אשתי בת 32 ואובחנה כסובלת משחלה פוליציסטית. היא סובלת מעודף משקל, שיעור יתר, ומחזור לא סדיר. מאחר שלא הצלחנו להשיג להריון, אנחנו לפני התחלת טיפולים במרפאת פוריות. לאחרונה קראתי תרופה (יש הטוענים שהיא רק תוסף מזון) שנקראת DCI או D-Chiro-Inositol, שי

DCI או D-Chiro-Inositol הוא תוסף נטורופתי היכול לסייע לנשים הסובלות מתסמונת פוליציסטית של השחלות. מצאתי שתוסף זה יכול לעזור עם עמידות לאינסולין, עוזר נגד דיכאון, ומסייע לכבד לפרק שומנים. ככל הידוע לי, התוסף אינו מוכר כרגע כחלק מהטיפול הקונבנציונלי בנשים עם שחלות פוליצסטיות בארץ. יכול להיות שעליך לפנות לנטורופת מומחה לקבלת מידע נוסף וכדי לברר אם ניתן להשיג אותו בארץ. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד

האם תוצאת הבדיקה TRUS המפורטת להלן כחלק מבדיקת ביופסיה בערמונית היא תקינה? ה- PSA היה 7.1. לאחר oflodex. הערך ירד ל- 3.8 ואחר כך עלה ל- 5.4. ערמונית (+1.5) גמישה, סימטרית, לא רגישה מוגדלת מעט במימדים 26 45 x 44x מ"מ קופסית הערמונית שמורה סד

ה- oflodex היא תרופה ממשפחת הקווינולונים (Ofloxacin) ואיני מוצאת קשר בינה לבין ירידת ה- PSA. מכל מקום, ערכי ה-PSA שלך מעל הנורמה, וזו הסיבה לבדיקה שעברת ולביופסיות שנלקחו מן הערמונית. בסך הכל, בדיקת האולטרסאונד הטרנס-רקטלית (TRUS) שלך תקינה. עליך להמתין לתוצאות הביופסיה כדי להיות בטוח שאכן לא מדובר בממאירות. לפי התשובה, הבלוטה מעט מוגדלת. אם אתה סובל מסימפטומים של הגדלת הערמונית (דחיפות וקושי בהטלת שתן), ייתכן שיהיה עליך לקחת תרופה. עליך להיות במעקב אצל אורולוג (רופא של דרכי השתן). בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

יש לי תינוק בן שנה וחודש והוא אחד מתאומים. לאחרונה הוא שלשל כשלושה שבועות, ובסופו של דבר זה עבר. בשל השלשולים הממושכים ולאור העבודה שמשקלו יחסית נמוך (כ-8 ק"ג) נעשו בדיקות דם שתוצאותיהן GOT 64 GPT 86 GGT 121 בעבר נלקחו ממנו בדיקות דם נוספו

הבדיקות שציינת הן בדיקות של תפקודי הכבד, ותוצאות גבוהות בהן מעידות על פגיעה כלשהי בכבד. ערך GOT תקין אצל ילדים הוא עד 55, אבל רק ערכים פי שלושה מהנורמה נחשבים לגבוהים. כך גם לגבי GGT ו- GPT. ישנן סיבות רבות היכולות לגרום לעליה, כגון טיפול אנטיביוטי הפוגע קלות בכבד, מחלה זיהומית, אלכוהוליזם ועוד. לא ציינת אם בנך קיבל טיפול אנטיביוטי. סביר יותר כי העליה ברמת מדדי תפקודי הכבד קרתה כתוצאה מהמחלה הזיהומית שלו. לא הייתי מייחסת לזה שום חשיבות בשלב זה, אך כדאי לחזור על הבדיקות בעוד כחודש או חודשיים. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד הכל אודות צליאק

אני בן 35. רמת ה- TSH שלי גבוהה (6.64) ורמת ה- FT4 תקינה (16.6). מה זה אומר?

מדובר, להערכתי, בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס. זהו מצב שבו יש ירידה בייצור הורמוני הבלוטה, T3 ו- T4, ולכן יש עלייה ברמת ה- TSH, ההורמון שמגרה את ייצור הורמוני הבלוטה. כתוצאה מכך, רמת ה- T3 ורמת ה- T4 תקינות. עם הזמן יתכן ומצב זה יתפתח לתת-פעילות קלינית, כלומר שיהיו גם סימפטומים כמו עייפות, חולשה, עלייה במשקל, ועוד. במקרה זה יש לעשות אחד מדברים הבאים: או להמשיך לעקוב אחר רמת הורמוני הבלוטה, או לטפל באלטרוקסין, תחליף סינתטי להורמוני הבלוטה. רצוי שתפנה לייעוץ הרופא המטפל. רצוי לוודא שיש מספיק יוד במזון שאתה צורך. כמו כן, יתכן שיהיו נחוצות בדיקות נוספות (נוגדנים נגד הבלוטה, למשל). התייעץ על כך עם הרופא המטפל. ראה גם את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_042809_6.asp

אני בשבוע ה-23 להריון. רציתי בבקשה לדעת מה המשמעות של wormian bone? בתוצאות הסקירה נכתב: "הודגמה wormian bone במרפס אחורי (וראינט אנטומי ללא משמעות פרוגנוסטית בהיעדר ממצאים אחרים). אני ממש מודאגת מהממצא. האם יש סיבה לחשוש?

אין כל סיבה לחשוש. Wormian Bones, שנקראות גם Sutural Bones, הן מרכזי צמיחה של עצם בעצמות הגולגולת, וזהו אכן וריאנט אנטומי ללא משמעות פרוגנוסטית (כלומר, אינו נחשב למעיד על בעיות כלשהן) בהיעדר ממצאים אחרים. ד"ר קרן גלרון - אינפומד

שמעתי שיכול להיווצר "כיווץ" של השתל ונוקשות בחזה, למה הכוונה?

נכון. אחד הסיבוכים ארוכי הטווח של הניתוח הוא היווצרות קופסית- מעטפת קשה שהגוף יוצר סביב השתל וגורמת לכך שהשד מתקשה. ההתקשות עלולה להיות מלווה בכאבים ושינויים בתחושה. הקופסית מדורגת בארבע דרגות קושי והיא מתחילה להיווצר לאחר הניתוח. ברוב המקרים לא מרגישים בה. במקרים בודדים נוצרת קופסית נוקשה. שכיחות תופעה זו היא בכ-3-9% מהניתוחים. נוסף על התקשות השד, הקופסית עלולה ליצור עיוותים: שוליים או עיוותים הבולטים לעין בכל אזור השדיים, אי נוחות או כאב באזור החזה, שינוי בתחושה או איבוד תחושה בכל אזור בחזה או באזורים סמוכים. אפשרויות הטיפול בקופסית הנוקשה כוללות את הוצאת השתלים, קילוף הקופסית והחזרת השתלים למקום, החלפת מיקום השתל או החלפת סוג השתל.

אני בן 34. כבר כחצי שנה אני סובל מבחילות יומיומיות, אינני מקיא כלל, אך תחושת הבחילה חוזרת במשך כל היום, בין אם אני אוכל ובין אם לאו. אני גם חש חוסר יכולת להתרכזבשל הסחרחורת. אני שוקל כ-50 ק"ג וגובהי 1.68. אינני מרבה לאכול, וככלל אוכל ארוחה ביום.

לחץ ומתח נפשי יכולים לגרום תסמינים שונים, ביניהם גם בחילות, אך יכולות להיות סיבות אורגניות רבות לבחילות אותם אתה מתאר, כגון כיב פפטי, החיידק הליקובקטר פילורי, מחלות מעי דלקתיות, מיגרנות, אלרגיות ועוד. אם נשללו הסיבות האורגניות לבחילות, ניתן לקשר אותן ללחץ נפשי. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

ביקרתי אצל אורולוג, ובבדיקה רקטלית, הוא גילה אצלי טחורים פנימיים, ואמר שאינו רואה שום ממצא פתולוגי. הוא המליץ לי להשתמש בנרות במשך שבועיים, ואז לחזור אליו אם זה לא יעבור. מה לעשות עם תחושת הדחף שאני מרגיש באיזור שלפוחית השתן, שגורמת לי אי נוחות ובי

מומחה לכירורגיה כללית

אני בת 43. האם תוסף אבץ פיקולינאט יכול להזיק לגוף, אף על פי שהגוף מתפקד עם כליה אחת בלבד? השניה הוסרה עקב זיהום לפני 7 שנים. אם נמצא שיש מחסור במינרלים נוספים, במיוחד סידן, האם מותר ליטול תוסף המכיל סידן, מגנזיום, אבץ, ויטמין K, ויטמין D?

למיטב ידיעתי אין בעיה בנטילת אבץ פיקולינאט באדם עם כליה אחת. למיטב ידיעתי אין בעיה גם עם השילוב שציינת של ויטמינים ומינרלים, פרט לכך שלא ברור לי למה את צריכה תוסף של ויטמין K. כדאי גם לבדוק אם המינון של הסידן בתוסף המשולב מספיק מבחינת התצרוכת היומית שאת זקוקה לה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

ברצוני לשאול 2 שאלות: 1. בבדיקת CT חזה שערכתי התוצאות הראו כי יש בריאות קישרית קטנה תת- פלאורלית בסגמנט אפיקלי של אונה תחתונה חתך 42. פרט לכך פרנכימת הריאות תקינה. שאלתי היא מה פירוש ממצאים אלה. 2. התגלה אצלי שרירן ברחם ובדיקות אולטרסאונד עוקבו

בשל הגידול שסבלת ממנו, הממצא של הקשרית הריאתית מחייב מעקב ו/או בירור. מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך, ולהשוות לבדיקות קודמות. השרירן שהודגם ברחם גדל עם השנים. האינדיקציה לניתוח נקבעת על פי קיומם של תסמינים- למשל דימום או כאבים, מיקום, גודל, וגיל האישה. הסבירות שייהפך ממאיר זניחה, אולם כיוון שהוא עשוי לגרום לדימומים וכאבים, ואם אין לך תוכניות ילודה יותר, הגינקולוגים בד"כ ממליצים להוציא את הרחם עם השרירן.

בדיקת אולטרסאונד (Ultrasound)

בלוטת הערמונית

4 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

ד"ר עדי פרידמן מומחה לגינקולוגיה ומיילדות עם תת התמחות באולטראסאונד 073-7029241

בדיקת אולטרסאונד, הנקראת גם סונוגרפיה, היא שיטת הדמיה המשתמשת בגלי קול כדי לייצר תמונה של מבנים שונים בגוף. ההדמיה מספקת מידע חיוני לשם אבחון וקביעת אסטרטגיית טיפול עבור מגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים. ברוב המקרים בדיקת אולטרסאונד מתבצעת באמצעות מתמר חיצוני לגוף המוצמד לאזורים שונים, בהתאם לאיבר או לאזור אותו יש לבחון. [1]

איך מכשיר האולטרסאונד עובד?

מכשיר קטן הנקרא מתמר מעביר גלי קול בתדר גבוה. גלים אלה אינם ניתנים לשמיעה, אולם הם נעים בצורה שונה ויוצרים הדי קול אשר מתרגמים לכדי רצף תמונות נעות של חלקי הגוף (בהתאם לאיבר או לרקמה הנבדקים). ההדמיה מוצגת על גבי מסך בחדר הבדיקה בזמן אמת. [2]

מתי החל לראשונה שימוש באולטרסאונד?

השימוש במכשיר האולטרסאונד החל לראשונה במהלך מלחמת העולם השנייה במרכזים רפואיים שונים ברחבי העולם. עבודתו של ד"ר קרל תיאודור דוסיק באוסטרליה בשנת 1942 על השימוש בטכניקת ההדמיה לבחינה של המוח הייתה הראשונה שפורסמה והראתה את יעילותה של בדיקת ההדמיה. לצד זאת, חוקרים נוספים בארצות הברית, יפן ואירופה נחשבו גם הם לחלוצים בתחום.

החל מאמצע שנות השישים של המאה הקודמת התרחשה עלייה משמעותית בכמות מערכות האולטרסאונד הזמינות לשימוש מסחרי. לצד זאת, ההתקדמות הטכנולוגית המהירה הובילה לשיפורים נוספים בבדיקה, לרבות מעבר מתמונה סטטית לרצף של תמונות ניידות בזמן אמת. השיפורים אלו הובילו לצמיחה מאסיבית בשימוש באולטרסאונד. פיתוח של מכשירי אולטרסאונד ספציפיים, לרבות אולטרסאונד דופלר ואולטרסאונד תחת ממד, הרחיבו יכולות הבדיקה ושימושיה. [3]

אילו סוגים של בדיקות אולטרסאונד קיימים?

1. אולטרסאונד חיצוני – המספק תמונה של איברי הבטן והאגן כאשר המתמר מוצמד לעור אל אזור הבדיקה. [2]
2. אולטרסאונד אנדוסקופי – המתמר מחובר לצינור דק, ארוך וגמיש (אנדוסקופ) ומוחדר אל הגוף לרוב דרך הפה.[2]
3. מכשיר האקו- (echocardiogram) שמיועד לבדיקת חדרי הלב והמסתמים.
4. אולטרסאונד תוך-נרתיקי- מיועד לבדיקת הרחם והשחלות אצל האישה.[2]
5. אולטרסאונד תוך-רקטלי- שמיועד בעיקר לבדיקת בלוטת הערמונית אצל הגבר.
6. אולטרסאונד תלת מימדי- שנמצא בשימוש בעיקר בהדמיית העובר במהלך ההריון.
7. אולטרסאונד דופלר- הבודק את זרימת הדם בכלי הדם ואל איברים שונים.

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת אולטרסאונד מתבצעת לאבחון ומעקב אחר מצבים רפואיים רבים, בהם:
1. בחינה של הרחם והשחלות וזיהוי של מצבים שונים, בהם ציסטות וגידולי שחלה, גידולי רחם.
2. במהלך ההריון לשם מעקב אחר התפתחות העובר.
3. אבחון של מחלות כיס המרה, לרבות הרחבה של דרכי המרה, דלקת בדרכי מרה/כיס המרה, אבנים בדרכי מרה/כיס המרה.
4. הערכת זרימת הדם.
5. לשם הכוונה במהלך נטילת ביופסיה ממצא חשוד.
6. בחינה של גוש בשד וזיהוי ראשוני של מחלות שד (לרוב שינויים ציסטיים או גידולים).
7. בדיקה של בלוטת התריס.
8. אבחון של בעיות גנטיליות או בעיות בבלוטת הערמונית, כמו גידולי ערמונית, הגדלה שפירה של הערמונית ועוד.
9. הערכה של דלקת מפרקים (סינוביס).
10. הערכה של מחלת עצם מטבולית .
11. אבחון של בעיות בדרכי השתן ובכליות, בהן אבנים בכליות/ בדרכי השתן, ציסטות כלייתיות, גידולי כליה ודרכי השתן.
12. אבחון מחלות מבניות של הלב למשל בעיות במסתמים ).
13. בחינה של הכבד , הגדלה של הטחול/הכבד, ציסטיות כבדיות, גידולי כבד, ציסטה בלבלב, גידולי לבלב.

אופן ביצוע הבדיקה

איך להתכונן לבדיקה?

פעמים רבות לא נדרשת הכנה מיוחדת טרם ביצוע של בדיקת אולטרסאונד. עם זאת, בחלק מבדיקות האולטרסאונד תידרש/י לקיים הנחיות מסוימות כדי לשפר את איכות ההדמיה, לדוגמה:
- לבצע את הבדיקה כאשר שלפוחית השתן מלאה – יידרש לעיתים במהלך בדיקת העובר או אזור האגן.
- צום של מספר שעות לפני הבדיקה – יידרש לעיתים לפני בדיקה של מערכת העיכול, לרבות הכבד ודרכי המרה.
במקרים מסוימים טרם ביצוע הבדיקה תתבצע הזרקה של חומר ניגוד כדי לאפשר תמונה ברורה יותר במהלך הבדיקה.

בדיקת אולטרסאונד חיצונית
הנבדק שוכב על כיסא המוטה לאחור או על מיטת בדיקה. הבדיקה נעשית ע"י רופא או ע"י טכנאי מוסמך לביצוע בדיקות אולטראסאונד. על העור באזור הבדיקה (למשל הבטן) מורחים מעט ג'ל שקוף, שעוזר לפיזור גלי הקול ע"י המתמר. הג'ל עשוי להרגיש מעט קר על העור, אולם אינו גורם לנזק עורי כלשהו.

לאחר מכן, יונח המתמר של מכשיר אולטרסאונד על האזור הנבדק. גודל המתמר קטן מגודל אגרוף. (סוגי מתמר שונים קיימים לבדיקות ייעודיות שונות, למשל מתמר שצורתו מאורכת ודקה המשמש באולטרא-סאונד תוך-נרתיקי).

לרוב הנחת המתמר אינה כואבת ולא אמורה לגרום לאי נוחות כלשהי (למעט מתמרים מיוחדים- תוך-נרתיקי ותוך-רקטלי המוחדרים אל הנרתיק או אל פי הטבעת, בהתאמה). הבודק מניע את המתמר על האזור הנבדק, ומתקבלות תמונות של האיבר/הרקמה במסך המכשיר. בהתאם לכך, סורק הבודק את האזור, ולעיתים עורך מדידות כלשהן בעזרת המחשב. משך הבדיקה משתנה בהתאם לסוג האיבר הנסרק. לרוב מותרת כניסת מלווים לחדר הבדיקה.

בדיקת אולטרסאונד וגינלי
במהלך הפעולה הנבדקת שוכבת על גבה או על הצד, כאשר הברכיים מקורבות לכיוון החזה. מתמר אולטרסאונד קטן עם כיסוי סטרילי מוכנס בעדינות את הנרתיק או אל הרקטום. בדיקת אולטרסאונד וגינלית או טראנס רקטלית מלווה לרוב באי נוחות קלה, אולם היא לרוב אינה גורמת לכאב.

בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי
במהלך בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי, מוכנס אנדוסקופ (צינור דק וגמיש שבקצהו מקור אור ומצלמה) אל הגוף, לרוב דרך הפה, כדי לבחון איברים שונים, כמו הקיבה או הושת.
הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הצד, כאשר האנדוסקופ מוחדר באיטיות ובזהירות אל תוך הגוף. ברוב המקרים בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי מתבצעת תחת הרדמה מקומית כדי להימנע מאי הנוחות הכרוכה בבדיקה. לצד זאת, ייעשה שימוש בסד המאפשר לשמור את הפה פתוח ולהגן על השיניים במהלך הבדיקה.

אחרי הבדיקה
לא קיימות הנחיות מיוחדות. הבדיקה אינה כרוכה בחשיפה לקרינה ואין לה תופעות לוואי ידועות. לאחר אולטרסאונד תוך-נרתיקי או תוך-רקטלי עלולים להרגיש מעט אי נוחות מקומית למשך מספר שעות. אם בוצע אולטרסאונד אנדוסקופי תחת הרדמה מקומית, ברוב המקרים תישאר/י להשגחה למשך מספר שעות, עד שהשפעת ההרדמה תחלוף. לצד זאת,
אין לנהוג לאחר הבדיקה וחשוב להימנע משתיית אלכוהול ומהפעלת מכונות כבדות 24 שעות לאחר ביצועה. [2]

פענוח תוצאות

בדיקת אולטרסאונד מפוענחת לרוב ע"י המבצע. התוצאות יכולות להיות תקינות או פתולוגיות:

תוצאות תקינות

גודל וצורת האיברים נראים תקינים, מרקם הרקמה נראה תקין, לא נצפו ציסטות או אזורי גדילת רקמה לא תקינים, לא נצפתה הצטברות נוזל סביב האיבר, לא נצפה עיבוי דופן האיבר, לא נצפו אבנים, לא נצפתה חסימה בזרימת הדם.

תוצאות לא תקינות

עליה בגודלו של איבר- יכול להצביע למשל על תהליכים דלקתיים- למשל הרחבה של דרכי מרה/ כיס המרה או הכבד ירמזו על דלקת מקומית, חריפה או כרונית.

צורה לא תקינה של איבר- למשל איבוד הגבולות התקינים של הכבד, יכולה לרמז על התפתחות של גידול, שמשנה את הגבולות התקינים שלו.

מרקם רקמה לא תקין יכולים להצביע על התפתחות של דלקת, זיהום, ציסטה או גידול באזור.
הדגמת ריבוי נוזל בתוך או סביב האיבר/הרקמה- מרמז לרוב על הצטברות דלקתית, מוגלה או דימום.
אבנים (למשל בדרכי מרה או בכליות) יתוארו בתוצאות הבדיקה כ"צל אקוסטי", כלומר כאזור שתחתיו יש פס מושחר, עקב חוסר מעבר של גלי קול.

רמת סיכון:

אין נתונים

[1] https://www.mayoclinic.org/tests-procedures/ultrasound/about/pac-20395177

[2] https://www.nhs.uk/conditions/ultrasound-scan/

[3] https://www.bmus.org/for-patients/history-of-ultrasound/

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר ראובן קידר יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

מנהל חדר לידה ומנהל היחידה לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי כרמל, חיפה

קראו עליי

ד"ר רונית עשת יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

4.9

( 174 חוות דעת )

"ד״ר רונית עשת פשוט מדהימה! הגעתי אליה לייעוץ הריון בסיכון אחרי הרבה בלאגן מרופאים בקופה, היא מסבירה הכל ועושה סדר ומרגיעה ונתנה 100% מהזמן שלה אלינו בלי שום לחץ וגם חסכה לנו בדיקות נוספות יחד עם הוספת בדיקות חסרות והכרחיות. ממליצים עליה ב1000%!!"

קראו עליי

ד"ר סימון שנהב יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי ברזילי. מומחה במיילדות וגניקולוגיה.

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני רוצה לקבל דיוור ותכנים פרסומיים מהאתר

מעוניינים לקבל מידע נוסף על אולטרסאונד?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר עדי פרידמן

שם מלא
טלפון

שאלות ותשובות

אשתי בת 32 ואובחנה כסובלת משחלה פוליציסטית. היא סובלת מעודף משקל, שיעור יתר, ומחזור לא סדיר. מאחר שלא הצלחנו להשיג להריון, אנחנו לפני התחלת טיפולים במרפאת פוריות. לאחרונה קראתי תרופה (יש הטוענים שהיא רק תוסף מזון) שנקראת DCI או D-Chiro-Inositol, שי

DCI או D-Chiro-Inositol הוא תוסף נטורופתי היכול לסייע לנשים הסובלות מתסמונת פוליציסטית של השחלות. מצאתי שתוסף זה יכול לעזור עם עמידות לאינסולין, עוזר נגד דיכאון, ומסייע לכבד לפרק שומנים. ככל הידוע לי, התוסף אינו מוכר כרגע כחלק מהטיפול הקונבנציונלי בנשים עם שחלות פוליצסטיות בארץ. יכול להיות שעליך לפנות לנטורופת מומחה לקבלת מידע נוסף וכדי לברר אם ניתן להשיג אותו בארץ. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד
פתח בחלון חדש
האם תוצאת הבדיקה TRUS המפורטת להלן כחלק מבדיקת ביופסיה בערמונית היא תקינה? ה- PSA היה 7.1. לאחר oflodex. הערך ירד ל- 3.8 ואחר כך עלה ל- 5.4. ערמונית (+1.5) גמישה, סימטרית, לא רגישה מוגדלת מעט במימדים 26 45 x 44x מ"מ קופסית הערמונית שמורה סד

ה- oflodex היא תרופה ממשפחת הקווינולונים (Ofloxacin) ואיני מוצאת קשר בינה לבין ירידת ה- PSA. מכל מקום, ערכי ה-PSA שלך מעל הנורמה, וזו הסיבה לבדיקה שעברת ולביופסיות שנלקחו מן הערמונית. בסך הכל, בדיקת האולטרסאונד הטרנס-רקטלית (TRUS) שלך תקינה. עליך להמתין לתוצאות הביופסיה כדי להיות בטוח שאכן לא מדובר בממאירות. לפי התשובה, הבלוטה מעט מוגדלת. אם אתה סובל מסימפטומים של הגדלת הערמונית (דחיפות וקושי בהטלת שתן), ייתכן שיהיה עליך לקחת תרופה. עליך להיות במעקב אצל אורולוג (רופא של דרכי השתן). בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
פתח בחלון חדש
יש לי תינוק בן שנה וחודש והוא אחד מתאומים. לאחרונה הוא שלשל כשלושה שבועות, ובסופו של דבר זה עבר. בשל השלשולים הממושכים ולאור העבודה שמשקלו יחסית נמוך (כ-8 ק"ג) נעשו בדיקות דם שתוצאותיהן GOT 64 GPT 86 GGT 121 בעבר נלקחו ממנו בדיקות דם נוספו

הבדיקות שציינת הן בדיקות של תפקודי הכבד, ותוצאות גבוהות בהן מעידות על פגיעה כלשהי בכבד. ערך GOT תקין אצל ילדים הוא עד 55, אבל רק ערכים פי שלושה מהנורמה נחשבים לגבוהים. כך גם לגבי GGT ו- GPT. ישנן סיבות רבות היכולות לגרום לעליה, כגון טיפול אנטיביוטי הפוגע קלות בכבד, מחלה זיהומית, אלכוהוליזם ועוד. לא ציינת אם בנך קיבל טיפול אנטיביוטי. סביר יותר כי העליה ברמת מדדי תפקודי הכבד קרתה כתוצאה מהמחלה הזיהומית שלו. לא הייתי מייחסת לזה שום חשיבות בשלב זה, אך כדאי לחזור על הבדיקות בעוד כחודש או חודשיים. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד הכל אודות צליאק
פתח בחלון חדש
אני בן 35. רמת ה- TSH שלי גבוהה (6.64) ורמת ה- FT4 תקינה (16.6). מה זה אומר?

מדובר, להערכתי, בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס. זהו מצב שבו יש ירידה בייצור הורמוני הבלוטה, T3 ו- T4, ולכן יש עלייה ברמת ה- TSH, ההורמון שמגרה את ייצור הורמוני הבלוטה. כתוצאה מכך, רמת ה- T3 ורמת ה- T4 תקינות. עם הזמן יתכן ומצב זה יתפתח לתת-פעילות קלינית, כלומר שיהיו גם סימפטומים כמו עייפות, חולשה, עלייה במשקל, ועוד. במקרה זה יש לעשות אחד מדברים הבאים: או להמשיך לעקוב אחר רמת הורמוני הבלוטה, או לטפל באלטרוקסין, תחליף סינתטי להורמוני הבלוטה. רצוי שתפנה לייעוץ הרופא המטפל. רצוי לוודא שיש מספיק יוד במזון שאתה צורך. כמו כן, יתכן שיהיו נחוצות בדיקות נוספות (נוגדנים נגד הבלוטה, למשל). התייעץ על כך עם הרופא המטפל. ראה גם את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_042809_6.asp
פתח בחלון חדש
אני בשבוע ה-23 להריון. רציתי בבקשה לדעת מה המשמעות של wormian bone? בתוצאות הסקירה נכתב: "הודגמה wormian bone במרפס אחורי (וראינט אנטומי ללא משמעות פרוגנוסטית בהיעדר ממצאים אחרים). אני ממש מודאגת מהממצא. האם יש סיבה לחשוש?

אין כל סיבה לחשוש. Wormian Bones, שנקראות גם Sutural Bones, הן מרכזי צמיחה של עצם בעצמות הגולגולת, וזהו אכן וריאנט אנטומי ללא משמעות פרוגנוסטית (כלומר, אינו נחשב למעיד על בעיות כלשהן) בהיעדר ממצאים אחרים. ד"ר קרן גלרון - אינפומד
פתח בחלון חדש
שמעתי שיכול להיווצר "כיווץ" של השתל ונוקשות בחזה, למה הכוונה?

נכון. אחד הסיבוכים ארוכי הטווח של הניתוח הוא היווצרות קופסית- מעטפת קשה שהגוף יוצר סביב השתל וגורמת לכך שהשד מתקשה. ההתקשות עלולה להיות מלווה בכאבים ושינויים בתחושה. הקופסית מדורגת בארבע דרגות קושי והיא מתחילה להיווצר לאחר הניתוח. ברוב המקרים לא מרגישים בה. במקרים בודדים נוצרת קופסית נוקשה. שכיחות תופעה זו היא בכ-3-9% מהניתוחים. נוסף על התקשות השד, הקופסית עלולה ליצור עיוותים: שוליים או עיוותים הבולטים לעין בכל אזור השדיים, אי נוחות או כאב באזור החזה, שינוי בתחושה או איבוד תחושה בכל אזור בחזה או באזורים סמוכים. אפשרויות הטיפול בקופסית הנוקשה כוללות את הוצאת השתלים, קילוף הקופסית והחזרת השתלים למקום, החלפת מיקום השתל או החלפת סוג השתל.

פתח בחלון חדש
אני בן 34. כבר כחצי שנה אני סובל מבחילות יומיומיות, אינני מקיא כלל, אך תחושת הבחילה חוזרת במשך כל היום, בין אם אני אוכל ובין אם לאו. אני גם חש חוסר יכולת להתרכזבשל הסחרחורת. אני שוקל כ-50 ק"ג וגובהי 1.68. אינני מרבה לאכול, וככלל אוכל ארוחה ביום.

לחץ ומתח נפשי יכולים לגרום תסמינים שונים, ביניהם גם בחילות, אך יכולות להיות סיבות אורגניות רבות לבחילות אותם אתה מתאר, כגון כיב פפטי, החיידק הליקובקטר פילורי, מחלות מעי דלקתיות, מיגרנות, אלרגיות ועוד. אם נשללו הסיבות האורגניות לבחילות, ניתן לקשר אותן ללחץ נפשי. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
פתח בחלון חדש
ביקרתי אצל אורולוג, ובבדיקה רקטלית, הוא גילה אצלי טחורים פנימיים, ואמר שאינו רואה שום ממצא פתולוגי. הוא המליץ לי להשתמש בנרות במשך שבועיים, ואז לחזור אליו אם זה לא יעבור. מה לעשות עם תחושת הדחף שאני מרגיש באיזור שלפוחית השתן, שגורמת לי אי נוחות ובי
אני בת 43. האם תוסף אבץ פיקולינאט יכול להזיק לגוף, אף על פי שהגוף מתפקד עם כליה אחת בלבד? השניה הוסרה עקב זיהום לפני 7 שנים. אם נמצא שיש מחסור במינרלים נוספים, במיוחד סידן, האם מותר ליטול תוסף המכיל סידן, מגנזיום, אבץ, ויטמין K, ויטמין D?

למיטב ידיעתי אין בעיה בנטילת אבץ פיקולינאט באדם עם כליה אחת. למיטב ידיעתי אין בעיה גם עם השילוב שציינת של ויטמינים ומינרלים, פרט לכך שלא ברור לי למה את צריכה תוסף של ויטמין K. כדאי גם לבדוק אם המינון של הסידן בתוסף המשולב מספיק מבחינת התצרוכת היומית שאת זקוקה לה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
פתח בחלון חדש
ברצוני לשאול 2 שאלות: 1. בבדיקת CT חזה שערכתי התוצאות הראו כי יש בריאות קישרית קטנה תת- פלאורלית בסגמנט אפיקלי של אונה תחתונה חתך 42. פרט לכך פרנכימת הריאות תקינה. שאלתי היא מה פירוש ממצאים אלה. 2. התגלה אצלי שרירן ברחם ובדיקות אולטרסאונד עוקבו

בשל הגידול שסבלת ממנו, הממצא של הקשרית הריאתית מחייב מעקב ו/או בירור. מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך, ולהשוות לבדיקות קודמות. השרירן שהודגם ברחם גדל עם השנים. האינדיקציה לניתוח נקבעת על פי קיומם של תסמינים- למשל דימום או כאבים, מיקום, גודל, וגיל האישה. הסבירות שייהפך ממאיר זניחה, אולם כיוון שהוא עשוי לגרום לדימומים וכאבים, ואם אין לך תוכניות ילודה יותר, הגינקולוגים בד"כ ממליצים להוציא את הרחם עם השרירן.
פתח בחלון חדש