בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

Enuresis (השתנה לא רצונית, בעיקר בלילה), יכולה להיות תופעת לוואי של קלונקס. לא ברור באיזה אחוז מהחולים. טגרטול יכולה לגרום לתכיפות בהטלת שתן. ד"ר שירי אורי - אינפומד

מחקר מדצמבר 2007 שפורסם ב-American Journal of Radiology קבע כי במרבית המקרים ניתן לתת בבטחה חומרי ניגוד המכילים גדוליניום. במקרים של אי-ספיקת כליות יש להיזהר בשל אפשרות של NSF (Nephrogenic Systemic Fibrosis)

נראה שמדובר בתסמונת על שם Osgod Schlatter, שבה יש דלקת באזור החיבור של גיד עצם הפיקה, הנובע מחוסר התגרמות מספיק של סחוס הגדילה. הכאב נמשך חודשים עד שנים, בדרך כלל הוא דו-צדדי, ובסופו של דבר הוא תמיד נעלם. הטיפול במצב זה הוא פיזיותרפיה של השריר הארבע-ראשי, שימוש בתומך ברך שאותו ניתן לרכוש בחנות לאביזרים אורתופדיים, תרופות נוגדות דלקת. אם יש לך תופעות לוואי, קחי נרות וולטרן לפי הטבעת, להם אין תופעות לוואי. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומומחה ברפואת ספורט

מה שאת מתארת לא נשמע כמו התקף אפילפטי. כאב עז עשוי לגרום לעילפון במנגנון ואזו-וגאלי, כלומר ע"י גירוי יתר של . מערכת העצבים הפארא-סימפתטית מעבר לעניין ההורדה בפרופיל, מאוד לא רצוי להסתובב עם כותרת שגויה של אפילפסיה, עצתנו- עשו בירורים נוספים ופנו לרופאים נוספים בטרם תיקבע אבחנה זו.

קודם כל אמליץ לך להירגע. מעט דם על הנייר לאחר צואה הוא ממצא נפוץ, ולא מעיד ישירות על מחלות כגון סוכרת, או סרטן במעי. יכול להיות שהתאמצת מעט יותר מידי או שישנו טחור שמעט מדמם. תופעות הלוואי הנפוצות של אתופאן קשורות למערכת העיכול: בחילות, שלשולים, צרבות, כאבי בטן. תופעות לוואי נדירות יותר יכולות להיות סחרחורות או פריחה. שימוש ממושך באתופאן מעלה את הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה. לא ציינת מהו המינון שאת נוטלת וכמה זמן את כבר נוטלת טיפול זה. אם תופעות הלוואי ממשיכות, או אם עדיין מופיע דם בזמן מתן צואה והכמות גדלה, אמליץ לך לפנות לרופא (לאו דווקא לרופאה שהשפילה אותך) על מנת להתייעץ ולשקול את החלפת הטיפול למשככי כאבים מסוג אחר. תרגישי טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

Poliomyelitis היא מחלה זיהומית נגיפית שפוגעת במערכת העצבים ההיקפית. המחלה מופיעה במגיפות, ופוגעת באנשים שלא חוסנו בילדות. התסמינים מתחילים 12-7 יום לאחר ההדבקה. ברוב המקרים' המחלה חולפת מאליה ולא גורמת לשיתוק. במקרים קשים' התסמינים הקלים מלווים בחולשה, ולאחר מכן בשיתוק של השרירים. ניתן לעשות בדיקת דם הבודקת את כמות הנוגדנים בדם כנגד הווירוס. בנוסף, ניתן לקחת דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי וגם לנסות לבודד את הווירוס ולחפש תאים האחראים על זיהום, אם הזיהום הוא חדש. מעבר לכך, ישנן עוד בדיקות, כגון בדיקות הדמייה ו-EMG, היכולות להעריך את כמות הפגיעה. אם ישנו חשד שהפגיעה במערכת העצבים, או שיתוק של חצי פלג גוף, אינו בשל הווירוס, ניתן לבצע CT או MRI של המוח לראות אם יש פגיעה מוחית מסיבה אחרת. אם אתה חושד במקורות אחרים לפגיעה, אני מציעה שתפנה לבדיקת נוירולוג. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

לא ניתן לדעת את שלב הסרטן וכן את תוחלת החיים על סמך גודל הגידול בלבד. יש לקחת בחשבון נתונים רבים נוספים, כגון מיקום הגוש, אפיונו על ידי ביופסיה, מעורבות של בלוטות לימפה, התפשטות לאיברים סמוכים, מצבה הבריאותי של החולה ועוד. יש מידע נוסף על המחלה בפורטל אינפומד, שאפשר לאתרו באמצעות מגנון החיפוש של האתר. שאלות ספציפיות יותר לגבי מצבה של דודתך כדאי להפנות לאונקולוג בה. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

במידה ועסקת בפעילות גופנית טרם הטיפול, ניתן לחזור לפעילות דומה לאחר הטיפול. שבוע לאחר הטיפול, מה שיכול להגביל את פעילותך הם רק הבעיה והכאב שבגללם עברת את הטיפול. כדאי להתייעץ לגבי מצבך עם מומחה לבעיות גב.

הממצא העיקרי בבדיקת ה- CT שעבר אביך הוא דיסקיטיס. זו דלקת של הדיסק הבין-חולייתי, שנגרמת על ידי זיהום חיידקי המתפשט לרוב מאתר אחר בגוף. מאחר שאביך סובל מדלקות חוזרות בדרכי השתן, ייתכן שזהו המקור לזיהום. הדלקת גורמת לכאבים עזים, ולרגישות באזור החוליות המעורבות, אשר אינם מוקלים בנטילת משככי כאבים. במבוגרים, בשונה מילדים, הדלקת מתפתחת במשך זמן מה, ולכן קשה לעיתים להגיע לאבחנה במשך שבועות ואף חודשים. אבחנה של דיסקיטיס מבוצעת על ידי בדיקות דימות כמו בדיקת CT. בהמשך יש לקחת תרביות דם או ביופסיה מהדיסק הנגוע על מנת לאשש את האבחנה ולזהות את החידק המזהם. הטיפול כולל ריתוק למיטה וטיפול אנטיביוטי רחב טווח, לרוב תוך-ורידי. מומלץ לפנות בדחיפות לרופא, אשר בהתאם לממצאי הבדיקה הגופנית וה- CT ישקול אם יש מקום לטיפול באשפוז. באשר לבלוטות שהודגמו - מדובר בקשריות לימפה מוגדלות. הגדלה של קשריות לימפה אכן עשויה להעיד על פיזור גרורתי של מחלה ממאירה, אולם במקרה זה, סביר שמדובר בקשריות מוגדלות בתגובה לדלקת שממנה סובל אביך. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ההחלמה לאחר ניתוח כריתת גוש בשד הינה אינדיבידואלית. כל אישה מחלימה בקצב אחר, אולם לרוב תהליך ההצטלקות והריפוי של הרקמה לוקח מספר שבועות. בזמן הזה, יש לנוח ולאפשר ריפוי מלא של האזור. מאמץ יתר על המידה יכול לגרום להחלמה לא תקינה של החתך הניתוחי והשארת צלקת משמעותית יותר. בנוסף, נשים אשר עברו במקביל הוצאת קשריות לימפה מבית השחי, צפויות למהלך החלמה ממושך יותר.כאבים יתכנו לאורך זמן, הן באזור השד והן בבית השחי, אולם לרוב חולפים יחסית במהרה. לפעילות ספורטיבית בהיקף מלא ניתן לשוב רק כחודש לאחר הניתוח. המנוחה חשובה מאד לתהליך ההחלמה. תהליך החלמת הצלקת אורך עד שנה.