בדיקת שקיעת דם (ESR, Erythrocyte Sedimentation Rate)

לא ציינת פרטים רבים נוספים החשובים לתחילת הבירור: אם אמך נחבלה בראשה ובגבה, אילו סימפטומים נוספים ישנם ועוד. במקרה של כאבים בגב המקרינים לרגליים יש צורך בבירור על של אורתופד במקביל לבירור הכללי שתעבור, כדי לשלול גורם הלוחץ על אחד משורשי חוט השדרה וגורם להקרנה לרגליים. ככלל, הופעה של "בליטות" תת-עוריות רבות ללא סיפור של חבלה עשוי להיות קשור לגורמים זיהומיים, גידוליים ואחרים. לכן חשוב לבצע את הבירור שהוחל ולפנות ליועצים אחרים לפי ההתקדמות והסימפטומים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

שלבקת חוגרת נגרמת על ידי הנגיף הגורם אבעבועות רוח ומופיעה באנשים שסבלו בעבר מן המחלה, לרוב בילדות. לאחר ההחלמה מאבעבועות הרוח הנגיף נותר רדום בתאי העצב, ועלול להתפרץ ולגרום לשלבקת חוגרת. הפצעים המופיעים על פני העור מכילים כמות גדולה של הווירוס ולכן הם מדבקים מאוד, אולם מאחר שרוב האנשים חלו בעבר באבעבועות רוח או חוסנו נגד המחלה אין סכנה שיידבקו. עם זאת, יש לנקוט זהירות רבה עם תינוקות שטרם חוסנו או חלו, ובחולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון (למשל חולי סרטן המטופלים בכמותרפיה). אם חברתך חלתה בעבר באבעבועות רוח - אין חשש שהיא תידבק. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

יכולות להיות כמה סיבות לבהיות כאלו. בראש ובראשונה, עליך להיבדק על ידי אורתופד כדי לשלול קרע בגיד השריר הארבע-ראשי. סיבות אפשריות אחרות קשורות להפרעה תפקודית אחרת, עצבית או שרירית. הייתי ממליץ שבשלב הראשון תפנה לאורתופד לצורך בירור מסודר. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

לא ציינת בשאלתך כמה זמן עבר מאז הצנתור, וכן אם הוכנס סטנט. בנוסף, לא ציינת אם הכאבים הם במנוחה או במאמץ. יכולים להיות מספר גורמים שעדיין יגרמו לתעוקת חזה לאחר צנתור, ואחד מהם הוא היצרות חוזרת שמתרחשת בדרך כלל בין חודש לשישה חודשים לאחר הצנתור. היצרות חוזרת הוא תהליך הנגרם משגשוג תאים בדופן העורק הנודדים לכיוון חלל העורק וגורמים לחסימה מחודשת. התהליך הוא בעצם תהליך "ריפוי" של ה"פצע" הנגרם על ידי השתלת סטנט. תהליך "ריפוי" זה, כמובן, אינו רצוי בתוך עורקים כליליים שכל קוטרם נע בין 2 ל-4.5 מ"מ. תהליך של היצרות חוזרת מופיע בדרך כלל כחודש עד ששה חודשים לאחר השתלת התומך. היצרות חוזרת של למעלה מ-50% מחלל העורק מופיעה בממוצע ב-20% מהחולים. הטיפול שאתה לוקח, מרחיבי כלי דם, מתאים הן לבעיות שלך בלב והן לתסמונת ריינו. תוצאת שקיעת הדם תקינה. אמליץ על התייעצות קרדיולוג ומעקב. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

ערך גבוה של Von Willebrand antigen אינו מעיד על קרישיות יתר. ערך נמוך יכול להעיד על אחת ממחלות ההמופיליה הנקראת Von Willebrand disease. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תוצאות בדיקת שקיעת דם ורמת CRP גבוהות הם שני מדדים המעידים על כך שתהליך דלקתי כלשהו מתחולל בגוף. חסרונן של בדיקות אלו הוא שאינן אומרות מהו התהליך הדלקתי. כדי לזהות את הדלקת ואת הסיבה לה נדרשות אנמנזה מעמיקה ובדיקה גופנית מדוקדקת, ובהתאם לכך יש להמשיך את הבירור על ידי בדיקות דם והדמיה לפי החשדות שעולים. לעיתים לא מגלים את הסיבה לעלייה במדדי דלקת. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ייתכן שאתה סובל מגרדת (scabies), אולם מבלי לבדוק אותך בדיקה גופנית, לא ניתן לקבוע אבחנה מדויקת ולהמליץ על טיפול. לשם כך עליך לפנות לרופא המטפל או לרופא עור. על סקביס ועל דרכי הטיפול במחלה זו תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp31.asp

זיהומים של חללי הלב והמסתמים הינם סיבוך נדיר יחסית של טיפולי שיניים וניתוחי פה בכלל, ובעיקרם שתלים דנטלים. הסיבה לכך היא חדירת חיידקים מזהמים אל זרם הדם, עקב ריבויים בחלל הפה, בעיקר בזמן טיפולים והסרת הפלאק החיידקי במהלך הניתוח. אצל אנשים בריאים אין סכנה משמעותית לפתח זיהום מסוג זה, אולם אנשים המצויים בקבוצות הסיכון: כגון בעלי מסתם לבבי מלאכותי, מומי לב מולדים, מושתלי לב או מדוכאי חיסון, החיידקים הנשטפים בזרם הדם מתיישבים על המסתם וגורמים ליצירת רובד חיידקי חדש, הגורם לזיהום- אנדוקרדיטיס. בשל כך ישנה חשיבות עליונה למתן כל האינפורמציה הרפואית לרופא השיניים לפני תחילת הטיפול. אצל מטופלים אלו ננקטות פעולות מניעה לפני טיפולי שיניים וניתוחים בפרט, הכוללות טיפול אנטיביוטי חד פעמי דרך הפה.

תוכלי לקבל מידע רב על בדיקת ה-amylase, על הערכים התקינים ועל הסיבות לעלייה בערכי העמילאז כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=26

כאבים סביב משתל מלאכותי הם מצב מורכב העלול לנבוע מכמה סיבות, ביניהן התרופפות, זיהום, ושבר סביב המשתל. חיוני לשלול דלקת זיהומית סביב המשתל בברך, שכן זהו אחד המצבים מבין אלה שפורטו העלול לסכן חיים. אחת הדרכים לאישור האבחנה היא בדיקת מיפוי עצמות, אך חשוב גם להיעזר בבדיקות דם, כולל מדדי דלקת, בראשם רמת ה- CRP, ולהשוותם לערכים קודמים. במקרים רבים יש לנקר את הברך ולבדוק את הנוזל התוך-מפרקי כאשר יש חשד לזיהום. אפשרויות הטיפול נחלקות, באופן כללי, לכאלו המשמרות את המשתל ולכאלה הכוללות את הוצאתו. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד