בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

גידולי המוח נחלקים לגידולים ראשוניים של רקמת המוח, ולגרורות. גרורות מוחיות שכיחות יותר מגידולים מוחיים ראשוניים, ואחראיות למעל מחצית המקרים בהם מתגלים ממצאים מוחיים בבדיקת הדמיה. הגידולים שנוטים לשלוח גרורות מוחיות במבוגרים הם סרטן ריאות (50% ממקרי הגרורות המוחיות), סרטן שד (15% עד 20%), מלנומה (10%) וסרטן של המעי הגס (5%). ב-10% מן המקרים מקור הגידול ששולח את הגרורות המוחיות אינו ידוע. מספר מוקדים מוחיים בבדיקת הדמיה של המוח אופייניים יותר לגרורות מאשר לגידולים ראשוניים, הנוטים להופיע כממצא בודד. במרבית החולים (80%) גרורות מוחיות מאובחנות לאחר שידוע כבר כי החולה סובל מסרטן, אולם בחלק מן החולים, הגרורות המוחיות מתגלות במקביל לאבחנת הסרטן או לפני שמתגלה המקור. בחולים בהם ביטוי המחלה הראשוני הוא גרורות מוחיות, ומקור הסרטן אינו ידוע, מקום הבירור הראשוני צריך להיות הריאות, שכן ביותר מ-60% מתגלים סרטן ריאות או גרורות ריאתיות שמקורן אחר. גידולים אחרים שעשויים להתבטא כך הם מלנומה וסרטן המעי הגס. בחלק מן המקרים לא מתגלה מקור הסרטן גם לאחר בירור נרחב. את הבירור יש להתחיל בצילום חזה, ולהתקדם ל-CT חזה. בהמשך יש לבצע גם CT של הבטן ושל האגן ומיפוי עצמות, כדי לברר את היקף המחלה הגרורתית. ההקרנות יעילות גם אם לא ידוע מה סוג הגידול, וזה הטיפול המקובל גם בגרורות מוחיות וגם בגידולי מוח ראשוניים. כאשר ישנו ממצא מוחי בודד, במיוחד כאשר מדובר בגידול מוח ראשוני, במקרים רבים קודם להקרנות ניתוח מוח, לצורך הסרת הגידול, אם הדבר אפשרי. כאשר ישנם מספר נגעים מוחיים לא מקובל לנתח. את הביופסיה ניתן לקחת מכל מקום בו מתגלה הגידול, ולא רק באמצעות ביופסיה מוחית. סיווג גידולי המוח הראשוניים מעט סבוך, והוא מתבצע לפי סוג התאים מהם הם מורכבים. כמו כן, מקבל כל גידול דירוג (grade) לפי מאפיינים פתולוגיים שונים, המעידים על מידת האגרסיביות שלו. גליומות (gliomas), מנינגיומות (meningiomas) וגידולים אמבריונליים (embryonal tumors) אחראים ל-95% מגידולי המוח הראשוניים, אך כל אחת מן הקבוצות הללו כוללות בתוכה סל גדול של גידולים עם מאפיינים שונים ותוחלת חיים שונה. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת הגליומות, הכוללת גידולים אסטרוציטיים (astrocytic tumors) ביניהם אסטרוציטומות, אסטרוציטומות אנפלסטיות וגליובלסטומות (ה- GBM אותו הזכרת), אוליגודנדרוגליומות, גליומות מעורבות וגידולים אפנדימליים. תוחלת החיים הממוצעת של חולים עם גרורות מוחיות ללא טיפול היא חודש בממוצע. הוספה של סטרואידים מאריכה את תוחלת החיים לחודשיים, וקרינה מוחית מעלה את תוחלת החיים הממוצעת לשישה חודשים. תוחלת החיים בגידולי מוח ראשוניים משתנה בהתאם לסוג הגידול ולמשתנים נוספים. לא נשמע שיש צורך לבצע בדיקת MRI אם ב-CT נראו גרורות במספר מוקדים. הטיפולים שהזכרת הם הטיפולים המקובלים. כאשר יש נגע בודד, נותנים לעיתים קרינה סטריאוטקטית, כלומר כמות גדולה של קרינה ממוקמת לגידול, אך השיטה הזאת אינה רלוונטית במקרה של מספר נגעים. מדי פעם נערכים מחקרים שונים, אולם עליך לשאול את האונקולוג המטפל אם נערך כעת מחקר כזה בארץ, ואם כן - היכן. מחקרים כאלה אינם נערכים באופן פרטי, אלא במסגרת בתי החולים, ולכן הרופאים בדרך כלל יודעים עליהם. סיכויי ההצלחה של מחקרים כאלה אינם גבוהים. באשר לשאלות נוספות - פנה אל האונקולוג המטפל בקרוב שלך. מערכת אינפומד אינה נוהגת להמליץ על רופאים, אך בכל בית חולים גדול יש מספר מצומצם של אונקולוגים המטפלים בגידולי מוח, ואין בעיה להשיג את המידע באינטרנט. לקריאה נוספת (באנגלית): http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/braincancer.html

דימום מפי הטבעת יכול להיות תוצאה מבעיה בפי הטבעת כגון טחורים, פיסורה ועוד, אך גם יכול להיות כתוצאה מבעיה במעיים עצמם. לא ניתן להבדיל בין שני המקרים ללא בדיקת רופא, ולכן אמליץ לכם לפנות בהקדם לכירורג. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

אצל נשים הסובלות מסרטן השחלות תוצאות בדיקת CA-125 חיוביות, וכיום משמש סמן זה הן לאבחון סרטן השחלות והן למעקב אחר הצלחת הטיפול בנשים עם סרטן השחלות. תוצאות תקינות הן פחות מ-35 u/ml ולכן במקרה שלך שתי הבדיקות תקינות. ההבדלים בערכים יכולים להיות כתוצאה מהבדל בין המעבדות שבהן התבצעו הבדיקות. אין לי הסבר אחר, וגם שלא ברור משאלתך מתי הן נעשו ובאיזה סדר. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

גודל ערמונית תקין הוא 3.5 ס"מ רוחב בסיס, 2.5 ס"מ אורך, 2.5 ס"מ עומק ומשקל של 20 גרם. נראה כי יש לך הגדלה מינורית של הערמונית. לפי גילך, חשוב שתעשה בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, לא כי תוצאות הבדיקה מרמזות על אפשרות זו, אלה כי זוהי בעיה שכיחה מאוד בגברים מעל גיל 60, וזו בדיקת סקר פשוטה, בדיקת PSA הנעשית בבדיקת דם. אם רמת ה- PSA תקינה ואין לך בעיות אורינאריות כמו השתנה מרובה או אצירת שתן (כתבת שאין), הגודל לא צריך להדאיג אותך. הערמונית גדלה עם הגיל בתהליך הנקרא היפרטרופיה, שהוא תקין לחלוטין. רצוי שתפנה לרופא המטפל לביצוע בדיקת PSA. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

לא סיפקת מידע לגבי בעיות שישנן כעת ולגבי הסיבה לביצוע הבדיקה הנוכחית. תוצאות בדיקת ה- MRI מתארות את התיקון שעברה אחת הרצועות בצידו החיצוני של הקרסול, וכן מתוארים שינויים משניים, ככל הנראה, של ניתוח והפציעה שעברת. שינויים אלה כוללים נגעים שונים בסחוס המפרקי ובעצם הסמוכה לה, עיבוי הרצועה שנפגעה, וכן נוזל בכמות מוגברת במפרק. OCD (או Osteochondritis Dissecans) הוא מושג המתאר נגע בעצם ובסחוס הקרובים למפרק, המופיע לרוב לאחר טראומה מקומית. הטיפול בנגע קשור לזמן שחלף מהחבלה, לגופים או חלקיקים העלולים להימצא בתוך המפרק, לחומרת הבעיות שחש המטופל ועוד. הייתי ממליץ, בכל מקרה, לשוב לאורתופד המטפל לצורך דיון בממצאים וכדי לתכנן את המשך הטיפול או הבירור, לפי הצורך. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד

לפי הפענוח של בדיקת ה- MRI שעברת, ייתכן שהבעיה היא ציסטה פופליטאלית (popliteal cyst) הנפוצה במקרים של הפרעה תוך-מפרקית בברך. מיקום ומראה אופייניים של הגוש ב- MRI מהווים לרוב אישור של האבחנה. הצעד הראשון בטיפול בציסטות אלו הוא בדרך כלל טיפול בבעיה התוך-מפרקית (כגון קרעים במניסקוס או אחרים). הייתי ממליץ לחזור לאורתופד לצורך המשך טיפול. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

פרוגראף (tacrolimus) היא תרופה המשמשת לדיכוי המערכת החיסונית. תופעות הלוואי העיקריות שלה הן הגברת הרגישות לזיהומים מכל הסוגים. סלספט (mycophenolate) גם היא תרופה המשמשת לדיכוי מערכת החיסון, וגם אצלה תופעות הלוואי הנפוצות הן רגישות לזיהומים. מידע לגבי תופעות הלוואי של שתי תרופות אלו תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=305

במידה ועסקת בפעילות גופנית טרם הטיפול, ניתן לחזור לפעילות דומה לאחר הטיפול. שבוע לאחר הטיפול, מה שיכול להגביל את פעילותך הם רק הבעיה והכאב שבגללם עברת את הטיפול. כדאי להתייעץ לגבי מצבך עם מומחה לבעיות גב.

באורתופדיה, כמו בשאר ענפי הרפואה, אין תחליף של ממש לבירור רפואי הכולל ראיון ובדיקה גופנית. אמצעים אלה עשויים לאשר או לשלול בעיות שונות המועלות כאפשרות בבדיקות ההדמיה. יתכן שבלט הדיסק שנמצא בבדיקת ה- CT הוא ה"אחראי" לכאבים, אולם כאמור, יש לשלול סיבות אפשריות אחרות לכאבים, כגון כאבים שמקורם במפרק הירך, סיבות עצביות, וסקולריות (הקשורות לכלי דם) ועוד. ברובם המוחלט של המקרים הטיפול הראשוני בבלטי דיסק המתבטאים בכאב בלבד הוא שמרני, וכולל מנוחה, תרופות נוגדות דלקת וכאבים, ופיזיותרפיה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

נראה שמדובר בתסמונת על שם Osgod Schlatter, שבה יש דלקת באזור החיבור של גיד עצם הפיקה, הנובע מחוסר התגרמות מספיק של סחוס הגדילה. הכאב נמשך חודשים עד שנים, בדרך כלל הוא דו-צדדי, ובסופו של דבר הוא תמיד נעלם. הטיפול במצב זה הוא פיזיותרפיה של השריר הארבע-ראשי, שימוש בתומך ברך שאותו ניתן לרכוש בחנות לאביזרים אורתופדיים, תרופות נוגדות דלקת. אם יש לך תופעות לוואי, קחי נרות וולטרן לפי הטבעת, להם אין תופעות לוואי. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומומחה ברפואת ספורט