הפרעות התנהגות

תשובה: מובנת לי מאד הדאגה והמצוקה שלך, לנוכח שינויי ההתנהגות שתיארת אצל אחותך. אכן נשמע שזו בעיה נפשית שמצריכה טיפול. לצורך התחלת הטיפול, על אחותך להיבדק על ידי פסיכיאטר, במרפאה או בחדר מיון של בית חולים. האם הורייך מודעים לבעייה? אם כן, האם הם ניסו להביא את אחותך לבדיקת רופא? מפאת גילך הצעיר (16), איני חושבת שאת זו שצריכה להיות האחראית לטיפול באחותך. אני בטוחה שאת סובלת ממה שקורה בבית, אך האחריות היא של ההורים. א קשה להביא את אחותך לבדיקת רופא, כדאי ליצור קשר עם בית הספר בו למדה (ועדיין רשומה בו כנראה כתלמידה, גם אם אינה הולכת ללימודים), ולבקש ביקור בית על ידי המחנכת או היועצת. במצבים של ילד או ילדה שנעדרים תקופה ממושכת מהלימודים, יש אפשרות להגיש סיוע למשפחה דרך מערכת החינוך, מתוקפו של חוק חינוך חובה. בנוסף, ניתן לפנות לרשות הרווחה באזור המגורים שלכם, ולתאר את המצב לעובדת סוציאלית למשפחה או לעובדת סוציאלית לנוער. גם העובדת הסוציאלית תוכל לסייע ביצירת קשר עם גורמי בריאות הנפש לצורך התחלת טיפול. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה:

חלק מסימני האזהרה לקיומה של תסמונת ADHD כשל בהקשבה וציות להוראות, אי יכולת לארגן את המטלות היומיומיות ומטלות הלימודים, הזזה עצבנית של הידיים והרגליים, דיבור מוגזם, השארת מטלות, משימות ושיעורי בית בלתי גמורים, וקושי בקשב ובמענה לפרטים.

תשובה: הקושי שלך יכול בהחלט להתאים להפרעת קשב וריכוז. תוכלי לקרוא על הפרעת קשב וריכוז במבוגרים בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_111005_6.htm

תשובה: טיקים הם התכווציות בלתי רצוניות של שרירים שונים. התופעה עשויה להיות מביכה ומטרידה ביותר. לא תמיד האדם שסובל מהתופעה מודע לה בהכרח, ולפעמים הוא פשוט מעדיף להתעלם ממנה, או לומד לחיות איתה, ולכן לא שם לב אליה יותר. הסיבות לטיקים יכולות להיות רבות, החל מבעיות על רקע נפשי וכלה במחלות נוירולוגיות שונות. על מנת לאבחן את מקור הבעיה ולטפל בה, חשוב קודם כל שהמטופל יכיר בבעיה ויביע נכונות לטפל בה. כאשר יש מצדו רצון לפתור את הבעיה, כדאי להתחיל בבירור כללי, אפילו אצל רופא/ת המשפחה, ואחר כך לפנות לנוירולוג על מנת לשלול בעיה אורגנית, ובמקביל, לפנות לפסיכיאטר או לפסיכולוג ולנסות להתחקות אחר מקור הבעיה. ישנן כמה שיטות טיפוליות, ביניהן הזרקת בוטוקס אל השריר הפגוע, טיפול תרופתי, תמיכה פסיכולוגית ואפילו השתלת קוצב מיוחד במוח. מובן שיש להתאים את הטיפול לכל מטופל, בהתאם למקור הבעיה. אני ממליצה שתנסי לדבר עם חברך על הבעיה, ותנסי להאיר את עיניו לחומרתה. אין לי ספק שגם הוא סובל ומוטרד, גם אם הוא מכחיש את הבעיה. אנשים רבים מדווחים על שיפור עצום לאחר שקיבלו את הטיפול המתאים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד