אלצהיימר (Alzheimer's disease)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור


מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת הפוגעת במוח וגורמת לשיטיון. נפגעים במיוחד קליפת המוח והמבנים הסמוכים לה, האזורים השולטים בתהליכי חשיבה (חלקה הקדמי של האונה הקדמית) והזיכרון (חלקה התיכון של האונה הרקתית).


מחלת אלצהיימר שכיחה לאחר גיל 65. שכיחותה בעשור השביעי לחיים בשיעור של כ-5%. כמחצית מבני 85 ומעלה לוקים בה. המחלה קרויה על שמו של הרופא הגרמני ד"ר אלואיס אלצהיימר ותוארה לראשונה בשנת 1907. תסמיני המחלה מתפתחים באופן הדרגתי במשך חודשים.


מקובל לסווג את ההתקדמות של מחלת אלצהיימר לארבעה שלבים: טרום-תסמיני, מוקדם, אמצעי ומאוחר. בשלב המוקדם החולה מתקשה לזכור פרטים בטווח הקצר, נוטה לאבד חפצים, מתקשה להתמצא בזמן ובמקום, וכן הוא מתקשה לנהל את ענייניו הכספיים ואת צורכי ביתו. בשלב האמצעי, הליקויים מחמירים ונוספות לעיתים הפרעות בהתנהגות: אי-איכפתיות (אדישות - אפתיה) הזיות, מחשבות שווא, שוטטות, חרדה, רגזנות ואי-שליטה על הסוגרים. בשלב המאוחר החולה מתקשה לתקשר ולדאוג לצורכיו הבסיסיים ותלותו במטפליו מלאה. תוחלת החיים הממוצעת מעת אבחון השיטיון היא כשמונה שנים. הגורם למחלת אלצהיימר אינו ידוע. גיל מתקדם, יתר-לחץ-דם, סוכרת וכן סיפור של מחלת אלצהיימר במשפחה הקרובה, מהווים גורמי סיכון. נשאות גנטית של 4 Apo-E, אחת ההסתמנויות של חלבון ה-Apo-E העוזר בנשיאת הכולסטרול בדם, מגבירה את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר בגיל מבוגר.


הליקויים במחלת אלצהיימר אופייניים, ובכללם: רובדים (Senile plaques) המורכבים מליבת חלבון העמילואיד וסביבו תאי עצב מנוונים, ותגובה רקמתית המזכירה דלקת, טנגלים (Tangles), פקעת של צינוריות תוך-תאית המכילה את החלבון טאו (Tau) מזורחן במידה יתרה, אובדן תאי עצב בקליפת המוח, וירידה במספר הצמתים בין תאי העצב (סינפסות).


אבחון מוקדם ומדויק של המחלה עוזר לחולה ולבני משפחתו לתכנן את המשך צעדיהם. אבחון ודאי (Definite) מתאפשר בהצלבת התסמונת הקלינית והשינויים הפתולוגיים. ברוב המקרים אין הוריה להתקנת ביופסיית מוח לאישור האבחון, וניתן להסתפק באבחון בדרגת סבירות גבוהה (Probable). אבחון בסבירות גבוהה נקבע על סמך הסתמנות ומהלך אופייניים ולאחר שלילת גורמי שיטיון אחרים.


בירור ההסתמנות הקלינית דורש הערכה מדוקדקת של תפקודי הזיכרון, הקשב, הריכוז, השפה, תפקודים חזותיים מרחביים, תכנון פעולות, ופתרון בעיות, וכן בדיקה גופנית, בדיקה נירולוגית והערכת התפקוד הנפשי. גורמים נוספים לשיטיון נשללים בעזרת ניתוח ההיסטוריה הרפואית, הבדיקות הקליניות ובדיקות מעבדה (דם, שתן ולעיתים נוזל חוט שדרה). בדיקת הדימות (סורק מחשבי או מגנטי של המוח) מומלצות בדרך כלל לפחות פעם אחת במהלך המחלה ולפי ההסתמנות הקלינית. רופאים מיומנים ומנוסים מסוגלים לאבחן את מחלת אלצהיימר ברמת דיוק שהיא למעלה מ-90%.


הטיפול במחלת אלצהיימר מיועד למנוע, לעצור או להאט תהליכים הגורמים לנזק מצטבר במוח, ולטפל בתסמינים הקליניים. התרופות המוצעות כיום מבוססות על ההנחה כי המחלה גורמת לשרשרת תהליכים שבסופה שוקע חלבון העמילואיד. המוח מגיב בתגובה דלקתית הגורמת הרס לתאי עצב, וחוסר בנירוטרנסמיטורים - Neurotransmitters (חומרים האחראיים למעבר מידע כגון אצטילכולין, נוראדרנלין וסרוטונין).


הנירוטרנסמיטר שרמתו נמוכה במיוחד במחלת אלצהיימר, ואשר אליו מכוונות התרופות המקובלות כיום הוא האצטילכולין. התרופות מעלות את רמת האצטילכולין במוח בכך שהן מעכבות את פירוקו. קיימות שלוש תרופות הפועלות על פי מנגנון זה: Donepezil, Rivastigmine ו-Galantamine. התרופות מאטות את ההחמרה הקלינית ויעילות לשיפור תפקודי הקשב, הריכוז והזיכרון בקרב 30% מהחולים לערך.


בשלבים הראשונים של המחלה השפעות הלוואי המשותפות לקבוצת תרופות זו כוללת בחילות, הקאות, שלשולים והזעת-יתר. ההשפעות חולפות בדרך כלל לאחר מספר ימי טיפול. קיימות תרופות נוספות אשר פעולתן מעכבת/מאטה תהליכים הרסניים במוחם של חולי אלצהיימר, כגון תרופות נוגדות חמצון, תרופות נוגדות דלקת והורמונים. יעילותן של תרופות אלו טרם הוכחה. בנוסף לניסיון לעצור את התקדמות המחלה, יש לטפל בשינויים ההתנהגותיים הנלווים לעיתים קרובות למחלת אלצהיימר.



תופעות נלוות וסיבוכים

בשלב מתקדם של מחלת אלצהיימר החולים עלולים לאבד את היכולת לטפל בעצמם.

עובדה זו יכולה להוביל לבעיות רפואיות נוספות כגון:

דלקת ריאות- הקושי בבליעה של מזון ונוזלים עלול לגרום לחולי אלצהיימר לשאוף חלק מהמזון והמשקאות אל דרכי הנשימה והראות, דבר שעלול להוביל לדלקת ראות.

זיהומים- בשל אי שליטה על הסוגרים (שתן) נדרש לעתים שימוש בקטטר, שמעלה את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן. זיהומים כאלה שאינם מטופלים עלולים לגרום לזיהומים חמורים יותר, שעלולים להוביל בסופו של דבר למוות.

פציעות כתוצאה מנפילות- חולי אלצהיימר הלוקים בבלבול, נוטים יותר ליפול. הנפילות עלולות לגרום לשברים. בנוסף נפילות הן סיבה נפוצה לפגיעות חמורות בראש, כגון דימום במוח.






  מאמרים לפי נושא אלצהיימר

  מאמרים נוספים  
לא מעט אנשים מבוגרים נאלצים להעסיק מטפלים סיעודיים ולעבור טיפול סיעודי. מטפלים וטיפולים אלו מאפשרים להם ליהנות מאיכות חיים נוחה ופשוטה יותר, בעת שמצבם הרפואי או המנטאלי מתדרדר ואינם יכולים עוד לטפל בע...
לעיתים קרובות מגיע הרגע הבלתי נמנע והקשה בו בני משפחה מתחילים לשים לב לשינויים שחלים בבני משפחתם המבוגר, הן מבחינת ההתנהגות שלו והן במצבו המנטאלי. שינויים אלו גורמים להם להבין שאין מנוס מלהעסיק מטפל ס...
תוחלת החיים שלנו כבני אדם עולה עם השנים. זאת הודות להתקדמות האינטנסיבית שחלה בשטחי הרפואה השונים. כתוצאה אנשים רבים מגיעים לגילאים מתקדמים, אם כי לא בהכרח בתנאים אידיאלים. איכות חייו של קשיש נקבעת לא ...
מיתוסים על מחלת אלצהיימר מיתוס מספר 1: אובדן הזיכרון הוא תהליך טבעי הקשור בהזדקנות. מציאות: בעבר האמינו שאובדן הזיכרון הוא תהליך נורמאלי שקשור בהזדקנות, לעתים קרובות התייחסו גם לאלצהיימר, כהידרדרות ...
שתייה יומיומית מתונה של אלכוהול עשויה להפחית בחצי את הסיכון של התפתחות מחלת אלצהיימר או סוגים אחרים של שיטיון (דמנציה). זאת על-פי מחקר חדש שמתפרסם השבוע ב- Lancet. הממצא מחזק את ההוכחות המצטבר...
ממחקר שפורסם החודש ב- JOURNAL OF ALZHEIMER'S DISEASE עולה כי שתיית קפה או תה מתונה עשויה להפחית את הסיכון למחלת אלצהיימר בגיל מבוגר. במחקר נכללו 1400 אנשים מפינלנד שהיו במעקב עשרים שנה. נמצא כי ...
מחקר חדש מעלה את האפשרות שתרופות להורדת כולסטרול עשויות להפחית גם את הסיכון של מחלת אלצהיימר. החוקרים מצאו שרמות גבוהות של כולסטרול גורמות נזק למוח ומובילות לירידה מנטלית ולהתפתחות אלצהיימר. א...
מדידת רמות של חלבון המייצר רבדים בדם עשויה לזהות שינויים של מחלת אלצהיימר במוח לפני הופעת התסמינים. זאת על-פי חוקרים בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט-לואיס, מיסורי. המחקר מתפרסם ב...
מחלת האלצהיימר נגרמת כתוצאה מתהליך דלקתי הקשור בזקנה, כך מגלים חוקרים מארה"ב במאמר המתפרסם בעיתון Trends in Neuroscience. עד עתה ההשערה היתה כי אלצהיימר נגרמת כתוצאה מהצטברות של רובד (פלאק) ...
אנשים בגיל העמידה הסובלים מיתר לחץ דם ומרמות גבוהות של כולסטרול נמצאים בסיכון גבוה לפתח אלצהיימר מאוחר יותר. כך מדווחים חוקרים מפינלנד בגיליון האחרון של ה British Medical Journal. הממצאים ...

רופאים בתחום
ד"ר אירנה ארטמן ד"ר אירנה ארטמן
מומחית לנוירולוגיה, מחלות עצב שריר / ALS קרא עוד
ד"ר רחל בן חיון ד"ר רחל בן חיון
רופאה בכירה, היחידה לנוירולוגיה... קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל