בדרך כלל, סרטן המעי הגס מתפתח כאשר קבוצת תאים בריאים עוברים שינוי. תאים בריאים גדלים ומתחלקים בצורה סדירה ועקבית על מנת לאפשר לגופך לתפקד בצורה תקינה. אולם, לעיתים גידול התאים יוצא מכלל שליטה – התאים הולכים וממשיכים להתחלק על אף שאין כל צורך בכמות כה גדולה של תאים. באזור המעי הגס ובאזור החלחולת, גידול מוגזם זה של תאים עלול ליצור תאים טרום סרטניים בתוך הציפוי הפנימי של המעי הגס. 

במשך תקופה ארוכה מאוד – היכולה להגיע אף למספר שנים – חלק מן התאים המיותרים הללו יכולים להפוך לסרטניים. בשלבים מאוחרים יותר של המחלה, סרטן המעי הגס יכול לחדור את דופן המעי הגס ולהתפשט (לשלוח גרורות) אל בלוטות הלימפה הממוקמות בסמוך או אל איברים פנימיים אחרים. כמו בכל סוגי הסרטן, הסיבה המדויקת להתפתחות סרטן המעי הגס אינה ידועה עדיין.

גידולים טרום סרטניים במעי הגס

גידולים טרום סרטניים יכולים להיווצר בכל מקום במעי הגס, הצינור השרירי היוצר את החלק האחרון של מערכת העיכול שלך. המעי הגס מורכב מ- 120-150 סנטימטרים בחלק העליון שנקראים המעי, ואילו החלחולת מרכיבה את 15 הסנטימטרים האחרונים שבו.

גידולים טרום סרטניים מופיעים על פי רוב כגוש של תאים (פוליפים) אשר בולטים מדופן המעי הגס. הפוליפים מופיעים לעיתים במבנה של פטרייה. גידולים טרום סרטניים יכולים גם להופיע ככתם שטוח או כשקע בדופן המעי הגס, כאשר סוג זה מורכב יותר לגילוי מכיוון שהוא נדיר מאוד.

ישנם מספר סוגים של פוליפים במעי הגס, וביניהם בין השאר:

אנדומדה. סוג פוליפים זה הינו הנפוץ ביותר להפוך לגידול סרטני והוא לרוב מוסר במהלך בדיקות וסריקות הגילוי, כמו במהלך בדיקת קולונוסקופיה או סיגמוידסקופיה.

פוליפים היפר פלסטיים. סוג פוליפים זה הינו נדיר מאוד והוא אינו מהווה בדרך כלל תשתית להתפתחות סרטן במעי הגס.

פוליפים דלקתיים. סוג פוליפים עלולים להופיע בעקבות מחלת דלקת מעי כיבית (ulcerative colitis). כמה מן הפוליפים המודלקים יכולים להפוך לגידולים סרטניים, כך שאם אתה סובל מדלקת מעי כיבית קיים סיכון גדול יותר שתחלה בסרטן המעי הגס.

אלו הם הגורמים אשר עלולים להשפיע על סיכוייך לחלות במחלת סרטן המעי הגס:

גיל. כ- 90 אחוזים מבני האדם המאובחנים כחולים בסרטן המעי הגס עברו את גיל ה- 50.

היסטוריה רפואית של פוליפים במעי הגס או בחלחולת.

מחלות מעיים דלקתיות.

ליקוים תורשתיים המשפיעים על המעי הגס. תסמונות גנטיות המועברות מדור לדור בתוך המשפחה שלך יכולות להגדיל את הסיכון שלך לחלות במחלת סרטן המעי הגס. תסמונות אלה אחראיות ל- 5 אחוזים מכלל מקרי סרטן המעי הגס. תסמונות גנטית אחת מכונה פוליפים בלוטומתיים משפחתיים (familial adenomatous polyposis FAP) זו תסמונת נדירה אשר גרומת להתפתחותם של אלפי פוליפים על פי קירות המעיים ובחלחולת שלך. 

בני אדם אשר חולים בתסמונת FAP שאינה מטופלת מגדילים את הסיכון שלהם לחלות בסרטן המעי הגס עד הגיעם לגיל 45 למעל 90 אחוזים. תסמונת נוספת היא סינדרום לינץ' (Lynch syndrome) או HNPCC שהוא נפוץ יותר מתסמונת ה- FAP. בני אדם החולים ב- HNPCC הם בעלי סיכוי גדול יותר לחלות בסרטן המעי הגס בגיל מוקדם מאוד. שתי התסמונות, FAP ו- HNPCC, יכולות להתגלות על ידי בדיקה גנטית. שוחח עם הרופא המטפל בך במידה וההיסטוריה המשפחתית שלך מצביעה על המצאות אחת משתי התסמונות.

• היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס ופוליפים במעי הגס.
• דיאטה. סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת יכולים להיות קשורים לדיאטה שהיא דלה בסיבים תזונתיים, עשירה בשומנים ובקלוריות.
• חיים נטולי פעילות גופנית.
• סוכרת.
• עודף משקל.
• עישון.
• אלכוהול. שימוש מופרז באלכוהול יכול להגדיל את הסיכון שלך לחלות בסרטן המעי הגס.
• הפרעה בהורמון הגדילה.
• טיפולי הקרנות לסרטן.

מיפוי

רוב הסוגים של סרטן המעי הגס מתפתחים מפוליפים בלוטומטיים. מיפוי לכול להביא לגילוי פוליפים עוד בטרם אלו יהפכו לתאים סרטניים. מיפויים יכולים גם לסייע בגילוי סרטן המעי הגס במהלך השלבים הראשוניים שלו כאשר האחוזים לריפוי הם עדיין גבוהים מאוד.

בדיקות סריקה ואבחון יכולים לכלול בין השאר:

בדיקה להימצאות דם סמוי בצואה. הבדיקה לגילוי נוכחות דם סמוי בצואה בודקת דגימה של הצואה שלך.

בדיקה DNA צואתית. בדיקה זו כרוכה בניתוח מספר סמני DNA, אשר מקורם בתאים אשר מופצים על ידי פוליפים טרום סרטניים אל תוך הצואה שלך.

סיגמוידסקופיה, בדיקה של חלל הפנים של המעי-הגס. בבדיקה זו הרופא משתמש בצינור אור גמיש על מנת לבחון את פנים המעי הגס שלך עד למרחק של כ- 60 סנטימטרים אל תוך המעי הגס שלך.

חוקן באריום. סוג בדיקה זה מאפשר לרופא המטפל בך לבחון את המעי הגס שלך על ידי צילום רנטגן. באריום, צבען נוגד, מוחדר את חלל המעי הגס שלך על ידי ביצוע חוקן.

קולונוסקופיה. בדיקת קולונוסקופיה דומה במהותה לבדיקת הסיגמוידסקופיה, אך האביזר שבו משתמשים – הקולונוסקופ הוא מין צינור ארוך, צר וגמיש אשר מחובר למצלמת וידאו ולמסך – המאפשר לרופא המטפל בך להסתכל לאורך כל החלחולת והמעי הגס שלך.

קולונוסקופיה וירטואלית (קולונוסקופיית CT). למרות שבדיקה זו אינה זמינה בכל המרכזים הרפואיים, הקולונוסקופיה הוירטואלית היא אפשרות נוספת למיפוי. קולונוסקופיה וירטואלית משתמשת במכונת הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) על מנת להפיק תמונות של המעי הגס שלך, וזאת במקום להשתמש במכשור המוחדר אל תוך המעיים שלך דרך פי הטבעת.

דירוג שלבי סרטן המעי הגס

לאחר שבוצעה האבחנה כי הינך לוקה במחלת סרטן המעי הגס, הרופא המטפל בך יבצע מספר בדיקות על מנת להעריך את הדרגה או מידת ההתפשטות של הסרטן בגופך. דירוג הסרטן מסייע לקבוע מהו הטיפול אשר יהיה המועיל והמתאים ביותר עבורך. בדיקות להערכת מצב התקדמות המחלה יכולים לכלול בין השאר סריקת סי. טי. של חלל הבטן שלך או צילום רנטגן של אזור בית החזה. 

דירוג שלבי ההתקדמות של סרטן המעי הגס מחולקים על פי הדירוג שלהלן:

שלב 0. הגידול הסרטני נמצא בשלביו הראשוניים. הוא לא גדל או התפשט אל מעבר לשכבה הפנימית (הרירית) של המעי הגס או החלחולת שלך. בשלב זה ניתן לציין את הגידול הסרטני כגידול ממאיר (קרצינומה) מקומי.

שלב I. הגידול הסרטני גדל והתפשט אל מעבר לרירית במעי הגס שלך אך לא התפשט אל מעבר לדופן המעי הגס או החלחולת שלך.

שלב II. הגידול הסרטני גדל, התפשט וחדר את דופן המעי הגס או החלחולת שלך אך לא התפשט עדיין אל בלוטות הלימפה הנמצאות בסמוך.

שלב III. הגידול הסרטני גדל, התפשט וחדר אל בלוטות הלימפה הנמצאות בסמוך, אך הוא עדיין אינו משפיע על איברים נוספים בגופך.

שלב IV. הגידול הסרטני גדל והתפשט אל מקומות נרחבים יותר בגופך, כגון איברים פנימיים אחרים – כדוגמת הכבד או הריאות, אל הקרום העוטף את חלל הבטן שלך, או אל עבר אחת השחלות.

חוזר ונשנה. משמעות הדבר כי הסרטן חזר לאחר הטיפולים. ייתכן וכי הוא יחזור להופיע בתוך המעי הגס, או החלחולת שלך או בכל איבר אחר בגופך.

סוג הטיפול עליו יומלץ לך על ידי הרופא המטפל בך יהיה תלוי במידה רבה בשלב שבו נמצא הסרטן שלך. שלושת סוגי הטיפול העיקריים הם: ניתוח, כימותרפיה והקרנות.

ניתוח כריתת המעי הגס הינו הפתרון העיקרי לטיפול במחלת סרטן המעי הגס. כמה מן המעי הגס שלך יוסר במהלך הניתוח והאם סוגי טיפול נוספים, כגון הקרנות או כימותרפיה, מהווים עבורך פתרון, תלוי במיקום הסרטן שלך, עד כמה הסרטן חדר את דופן המעי הגס שלך והאם הסרטן התפשט אל עבר בלוטות הלימפה שלך או אל איברים פנימיים אחרים בגופך.

הליכים ניתוחיים

הרופא המנתח יסיר חלק מן המעי הגס שלך אשר מכיל את הגידול הסרטני, וזאת יחד עם שוליים נוספים של רקמה בריאה מכל עבריו וזאת על מנת להבטיח שכל הגידול הסרטני הוסר. יחד עם זאת מסירים בדרך כלל את בלוטות הלימפה הנמצאות בסמוך למעי הגס על מנת לבדוק גם אותן להימצאות תאים סרטניים. הרופא המנתח יוכל בדרך כלל לחבר את החלק הבריא הנותר של המעי הגס שלך אל החלחולת. 

במידה והדבר אינו מתאפשר, למשל אם הגידול הסרטני ממוקם בסופו של המעי הגס שלך, ייתכן ותזדקק לפיונית (Stoma) זמנית או קבועה. הליך זה פותח פתח בדופן המעי הגס שלך אליו מתחברת שקית מיוחדת אליה מופרשות הפרשות המעיים שלך. לעיתים הפיונית היא זמנית בלבד, וזאת בכדי לאפשר למעי הגס ולחלחולת שלך להחלים לאחר הניתוח. אולם, בחלק מן המקרים הפיונית תהיה קבועה.

ניתוחים למניעת סרטן

בכמה מן המקרים הנדירים במיוחד, גורמים תורשתיים כגון תסמונת פוליפים בלוטומטיים, או תסמונות מעי דלקתיות כגון דלקת מעי כיבית (ulcerative colitis), אונקולוג על הסרה מוחלטת של המעי הגס והחלחולת שלך וזאת על מנת למנוע הופעה עתידית של גידולים סרטניים אצלך.

ניתוחים לשלבים מוקדמים של סרטן

במידה והגידול הסרטני שלך הוא קטן, והוא ממוקם בפוליפ בשלב מאוד ראשוני, יהיה באפשרותו של הרופא המנתח להסיר את הגידול כולו במהלך קולונוסקופיה. במידה והבדיקה הפתולוגית מצביעה על כך שהגידול הסרטני אינו כלול גם בבסיס הפוליפ – המקום שבו הפוליפ מחובר אל דופן המעי הגס – ישנה סבירות גבוהה מאוד שהגידול הסרטני הוסר במלואו.

ניתוחים לשלבים מתקדמים של סרטן המעי הגס

במידה והסרטן שלך נמצא בשלב מאוד מתקדם או שבריאותך הכללית רופפת מאוד, ניתוח אשר ישחרר סתימה במעי הגס שלך אשר יעזור להקל על תסמינים מהם אתה סובל הוא פתרון טוב ויעיל.

בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

ביצוע בדיקה שגרתית של סריקת המעי הגס מומלצת החל מגיל 50 לכל אותם בני אדם אשר נמצאים בקבוצת הסיכון הממוצעת לחלות בסרטן המעי הגס. קיימות מספר בדיקות סריקה – כל אחת מהן בעלת יתרונות וחסרונות משלה. חשוב לשוחח עם הרופא המטפל בך על האפשרויות העומדות בפניך, ויחדיו תוכלו להחליט אלו מן הבדיקות מתאימות לך.

ישנן מספר אפשרויות לסריקת המעי הגס:

• בדיקה שנתית לגילוי דם סמוי בצואה
• בדיקות DNA צואתיות, למרות שלא ברור עדיין אחת לכמה זמן מומלץ לבצע בדיקה זו
• בדיקת סיגמוידסקופיה (בדיקה של חלל הפנים של המעי-הגס) אחת לכל חמש שנים
• בדיקת חוקן באריום עם ניגוד כפול אחת לכל חמש שנים
• בדיקת קולונוסקופיה אחת לכל 10 שנים
• קולונוסקופיה וירטואלית (סי. טי. של המעי הגס) אחת לכל חמש שנים

יש ביכולתך לנקוט מספר צעדים על מנת להקטין את הסיכון שלך לחלות בסרטן המעי הגס על ידי ביצוע מספר שינויים באורח החיים שלך:

• לאכול הרבה פירות, ירקות וחיטה מלאה.
• לצמצם אכילת שומנים, בעיקר שומן רווי.
• לאכול תזונה מאוזנת ומגוונת על מנת להגדיל את כמות הויטמינים והמינרלים אותם אתה צורך.
• לצמצם צריכת משקאות אלכוהוליים.
• להפסיק לעשן.
• להיות פעיל גופנית ולשמור על משקל גוף תקין.

שוחח עם הרופא המטפל בך על נטילת תרופות על מנת להקטין את הסיכון שלך.

נמצא כי תרופות מסוימות מצמצמות את הסיכון להופעת פוליפים טרום סרטניים או סרטן המעי הגס. בכל אופן, לא קיימות די הוכחות על מנת להמליץ תרופות אלה לבני אדם שהם נמצאים בקבוצת הסיכון הממוצעת לחלות בסרטן המעי הגס.

• אספירין
• תרופות לא סטירואידיות נוגדי דלקות (NSAIDS) שאינן אספירין
• Celebrex