אני בת 24. האם יש קשר בין סויה לבין המחזור? לפני שנה הפסקתי לאכול מוצרי חלב ועברתי לסויה, שמתי לב שהמחזור שלי נחלש והיום אני מקבלת ממש מעט. האם אני צריכה לדאוג? מה אפשר לעשות?

ידוע כי מוצרי סויה מדמים את פעילות האסטרוגן. במקרים רבים נמצא שילדות שצרכו כמויות גדולות של מוצרי סויה סבלו מהתפתחות מינית מוקדמת, הופעת ציסטות בשחלות, ובמקרים מסוימים נמצא קשר בין צריכה מוגברת של סויה לבין התפתחות סרטן השד. לא מצאתי מידע על קשר בין צריכת סויה לבין הפחתה בכמות הדימום החודשי. לא נראה כי יש סיבה לדאגה, אך כדי להיות שקטה, את יכולה לבצע בדיקת דם של רמות הורמונים ולוודא שהכל תקין. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

לאחרונה שמה לב אחות טיפת חלב שחלה עלייה בגידול היקף הראש של בני בן ה-9 חודשים. גם התפתחותו המוטורית איטית מעט, והוא תינוק מאד לא שקט. רופא להתפתחות הילד שלח אותנו לאולטרסאונד של המוח, ותוצאת הבדיקה הייתה הרחבה קלה (1.5 ס"מ) בחדרים הצדדיים. מה

המוח מורכב מארבעה חדרים, שבתוכם נוצר וזורם נוזל מוחי-שדרתי. כל חדר אמור להיות בנפח ובגודל מסויים, ואצל בנך, כנראה הודגמה הרחבה קלה. הרחבה זו גורמת לעלייה בהיקף הראש ולתופעות שאת מתארת, של עיכוב התפתחותי ואי שקט. יכולות להיות סיבות רבות להרחבה, כגון חסימה כלשהי של ניקוז נוזל השדרה והמוח, ייצור מוגבר של נוזל ועוד. הרחבת החדרים שנמצאה בבדיקה דורשת המשך מעקב ובירור. אני מציעה שתפני עם תוצאות הבדיקה לרופא הילדים, ובהמשך לנוירוכירורג, והם ייעצו כיצד להמשיך. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

אני בשבוע ה-18 להריוני הראשון, ובסקירת מערכות ראשונית התגלתה ציסטה במוח העובר. עם זאת, בדיקות הדם שלי היו טובות. הייתי רוצה לדעת מה הסיכונים בבדיקת מי שפיר ואם היא מומלצת במצבי.

ממצא של ציסטה במוח העובר (CPC) ברוב המקרים חסר משמעות. כדי לדעת אם הוא קשור למחלה כלשהי, מציעים לעשות ניקור מי שפיר. זוהי בדיקה פשוטה, אך כרוך בה סיכון של 0.5% להפלה (כלומר, באחת מתוך 200 בדיקות נגרמת הפלה כתוצאה מן הבדיקה). ההחלטה אם לעבור את הבדיקה היא שלך. אני מצרפת קישור לאתר של בית החולים תל השומר ולמידע בפורטל שלנו, לפירוט על מהלך הבדיקה ועל הסיכונים וההשלכות שלה http://www.sheba.co.il/h/1049

איך מאבחנים סרטן בלבלב?

לאחר תיעוד ההיסטוריה הרפואית שלכם וביצוע בדיקה רפואית, הרופא עשוי להזמין מספר בדיקות כדי לעמוד על הגורם למצבכם. בין אלה נמנים: סריקת מוח (סי.טי., או טומוגרפיה ממוחשבת) MRI (הדמיה בתהודה מגנטית) אולטרא-סאונד אנדיוסקופי לפרוסקופיה (הליך רפואי שנועד לאפשר התבוננות באיברים) אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP) PTC (הליך חודרני המובצע דרך העור והכבד ומשמש לצילום הכבד ודרכי המרה ברנטגן) ביופסיה (הסרת רקמה כדי לבחון אותה מתחת למיקרוסקופ

אני בהריון חודש שני, מרגישה בחילה מכל מה שאני אוכלת. עיקר הבעיה שלי היא שאני מרגישה צורך עז להקיא אבל לא מצליחה. ואז כשאני באה להקיא הגוף רועד והאוכל עולה אבל לא יוצא כמעט כלום. כמה פעמים אני מקיאה ממש קצת וכל הגוף שלי כואב, והרוב נשאר בפנים, ואני ממ

המצב שאת מתארת, של בחילה ללא הקאה, הוא נורמלי לחלוטין, במיוחד בהריון הראשון. אם מתחילים כאבים בבית החזה או מופיעים סימפטומים נוספים, או אם את מרגישה שאין שיפור במהלך השבועות הקרובים, גשי לבדיקת רופא. תרגישי טוב ומזל טוב! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

אני בן 57. במסגרת אימון כדורגל היום בבוקר נחתתי לא טוב על רגל ימין, וכתוצאה מכך יש לי כאבים בשריר התאומים, בעיקר בדריכה על הרגל, והשוק התנפחה. הטיפול שאני עושה מאז שזה קרה הוא בקוביות קרח. האם הטיפול נכון? מה הסיבה לנפיחות?

לא ברור אם הבעיה שלך היא בשריר, בגיד או בעצם. טיפול בקרח יעיל לעצירת הנפיחות שנגרמת כתוצאה מקרע של סיבי שריר, פגיעה בכלי דם והצטברות נוזלים. כשהפגיעה בשריר או בגיד, יש לטפל בקרח במשך כמה ימים עד לעצירת הנפיחות, ולאחר מכן להתחיל בחימום הדרגתי ובפיזיותרפיה עד לאיחוי הקרע. אם הבעיה בעצמות השוקה או השוקית, יש לאבחן אם יש שבר או שבר מאמץ (מקרוסקופי) ולטפל בהתאם לממצאים. ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

אני בן 65. לפני 5 שנים התגלה גידול ממאיר בדופן שלפוחית השתן שלי. אחרי 5 שנים של ביקורות שנתיות (ציסטוקופיות) בהן נמצא שהגידול לא חזר, מה לגבי המשך? האם עדיין עלי לעבור בדיקה כל שנה? או להגדיל את התקופה שבין הבדיקות?

הפרוגנוזה, אופן הטיפול ואופן המעקב אחר סרטן שלפוחית השתן נקבעים על פי סוג הגידול ומידת אלימותו (ה-grade שלו), מידת התפשטות הגידול ומידת החדירה לדופן השלפוחית (ה-stage שלו). לא ציינת את מידת התפשטות הגידול ואת סוגו, ולכן קשה לי לתת לך הערכה לגבי אופן המעקב הנחוץ לך. באופן כללי, לסרטן שלפוחית השתן יש נטייה גדולה לחזרה, ולכן דרוש מעקב צמוד ביותר. לרוב, בסרטן שטחי, שלא התפשט, דרוש מעקב באופן הכולל ציסטוסקופיה ושטיפות ציטולוגיות אחת לשלושה חודשים בשנתיים הראשונות; לאחר מכן, אחת לחצי שנה בשנתיים הבאות, ובהמשך אחת לשנה. רצוי מאוד לקבל את המידע הזה מהאורולוג והאונקולוגים המטפלים, שכן הם מכירים את הרקע שלך ויוכלו לייעץ לך בהתאם. לא ידוע לי במשך כמה שנים צריך להימשך המעקב, אבל לאור סיכויי החזרה הגבוהים של סרטן מסוג זה, אני משערת שתיאלץ להיות במעקב עוד שנים רבות. בהצלחה, ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

אני רווקה בת 30 ללא ילדים. יש לי ציסטה בשחלה הימנית בגודל 38x55 מ"מ. לפי מה שהבנתי מהרופא, זו ציסטה דרמואידית. בבדיקת אולטרסאונד נתגלה כי זרימת הדם לציסטה תקינה. גם בדיקות הדם היו תקינות. האם עדיף להסיר את הציסטה מפאת גודלה? הבנתי שיכול להיות ש

מידע כללי על ציסטות בשחלה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_062508_2.asp

אני בהריון שני, שהתחיל כהריון תאומים, אך עובר אחד חדל להתפתח, והשני בסדר. מתחילה אצלי תופעה שקרתה גם בהריון הקודם שקשורה ל- PLT - רמת טסיות דם נמוכה. בתחילת ההריון הטסיות היו ברמה סבירה, ועכשיו הן במגמת ירידה. אני עכשיו בשבוע ה-30 עם 89,000. בהריון ק

ישנם כמה סוגים עיקריים של תרומבוציטופניה (מחסור בטסיות): Gestational thrombocytopenia - ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון בלבד. לסוג זה אין כל משמעות, פרט לעובדה שיש מגבלות (כמו מתן אפידורל). תרומבוציטופניה אימונית - ייצור של נוגדנים נגד תרומבוציטים. סוג זה עשוי להשפיע על העובר ואף לגרום לדימומים בזמן הלידה, גם אצל העובר. תרומבוציטופניה עקב מחסור בחומרים חיוניים, כמו חומצה פולית, ויטמין B12 ועוד. גם בסוג זה יש סכנה לעובר, וכדאי מאוד להשלים את החוסרים. תרומבוציטופניה כתוצאה מנטילת תרופות (למשל קלקסאן), או כתוצאה מרעלת הריון. גם כאן נחוץ טיפול מיידי ושיפור המצב. על פי הנתונים שמסרת, נראה שאצלך מדובר בתרומבוציטופניה מהסוג הראשון, כלומר ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון, ולכן לא נראה שנשקפת סכנה כלשהי לך או לעובר. אני ממליצה לך להמשיך במעקב. אם כל שאר הפרמטרים נורמליים, נראה שזו האבחנה הנכונה. בכל מקרה, אם את רוצה להסיר כל ספק, אני ממליצה לך לפנות להמטולוג. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

אני בן 84. עברתי בדיקת ציסטוסקופיה והתוצאה טובה. יש לי "הפרעות קשות במתן שתן, זרימה חלשה ובעיקר טפטוף קבוע". אני מטופל בתרופה וסיקר 5 מ"ג ומשתמש ב"קנינגהם קלם" ובמכנסונים. בגלל פין נסוג, הקליפס מפריע וגורם לגירוי העור, ומפר

ישנן כמה דרכים לטפל בבריחת שתן בגברים. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול התנהגותי הכולל הפחתה של כמות השתיה, הימנעות משתיית משקאות עם קפאין, ומתן שתן בזמנים קבועים. תרגילים המערבים את רצפת האגן יכולים גם כן לשפר את השליטה במתן שתן. ישנו גם טיפול תרופתי וגם טיפול באמצעים פיזיים כגון פדים, מכנסונים וה "Cunningham clamp". אם כל האמצעים האלה אינם יעילים, ניתן לשקול גם הליך כירורגי, אם חושבים שזה יפתור את הבעיה. אני מציע לך לקבוע פגישה עם אורולוג ולדון עמו באפשרויות הקיימות. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

אינפומד
בדיקות
אולטרסאונד

בדיקת אולטרסאונד (Ultrasound)

Ultrasound

בדיקת האולטרא-סאונד הינה בדיקה המשתמשת בגלי קול בעלי תדר גבוה, אשר מועברים ע"י מתמר. גלי הקול נעים בצורה שונה וע"י כך יוצרים רצף תמונות נעות של חלקי הגוף (בהתאם לאיבר/הרקמה שבודקים), ואותן ניתן לראות על גבי מסך המכשיר.

זמן קריאה: 4 דקות

בדיקת אולטרסאונד (Ultrasound) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

ד"ר עדי פרידמן - מומחיות וייעוץ בנושא בדיקת אולטרסאונד (Ultrasound)

רוצה לקבוע תור לד"ר עדי פרידמן?

לקביעת תור

בדיקת אולטרסאונד (Ultrasound) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים של Infomed מסבירים:

בדיקת אולטרסאונד, הנקראת גם סונוגרפיה, היא שיטת הדמיה המשתמשת בגלי קול כדי לייצר תמונה של מבנים שונים בגוף. ההדמיה מספקת מידע חיוני לשם אבחון וקביעת אסטרטגיית טיפול עבור מגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים. ברוב המקרים בדיקת אולטרסאונד מתבצעת באמצעות מתמר חיצוני לגוף המוצמד לאזורים שונים, בהתאם לאיבר או לאזור אותו יש לבחון. [1]

איך מכשיר האולטרסאונד עובד?

מכשיר קטן הנקרא מתמר מעביר גלי קול בתדר גבוה. גלים אלה אינם ניתנים לשמיעה, אולם הם נעים בצורה שונה ויוצרים הדי קול אשר מתרגמים לכדי רצף תמונות נעות של חלקי הגוף (בהתאם לאיבר או לרקמה הנבדקים). ההדמיה מוצגת על גבי מסך בחדר הבדיקה בזמן אמת. [2]

מתי החל לראשונה שימוש באולטרסאונד?

השימוש במכשיר האולטרסאונד החל לראשונה במהלך מלחמת העולם השנייה במרכזים רפואיים שונים ברחבי העולם. עבודתו של ד"ר קרל תיאודור דוסיק באוסטרליה בשנת 1942 על השימוש בטכניקת ההדמיה לבחינה של המוח הייתה הראשונה שפורסמה והראתה את יעילותה של בדיקת ההדמיה. לצד זאת, חוקרים נוספים בארצות הברית, יפן ואירופה נחשבו גם הם לחלוצים בתחום.

החל מאמצע שנות השישים של המאה הקודמת התרחשה עלייה משמעותית בכמות מערכות האולטרסאונד הזמינות לשימוש מסחרי. לצד זאת, ההתקדמות הטכנולוגית המהירה הובילה לשיפורים נוספים בבדיקה, לרבות מעבר מתמונה סטטית לרצף של תמונות ניידות בזמן אמת. השיפורים אלו הובילו לצמיחה מאסיבית בשימוש באולטרסאונד. פיתוח של מכשירי אולטרסאונד ספציפיים, לרבות אולטרסאונד דופלר ואולטרסאונד תחת ממד, הרחיבו יכולות הבדיקה ושימושיה. [3]

אילו סוגים של בדיקות אולטרסאונד קיימים?

1. אולטרסאונד חיצוני – המספק תמונה של איברי הבטן והאגן כאשר המתמר מוצמד לעור אל אזור הבדיקה. [2]
2. אולטרסאונד אנדוסקופי – המתמר מחובר לצינור דק, ארוך וגמיש (אנדוסקופ) ומוחדר אל הגוף לרוב דרך הפה.[2]
3. מכשיר האקו- (echocardiogram) שמיועד לבדיקת חדרי הלב והמסתמים.
4. אולטרסאונד תוך-נרתיקי- מיועד לבדיקת הרחם והשחלות אצל האישה.[2]
5. אולטרסאונד תוך-רקטלי- שמיועד בעיקר לבדיקת בלוטת הערמונית אצל הגבר.
6. אולטרסאונד תלת מימדי- שנמצא בשימוש בעיקר בהדמיית העובר במהלך ההריון.
7. אולטרסאונד דופלר- הבודק את זרימת הדם בכלי הדם ואל איברים שונים.

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת אולטרסאונד מתבצעת לאבחון ומעקב אחר מצבים רפואיים רבים, בהם:
1. בחינה של הרחם והשחלות וזיהוי של מצבים שונים, בהם ציסטות וגידולי שחלה, גידולי רחם.
2. במהלך ההריון לשם מעקב אחר התפתחות העובר.
3. אבחון של מחלות כיס המרה, לרבות הרחבה של דרכי המרה, דלקת בדרכי מרה/כיס המרה, אבנים בדרכי מרה/כיס המרה.
4. הערכת זרימת הדם.
5. לשם הכוונה במהלך נטילת ביופסיה ממצא חשוד.
6. בחינה של גוש בשד וזיהוי ראשוני של מחלות שד (לרוב שינויים ציסטיים או גידולים).
7. בדיקה של בלוטת התריס.
8. אבחון של בעיות גנטיליות או בעיות בבלוטת הערמונית, כמו גידולי ערמונית, הגדלה שפירה של הערמונית ועוד.
9. הערכה של דלקת מפרקים (סינוביס).
10. הערכה של מחלת עצם מטבולית .
11. אבחון של בעיות בדרכי השתן ובכליות, בהן אבנים בכליות/ בדרכי השתן, ציסטות כלייתיות, גידולי כליה ודרכי השתן.
12. אבחון מחלות מבניות של הלב למשל בעיות במסתמים ).
13. בחינה של הכבד , הגדלה של הטחול/הכבד, ציסטיות כבדיות, גידולי כבד, ציסטה בלבלב, גידולי לבלב.
אופן ביצוע הבדיקה

איך להתכונן לבדיקה?

פעמים רבות לא נדרשת הכנה מיוחדת טרם ביצוע של בדיקת אולטרסאונד. עם זאת, בחלק מבדיקות האולטרסאונד תידרש/י לקיים הנחיות מסוימות כדי לשפר את איכות ההדמיה, לדוגמה:
- לבצע את הבדיקה כאשר שלפוחית השתן מלאה – יידרש לעיתים במהלך בדיקת העובר או אזור האגן.
- צום של מספר שעות לפני הבדיקה – יידרש לעיתים לפני בדיקה של מערכת העיכול, לרבות הכבד ודרכי המרה.
במקרים מסוימים טרם ביצוע הבדיקה תתבצע הזרקה של חומר ניגוד כדי לאפשר תמונה ברורה יותר במהלך הבדיקה.

בדיקת אולטרסאונד חיצונית
הנבדק שוכב על כיסא המוטה לאחור או על מיטת בדיקה. הבדיקה נעשית ע"י רופא או ע"י טכנאי מוסמך לביצוע בדיקות אולטראסאונד. על העור באזור הבדיקה (למשל הבטן) מורחים מעט ג'ל שקוף, שעוזר לפיזור גלי הקול ע"י המתמר. הג'ל עשוי להרגיש מעט קר על העור, אולם אינו גורם לנזק עורי כלשהו.

לאחר מכן, יונח המתמר של מכשיר אולטרסאונד על האזור הנבדק. גודל המתמר קטן מגודל אגרוף. (סוגי מתמר שונים קיימים לבדיקות ייעודיות שונות, למשל מתמר שצורתו מאורכת ודקה המשמש באולטרא-סאונד תוך-נרתיקי).

לרוב הנחת המתמר אינה כואבת ולא אמורה לגרום לאי נוחות כלשהי (למעט מתמרים מיוחדים- תוך-נרתיקי ותוך-רקטלי המוחדרים אל הנרתיק או אל פי הטבעת, בהתאמה). הבודק מניע את המתמר על האזור הנבדק, ומתקבלות תמונות של האיבר/הרקמה במסך המכשיר. בהתאם לכך, סורק הבודק את האזור, ולעיתים עורך מדידות כלשהן בעזרת המחשב. משך הבדיקה משתנה בהתאם לסוג האיבר הנסרק. לרוב מותרת כניסת מלווים לחדר הבדיקה.

בדיקת אולטרסאונד וגינלי
במהלך הפעולה הנבדקת שוכבת על גבה או על הצד, כאשר הברכיים מקורבות לכיוון החזה. מתמר אולטרסאונד קטן עם כיסוי סטרילי מוכנס בעדינות את הנרתיק או אל הרקטום. בדיקת אולטרסאונד וגינלית או טראנס רקטלית מלווה לרוב באי נוחות קלה, אולם היא לרוב אינה גורמת לכאב.

בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי
במהלך בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי, מוכנס אנדוסקופ (צינור דק וגמיש שבקצהו מקור אור ומצלמה) אל הגוף, לרוב דרך הפה, כדי לבחון איברים שונים, כמו הקיבה או הושת.
הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הצד, כאשר האנדוסקופ מוחדר באיטיות ובזהירות אל תוך הגוף. ברוב המקרים בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי מתבצעת תחת הרדמה מקומית כדי להימנע מאי הנוחות הכרוכה בבדיקה. לצד זאת, ייעשה שימוש בסד המאפשר לשמור את הפה פתוח ולהגן על השיניים במהלך הבדיקה.

אחרי הבדיקה
לא קיימות הנחיות מיוחדות. הבדיקה אינה כרוכה בחשיפה לקרינה ואין לה תופעות לוואי ידועות. לאחר אולטרסאונד תוך-נרתיקי או תוך-רקטלי עלולים להרגיש מעט אי נוחות מקומית למשך מספר שעות. אם בוצע אולטרסאונד אנדוסקופי תחת הרדמה מקומית, ברוב המקרים תישאר/י להשגחה למשך מספר שעות, עד שהשפעת ההרדמה תחלוף. לצד זאת,
אין לנהוג לאחר הבדיקה וחשוב להימנע משתיית אלכוהול ומהפעלת מכונות כבדות 24 שעות לאחר ביצועה. [2]
פענוח תוצאות

בדיקת אולטרסאונד מפוענחת לרוב ע"י המבצע. התוצאות יכולות להיות תקינות או פתולוגיות:

תוצאות תקינות

גודל וצורת האיברים נראים תקינים, מרקם הרקמה נראה תקין, לא נצפו ציסטות או אזורי גדילת רקמה לא תקינים, לא נצפתה הצטברות נוזל סביב האיבר, לא נצפה עיבוי דופן האיבר, לא נצפו אבנים, לא נצפתה חסימה בזרימת הדם.

תוצאות לא תקינות

עליה בגודלו של איבר- יכול להצביע למשל על תהליכים דלקתיים- למשל הרחבה של דרכי מרה/ כיס המרה או הכבד ירמזו על דלקת מקומית, חריפה או כרונית.

צורה לא תקינה של איבר- למשל איבוד הגבולות התקינים של הכבד, יכולה לרמז על התפתחות של גידול, שמשנה את הגבולות התקינים שלו.

מרקם רקמה לא תקין יכולים להצביע על התפתחות של דלקת, זיהום, ציסטה או גידול באזור.
הדגמת ריבוי נוזל בתוך או סביב האיבר/הרקמה- מרמז לרוב על הצטברות דלקתית, מוגלה או דימום.
אבנים (למשל בדרכי מרה או בכליות) יתוארו בתוצאות הבדיקה כ"צל אקוסטי", כלומר כאזור שתחתיו יש פס מושחר, עקב חוסר מעבר של גלי קול.

[1] https://www.mayoclinic.org/tests-procedures/ultrasound/about/pac-20395177

[2] https://www.nhs.uk/conditions/ultrasound-scan/

[3] https://www.bmus.org/for-patients/history-of-ultrasound/

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 24. האם יש קשר בין סויה לבין המחזור? לפני שנה הפסקתי לאכול מוצרי חלב ועברתי לסויה, שמתי לב שהמחזור שלי נחלש והיום אני מקבלת ממש מעט. האם אני צריכה לדאוג? מה אפשר לעשות?

תשובה: ידוע כי מוצרי סויה מדמים את פעילות האסטרוגן. במקרים רבים נמצא שילדות שצרכו כמויות גדולות של מוצרי סויה סבלו מהתפתחות מינית מוקדמת, הופעת ציסטות בשחלות, ובמקרים מסוימים נמצא קשר בין צריכה מוגברת של סויה לבין התפתחות סרטן השד. לא מצאתי מידע על קשר בין צריכת סויה לבין הפחתה בכמות הדימום החודשי. לא נראה כי יש סיבה לדאגה, אך כדי להיות שקטה, את יכולה לבצע בדיקת דם של רמות הורמונים ולוודא שהכל תקין. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לאחרונה שמה לב אחות טיפת חלב שחלה עלייה בגידול היקף הראש של בני בן ה-9 חודשים. גם התפתחותו המוטורית איטית מעט, והוא תינוק מאד לא שקט. רופא להתפתחות הילד שלח אותנו לאולטרסאונד של המוח, ותוצאת הבדיקה הייתה הרחבה קלה (1.5 ס"מ) בחדרים הצדדיים. מה

תשובה: המוח מורכב מארבעה חדרים, שבתוכם נוצר וזורם נוזל מוחי-שדרתי. כל חדר אמור להיות בנפח ובגודל מסויים, ואצל בנך, כנראה הודגמה הרחבה קלה. הרחבה זו גורמת לעלייה בהיקף הראש ולתופעות שאת מתארת, של עיכוב התפתחותי ואי שקט. יכולות להיות סיבות רבות להרחבה, כגון חסימה כלשהי של ניקוז נוזל השדרה והמוח, ייצור מוגבר של נוזל ועוד. הרחבת החדרים שנמצאה בבדיקה דורשת המשך מעקב ובירור. אני מציעה שתפני עם תוצאות הבדיקה לרופא הילדים, ובהמשך לנוירוכירורג, והם ייעצו כיצד להמשיך. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בשבוע ה-18 להריוני הראשון, ובסקירת מערכות ראשונית התגלתה ציסטה במוח העובר. עם זאת, בדיקות הדם שלי היו טובות. הייתי רוצה לדעת מה הסיכונים בבדיקת מי שפיר ואם היא מומלצת במצבי.

תשובה: ממצא של ציסטה במוח העובר (CPC) ברוב המקרים חסר משמעות. כדי לדעת אם הוא קשור למחלה כלשהי, מציעים לעשות ניקור מי שפיר. זוהי בדיקה פשוטה, אך כרוך בה סיכון של 0.5% להפלה (כלומר, באחת מתוך 200 בדיקות נגרמת הפלה כתוצאה מן הבדיקה). ההחלטה אם לעבור את הבדיקה היא שלך. אני מצרפת קישור לאתר של בית החולים תל השומר ולמידע בפורטל שלנו, לפירוט על מהלך הבדיקה ועל הסיכונים וההשלכות שלה http://www.sheba.co.il/h/1049
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: איך מאבחנים סרטן בלבלב?

תשובה:
לאחר תיעוד ההיסטוריה הרפואית שלכם וביצוע בדיקה רפואית, הרופא עשוי להזמין מספר בדיקות כדי לעמוד על הגורם למצבכם. בין אלה נמנים:

סריקת מוח (סי.טי., או טומוגרפיה ממוחשבת)

MRI (הדמיה בתהודה מגנטית)

אולטרא-סאונד אנדיוסקופי

לפרוסקופיה (הליך רפואי שנועד לאפשר התבוננות באיברים)

אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP)

PTC (הליך חודרני המובצע דרך העור והכבד ומשמש לצילום הכבד ודרכי המרה ברנטגן)

ביופסיה (הסרת רקמה כדי לבחון אותה מתחת למיקרוסקופ

לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בהריון חודש שני, מרגישה בחילה מכל מה שאני אוכלת. עיקר הבעיה שלי היא שאני מרגישה צורך עז להקיא אבל לא מצליחה. ואז כשאני באה להקיא הגוף רועד והאוכל עולה אבל לא יוצא כמעט כלום. כמה פעמים אני מקיאה ממש קצת וכל הגוף שלי כואב, והרוב נשאר בפנים, ואני ממ

תשובה: המצב שאת מתארת, של בחילה ללא הקאה, הוא נורמלי לחלוטין, במיוחד בהריון הראשון. אם מתחילים כאבים בבית החזה או מופיעים סימפטומים נוספים, או אם את מרגישה שאין שיפור במהלך השבועות הקרובים, גשי לבדיקת רופא. תרגישי טוב ומזל טוב! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 57. במסגרת אימון כדורגל היום בבוקר נחתתי לא טוב על רגל ימין, וכתוצאה מכך יש לי כאבים בשריר התאומים, בעיקר בדריכה על הרגל, והשוק התנפחה. הטיפול שאני עושה מאז שזה קרה הוא בקוביות קרח. האם הטיפול נכון? מה הסיבה לנפיחות?

תשובה: לא ברור אם הבעיה שלך היא בשריר, בגיד או בעצם. טיפול בקרח יעיל לעצירת הנפיחות שנגרמת כתוצאה מקרע של סיבי שריר, פגיעה בכלי דם והצטברות נוזלים. כשהפגיעה בשריר או בגיד, יש לטפל בקרח במשך כמה ימים עד לעצירת הנפיחות, ולאחר מכן להתחיל בחימום הדרגתי ובפיזיותרפיה עד לאיחוי הקרע. אם הבעיה בעצמות השוקה או השוקית, יש לאבחן אם יש שבר או שבר מאמץ (מקרוסקופי) ולטפל בהתאם לממצאים. ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 65. לפני 5 שנים התגלה גידול ממאיר בדופן שלפוחית השתן שלי. אחרי 5 שנים של ביקורות שנתיות (ציסטוקופיות) בהן נמצא שהגידול לא חזר, מה לגבי המשך? האם עדיין עלי לעבור בדיקה כל שנה? או להגדיל את התקופה שבין הבדיקות?

תשובה: הפרוגנוזה, אופן הטיפול ואופן המעקב אחר סרטן שלפוחית השתן נקבעים על פי סוג הגידול ומידת אלימותו (ה-grade שלו), מידת התפשטות הגידול ומידת החדירה לדופן השלפוחית (ה-stage שלו). לא ציינת את מידת התפשטות הגידול ואת סוגו, ולכן קשה לי לתת לך הערכה לגבי אופן המעקב הנחוץ לך. באופן כללי, לסרטן שלפוחית השתן יש נטייה גדולה לחזרה, ולכן דרוש מעקב צמוד ביותר. לרוב, בסרטן שטחי, שלא התפשט, דרוש מעקב באופן הכולל ציסטוסקופיה ושטיפות ציטולוגיות אחת לשלושה חודשים בשנתיים הראשונות; לאחר מכן, אחת לחצי שנה בשנתיים הבאות, ובהמשך אחת לשנה. רצוי מאוד לקבל את המידע הזה מהאורולוג והאונקולוגים המטפלים, שכן הם מכירים את הרקע שלך ויוכלו לייעץ לך בהתאם. לא ידוע לי במשך כמה שנים צריך להימשך המעקב, אבל לאור סיכויי החזרה הגבוהים של סרטן מסוג זה, אני משערת שתיאלץ להיות במעקב עוד שנים רבות. בהצלחה, ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני רווקה בת 30 ללא ילדים. יש לי ציסטה בשחלה הימנית בגודל 38x55 מ"מ. לפי מה שהבנתי מהרופא, זו ציסטה דרמואידית. בבדיקת אולטרסאונד נתגלה כי זרימת הדם לציסטה תקינה. גם בדיקות הדם היו תקינות. האם עדיף להסיר את הציסטה מפאת גודלה? הבנתי שיכול להיות ש

תשובה: מידע כללי על ציסטות בשחלה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_062508_2.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בהריון שני, שהתחיל כהריון תאומים, אך עובר אחד חדל להתפתח, והשני בסדר. מתחילה אצלי תופעה שקרתה גם בהריון הקודם שקשורה ל- PLT - רמת טסיות דם נמוכה. בתחילת ההריון הטסיות היו ברמה סבירה, ועכשיו הן במגמת ירידה. אני עכשיו בשבוע ה-30 עם 89,000. בהריון ק

תשובה: ישנם כמה סוגים עיקריים של תרומבוציטופניה (מחסור בטסיות): Gestational thrombocytopenia - ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון בלבד. לסוג זה אין כל משמעות, פרט לעובדה שיש מגבלות (כמו מתן אפידורל). תרומבוציטופניה אימונית - ייצור של נוגדנים נגד תרומבוציטים. סוג זה עשוי להשפיע על העובר ואף לגרום לדימומים בזמן הלידה, גם אצל העובר. תרומבוציטופניה עקב מחסור בחומרים חיוניים, כמו חומצה פולית, ויטמין B12 ועוד. גם בסוג זה יש סכנה לעובר, וכדאי מאוד להשלים את החוסרים. תרומבוציטופניה כתוצאה מנטילת תרופות (למשל קלקסאן), או כתוצאה מרעלת הריון. גם כאן נחוץ טיפול מיידי ושיפור המצב. על פי הנתונים שמסרת, נראה שאצלך מדובר בתרומבוציטופניה מהסוג הראשון, כלומר ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון, ולכן לא נראה שנשקפת סכנה כלשהי לך או לעובר. אני ממליצה לך להמשיך במעקב. אם כל שאר הפרמטרים נורמליים, נראה שזו האבחנה הנכונה. בכל מקרה, אם את רוצה להסיר כל ספק, אני ממליצה לך לפנות להמטולוג. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 84. עברתי בדיקת ציסטוסקופיה והתוצאה טובה. יש לי "הפרעות קשות במתן שתן, זרימה חלשה ובעיקר טפטוף קבוע". אני מטופל בתרופה וסיקר 5 מ"ג ומשתמש ב"קנינגהם קלם" ובמכנסונים. בגלל פין נסוג, הקליפס מפריע וגורם לגירוי העור, ומפר

תשובה: ישנן כמה דרכים לטפל בבריחת שתן בגברים. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול התנהגותי הכולל הפחתה של כמות השתיה, הימנעות משתיית משקאות עם קפאין, ומתן שתן בזמנים קבועים. תרגילים המערבים את רצפת האגן יכולים גם כן לשפר את השליטה במתן שתן. ישנו גם טיפול תרופתי וגם טיפול באמצעים פיזיים כגון פדים, מכנסונים וה "Cunningham clamp". אם כל האמצעים האלה אינם יעילים, ניתן לשקול גם הליך כירורגי, אם חושבים שזה יפתור את הבעיה. אני מציע לך לקבוע פגישה עם אורולוג ולדון עמו באפשרויות הקיימות. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >