם מעורבות של מח העצם, ו/או תופעות עצביות עקב מעורבות מערכת העצבים המרכזית.
לימפומה ע"ש הודג'קין מאופיינת על ידי הגדלת בלוטות לימפה היקפיות עם סימנים מערכתיים או בלעדיהם, ולעיתים בצורה סמויה בחלל החזה הקדמי או באיברים הקשורים למערכת הלימפה אשר נמצאים בבטן. התא הייחודי למחלה נקרא על שמם של ריד ושטרנברג, וזוהה כתא לימפוציטי מסוג B. חומרת המחלה וסיכויי ההחלמה תלויים במידת התפשטות המחלה, כלומר, אם מדובר במחלה מקומית או מפושטת .
סיבות וגורמי סיכון
מהלך המחלה כמו בסוגי סרטן אחרים, מייצג תהליך רב-שלבי הכולל הצטברות של פגיעות גנטיות מרובות המשפיעות על החומר הגנטי שאחראי על הגנה מפני התרבות לא מבוקרת של התאים . במחלת הלימפומה תהליך זה מוביל להתרבות בלתי מבוקרת של סוג תאי הדם הלבנים, הלימפוציטים.
למחלה אין גורם סיכון מסוים, אך ישנם מספר מאפיינים המהווים את גורמי הסיכון למחלה:
• המחלה שחיכה יותר אצל גברים.
• הסיכון ללקוחת במחלה עולה עם הגיל.
• חשיפה לקרינה.
• חשיפה לכימותרפיה.
• חשיפה לכימיקלים מסוימים כמו אלו המצויים בקוטלי חרקים ועשבים.
• בעיה במערכת החיסון.
• מחלות אוטואימוניות .
• נמצא קשר ברור בין נגיפים מסוימים הקרויים EBV, HHV-8, HTLV-1, לבין התפתחות של סרטן.
אבחון ובדיקות
סיבוכים אפשריים
סיבוכים של סרטן הלימפה, מתפתחים בעיקר כאשר המחלה לא מטופלת. סיבוכים אלו כוללים התפשטות של התאים הממאירים לרקמות שונות בגוף, אשר גורמים לתסמינים בהתאים למיקומם בגוף, ואף עשויים לגרום למוות.
סיבוכים של הטיפול בסרטן הלימפה נובעים מטיפולי הקרינה וכוללים בחילות, הקאות, עייפות ונשירת שיער. כמו כן הטיפול הכימותרפי מלווה בתופעות לוואי משלו, בהתאם לסוג הטיפול. בין היתר התופעות הקיימות הן ירידה בספירת הדם, בחילות, כיבים בחלל הפה, נשירת שער ופגיעה בפוריות.
טיפולים ותרופות
מרבית החולים מטופלים בשילוב של תרופות, לפי פרוטוקולים שנבנו על בסיס עקרונות מורכבים, על ידי קבוצות רב-לאומיות ממרכזים אונקולוגים גדולים. חלקם מטופלים בקרינה, אם כי המגמה לצמצם עד כמה שניתן בגישה זו. מספר פרוטוקולים כוללים אפשרות של השתלת תאי אב, אם כי אמצעי זה שמור למקרים מיוחדים.
לאחרונה התווספו תרופות חדישות, שהן תוצאה של הבנת המנגנונים המולקולריים המעכבים או מדכאים תוצרי גנים המעורבים בתהליך הממאיר של הסרטן.
כאשר הטיפול נחשב מוצלח, ניתן להגדיר החלמה מלאה מהמחלה לאחר מספר שנים ללא חזרה של הגידול. במצבים אלו, ישנה תגובה טובה לטיפול, וכבר תוך מספר חודשים של טיפול ממוקד, אפשר להתחיל לחוש בשיפור ולחזור לאט לאט לשגרה. תגובה חלקית, חוסר תגובה או במקרה של חזרה של הגידול, הזמן הנדרש להחלמה ושיפור במצב מתארך.
עם זאת, למרות כל הפיתוחים והטיפולים, המחלה עלולה להיות קשה וקטלנית בחלק מהמקרים.
מעבר לטיפול התרופתי במחלה, האבחון של המחלה וקבלת הבשורה עשויים להיות קשים מאוד על המטופל מבחינה נפשית, וחשוב להיעזר במעגלי תמיכה רבים ככל האפשר, מהמשפחה והחברים ועד הצוות הרפואי ועמותות שונות. מומלץ להשתדל ולשמור על שיגרת החיים עד כמה שאפשר, ולהתוודע למהלך המחלה והטיפולים בה בכדי לדעת למה לצפות.
כחלק מהטיפול, מומלץ על שמירה על אורח חיים בריא, הקפדה על תזונה בריאה, פעילות גופנית (בהתאם ליכולת), ופעילויות שמעלות את מצב הרוח .
מניעה
רוב גורמי הסיכון למחלה לא ניתנים לשליטה, אך עדיין יש מספר דברים שאפשר לעשות:
• הימנעות מהתנהגויות המעלות את הסיכון ללקות ב-AIDS והדבקות בצהבת מסוג C, אשר מחלישות את המערכת החיסונית.
• הימנעות מחשיפה לקרינה ככל הניתן.
• הימנעות מחשיפה לכימיקלים כמו בנזן וקוטלי חרקים ועשבים.
• שמירה על משקל תקין ותזונה בריאה.
• לעיתים רחוקות, מתפתח סרטן קשרי הלימפה בצלקת שמסביב לשתלי חזה, ולכן ההחלטה על הכנסת שתלים כאלו צריכה להילקח בכובד ראש.

רופאים בתחום

אורתופדיה

ד"ר גיא מעוז

( 4 חוות דעת )

"הגעתי לאחר שהות של יומיים ברשימת המתנה, כל הכבוד.. טיפול ואבחנות מצוינות (למיטב הבנתי)."

קראו עליי עוד

אנדוקרינולוגיה ילדים

ד"ר שרון דמול אליעז

( 20 חוות דעת )

"ד"ר שרון דמול רופאה בחסד עליון. מסבירה בצורה מקצועית, אדיבה ומסורה מאד . עונה על כל שאלה. הלוואי וכולם יהיו ככה. ממליצה מאד"

קראו עליי עוד

פסיכיאטריה

ד"ר סמואל זיתון

( 14 חוות דעת )

"ד"ר סמואל זיתון הקשיב לי בתשומת לב רבה. והוא נתן לי תרופה שעזרה מהר מאוד. אני מאוד אסירה תודה לו על עזרתו. הוא רופא נפלא."

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 16. שלשום הבחנתי בכאב מוזר באזור הגרון. למחרת הכאב החמיר, ואמא שלי החליטה לקחת אותי לרופאה. הרופאה בדקה ואמרה שהתנפחה לי קצת בלוטת הלימפה, ושאם זה מחמיר - לחזור אליה שנית. זה היום השלישי, וזה עדיין לא עובר ולא נרפא. כואב לי כשאני נוגעת או כשאנ
תשובה: נפיחות ורגישות בקשריות לימפה באזור הצוואר הן מצב נפוץ. ישנם כמה גורמים אפשריים. לרוב מדובר בזיהומים שנגרמים על ידי מחולל ויראלי, ואינם מצריכים אלא טיפול תומך נגד כאבים וחום. אם הכאבים מלווים בחום גבוה, בשיעול או בליחה, יכול להיות שהמחולל הוא חיידק, ואז נחוצה אנטיביוטיקה. חזרת היא מחלת ילדים. ישנו חיסון נגד המחלה והוא נכלל בפנל החיסונים הסטנדרטי שניתן לכל ילד בישראל. אם קיבלת את כל החיסונים, הסיכוי שלך לחלות בחזרת הוא נמוך. הסבר מפורט על מחלת החזרת נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp35.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני כחצי שנה חליתי בסרטן מסוג לימפומה ועברתי טיפולי כמותרפיה ובדיקת מוח עצם באגן. מאז התחילו להופיע אצלי כאבים באיזור האגן. תוצאות בדיקת רנטגן שערכתי הראו שינויים ניוונים ב-L3-L5 וגם ב-LT SIJ. אני סובלת מאוסטאופורוזיס ואני בת 56. מה פשר תוצאות בדי
תשובה: תהליכים ניווניים בעמוד השדרה קשורים לגיל, ושכיחותם הולכת ועולה בגיל המבוגר. שינויים אלה מתבטאים באיבוד תכולת הנוזלים של הדיסק ושינויים במבנה מרכיביו הביוכימיים. הניוון מביא לאיבוד האלסטיות שלו, הנמכת גובה הדיסק, ואי יציבות בגובה הפגוע. תוצאת שינויים אלה בסופו של דבר היא פגיעה בקומפלקס התלת-מפרקי (Three Joint Complex) עם פגיעה במפרקי הפסט (מפרקים בין-חולתיים אשר מאפשרים לחוליות תנועת גלישה אחד מעל השני במישור הקדמי-אחורי), בלט או פריצת דיסק, היצרות המרווח הדיסקלי, הסתיידות של הדיסק והרצועה האחורית, היווצרות של זיזי עצם בגבול החוליה האחורי ועוד. למרות שהדבר אינו ודאי, שכן יתכן ששינויים אלה היו גם מופיעים אצלך ללא קשר ללימפומה ולטיפול בה, ידוע על קשר מסוים בין טיפולים כמותרפיים לבין השינויים המוזכרים. בדיקת מוח העצם כשלעצמה אינה קשורה לבעיה שלך. ישנם מספר טיפולים אפשריים: מתרופות לשיכוך כאבים, הזרקות תחת CT, ואף טיפולים ניתוחיים שונים במקרים חמורים (קיבוע חוליה, שאיבת דיסק, ועוד). יש להתאים את הטיפול למצב הספציפי שלך, ועלייך לפנות למומחה עמוד שדרה וגב לצורך זה. בהצלחה, ד"ר עמית גיל - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 40. לפני 3 שבועות סבלתי מכאבי גרון חריפים, התנפחות קיצונית של בלוטות לימפה וחולשה רבה. לפי בדיקת דם אובחנתי כחולה ב- EBV (מחלת הנשיקה). באותו זמן רמת אנזימי הכבד היתה ALT 129 AST 68 בינתיים הסימפטומים המקוריים חלפו, חזרתי לעבודה לאחר שבוע
תשובה: ALT ו- AST הם אנזימים אשר נמצאים בתאי הכבד, וכאשר ישנה פגיעה ברקמת הכבד ובתאים עצמם, אנזימים אלה משתחררים לדם וריכוזם עולה. פגיעה ברקמת הכבד גורמת לעליה משמעותית של רמת אנזימים אלה בדם. אצלך רמת אנזימים אלה אמנם גבוהה מהנורמה, אך העלייה מתונה. זיהום בנגיף ה- EBV יכול בהחלט לגרום לעלייה מתונה בכמות אנזימים אלה. התרופה זינט יכולה לגרום לעלייה חולפת של רמת אנזימי הכבד, ולעיתים רחוקות גם אוגמנטין גורמת תופעה זו. חשוב לשלול חסימה בדרכי המרה, אשר יכולה לגרום לעלייה באנזימי הכבד, אך בעיקר ברמה של אנזים שלא הזכרת הנקרא Alkaline phosphatase (ALP)
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לבני בן ה-4 עשו בדיקות דם כלליות והתוצאות היו תקינות, למעט ערך אחת: רמת ה- immunoglobulin g היתה 1600 בעוד הנורמה היא עד 1226. הערך היה גבוה גם בבדיקות דם קודמות לפני שנה. האם יש סיבה לדאגה שאולי זו מיאלומה?
תשובה: ערך גבוה של אימונוגלובולינים מסוג g מתרחש במגוון מצבים. הקל שבהם הוא זיהום חריף או כרוני, או מחלה דלקתית כרונית. זהו ילד בן 4 ובריא בדרך כלל (לא ציינת בעיה רפואית בשאלה), ובכל זאת יש לחשוב על מצב זה. מיאלומה נפוצה (multiple myeloma) נדירה מאוד לפני גיל 40, ולכן לא סביר כי בכך מדובר. לצורך האבחנה יש לקבוע שיש מעל 10% תאי פלסמה במוח העצם (נדרשת בדיקת מוח עצם לשם כך), נגעים ליטיים בעצמות, ורכיב חלבוני מונוקלונלי (נקרא M component) בסרום או בשתן, כלומר עדות לייצור של נוגדן מאותו הסוג - שבט של תאי פלסמה המייצרים באופן בלתי מבוקר את אותו הנוגדן כך שרמתו עולה בדם וכן מופרש בשתן. החלבון בשתן נקרא Bence-Jones. יש גם סוגים אחרים של מיאלומה שאינם מערבים את מוח העצם, ושכיחים יותר בצעירים. רכיב ה- M (שבט נוגדנים מונוקלונאלי) נמצא גם בסוגים שונים של לימפומה ולויקמיה. יש לערוך בירור הכולל בדיקות דם, אלקטרופורזה של חלבוני הסרום, בדיקות הדמיה ואולי אף בדיקת מוח עצם. אין בשאלה די מידע כדי להתקדם. עליכם להיות במעקב של רופא ילדים או המטולוג ילדים על מנת לערוך את הבירור הנדרש. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >