מאניה דפרסיה - הפרעה דו-קוטבית (Bipolar Disorder)

ראשי

תאור

מן השיא אל התהום, ממרומי התשוקה והשיגעון אל תהומות הדיכאון. מן הפזיזות אל האדישות. אלו הם המצבים הקיצוניים המיוחסים אל הפרעת מאניה דפרסיה, מחלה נפשית מקבוצת הפרעות מצב הרוח המאופיינת בחוסר יציבות במצבי הרוח, מחלה אשר יכולה להיות רצינית, חמורה ולהוות גורם מגביל בחיי היום יום. 

הפרעת הדו קוטביות ידועה גם בכינוי "מחלה שגעונית דיכאונית"  כאשר התנהגות שגעונית קיצונית נמצאת בצידה האחד של ההפרעה, ודיכאון חמור נמצא בצידה השני.

השינויים הקיצוניים במצבי הרוח במחלת מאניה דפרסיה יכולים להימשך שבועות ואף חודשים שלמים. הם גורמים להפרעה בניהול אורח חיים תקין אצל הסובלים ממנה, וכוללים גם את המשפחה ומעגל החברים הסובבים אותם. 

כיום, מחקרים רבים המבוצעים בעניין מצביעים על כך שהפרעת מאניה דפרסיה מביאה עימה מגוון רחב של תסמינים, וכי בני אדם רבים הסובלים ממנה אינם מאובחנים כיאות כתוצאה מכך. כאשר היא אינה מטופלת, הפרעת מאניה דיפרסיה מחמירה בדרך כלל, ושיעור המתאבדים כתוצאה מהפרעה דו קוטבית הוא גדול. אולם, עם קבלת טיפול נכון ויעיל, ניתן לנהל אורח חיים תקין, מהנה ופורה למרות הפרעה דו קוטבית.

מאניה דיפרסיה, אישה הסובלת ממאניה דפרסיה (הפרעה דו קוטבית) מביטה במראה שבורה

תסמינים קליניים

רוב האנשים עוברים תקופות מאושרות יותר ופחות ושונים זה מזה בעוצמות רגשותיהם במהלך תקופות אלו. בדומה, הלוקים בהפרעה בי פולרית חשופים לטווח רגשות חיוביים ושליליים, ברם עוצמת הרגשות שלהם קיצונית בצורה שפוגעת בתפקודם והם חווים שינויים חדים במצב הרוח אשר אינם מושפעים מאירועים חיצוניים.

ההתמודדות המסובכת עם מצבי הרוח הקיצוניים מביאה להתנהגויות קיצוניות שעשויות לגרום לפגיעה בקריירה, לקשיים ביצירת מערכות יחסים יציבות ולגירושין, לפגיעה במצב הכלכלי בעקבות חוסר שיפוט ובזבוז כספים, לשימוש לרעה באלכוהול וסמים ולהתאבדויות (עד 15% מהסובלים מההפרעה).

ישנם מספר תתי סוגים של ההפרעה הבי פולרית, שמורכבים מהרכבים שונים של אפיזודות בהן מצב הרוח מרומם או ירוד בצורה ניכרת:

• אפיזודה דיכאונית מז'ורית: מופיעים במשך למעלה משבועיים לפחות חמישה מהסימפטומים הבאים: מצב רוח מדוכא, חוסר עניין והנאה, שינויי בתיאבון ועלייה או ירידה בלתי מתוכננת במשקל, אינסומניה (חוסר בשעות שינה) או היפרסומניה (עודף בשעות שינה), תנועתיות מוגברת או איטיות יתר שנראות כמעט בכל יום, עייפות וחוסר אנרגיה, תחושות של חוסר ערך עצמי או אשמה, קושיי בריכוז, מחשבות חוזרות ונשנות על מוות, על התאבדות, או ניסיון התאבדות (לקריאה מורחבת על דיכאון מז'ורי).

• אפיזודה מאנית: מופיעים במשך למעלה משבוע לפחות שלושה מהסימפטומים הבאים: מצב הרוח מרומם או רוגזני, תחושת ערך עצמי מופרזת, מעט שעות שינה, דיבור רב ומהיר מהרגיל, 'מרוץ מחשבות' שבא לידי ביטוי בחשיבה מהירה מבדרך כלל, ליקויים בריכוז, אי שקט פסיכומוטורי, עיסוק רב ונמרץ ביוזמות לימודיות, עסקיות או מיניות והשתתפות מרובה בפעילויות מהנות בעלות פוטנציאל הרסני בעתיד (יחסי מין בלתי מוגנים, הימורים).
במצב מאני ניכר מאוד חוסר השיפוט אשר עשוי להגיע, לפעמים, עד למצב פסיכוטי.

• אפיזודה היפומאנית: מופיעים סימפטומים הדומים לסימפטומים מאניים אולם הם נמשכים זמן קצר יותר (כ-4 ימים) ועוצמתם פחותה, כך שהם אינם מביאים למצוקה, פגיעה תפקודית ניכרת או פסיכוזה. 
• אפיזודה מעורבת (mixed): למעלה משבוע בו כמעט בכל יום מתרחשים הן סימפטומים דיכאוניים והן סימפטומים מאניים שגורמים למצוקה ופגיעה תעסוקתית, חברתית וכד'.

שכיחות ההפרעה

כאחד מכל 40 אנשים באוכלוסייה לוקה במהלך חייו בהפרעה בי-פולרית מסוג I וכאחד מכל 20 אנשים באוכלוסייה לוקה במהלך חייו בהפרעה בי-פולארית מסוג II. אחוז הנשים והגברים הלוקים בהפרעה בי-פולארית מסוג I זהה, אולם מביניהם הנשים יהיו אלו שיחוו יותר אפיזודות דכאוניות ואילו הגברים יותר אפיזודות מאניות. המחלה עלולה לפרוץ מגילאי הילדות ועד לעשור השישי לחיים, אם כי גיל הפריצה הממוצע הוא 30.

אבחנה על-פי ה- DSM וחלוקה לתתי סוגים

• הפרעה בי-פולארית מסוג I : אבחנה זו ניתנת כאשר מבחינים באפיזודה מאנית, גם אם לפני כן לא התרחשו אפיזודות אחרות של הפרעת מצב רוח (כמו דיכאון או היפומאניה). יחד עם זאת, במשך המחלה יתכנו גם אפיזודות מעורבות, היפומאניות או דיכאוניות. ישנה חשיבות רבה לשלול אפשרות שההפרעה נגרמת כתוצאה משימוש בחומרים, משימוש בתרופות או כתוצאה ממחלה גופנית, כמו גם האפשרות שהשינויים במצב הרוח אינם אלא חלק מהפרעה נפשית אחרת כדוגמת הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה וכו'.

• הפרעה בי-פולרית מסוג II : אבחנה זו ניתנת כאשר מופיעות (או הופיעו בעבר) הן אפיזודה דיכאונית והן אפיזודה היפומאנית, אולם לעולם לא התרחשה אפיזודה מאנית מלאה. יתר על כן, האבחנה ניתנת כאשר ישנה פגיעה תפקודית ומצוקה נפשית ניכרת וכן ההפרעה אינה נגרמת כתוצאה משימוש בחומרים או תרופות, או כתוצאה ממחלה גופנית.

• הפרעה בי-פולרית מסוג III : אבחנה זו אינה חלק מה"אבחנות לפי הספר" ואינה כלולה ב-DSM . זוהי אבחנה שניתנת ע"י הקלינאים למצבים בהם ישנה מאניה או היפומאניה בעקבות שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. בחלק מן המקרים נגרמת המאניה או ההיפומאניה מהשימוש בתרופה, אולם לפעמים השימוש בתרופה מהווה רק זרז לפריצת ההפרעה הבי פולרית.

גורמים להפרעה

גורמים ביולוגים, גנטיים ופסיכולוגיים מיוחסים להפרעה זו, כאשר הגורמים הגנטיים והביולוגיים נחשבים לגורמים המרכזיים ליצירתה.

• גורמים ביולוגיים: הסובלים מהפרעה בי פולארית מאופיינים בשינויים ברמות ובפעילות ביו-כימית מוחית, שינויים במאזן ההורמונלי בגוף, שינויים בדפוסי השינה.

• גורמים גנטיים: ישנו תפקיד מרכזי לתורשה וכן ידוע כי במקרים בהם קרוב משפחה סובל מהפרעה בי-פולארית גדל הסיכוי ללקות בהפרעה זו, אך הדבר נכון גם לגבי הפרעות מצב הרוח אחרות.

• גורמים פסיכולוגיים: הגישה הדינאמית ניסתה למצוא כל מיני הסברים להפרעה, כשהידועה בהן היא 'תיאורית ההגנה המאנית' שרואה במאניה מנגנון הגנה שנועד לפצות על רצון לפגיעה עצמית, דיכאון וחוסר אונים.

טיפול

הפרעה בי פולרית עלולה לגרום לפגיעה ניכרת בתפקודו התעסוקתי, המשפחתי והחברתי של האדם. למרות זאת, טיפול מתאים וקבוע מאפשר לקיים אורח חיים נורמטיבי ומאוזן.

היעדר תובנה והתכחשות לקיומה של המחלה מאפיינים חולים מאניים רבים, ולכן מומלץ לשלב טיפול תרופתי אשר מאזן את מצב הרוח עם טיפול פסיכותרפי שמגביר את המודעות למחלה.

• טיפול תרופתי: הטיפול כולל טיפול אקוטי בהחרפות דיכאוניות או מאניות וטיפול כרוני אחזקתי: מייצבי מצב רוח (ליתיום, טגרטול, דפלפט) ותרופות אנטי פסיכוטיות (כריספרידל, זיפרקסה) מווסתים את השינויים החדים ברגשות ומתמודדים עם סימפטומים פסיכוטיים.

• טיפול פסיכותרפי וטיפול קוגניטיבי: טיפולים אלו יעילים בהתגברות על הנטייה להתכחש למחלה, חיזוק ותמיכה בהתמודדות עם השלכותיה הפסיכוסוציאליות, סיוע בזיהוי סימנים מקדימים להופעת מאניה או דיכאון ומסירת מידע לגבי נחיצות ההתמדה בלקיחת טיפול תרופתי.

• נזעי חשמל (ECT): טיפול שהתגלה כיעיל במקרים של אפיזודות מאניות או דיכאוניות עמידות לטיפול, או אם מתעוררות תופעות לוואי קשות לתרופות.

סימפטומים


התסמינים של מאניה דיפרסיה מאופיינים בדרך כלל על ידי שינוי בדפוסי התנהגות כשא נמצאים בזמן הרגשת השיא (מאניה) או בזמן השפל (דיפרסיה). העוצמה של הסימנים המוקדמים והתסמינים יכולה לנוע ממתון מאוד לחמור ביותר. יכולות אף להיות תקופות בהן חייך לא מושפעים כלל מן ההפרעה.

שלב השיא (מאניה) בהפרעה דו קוטבית

הסימנים והתסמינים של שלב השיא (המאניה) של ההפרעה הדו קוטבית יכולים לכלול בין השאר:

·          תחושת שמחה עילאית (אופוריה)

·          אופטימיות קיצונית

·          עודף ביטחון עצמי

·          שיקול דעת לקוי

·          דיבור מהיר

·          מחשבות מתרוצצות

·          התנהגות תוקפנית

·          סערת רוחות

·          פעילות גופנית מוגברת

·          התנהגות בעלת אופי מסוכן

·          בולמוס הוצאת כספים

·          דחף מוגבר לביצועים והשגת יעדים

·          דחף מיני מוגבר

·          חוסר צורך בשינה

·          נטייה להסחת דעת בקלות

·          חוסר יכולת להתרכז

·          שימוש בחומרים ממכרים

שלב השפל (דיפרסיה) בהפרעה דו קוטבית

הסימנים והתסמינים של שלב השפל (הדיפרסיה) של הפרעה הדו קוטבית יכולים לכלול בין השאר:

·          עצבות

·          חוסר תקווה וייאוש

·          מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית

·          הרגשת אשם

·          בעיות שינה

·          בעיות תיאבון

·          עייפות

·          חוסר עניין בפעילויות יום יומיות

·          בעיות בריכוז

·          אי שקט ועצבנות

·          כאבים כרוניים ללא סיבה הנראית לעין

סוגים של מאניה דיפרסיה

הפרעת מאניה דיפרסיה ניתנת לחלוקה לשני סוגים עיקריים:

מאניה דיפרסיה מסוג I: אם סבלת בעבר במשך תקופה אחת לפחות מתופעת מאניה, הכוללת או שאינה כוללת תקופה קודמת של דיכאון.

מאניה דיפרסיה מסוג II: אם סבלת בעבר במשך תקופה אחת לפחות מתופעת דיכאון ולפחות תקופה אחת של היפו מאניה. התקף היפו מאניה דומה בתופעותיו להתקף מאניה רגיל אך הוא מתון יותר בתופעותיו, נמשך מספר ימים בלבד, ואינו חומר במיוחד. 

בזמן התקף מאניה דיפרסיה ייתכן ותחוש בהתרוממות הרוח, אי שקט מסוים ושינויים בתפקוד היום יומי שלך, אך באופן כללי תוכל להמשיך לתפקד בחיי היום יום ולנהל את אורח חייך התקין, ללא הזדקקות לאשפוז. בפרעה דו קוטבית מסוג II תקופות הדיכאון ארוכות משמעותית מתקופות ההיפו מאניה.

הפרעה מחזורית (ציקלותימיה). הפרעה מחזורית הינה סוג מתון של הפרעה דו קוטבית. ההפרעה המחזורית כוללת תנודות במצב הרוח אך רגעי השיא ורגעי השפל אינם חמורים בדרגתם כמו בהפרעה הדו קוטבית במלוא עוזה.

סוגים נוספים של תסמינים של מאניה דיפרסיה

בנוסף לכך, בני אדם מסוימים הסובלים מהפרעת מאניה דיפרסיה נוטים לחזרה במחזוריות מואצת יותר של ההפרעה הדו קוטבית. ההגדרה הזו מתאימה לארבע או יותר תנודות במצב הרוח על פני תקופה של שנים עשר חודשים. תנודות אלה במצב הרוח מתרחשים במהירות, לעיתים בפרק זמן של שעות בודדות. כאשר מדובר במצב מעורב של הפרעה דו קוטבית, התסמינים הן של המאניה והן של הדיכאון מתרחשים בו זמנית.

התקפים חומרים במיוחד של מאניה דיפרסיה עלולים להוביל למצב של הפרעה נפשית כולל (פסיכוזה) או להביא עד כדי התנתקות מוחלטת מן המציאות. התסמינים של מאניה דיפרסיה נפשית כוללת עלולים לכלול בין השאר שמיעת קולות או ראיית דברים שאינם בנמצא (הזיות) ואמונה חזקה וממשית בדברים שאינם נכונים (אשליות).


סיבות וגורמי סיכון

אין מידע ממשי מהו הגורם להופעת מאניה דיפרסיה. אך נראה כי מגוון רחב של הליכים ביוכימיים, גנטיים וגורמים סביבתיים מעורבים בגרימת ההתפרצות של מאניה דפרסיה:

ביוכימיה. ישנן עדויות ממחקרים, אשר בוצעו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים באמצעות הדמיה, לכך שבני אדם מסוימים הסובלים מהפרעה דו קוטבית עוברים שינויים פיזיולוגיים במוח.

גנטיקה. מחקרים מסוימים מראים כי הפרעה דו קוטבית נפוצה יותר אצל בני אדם שבני משפחה שלהם מקרבה ביולוגית סובלים גם הם מהפרעה דו קוטבית.

סביבה. מקובל לחשוב כי לסביבה ישנו תפקיד מרכזי כלשהו בגרימת התפרצות ההפרעה הדו קוטבית. אולם מחקרים אשר בוצעו בתאומים זהים מצביעים על כך שייתכן ותאום אחד יסבול מן ההפרעה הדו קוטבית בעוד שהתאום הזהה לו לא יסבול ממנה – משמעות הדבר הוא שאין די בגנטיקה בלבד בכדי לגרום להתפרצות ההפרעה.

ההערכה אומרת כי כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה סובל מהפרעה דו קוטבית. בכל אופן, מספר חוקרים סבורים כי מאניה דפרסיה מתרחשת ברצף, וכי יש בני אדם רבים נוספים אשר לוקים בצורות אחרות של ההפרעה, וכלאלה מעלים את אחוז הלוקים בה עד לרמה של כשישה אחוזים מכלל האוכלוסייה. 

יתר על כן, ייתכן כי בני אדם מסוימים אינם מאובחנים מכיוון שהם אינם פונים לקבל טיפול תרופתי, וזאת בעקבות קבלת אבחנה שגויה של דיכאון עקב כך שהתסמינים שלהם אינם תואמים את אמות המידה האבחנתיות המקובלות.

מאניה דפרסיה מסוג I פוגעת במספר זהה אצל נשים ואצל גברים, אך הפרעה דו קוטבית מסוג II, הסוג המואץ של ההפרעה, נפוץ יותר באוכלוסייה הנשית. בכל אחד מן המקרים, הפרעה דו קוטבית נוטה להופיע בגילאים שבין 15 ל- 30.

גורמים אשר עלולים להגדיל את הסיכון לפתח מאניה דפרסיה כוללים בין השאר:

·          כאשר מישהו מבני המשפחה הביולוגיים שלך סובל מהפרעה דו קוטבית

·          המצאות בתקופות המלוות במתח רב

·          שימוש בחומרים ממכרים

·          שינויים קיצוניים באורח החיים, כמו מוות של אדם אהוב


תופעות נלוות וסיבוכים

ללא מתן טיפול מתאים, מאניה דפרסיה עלולה להוביל לבעיות רגשיות ונפשיות חמורות, שעלולות להיות מלוות אף בבעיות כלכליות ואפילו להביא לידי בעיות משפטיות אשר יכולות להשפיע על כל תחום מחיי היום יום שלך.

הסיבוכים שאותם יכולה הפרעת מאניה דפרסיה לגרום כוללים בן השאר:

·          התאבדות

·          שימוש יתר באלכוהול או בחומרים ממכרים

·          בעיות משפטיות

·          בעיות כלכליות

·          בעיות בחיי הזוגיות

·          בידוד ונידוי חברתי

·          תפקוד לקוי במקום העבודה או בבית הספר


אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

כאשר הרופא המטפל חושד כי האדם העומד לפניו סובל מהפרעת מאניה דפרסיה, סביר להניח כי יבצע מספר רב של בדיקות רפואיות ואבחנות פסיכולוגיות. כל אלה יכולים לסייע בשלילה של מגוון בעיות אחרות, להביא לאבחנה נקודתית כמו גם לבחון האם קיימים סיבוכים אחרים בהקשר להפרעה.

סדרת הבדיקות והאבחונים כוללים בין השאר:

·          בדיקות מעבדה

·          אבחון פסיכולוגי

אמות המידה לאבחון מאניה דפרסיה

על מנת לאבחן מאניה דפרסיה, חייבת להיות התאמה לאמות המידה המפורסמות במדריך הסטטיסטי לאבחון הפרעות נפשיות Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM). מדריך זה מפורסם על ידי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי והוא נמצא בשימוש אצל המומחים לבריאות הנפש על מנת לאבחן מחלות נפשיות ואצל חברות הביטוח השונות על מנת לאמוד את גובה ההחזר הכספי הניתן על הטיפול בהפרעה.

אמות המידה לאבחון מאניה דפרסיה מבוססות על אבחון הסוג המסוים של ההפרעה הדו קוטבית כמו גם על בחינת ההיסטוריה וסוג ההתקפים, כמו מאניה, היפומאניה או דיכאון. יש לשוחח עם הרופא המטפל בך על הסוג המסוים של מאניה דפרסיה ממנה אתה סובל על מנת שתוכל ללמוד יותר על המצב המיוחד שלך וללמוד על דרכי ואמצעי הטיפול בו.


מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מאניה דפרסיה הינה מצב רפואי ארוך טווח המצריך נטילת תרופות על בסיס יום יומי למשך כל החיים, וזאת גם בתקופות בהן אתם מרגישים טוב. הטיפול בהפרעה דו קוטבית מלווה לרוב על ידי ייעוץ של פסיכיאטר שהוא בעל הכישורים המתאימים לטפל בהפרעה זו. 

אך ייתכן ויהיו בני אדם נוספים שיהיו מעורבים בטיפול בך, ובהם בין השאר פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחיות לבריאות הנפש. זאת מכיוון שההפרעה הדו קוטבית יכולה להשפיע על מגוון תחומים באורח החיים היום יומי התקין שלך.

טיפול מתאים ויעיל הינו הכרחי על מנת לצמצם את תדירות הופעתם ואת חומרת ההתקפים של תקופות המאניה ותקופות הדיכאון, יתר על כן הטיפול מאפשר לך לחיות את חיי היום יום בצורה מאוזנת ומהנה יותר. טיפול מונע – שהינו טיפול הנמשך גם בעת זמני ההפוגה של המחלה – הינו חושב בהחלט. 

בני אדם אשר פוסחים על הטיפול המונע נמצאים בסיכון גבוה יותר להישנות והופעה חוזרת של תסמיני המחלה בנוסף להיותם חשופים להפיכת התקפים מתונים להתקפי מאניה או דיכאון במלוא עוזם. במידה ויש לך בעיות בכל הנוגע לצריכת אלכוהול או חומרים ממכרים אחרים, יהיה עליך לקבל טיפול גם בעבור בעיות אלה, מכיוון שהם ידועים כמשפיעים לרעה על תסמיני ההפרעה הדו קוטבית.

להלן מובאים טיפולי הליבה העיקריים לטיפול בהפרעת מאניה דפרסיה:

טיפול תרופתי-טיפול תרופתי מהווה גורם מרכזי חשוב בטיפול בהפרעה דו קוטבית. מכיוון שטיפול תרופתי להפרעה דו קוטבית מלווה בדרך כלל בתופעות לוואי שהן אמנם נדירות אך קשות ביותר, ייתכן ותהיה מסויג ליטול את התרופות שנרשמו לך. במקרה זה תוכל לפנות אל הפסיכיאטר שלך או אל הצוות המטפל בך במחלקה לבריאות הנפש על מנת להתאים את הטיפול היעיל והמתאים לך ביותר.

·          מייצבי מצב הרוח

·          תרופות נגד התקפי כיפיון

·          תרופות נגד דיכאון

תרופות אחרות. תרופות בלתי שגרתיות אשר נוגדות תופעות פסיכוטיות, כמו olanzapine (Zyprexa) ו- risperidone (Risperdal) יכולות להועיל למי שאינו מפיק תועלת מתרופות נוגדי פרכוסים. כמו כן תרופות נגד חרדה, כמו benzodiazepines, יכולים לסייע לך לשפר את איכות השינה שלך. יתר על כן, תרופה אחת מסויימת, quetiapine (Seroquel), הוכחה על יד מחלק המזון והתרופות האמריקאי כיעילה לטיפול הן בהתקפי המאניה והם בהתקפי הדיכאון המאפיינים את ההפרעה הדו קוטבית.

טיפול פסיכותרפי - טיפול פסיכותרפי מהווה גם הוא גורם מרכזי חשוב בטיפול בהפרעה דו קוטבית. ישנם מספר סוגי טיפולים היכולים להיות מועילים לך:

טיפול התנהגותי הכרתי (קוגניטיבי)

טיפול משפחתי

טיפול קבוצתי

טיפול באמצעות מכות חשמל מבוקרות (ECT) - טיפול באמצעות מתן מכות חשמל מבוקרות מיועד ברובו עבור בני אדם אשר סובלים מתקופות של דיכאון חמור המלווה במחשבות ונטיות אובדניות או בעבור בני אדם אשר אינם חשים בשיפור כלשהו בתסמיני המחלה למרות שטופלו כבר במגוון טיפולים אחרים. טיפול באמצעות מכות חשמל מבוקרות הינו הליך אשר בו זרם חשמלי מבוקר מועבר דרך המוח שלך על מנת לעורר התקף כיפיון.

אשפוז- במקרים מסוימים, בני אדם הסובלים מהפרעת מאניה דיפרסיה. מפיקים תועלת רבה על ידי אשפוז בבית החולים. אשפוז בבית החולים על מנת לקבל טיפול נפשי יכול לסייע לך לייצב את מצב הרוח, לא משנה אם אתה נמצא כרגע בזמן התקף מאניה במלוא עוזו או בזמן התקף דיכאון עמוק. אשפוז חלקי או תוכניות לאשפוז יום יכולים גם הם להיות אפשרות אותה ניתן להביא בחשבון.


מניעה

אין שום דרך בטוחה ומוכחת למנוע את הופעת הפרעת מאניה דפרסיה. אולם, טיפול הניתן מיידית עם הופעת התסמינים הראשונים של הפרעה נפשית זו או אחרת יכולים לסייע במניעת החמרת מאניה דפרסיה. טיפול מניעתי ארוך טווח יכול לסייע גם הוא במניעת התקף דו קוטבי מתון להפוך להתקף מאניה או דיכאון במלוא העוז.

טיפולים אלטרנטיביים

לעיתים, בני אדם הסובלים מהפרעת מניה דיפרסיה פונים לטיפול רפואי משלים או לטיפולים אלטרנטיביים על מנת לסייע להם לשלוט בתסמינים, לשפר את מצב רוחם ולצמצם במידת האפשר את המתח הנפשי בו הם שרויים. טיפולים אלה כוללים בין השאר פנייה תפילות או טיפול דתי רוחני, מדיטציה ונטילת תוספי מזון כגון ויטמינים או תרופות על בסיסי צמחי






פורומים, טיפול בדיכאון וחרדה בנוירופידבק

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מירו מני 26/08/2019 00:23
  • שלום רב כ5 שנים אני שותה מירטאזפין 45 של טבע. אני אמור לעבור לכדור מירו 45מג. השאלה שלי היא האם ישנו הבדל בינהם? האם אין חשש לעבור למשהו אחר כי התרגלתי למיטרזאפין אבל הוא כבר לא יוצא לשוק. והאם יתכנו תופעות לוואי במעבר?

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר דורון תודר 01/09/2019 22:08
טיפול באובססיה אבי ליבוביץ 18/08/2019 23:42
  • אני כבר מזה שנים סובל מהפרעה אובססיבית קשה עברתי שלשה טיפולים בשיטת סי בי טי וללא תועלת כיום אני לוקח שני כדורי קלונקס כל יום ושני לוסטרל וסירוקאל אחד מההשלכות של ההפרעה שלא הצלחתי מזה ש נתיים בקיום יחסים (עד עכשיו) ושאלתי האם טיפול בטכנולוגית נוירופידבק תוכל להקל עלי תודה רבה

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר דורון תודר 27/08/2019 08:35
  • שלום רב הפרעה טורדנית כפייתית היא הפרעה קשה. היא אחת ההפרעות הכי ביולוגיות שיש במובן שאנחו יודעים היטב מה הם איזורי המוח שגורמים לה. ניתן לטפל בהפרעה ב3 כלים עיקריים. א. תרופות ב. טיפול קוגנטיבי התנהגותי ג. גריה מוחית. הגריה המוחית אינה כלי יחיד. יש כמה כלים בהם נוירופידבק, גריה ברזולוציה גבוהה או גריה מגנטית עמוקה. מניסיוני בכל הקשור לOCD, ולאחר שנים רבות של טיפולים, התרשמותי היא שהנוירופידבק אינו חזק מספיק לבעיה זו, ואני בדרך כלל ממליץ על השתיים האחרות. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
פיברומיאלגיה shithappens 15/08/2019 19:18
  • טיפול בפיברו ע"י נוירופידבק- עד כמה יעיל? איפה מבצעים טיפול כזה? מה העלות? יש תופעות לוואי?

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר דורון תודר 27/08/2019 08:34
  • שלום רב פיברו היא הפרעת כאב שמקורה בפעילות לא תקינה במוח. הכאב נחווה בגוף אך אין כל עדות לבעיה גופנית. מחקרי הדמיה מזהים בבירור את איזורי המוח הרלוונטים לפיברו. כל טיפול שיאפשר השפעה על אותם איזורים צפוי להוריד את הכאב. לא ניתן לענות על השאלה. יש אצלי בקליניקה 8 סוגים של נוירופידבק. חלקם הוכחו יותר וחלקם פחות בכל האמור לפיברו (הכוונה מחקרית). כל סוג של נוירופידבק נושא עימו יתרונות שיש לבחון אותן אל מול נתוני האדם. יש גם שיטות אחרות שיכולות להציע השפעה מהירה יותר על נושא הכאב בפיברו. לדגומא, גריה ברזולוציה גבוהה. כיוון שהטיפולים ממוקד באיזורי המוח שפועלים באופן לא תקין אין אנו רואים תופעות לוואי מיוחדות (כמובן אם עושים את הטיפול נכון). בהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!