איידס

ברוב המקרים, תאי הדם הלבנים (לימפוציטים) והנוגדנים תוקפים ומשמידים אורגניזמים זרים החודרים לגוף. תגובה זו מתואמת על ידי לימפוציטים מסוג CD4, שמהווים גם יעד מרכזי לתקיפה של ווירוס HIV. לאחר שהצליח לחדור לתוך הלימפוציטים, ווירוס HIV מחדיר את החומר הגנטי שלו אל תוך הלימפוציטים, בצורה כזו הוא משכפל את עצמו. השכפולים החדשים של הווירוס נכנסים לזרם הדם, תוקפים תאים לבנים אחרים והורגים אותם. בתהליך זה נוצרים מיליוני תאים חדשים הנגועים ב-HIV מדי יום. בסופו של התהליך, מספר הלימפוציטים מסוג CD4 הולך וקטן עד להיווצרות כשל חיסוני חמור, שאינו מאפשר לגוף להילחם בווירוסים וחיידקים שתוקפים אותו.

איך נדבקים באיידס  - תהליך העברת ווירוס HIV

איידס נחשב לאחת ממחלות מין (מחלות המועברות במהלך קיום יחסי מין), כיוון ניתן להידבק על ידי מגע מיני נרתיקי, אוראלי או אנאלי עם בן או בת זוג הנושאים את הנגיף, כאשר חודרים אל גופך: הדם, הזרע או ההפרשות נרתיקיות של בן או בת הזוג. ניתן להידבק גם במידה וחולקים יחד עם בן או בת הזוג אביזרי מין אשר לא נשטפים או נעטפים בקונדום נקי בין שימוש אחד למשנהו. הווירוס נמצא בנוזלי הזרע ובהפרשות הנרתיק הבאים במגע עם גופך וחודרים אליו בזמן המגע המיני דרך חתכים וקרעים זעירים הנמצאים לעיתים בנרתיק או ברקטום. 

במקרה והינך נשא של מחלת מין מדבקת אחרת, הינך נמצא בקבוצת סיכון גבוהה יותר להידבק בווירוס ה-HIV. בניגוד למה שסברו החוקרים בעבר, גם נשים המשתמשות בקוטל הזרע Nonoxynol 9 חשופות לווירוס. קוטל זרע זה מגרה את הרירית הפנימית של הנרתיק ועלול לגרום לקרעים אשר מאפשרים לווירוס לחדור אל תוך הגוף.

הדבקה באיידס באמצעות דם נגוע 

בחלק מן המקרים, הווירוס עלול להיות מועבר על ידי דם או תוצרי דם הניתנים בעירוי תוך ורידי. מאז שנת 1985, בתי החולים ברחבי ארצות הברית ובנקי הדם סורקים את תרומות הדם לצורך גילוי הימצאותם של נוגדני HIV. סקירת תרומות דם אלה, יחד עם השיפור במיון ובסינון התורמים, הקטינו משמעותית את הסיכון להיחשף לנגיף כתוצאה מעירוי דם תוך ורידי.

הדבקה באיידס באמצעות מחטי מזרק 

ווירוס HIV מועבר בקלות באמצעות מחטים או מזרקים מזוהמים אשר באו במגע עם דם של נשא או חולה איידס. השימוש בכלים משותפים להזרקה תוך ורידית מגדיל את הסיכון להיחשף לווירוס ה-HIV ומחלות זיהומיות אחרות כגון דלקת הכבד. הסיכון עולה ככל שהשימוש בסמים בהזרקה תכוף יותר וככל שעוסקים בפעילות מינית לא מוגנת. הדרך הבטוחה ביותר להימנע מזיהום ב-HIV היא לא להזריק סמים. ניתן להקטין את הסיכון על ידי שימוש בכלי הזרקה חד פעמיים וסטריליים.

כמעט ואי-אפשר להידבק ב-HIV כתוצאה מדקירה מקרית של מחט הנגוע בדם של נשא או חולה איידס, הסיכון שזה יקרה קטן מאחוז אחד.

הדבקה באיידס - העברת וירוס HIV מאם לילד

בכל שנה, כ-600,000 פעוטות נדבקים בנגיף HIV בזמן ההריון, הלידה  או בהנקה. הסיכון להדבקה באיידס יורד משמעותית במידה שהאם נשאית HIV מקבלת טיפול נגד HIV (תרופות נגד רטרו-ווירוסים) בזמן ההריון. כשאין תרופות, ישנה עדיפות ללידה בניתוח קיסרי מאשר ללידה נרתיקית רגילה. אפשרויות אחרות, כגון חיטוי נרתיקי, לא הוכחו כיעילות.

דרכים אחרות להדבקה באיידס במקרים נדירים, ווירוס HIV עלול להיות מועבר באמצעות השתלת רקמות או איברים, או באמצעות כלי העבודה של רופא שיניים שלא חוטאו כראוי.

איך לא נדבקים באיידס ולא מעבירים ווירוס HIV

על מנת להידבק בווירוס HIV, דם נגוע, נוזלי זרע או הפרשות נרתיקיות נגועות צריכים לחדור אל תוך הגוף. לא ניתן להידבק במגע יום יומי רגיל – חיבוק, נשיקה, ריקוד או לחיצת יד – עם אדם נגוע בווירוס HIV.

אמנם כל אדם יכול להידבק בווירוס ה-HIV או ללקות באיידס, אבל סיכון זה עולה במקרים הבאים:

מגע מיני לא מוגן (ללא שימוש בקונדום בכל מגע) עם מספר רב של בני זוג, ללא קשר לנטייה מינית. הסיכון זהה בין אם אתה נמשך אל בני המין השני, חד-מיני או דו-מיני. 

מגע מיני לא מוגן עם נשא HIV.

מגע מיני עם אדם הלוקה במחלת מין מדבקת אחרת, כגון עגבת , הרפס, קלמידיה, זיבה, או דלקת נגיפית של הנרתיק.

שימוש רב פעמי במזרקים ומחטים משותפות בזמן שימוש בסמים הניתנים בהזרקה תוך ורידית.

קבלת עירוי דם תוך ורידי לפני שנת 1985.

אם יש לך כמות בלתי מספקת של הגן CCL3L1 העוזר להילחם בווירוס HIV.

תינוקות שאך נולדו ותינוקות יונקים אשר אימם נושאת את ווירוס HIV ולא קיבלו טיפול מונע גם כן נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה.

מחלת איידס מאובחנת על ידי בדיקת איידס הנלקחת מדגימת דם או בדיקת רירית הפה להימצאות נוגדנים של הווירוס. המרכז האמריקאי למניעת ובקרת מחלות (CDC) ממליץ לכל אדם הנמצא באחת מקבוצות הסיכון לעבור בדיקת איידס לפחות פעם אחת בשנה.

נדרשים לפחות 12 שבועות (במקרים נדירים, אף שישה חודשים) מרגע ההדבקה בווירוס האיידס עד שניתן לראות נוגדנים נגד HIV אצל אדם שנדבק.  

ELISA ובדיקות הכתמה מערביות

במשך שנים, הבדיקה היחידה אשר הייתה זמינה לבדיקת הימצאותם של נוגדני HIV בגוף היא בדיקת ELISA המגלה נוגדנים לווירוס מדגימת דם אשר נלקחה ממך. במידה ותוצאות הבדיקה הן חיוביות – כלומר שנתגלו בדמך נוגדנים לווירוס HIV – חוזרים על הבדיקה שנית. 

במידה וגם בבדיקה החוזרת התוצאות הן חיוביות, עליך לעבור בדיקת דם נוספת המכונה "בדיקת הכתמה מערבית" (Western Blot Test) אשר בודקת את הימצאותם של חלבוני HIV בדמך. בדיקת ההכתמה המערבית נודעת בחשיבותה מכיוון שייתכן כי בדמך יימצאו נוגדנים אשר אינם נוגדני HIV העלולים לשבש את תוצאות בדיקת ה-ELISA ולהביא לתוצאה חיובית שהיא שגויה. 

שילוב שתי הבדיקות הללו סייעה בזמנו לוודא קבלת תשובות בדיקה מדויקות, ואבחון ודאי לנשיאה של ווירוס ה-HIV התקבלת רק במידה ובכל שלושת הבדיקות התקבלה תשובה חיובית. 

החיסרון הגדול של בדיקות אלה היה שנדרש זמן המתנה של שבועיים לקבלת התוצאות של כל שלושת הבדיקות, תקופת זמן אשר עלולה לגבות מחיר נפשי כבד ולגרום לנבדקים שלא לחזור למרפאה על מנת לקבל את תוצאות הבדיקה לידיהם.

בדיקת איידס מהירה
כיום, בדיקת איידס מהירה יכולה לספק מידע מדויק ואמין ביותר בפרק זמן של כ-20 דקות. בדיקות אלה נועדו לגלות נוכחות של נוגדנים לווירוס בדם או בנוזלים שנדגמו מהחניכיים העליונות והתחתונות ונמרחו על גבי מצע מיוחד. 

הבדיקה שנלקחת מן הפה אמינה באותה מידה כמו בדיקת הדם וחוסכת את הצורך בלקיחת דם. קבלת תוצאה חיובית בבדיקה המהירה מצריכה עריכת בדיקת דם לאימות התוצאה. 

בדיקות ביתיות
לאחרונה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) שימוש בערכת בדיקה ביתית לגילוי איידס. הבדיקה הביתית המכונה Home Access HIV-1 Test משווקת על ידי Home Access Health, והיא זהה ברמת הדיוק לבדיקה שנערכת במעבדה, וכל התוצאות החיוביות המתקבלות ממנה עוברות בדיקה חוזרת. הנבדק שולח טיפה מהדם למעבדה ויוצר קשר איתה כדי לקבל את התוצאות בתוך שלושה עד שבעה ימי עסקים. זיהוי הנבדק מתבצע רק על ידי מספר הקוד של ערכה, כדי לשמור על פרטיותו.

לא משנה מהו סוג בדיקת איידס, במקרה של תשובה חיובית, מומלץ לספר על כך לבן או בת זוגך באופן מיידי על מנת שהם ייבדקו גם כן ועל מנת שיוכלו לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים. כמו כן, חשוב לפנות לרופא המטפל כדי להעריך את שלבי ההתפתחות הצפויים של המחלה ולהתחיל טיפול. מחקרים הראו כי נשאי HIV עם מטען נגיפי גבוה יותר חולים יותר. בדיקות לקביעת המטען הנגיפי בדם נערכות גם לצורך מעקב אחר הטיפול התרופתי.

זיהום הנגרם על ידי ווירוס HIV מחליש את המערכת החיסונית, וחושף אותך למספר רב של מחלות זיהומיות אשר נגרמות על ידי חיידקים, ווירוסים, פטריות וטפילים. גופך גם נחשף לסיכון לחלות בסוגים מסוימים של סרטן. אך טיפול בתרופות נוגדי רטרו ווירוסים צמצמו בצורה ניכרת את מספר הזיהומים הסתגלניים ואת סוגי הסרטן השונים התוקפים בני אדם חולי HIV. כיום סביר להניח כי זיהומים אלה יופיעו בחולים אשר לא קיבלו כל טיפול.

זיהומים חידקיים

דלקת ריאות חיידקית- ישנם עשרות סוגי חיידקים אשר יכולים לגרום דלקת ריאות חיידקית, אשר תתפתח מעצמה או שתתפתח לאחר שלקית בדלקת בדרכי הנשימה העליונות, בהתקררות או בשפעת.

Mycobacterium avium complex (MAC)- זיהום זה, אשר נגרם כתוצאה מקבוצה של מירקו-בקטריות, נקרא בקצרה MAC. מיקרו-הבקטריות גורמות בדרך כלל לזיהום במערכת הנשימה. אך במידה וזיהום ה-HIV נמצא בשלבים מתקדמים של המחלה וספירת הלימפוציטים מסוג CD4 נמצאת מתחת ל-50, סביר להניח שיתפתח זיהום רב מערכתי, העלול לתקוף כמעט כל איבר פנימי בגוף, כולל מוח העצם, הכבד או הטחול. MAC גורמת לקבוצת תסמינים כמו חום, הזעות לילה, אובדן משקל, כאבי בטן ושלשולים.

שחפת (TB)- במדינות המתפתחות שחפת היא הזיהום הסתגלני הנפוץ ביותר המשויך לזיהום ווירוס ה-HIV. שחפת היא גורם המוות המוביל בין חולי איידס. מיליוני בני אדם ברחבי העולם חולים הן בשחפת והן ב-HIV, ורוב המומחים רואים בשני הזיהומים מגיפות תאומות. זאת מכיוון שבין ה-HIV / איידס והשחפת ישנה מערכת יחסים סימביוטית קטלנית, כאשר כל אחת מהן ממריצה את התפתחות השנייה. 

אדם החולה בשיש לו איידס חשוף יותר לשחפת וקיימת סבירות גבוהה יותר שה-HIV תהפוך ממחלה רדומה למחלה פעילה. בו בזמן השחפת מגבירה את קצב ההתרבות של וירוס איידס. יתר על כן ייתכן כי השחפת תתקוף את חולי HIV שנים לפני התפתחות תסמינים אחרים אשר משויכים לנגיף. אחד התסימנים הראשונים לזיהום HIV היא התפתחות פתאומית של שחפת – לרוב מחוץ לריאות. 

במקרה ונמצאת כנשא של ווירוס HIV, מומלץ לעבור בדיקה לגילוי שחפת מיד עם גילוי זיהום ה-HIV. במקרה ותוצאות בדיקת השחפת חיוביות, מומלץ לעבור צילום ריאות ובדיקות הכרחיות אחרות על מנת לוודא כי מחלת השחפת אינה פעילה. במקרה ומחלת השחפת אינה פעילה אצלך, ישנם מספר טיפולים רפואיים שימנעו מן המחלה להפוך לפעילה. שחפת מדאיגה יותר ממחלות סתגלניות אחרות מכיוון ששחפת הינה מחלה מידבקת ביותר. 

סוג השחפת העמידה לתרופות, ולא ניתנת לטיפול בתרופות מסורתיות כגון אנטיביוטיקה, מדאיגה במיוחד אצל חולים הנושאים או החולים ב-HIV או איידס.

סלמונלה – זיהום מעיים. המחלה זיהומית זו עוברת דרך מים או מזון מזוהם. התסמינים כוללים שלשול חריף, חום, צמרמורות, כאבי בטן ולעיתים הקאות.

למרות שכל מי שנחשף לחיידק הסלמונלה נהיה חולה, מחלת הסלמונלה נפוצה הרבה יותר אצל נשאי ווירוס ה-HIV. ניתן להקטין את הסיכון לזיהום על ידי שטיפת ידיים לאחר מגע עם מזון או חיות ולדאוג כי הבשר והביצים עברו בישול כראוי.

אנגיומה בצילארית (גידול בכלי הדם)- זיהום מסוג זה, הנגרם על ידי חיידק ה- bartonella henselae שתסמיניו הראשונים הם כתמים ארגמניים עד אדומים על העור. התסמינים דומים מאוד ל- Kaposi's sarcoma, אך הזיהום עלול להתפשט לחלקים נוספים בגופך, כולל לכבד והטחול שלך.

זיהומים ויראליים

ציטומגלוווירוס Cytomegalovirus (CMV)- ווירוס נפוץ זה הגורם להרפס (שלבקת) ומועבר בעיקר על ידי נוזלי הגוף כגון רוק, דם, זרע וחלב אם. מערכת חיסונית בריאה מנטרלת את הווירוס, והוא נותר רדום בגופך. כאשר המערכת החיסונית שלך נחלשת, הווירוס הופך פעיל ועלול לגרום לנזקים בעינייך, במערכת העיכול, בריאות ובאיברים נוספים בגופך. 

ברוב המקרים CMV גורם לזיהומים ודלקות ברשתית העין (CMV retinitis). במקרה שזיהום הרשתית אינו מטופל הוא עלול להוביל עד לעיוורון.

דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס)- הפטיטיס הינה דלקת נגיפית של הכבד. התסמינים לדלקת הכבד הנגיפית כוללים הצהבה של לובן העין (צהבת), עייפות, הרגשת בחילה, כאבי בטן, חוסר תיאבון ושלשול. ישנם מספר סוגים של דלקת כבד נגיפית, אך הנפוצים ביותר הם דלקת כבד מסוג A, B ו-C. 

דלקת כבד מסוג B ו-C עלולות לגרום לזיהום מתמשך וכרוני, המגדיל את הסיכון ללקות בסיבוכים ארוכי טווח כגון שחמת הכבד וסרטן הכבד. במידה ונמצאת כנשא ווירוס ה-HIV ופיתחת דלקת כבד נגיפית, קיימת סכנה שתפתח בעתיד מצב של רעלת הכבד כתוצאה מן התרופות שתיאלץ ליטול בעקבות מחלתך.

שלבקת פשוטה Herpes simplex virus (HSV)- ווירוס השלבקת הפשוטה, הרפס סימפלקס, אשר לרוב גורם להתפרצות מחלת ההרפס באיברי המין, מועבר על ידי ביצוע מין אוראלי או אנאלי ללא הגנה. התסמינים הראשונים כוללים כאב או גירוי באזור אברי המין. לאחר מכן, שלפוחיות המכילות נוזל מתפוצצות ומדממות באזור אברי המין, הישבן וסביב פי הטבעת. למרות שפצעים אלה נרפאים בסופו של דבר, הווירוס חוזר ומופיע בצורה מחזורית, וגורם לאותם התסמינים שוב ושוב. 

אם הינך נושא וירוס HIV, סביר להניח כי זיהום העור אשר נגרם מווירוס ההרפס יהיה בדרגה חמורה יותר מאשר אצל שאר האוכלוסייה הבריאה, ולעיתים אף יידרש זמן ארוך יותר עד לריפוי הפצעים. התסמינים הכלליים של מחלת ההרפס אף הם יהיו חמורים יותר אצלך. למרות שווירוס ההרפס אינו מסכן חיים, הוא עלול לגרום במקרים חריגים לעיוורון ולנזק מוחי.

ווירוס הפאפילומה Human papillomaviru (HPV)- זהו אחר מן הווירוסים השכיחים ביותר הגורם למחלות מין ומועבר על ידי מגע מיני. סוגים מסוימים של הווירוס גורמים להופעת יבלות פשוטות. סוגים אחרים גורמים להופעת היבלות באזור אברי המין. במידה נמצאת נשא של ווירוס ה-HIV הינך נמצא בקבוצת סיכון ללקות בזיהום הנגרם על ידי ווירוס הפאפילומה ותהיה בעל נטייה ללקות בזיהומים חוזרים ונשנים של הווירוס. זיהום הנגרם על ידי ווירוס הפאפילומה מסוכן בעיקר לנשים מכיוון שהוא מגביר את הסיכון שלהם לחלות בסרטן צוואר הרחם. 

השילוב בין ווירוס HIV לווירוס הפאפילומה מגדיל את הסיכון לאוכלוסייה הנשית אף יותר – נמצא כי סרטן צוואר הרחם תוקף באכזריות יותר נשים שהן נשאיות של ווירוס HIV. בשנת 2006 מחלק התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אישר לראשונה שימוש בחיסון המחסן כנגד הסוגים המסוכנים יותר של ווירוס הפאפילומה. 

החיסון יעיל בעיקר כאשר הוא ניתן לבנות לפני שהן הופכות פעילות מבחינה מינית, אך הוא עדיין יעיל ומחסן גם נשים צעירות עד לגיל 26 הפעילות מינית. באים אינך מועמדת מתאימה לקבלת החיסון הזה, נמצאת נשאית ווירוס HIV ו/או שאת פעילה מינית בצורה לא מוגנת עם מספר רב של בני זוג, מומלץ כי תעברי בדיקת פאפ (PAP) פעם בשנה – בדיקה זו בוחנת תאים הנלקחים מצוואר הרחם שלך – וזאת על מנת לשלול התפתחות סרטן צוואר הרחם, פאפילומה ומחלות מין אחרות המועברות על ידי מגע מיני. 

כל מי שפעיל בסקס אנאלי מומלץ כי ייבדק לגילוי סרטן של פי הטבעת, וזאת מכיוון שווירוס הפאפילומה מגדיל את הסיכון לסוג זה של סרטן הן אצל גברים והן אצל נשים.

דלקת נגיפית של המוח Progressive multifocal leukoencephalopathy (PML)- הדלקת הנגיפית של המוח הינה דלקת חריפה של המוח הנגרמת על ידי ה- human polyomavirus JC. התסמינים והסימנים הראשוניים משתנים ממקרה למקרה ועלולים לכלול בין היתר: קשיי דיבור, חולשת צד אחד של הגוף, אובדן כושר הראייה בעין אחת או בשתי העיניים או אובדן תחושה באחת הגפיים. 
הדלקת הנגיפית של קרום המוח מופיעה רק במקרים בהם מערכת החיסון ניזוקה באופן קשה.

זיהומים פטריתיים

קנדידה Candidiasis- פטרת הקנדידה היא אחת מן הזיהומים הנפוצים ביותר המשתייכים לחולי HIV. הפטרת גורמת דלקת והיווצרות שכבת לובן עבה על גבי ריריות הפה, הלשון (פטרת הפה והגון), הושט (פטרת הושט Candida esophagitis) או בנרתיק. התסמינים אצל ילדים בדרך כלל חמורים יותר ומופיעים בעיקר בפה ובושט, וגורמים לכאבים וקשיים בזמן האכילה.

דלקת קרום המוח קריפטואוקאלית Cryptococcal meningitis- דלקת קרום המוח הינה דלקת הנגרמת באזור הקרום והנוזלים העוטפים ומגנים על המוח ובאזור חוט השדרה. דלק קרום המוח הקריפטואוקאלית הינה דלקת של מערכת העצבים המרכזית והא נפוצה אצל נשאי וחולי HIV. הדלקת נגרמת על ידי פטרייה הנמצאת באדמה. הפרטת נוכחת גם בלשלשת ציפורים ועטלפים. 

התסמינים כוללים בין השאר: כאבי ראש חום גבוה, קישיון באזור העורף ורגישות יתר לאור. דלקת קרום המוח הקריפטואוקאלית ניתנת לטיפול על ידי תרופות נוגדי פטרת, אך גילוי וטיפול מוקדם הם המפתח לריפוי. דלקת קרום המוח הינה מחלה חמורה אשר עלולה לגרום לסיבוכים קשים ביותר ואף למוות בפרק זמן קצר ביותר. באם חלית בדלק קרום המוח הקריפטואוקאלית יהיה עליך לעבור טיפול תרופתי ארוך טווח על מנת למנוע את הישנות המחלה.

זיהומים טפיליים

דלקת ריאות Pneumocystis Carinii Pneumonia (PCP)- למרות שהטיפול בתרופות כנגד רטרו ווירוסים הוכח כמצמצם את מספר החולים בדלקת ריאות מסוג PCP, היא נשארה אחת מן הזיהומים הסתגלניים הנפוצים ביותר אצל חולי ונשאי ווירוס איידס ברחבי ארצות הברית. הדלקת תוקפת את הריאות וגורמת לקשיי נשימה. התסמינים כוללים שיעול מתמיד, חום וקשיי נשימה.

טוקסופלסמוזיס Toxoplasmosis- זיהום זה, העלול לעיתים לגרום למוות, נגרם על ידי טפיל ה-Toxoplasma gondii. טפיל זה מופץ בעיקר על ידי חתולים. חתולים הנגועים בטפיל מפיצים אותו דרך הצואה, ועל ידי כך הוא מועבר לבעלי חיים נוספים. בני האדם נחשפים לטפיל לרוב על ידי נגיעה בפיהם לאחר שלא שטפו את ידיהם בעקבות טיפול במצע החתול שלהם, או כתוצאה מאכילת בשר אשר לא בושל כראוי, במיוחד בשר חזיר, כבש או צבי. לאחר החשיפה לטפיל, הוא מתפשט לכל איבר בגופך, כולל הלב, העיניים והריאות. לבני אדם הנושאים או חולים במחלת איידס, טוקסופלסמוזיס עלול להתפתח ל- encephalitisשהיא דלקת של המוח. התסמינים כוללים חוסר התמצאות במחרב, פרכוסים וקשיים בהליכה או בדיבור.

Cryptosporidiosis- זיהום אשר נגרם על ידי טפיל הנמצא בדרך כלל במעיים של חיות שונות. ההידבקות בטפיל מתרחשת כאשר צורכים מים או מזון המזוהם בטפיל. הטפיל מתרבה במעיים ובצינור מיצי המרה, וגורם לשלשול חריף וכרוני בבני אדם שהם נשאי או חולי איידס.

סרטן

קאפוזי סארקומה Kaposi's sarcoma- קאפוזי סארקומה הינו גידול המפתח על גבי דפנות כלי הדם. למרות שסוג סרטן זה הינו נדיר בקרב בני אדם אשר אינם נשאי HIV, הוא נפוץ מאוד בקרב הנשאים. סוג סרטן זה מופיע בדרך כלל בצורת כתמים ארגמניים או אדומים על גבי העור ובתוך חלל הפה. בבני אדם שגון עורם כהה יותר כתמים אלה מופיעים בצבע חום כהה או שחור. קאפוזי סארקומה עלולה לתקוף גם איברים פנימיים, כולל איברי מערכת העיכול והריאות. 

החוקרים תרים אחר שילובים חדשניים של תרופות כימותרפיות על מנת לטפל בסוג סרטן זה, במקביל לחיפוש אחד דרכים חדשניות למתן תרופות אלה. בנוסף, כמו ברוב הזיהומים הסתגלניים הקשורים למחלת איידס, השימוש בתרופות כנגד רטרו ווירוסים, צמצם במידה ניכרת את הופעת סוג הסרטן הזה ואף צמצם את כמות הפצעים המופיעים אצל בני האדם אשר כבר חלו בו.

נון-הודג'קינס לימפומה Non-Hodgkin's lymphoma- סוג סרטן זה מקורו בלימפוציטים, סוג של תאי דם לבנים. הלימפוציטים מרוכזים במוח העצם, בלוטות הלימפה, הטחול, מערכת העיכול והעור שלך. למרות שהלימפומה יכולה להתחיל בכל איבר מאיברי גופך, היא מתחילה בדרך כלל בבלוטות הלימפה שלך. הסימנים הראשוניים כוללים בדרך כלל נפיחות, שאינה מלווה בכאבים, בבלוטות הלימפה באזור הצוואר, בית השחי או המפשעה שלך.

סיבוכים נוספים

אובדן משקל Wasting Syndrome-  משטרי טיפול תוקפניים ורבי עוצמה צמצמו את תופעת אובדן המשקל אצל חולי איידס, אך תסמין זה עדיין ממשיך לתקוף רבים מן החולים. אובדן משקל מוגדר כאיבוד של יותר מעשרה אחוזים ממשקל גופך, אשר מלווה לעיתים קרובות בשלשול, חולשה כרונית וחום.

סיבוכים נוירולוגיים- למרות שמחלת איידס אינה תוקפת את תאי העצב, היא עדיין עלולה לגרום לתסמינים נוירולוגיים כגון בלבול, אובדן זיכרון, שינויים בהתנהגות, דיכאון, חרדה וקשיי הליכה. אחד מן התסמינים הנוירולוגיים הנפוצים ביותר הוא תסביך השיטיון (דימנסיה), אשר מוביל לשינויים בהתנהגות ומצמצם ומגביל את תפקודי המוח. הטיפול מורכב בדרך כלל ממתן תרופות נוגדי רטרו ווירוסים.

כאשר ווירוס HIV התגלה לראשונה בתחילת שנות ה-80, היו בנמצא תרופות מועטות בלבד על מנת לטפל בווירוס ובזיהומים הסתגלניים הנלווים אליו. מאז, פותחו מספר תרופות וטיפולים על מנת לטפל בזיהום HIV, במחלת איידס ובזיהומים הסתגלנים הנלווים אליהם. לרוב בני האדם, בהם גם ילדים, טיפולים אלה תרמו להארכת חייהם ושיפור ניכר באיכות החיים שלהם. 

חוקרים במכון האמריקאי הלאומי לבריאות מעריכים כי מאז שנת 1989, תרופות נוגדי רטרו ווירוסים העניקו לחולים בארצות הברית תוספת של מספר שנים לתוחלת החיים שלהם. אך אף אחת מן התרופות הללו לא גורמת לריפוי מחלת ה-HIV או איידס, לרבות מן התרופות תופעות לוואי קשות ורובן יקרות מאוד. יתר על כן, לאחר נטילת תרופות לטיפול במחלת איידס במשך יותר מ-20 שנים, חלק מן החולים מפתחים עמידות לתרופות ומפסיקים להגיב לטיפולים. מתבצע מחקר לפיתוח וייצור תרופות חדשות על מנת לעזור לקבוצת חולים זו.

הנחיות לטיפול

קבוצה מובילה של חוקרים של  איידס פיתחו רשימת המלצות לחולי HIV על השימוש בתרופות נוגדי רטרו ווירוסים. רשימת המלצות זו מבוססת על מיטב המידע הזמין בזמן שבו נכתבות ההמלצות. AIDSinfo, תוכנית של שירותי הבריאות הציבוריים בארצות הברית, דואגת לעדכן ולשפר את ההמלצות הללו ככל שהידע הנצבר על מחלת איידסהולכת ומתפתחת.

על פי רשימת ההמלצות הנוכחית, על הטיפול במחלה להתמקד בהשגת דיכוי מקסימאלי של התסמינים לפרק זמן ארוך ככל שניתן. גישה תוקפנית זו ידועה כטיפול פעיל מאוד בנוגדי רטרו ווירוסים highly activeanti-retroviral therapy (HAART). המטרה של ה-HAART היא לצמצם את כמות הווירוסים בדמך למינימום עד כדי רמות בלתי ניתנות לגילוי, למרות שאין זאת אומרת כי הווירוס נעלם מדמך לחלוטין. ניתן להשיג יעד זה על ידי שילוב של שלוש תרופות או יותר.

ההמלצות הטיפול שמות דגש רב על איכות החיים. לכן המטרה המרכזית של הטיפול במחלת איידס היא למצוא את משטר הטיפול שיהיה הפשוט ביותר ובעל תופעות הלוואי המועטות ביותר. במידה והינך חולה בוירוס HIV או במחלת איידס, ישנה חשיבות יתרה לכך שתהיה שותף פעיל בהחלטות לגבי הטיפול בך. 

עליך, יחד עם הרופא המטפל בך, לדון יחדיו בסיכונים ובתועלת של מגוון הטיפולים המוצעים לך, על מנת שתוכל להחליט החלטה שקולה לגבי טיפול שייתכן כי יהיה מורכב וארוך טווח.

תרופות נוגדי רטרו ווירוסים Anti-retroviral drugs

תרופות נוגדי רטרו ווירוסים בולמים את ההתרבות והשכפול של ווירוס ה-HIV במהלך שלבים שונים של מחזור חייו.

תרופות אלה זמינות בשבע קבוצות שונות:

Nucleoside analoguereverse transcriptase inhibitors (NRTIs)

בולמי פרואטז Proteaseinhibitors (PIs).

Non-nucleoside reversetranscriptase inhibitors (NNRTIs).

Nucleotide reversetranscriptase inhibitors (NtRTIs).

בולמי היתוך Fusioninhibitors.

בולמי אינטגראז Integrase inhibitors .

Chemokine co-receptor inhibitors

תגובה לטיפול

התגובה שלך לטיפול כלשהו נמדדת על פי רמות המטען הנגיפי שלך. יש למדוד את רמות המטען הנגיפי בתחילת מתן הטיפול התרופתי ולאחר מכן בתדירות של כל שלושה חודשים, לאורך כל תקופת הזמן בה אתה נמצא בטיפול תרופתי. במקרים יוצאי דופן ייתכן והבדיקה תיערך בהפרשי זמן קצרים יותר.

טיפולים חדשים

מגוון רחב של תרופות חדשות לטיפול בזיהומים הנלווים לוירוס HIV או איידס נמצאות בתהליכי פיתוח ובדיקה במעבדות שונות.

אין עדיין חיסון המונע את ההידבקות בווירוס HIV ולא נמצא ריפוי למחלת איידס. אך יש באפשרותך להגן על עצמך ועל אחרים מפני הידבקות במחלה. המשמעות היא ללמוד על המחלה ולהימנע מפעילות והתנהגות אשר מאפשרות מהפרשות הנגועות בווירוס – כמו דם, זרע, הפרשות נרתיקיות וחלב אם – מלחדור את גופך.

פרפ PrEP 

פרפ PrEP היא תרופה נוגדת נגיפי רטרו המשמשות לטיפול בזיהום HIV. התרופה גורמת להפרעה של הפעילות הרגילה של האנזים החיוני לתהליך השכפול של הוירוס HIV.  זהו טיפול מניעתי לפני החשיפה לוירוס, שמטרתו להקטין את הסיכון להידבק ב־HIV. הטיפול מיועד לבעלי סיכון גבוה להיחשף לנגיף, אך שאינם נשאים. 

במידה ואינך נגוע בווירוס, האמצעים שלהלן יסייעו לך למנוע הדבקה בווירוס ה-HIV:

·         חינוך עצמי והדרכת אחרים

·         היה מודע לסטטוס HIV של כל בן ובת זוג שלך

·         יש להשתמש בקונדום חדש בכל פעם שמקיימים יחס מין

·         יש לשקול עריכת ברית מילה

·         יש להשתמש במחט נקייה

·         נקיטת משנה זהירות בתוצרי דם שמקורם במדינות מסוימות

·         עריכת בדיקות גלוי על בסיס קבוע

·         יש להימנע משאננות

במידה ונמצאת נגוע בווירוס

במידה ונמצאת נשא של ווירוס HIV או איידס, האמצעים שלהלן יסייעו לך למנוע הדבקה של בני אדם נוספים בווירוס  HIV:

·         קיים אך ורק מין בטוח

·         עדכון בן או בת הזוג שלך על היותך נשא של ווירוס HIV

·         במידה ובת הזוג שלך בהריון, יש לעדכנה על היותך נשא ווירוס HIV

·         עדכן אחרים שחשוב שיהיו מודעים למצבך

·         אל תשתמש במחטים או כלי הזרקה של אחרים

·         יש להימנע מלתת תרומת דם או תרומת איברים

·         אל תשתמש בסכיני גילוח או מברשות שיניים של אחרים

·          אם הינך בהיריון, גשי לקבלת טיפול רפואי מיידי