המונח שלשול מגדיר פעולות מעיים (צואה) בעלות מרקם מימי ודליל. התופעה נפוצה מאוד אך אינה מסכנת חיים. מרבית בני האדם יסבלו משלשול פעם עד פעמיים בשנה.
במרבית המקרים שלשול נמשך בין יומיים לשלושה ימים והטיפול בו נעשה בדרך כלל על ידי תרופות הנמכרות ללא מרשם. ישנה קבוצה של בני אדם אשר סובלים משלשול כתוצאה מתסמונת המעי הרגיז או כתוצאה ממגוון מחלות מעיים כרוניות אחרות.
הרופאים מחלקים את מצב של שלשול לשלוש קבוצות: אוסמוטי, הפרשתי או תפליטי (דמי).
שלשול אוסמוטי משמעותו כי משהו במעיים מושך את הנוזלים מן הגוף אל תוך המעי. דוגמא נפוצה לכך היא שלשול כתוצאה מ"ממתק דיאטטי" או "גומי לעיסה", המכילים בתוכם תחליפי הסוכר, כגון סורביטול (Sorbitol), אשר אינו נספג בגוף, וגורם לגוף להפריש נוזלים אל תוך המעי, והתוצאה היא שלשול.
שלשול הפרשתי מתרחש כאשר הגוף משחרר נוזלים אל תוך המעי, כאשר אין צורך בכך. סוגים שונים של זיהומים, תרופות ומחלות שונות יכולות לגרום לשלשול הפרשתי.
שלשול תפליטי (דמי) מתרחש כאשר יש נוכחות של דם ומוגלה בצואה. שלשול זה מופיע אצל חולים החולים במחלות מעיים דלקתית כגון: מחלת קרוהן (Crohn's disease) או קוליטיס כיבית (ulcerative colitis), ובמקרים של זיהומי מעיים שונים.
שלשול תסמינים
ניתן לחלק את התסמינים המלווים שלשולים לשניים: שלשול פשוט (שאינו חמור) ושלשול חמור. הופעתו של שלשול חמור יכולה להיות תסמין המצביע על מחלה אחרת שהיא חמורה יותר.
התסמינים של שלשול חמור יכולים לכלול בין השאר:
נפיחות בחלל הבטן או עוויתות מעיים
צואה דלילה
צואה מימית
תחושת דחיפות לבצע פעולת מעיים
תחושת בחילה והקאות
מעבר לתסמינים המתוארים למעלה, התסמינים של שלשול חמור יכולים לכלול גם תופעות לוואי כגון:
הגורם הנפוץ ביותר של שלשולים הוא נגיף אשר פוגע במעיים. דלקת זו עוברת מעצמה בדרך כלל לאחר יומיים עד שלושה ימים, ומכונה לעיתים "שפעת המעיים" או "שפעת הקיבה".
שלשולים עלולים להיגרם גם כתוצאה מ:
קלקול קיבה (גסטרואנטריטיס) - זיהומים הנגרמים כתוצאה מחיידק או מווירוס
דלקות כתוצאה מאורגניזמים אחרים
אכילת מזונות אשר מערכת העיכול רגישה להם
אלרגיות ורגישויות למזונות מסוימים
תרופות
טיפולי הקרנה
מחלות מעיים, מחלת קרוהן (Crohn's disease) או קוליטיס כיבית (ulcerative colitis)
אי ספיגת מעיים (כאשר הגוף אינו מסוגל לספוג בצורה יעילה מזונות מסוימים)
שלשולים יכולים לבוא גם אחרי עצירות, במיוחד אצל בני אדם הסובלים מתסמונת המעי הרגיז.
אבחון ובדיקות
במידה ואתה סובל ממצב של שלשול מתון, אתה יכול לחכות עד שיעבור מעצמו או לטפל בו בעזרת תרופות הנמכרות ללא מרשם. ישנם מספר מותגים ידועים לטיפול בשלשול כגון: Pepto-Bismol, אימודיום (Imodium A-D) ו- Kaopectate, שניתן להשיגם בצורת נוזל או ככדורים. יש לקרוא את עלון ההסבר המצורף לאריזה.
בנוסף לכך יש לשתות לפחות שש כוסות נוזלים, בנות 250 מ"ל, ביום. אתה יכול לבחור לשתות מיץ שאינו מכיל ציפה (בשר הפרי), ציר בשר, משקאות מוגזים (שאינם מכילים קופאין), ציר עוף (ללא השומן), תה עם דבש, ומשקאות אנרגיה. במקום לצרוך את המשקאות בזמן הארוחות, עשה לך הרגל ללגום אותם בין הארוחות. שתה כמויות קטנות של נוזלים על בסיס קבוע.
סיבוכים אפשריים
כן. שלשול מתמשך גורם לגופך לאבד כמויות מאוד גדולות של נוזלים וחומרי מזון החיוניים לו. במידה וסבלת מצואה דלילה ומימית מעבר לשלוש פעמים ביום, ואינך שותה די נוזלים, ייתכן ותסבול מהתייבשות, אשר יכולה להוביל להופעתם של סיבוכים מסכני חיים, במידה ואינה מטופלת כראוי.
עליך לעדכן את הרופא המטפל בך במידה ויש לך שלשולים מתמשכים, המלווה בהופעתם של אחד מן התסמינים הבאים:
שתן שבצעו כהה
מתן כמויות מצומצמות של שתן
האצה בקצב הלב
כאבי ראש
יובש בעור
אי שקט
בלבול
התייבשות אצל ילדים יכולה להיות מלווה באחר או יותר מן התסמינים הבאים:
יובש בפה או בלשון
שקיעת העיניים או הלחיים
חוסר או ירידה בכמות הדמעות
ירידה בכמות החיתולים הרטובים
אי שקט או אדישות
עור הנשאר מעוות לאחר צביטה במקום לחזור למצבו הטבעי והשטוח
טיפולים ותרופות
במידה והשלשול נמשך למעלה משבוע, יש לגשת לרופא.
אם השלשול חריף, יש להקפיד על שתייה מרובה של נוזלים. במקרים של חשש להתייבשות, יש לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי.
הטיפול בשלשול תלוי בגורם לבעיה: החל מתרופות להקלה על כאבי הבטן ועל תדירות השלשולים (תרופות שלרוב מאטות את ההחלמה), וכלה בתרופות מסוג אנטיביוטיקה, במקרה של זיהום חיידקי. בתקופת ההחלמה מומלץ לעזור לגוף באמצעות שתייה מרובה והימנעות ממזונות ומשקאות שעלולים לייצר גירוי כגון קפאין, אלכוהול, תבלינים, מזונות עתירי שומן ומוצרי חלב.
במקרים בהם השלשול הוא כרוני, לאחר בירור רפואי למקור הבעיה, יותאם הטיפול, שבמקרים רבים כרוך גם בשינוי תזונתי.
במקרה של שלשול כרוני, הנובע מרגישות כלשהי או ממחלה, יש להימנע מהגורם או מהטריגר. כך למשל, חולי צליאק צריכים להימנע מגלוטן, ולאנשים עם תסמונת המעי הרגיז מומלץ להימנע ממצבי לחץ.
במקרה של שלשול חולף, מומלץ לשמור על טריות והיגיינה של המזון אותו אוכלים, כמו גם להימנע מאכילה במקומות מחוץ לבית שרמת ההיגיינה שלהם לא ברורה או לא נראית מספקת.
"ד״ר בלום רגיש מאוד למטופליו, ענה על כל השאלות והספקות שהיו לי לגבי הטיפול. ידע להסביר ברמה מקצועית ובגובה עיניים מה יכלול הטיפול ולמה לצפות. אני ממליץ בחום על ד״ר בלום"
שאלה: בני, בן 30, סובל מ- Colitis. על איזו דיאטה את ממליצה בשבילו?
תשובה: יש שוני בין התזונה המומלצת בזמן התקף ובזמן רגיעה. במהלך התקף, מומלצת תזונה העוזרת להגיע לשליטה בדלקת, להפחית את התסמינים ולהשיב לגוף את הנוזלים והחומרים המזינים שהלכו לאיבוד: להימנע ממאכלים עשירים בסיבים תזונתיים (ירקות לא מבושלים, פירות, דגנים מלאים, קמח מלא ומוצריו, קטניות) להימנע ממזון מטוגן ומזונות שומניים (פיצה, המבורגר, פלאפל) לצמצם צריכת מוצרי חלב למינימום לשתות הרבה מים להעדיף מזון קל לעיכול (אורז לבן, פירה, עוף, דג) להימנע ממשקאות מוגזים ואלכוהול מומלץ תוסף ויטמינים ומינרלים בתקופת רגיעה, מומלץ לחזור בהדרגה לתזונה רגילה ולבדוק אחד אחד אילו מזונות מזיקים או מיטיבים עם החולה הספציפי (דיאטת אלימינציה). יש להמעיט באכילת מוצרי חלב, ולהעדיף מוצרי חלב דלים בלקטוז כגון יוגורט, גבינות צהובות קשות וקוטג'. מומלץ ליטול תוסף ויטמינים ומינרלים. מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית כדאי להתאים לחולה תפריט אישי. בברכה, נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il
מחלת קרוהן היא הפרעה מתמשכת הגורמת דלקת במערכת העיכול, המכונה גם המערכת הגסטרו-אינטסטינלית. מחלת קרוהן עלולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת, אולם לרוב היא תוקפת את החלק התחתון של המעי הדק, המכונה המעי העקום (ileum בלועזית). הנפיחות מתפשטת עמוד לתוך קירות האיבר הנפגע. הנפיחות עלולה לגרום כאב ועלולה לגרום להתרוקנות תכופה של המעיים, דבר המוביל לשלשול.
חוקרים גילו כי, מסיבות שאינן ידועות, המעיים של אנשים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז רגישים יותר מן הרגיל ומגיבים לדברים שלא היו מטרידים אנשים אחרים. לדוגמא, שרירי המעי הגס עלולים להתכווץ יתר על המידה לאחר האכילה. התכווצויות אלה עלולות לגרום לעוויתות ולשלשול במהלך ארוחה או זמן קצר לאחריה. עצבי המעי הגס עלולים להיות רגישים יתר על המידה להימתחות המעי (בשל גזים, לדוגמא), דבר שיגרום לעוויתות או כאבים. תזונה ומתח משחקים אף הם תפקיד בתסמונת המעי הרגיז אצל אנשים רבים, בין אם בגרימת התסמינים או בהחרפתם.
אצל נשים, תסמיניה של תסמונת המעי הגס עלולים להחריף במהלך המחזור החודשי, כך שייתכן שמעורבים בעניין שינויים הורמונליים. לעתים מופיעה תסמונת המעי הרגיז לאחר מחלה אחרת.