אי ספיקת לב

תשובה: אתה מתאר מצב שבו במשך שנתיים וחצי אתה סובל משיעול ליחתי, עם החמרה בשיעול ותחושת מחנק. יכולות להיות סיבות רבות הגורמות להופעת שיעול ליחתי כרוני (ממושך). חלק מהסיבות הן עישון, מחלת ריאות חסימתית כרונית (כולל אסתמה), מחלות ריאה אחרות, סינוסיטיס כרונית, מחלות לב, החזר קיבתי-ושטי (ריפלוקס) ועוד סיבות רבות אחרות. ציינת כי אתה נוטל טיפול תרופתי ליתר לחץ דם. ישנן תרופות שיכולות לגרום לשיעול כתופעת לוואי. הקבוצה הידועה והשכיחה כגורמת שיעול היא קבוצת תרופות שנקראת מעכבי ACE, שאתה לא נוטל אותן. אבל התרופה Losartan (שהיא בדיוק אותה תרופה כמו Ocsaar, אבל מיוצרת על ידי חברה אחרת), היא תרופה ממשפחה "משודרגת" שגורמת לשיעול לעתים יותר נדירות, אך עדיין יכולה לגרום לכך. על מנת לשייך את תופעת הלוואי לתרופה יש להפסיק ליטול אותה למשך כמה שבועות, ולהחליפה בתרופה מקבוצה אחרת. Losartan יכולה גם לגרום לגודש באף ולהפרעה בסינוסים, שיכולים להוביל לשיעול (מנגנון שני לאותה תופעת לוואי), אם כי זו אינה תופעת לוואי שכיחה. לא ציינת אם אתה מעשן או אם עישנת בעבר, וגם לא ציינת אם השיעול מופיע בכל שעות היממה, בשינה או בעירות, אם יש לו קשר לשינוי תנוחה, אם הוא מופיע יותר בשכיבה, אם יש לו קשר למאכלים שאתה אוכל, ומהו בדיוק הבירור הגסטרואנטרולוגיה ובירור הריאות שעברת. בכל אופן, ציינת כי עברת ניתוח סינוסים לפני שבועיים. סינוסיטיס כרונית ודליפת ליחה והפרשות מהסינוסים לאף וללוע (מה שנקרא בלשון המקצועית PND), הן בין הסיבות השכיחות ביותר לשיעול כרוני, וסביר מאד להניח שאם היגעת לניתוח, זוהי הסיבה לבעיות שמהן אתה סובל, ולא תרופה זו או אחרת שאתה נוטל. השפעת הניתוח על השיעול אינה מיידית, ויש להתאזר בסבלנות עד להחלמה מלאה של האזור המנותח. אם כחודשיים-שלושה לאחר הניתוח לא תיפתר הבעיה, יש מקום להמשך הבירור, וניתן לעשות זאת על ידי פנייה לבדיקת רופא ריאות. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: אי ספיקת לב פירושה שהלב לא מצליח למלא את ייעודו כמשאבה המזרימה די דם לכל רקמות הגוף בצורה המספיקה לצרכיו. אי ספיקת לב יכולה לנבוע מהגורמים הבאים: 1. פגיעה בשריר הלב והחלשתו, דבר העלול לקרות כתוצאה מהתקף לב או זיהום ודלקת בשריר לב. 2. לחץ דם גבוה כרוני שלא טופל במשך שנים רבות. 3. נזק למסתמי הלב. 4. צריכה מוגברת של אלכוהול. 5. יתר פעילות בבלוטת התריס. 6. טרשת עורקים כלילית, של העורקים המספקים דם לשריר הלב. 7. מחלת ריאות ממושכת וקשה. ועוד. ישנם גורמים המחמירים את מצבם של חולי אי ספיקת לב שיש להימנע מהם: אנמיה קשה, חום גבוה, קצב לב מהיר, זיהום ריאתי, צריכת מלח מוגברת, צריכת נוזלים מוגברת, השמנת יתר, מאמץ יתר פיזי או נפשי. ישנם שני סוגי אי ספיקת לב - של הלב הימני ושל הלב השמאלי. המצב השכיח ביותר הוא אי ספיקת לב שמאלי ועליה נפרט: באי ספיקת לב שמאלית, חדר שמאל של הלב, שתפקידו לקבל דם מחומצן מהריאות ולהזרימו לשאר הגוף, אינו מצליח למלא את תפקידו בגלל הסיבות לעיל. התוצאה היא שמצד אחד אין די דם שמגיע לרקמות הגוף, דבר המתבטא בעייפות ובבצקות, ומצד שני, דם מצטבר בריאות וגורם לגודש ריאתי וקשיי נשימה. התסמינים העיקריים של אי ספיקת לב שמאלית הם: עייפות, קוצר נשימה - בתחילה רק במאמץ קשה, וככל שהמחלה מתקדמת קוצר הנשימה מופיע במאמצים הולכים וקטנים עד לקוצר נשימה במנוחה, יקיצה באמצע הלילה עם קושי נשימתי, חוסר יכולת לשכב פרקדן על הגב ללא הגבהה מסיבית של פלג הגוף העליון, ירידה בתיאבון, נפיחות בקרסוליים ועליה במשקל, כאבי בטן כתוצאה מעליה בנפח הכבד, השתנה תכופה בלילה ותסמינים מוחיים של קשיי ריכוז וזיכרון בחולים מבוגרים. בחולי אי ספיקת לב קשה עם תפקוד ירוד של הלב ייתכנו אפיזודות של בצקת ריאות, בהן הריאות מתמלאות בנוזלים והחולה נחנק. בצקת ריאות היא מצב חירום רפואי הדורש פינוי מיידי לחדר מיון. אבחנת אי ספיקת לב ודרגתה נעשית על סמך תשאול רפואי, בדיקה גופנית, צילום חזה להדגמת הריאות וגודל הלב, א.ק.ג. שהינו רישום חשמלי של פעילות הלב, אקוקרדיוגרם -בדיקת סונר של הלב ובדיקות דם ושתן. הטיפול בעיקרו תרופתי ודורש מעקב רפואי צמוד של רופא פנימאי או רופא המשפחה.

תשובה: החשש מפעילות גופנית מאומצת לאחר ניתוח מעקפים מובן ומוכר. מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות ולחכות כ-6 שבועות עד חזרה מלאה לסטנדרט הפעילות אליו היית רגילה. פעילות גופנית מאומצת היא פעילות בה הדופק עולה יותר מ-30 פעימות לדקה לעומת הדופק שלך במנוחה. גם הרמת משא של יותר מ 8 ק"ג אינה מומלצת בשלב זה. עליך לשאוף להגיע ל-30 דקות הליכה ולקבוע את עוצמת הפעילות על ידי שני משתנים: 1. הדופק - הדופק בזמן ההליכה יעלה עד 25 פעימות יותר מדופק המנוחה. 2. ההרגשה האישית בזמן המאמץ. ברפואה משתמשים בסולם הרגשה אישית ( שנקרא גם סולם בורג) הבנוי כדלקמן: 6 - פעילות קלה מאוד, 10-8 - פעילות קלה, 12-11 - פעילות בינונית, 13 - מתחיל להיות קשה, 15-14 - קשה, 19-17 - קשה מאוד, 20 - בלתי נסבל. המחקרים הוכיחו שניתן לפעול גם בהרגשה 13 - כאשר מתחיל להיות קשה מבלי שיהיה עומס על הלב. במילים אחרות, גם בהרגשה 13 אין מצב של איסכמיה, ולכן ההליכה צריכה להיות נמרצת כל זמן ששומרים על הכללים ומתחשבים בדופק ובהרגשה האישית. לאחר כחודש וחצי, מומלץ להצטרף לתוכנית שיקום לב. התוכנית נעשית בפיקוח רפואי ולאחר בדיקת ארגומטריה, ובה ניתן יהיה להתוות לך תוכנית אישית שמתאימה לצרכיך. בהצלחה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה: התרופה אנלדקס או בשמה הגנרי אנאלאפריל - Enalapril היא תרופה מרחיבת כלי דם ממשפחת מעכבי ACE , הניתנת להורדת לחץ דם או לאי ספיקת לב. תוכל לקרוא על התרופה בפורטל אינפומד בקישור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=37