אי ספיקת לב

תשובה: נורווסק, או amlodipine היא תרופה ממשפחת התרופות החוסמות תעלות סידן. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של תרופה זו היא בצקות ברגליים, והיא מתרחשת בעד 10% מהמטופלים בתרופה. ואזודיפ, או lercanidipine היא תרופה מאותה המשפחה, אך גורמת לבצקות ברגליים רק ב-2% מהמטופלים בערך. אני מניחה שאתה מקבל חוסמי תעלות סידן כטיפול ליתר לחץ דם. ישנם טיפולים אחרים, כמו תרופות משתנות שאותן ניתן לרשום בהתוויה זו. היוועץ ברופא המטפל שלך. מעבר לעובדה שצבירת נוזלים ברגליים היא לא מצב תקין, רצוי למצוא את הסיבה לתופעה. יש מעל 200 סיבות אפשריות לבצקות ברגליים. כשהן מתרחשות, נהוג לוודא שאין החמרה באי-ספיקת לב, מחלה כלייתית או מחלת כבד, ושאין תופעות לוואי של תרופות. אני מניחה שיש קרדיולוג שעוקב אחר מצב הלב שלך ותפקודו. לסיכום, נשמע סביר שהבצקות ברגליך נובעות מהטיפול התרופתי או מבעיה בלב. היוועץ ברופא המטפל שלך לגבי המשך הטיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: אתה מתאר מצב שבו במשך שנתיים וחצי אתה סובל משיעול ליחתי, עם החמרה בשיעול ותחושת מחנק. יכולות להיות סיבות רבות הגורמות להופעת שיעול ליחתי כרוני (ממושך). חלק מהסיבות הן עישון, מחלת ריאות חסימתית כרונית (כולל אסתמה), מחלות ריאה אחרות, סינוסיטיס כרונית, מחלות לב, החזר קיבתי-ושטי (ריפלוקס) ועוד סיבות רבות אחרות. ציינת כי אתה נוטל טיפול תרופתי ליתר לחץ דם. ישנן תרופות שיכולות לגרום לשיעול כתופעת לוואי. הקבוצה הידועה והשכיחה כגורמת שיעול היא קבוצת תרופות שנקראת מעכבי ACE, שאתה לא נוטל אותן. אבל התרופה Losartan (שהיא בדיוק אותה תרופה כמו Ocsaar, אבל מיוצרת על ידי חברה אחרת), היא תרופה ממשפחה "משודרגת" שגורמת לשיעול לעתים יותר נדירות, אך עדיין יכולה לגרום לכך. על מנת לשייך את תופעת הלוואי לתרופה יש להפסיק ליטול אותה למשך כמה שבועות, ולהחליפה בתרופה מקבוצה אחרת. Losartan יכולה גם לגרום לגודש באף ולהפרעה בסינוסים, שיכולים להוביל לשיעול (מנגנון שני לאותה תופעת לוואי), אם כי זו אינה תופעת לוואי שכיחה. לא ציינת אם אתה מעשן או אם עישנת בעבר, וגם לא ציינת אם השיעול מופיע בכל שעות היממה, בשינה או בעירות, אם יש לו קשר לשינוי תנוחה, אם הוא מופיע יותר בשכיבה, אם יש לו קשר למאכלים שאתה אוכל, ומהו בדיוק הבירור הגסטרואנטרולוגיה ובירור הריאות שעברת. בכל אופן, ציינת כי עברת ניתוח סינוסים לפני שבועיים. סינוסיטיס כרונית ודליפת ליחה והפרשות מהסינוסים לאף וללוע (מה שנקרא בלשון המקצועית PND), הן בין הסיבות השכיחות ביותר לשיעול כרוני, וסביר מאד להניח שאם היגעת לניתוח, זוהי הסיבה לבעיות שמהן אתה סובל, ולא תרופה זו או אחרת שאתה נוטל. השפעת הניתוח על השיעול אינה מיידית, ויש להתאזר בסבלנות עד להחלמה מלאה של האזור המנותח. אם כחודשיים-שלושה לאחר הניתוח לא תיפתר הבעיה, יש מקום להמשך הבירור, וניתן לעשות זאת על ידי פנייה לבדיקת רופא ריאות. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: יתר לחץ דם הוא מחלה נפוצה מאד, ושכיחותה עולה ככל שמתבגרים. היא יכולה להתבטא בלחץ הדם הסיסטולי, בדיאסטולי, או בשניהם. בגילך, רוב הסיכויים שמדובר במחלה הראשונית, שנקראת גם essential hypertension. יש מצבים שיכולים לגרום ליתר לחץ דם שניוני, כמו היצרות של עורקי הכליה והפרעות הורמונליות שונות שאותן ניתן לחפש אם יש לכך הצדקה. הטיפול ביתר לחץ דם מורכב בשלב הראשון מניסיון לשנות את אורח החיים: ירידה במשקל, פעילות גופנית מסודרת, הפחתת כמות המלח בתזונה. אם אחרי תקופה של כמה חודשים אין שיפור, מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי. עליך לפנות לרופא המשפחה או לרופא המטפל אשר יבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם בסיסיות על מנת להעריך אם יש צורך בבירור נוסף, וימליץ לך על הטיפול המתאים עבורך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: אי-ספיקת לב היא מחלה כרונית. מסיבה כלשהי, שיכולה להיות אוטם בשריר הלב וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת ההתכווצות של שריר הלב, או מסיבה אחרת, נפגעת יכולת ההתכווצות של הלב. הלב לא יכול להתמודד היטב עם כמויות הדם שמגיעות אליו, ולכן יש הצטברות מים בריאות, דבר שיכול להביא לבצקת ריאות, ואז יש קושי משמעותי בנשימה ובעיות נוספות. במצב כזה נותנים לחולה משתנים כמו פוסיד ואלדוספירון, על מנת שלא יהיה גודש נוזלים. ניתן לתת גם תרופות ממשפחת חוסמי ACE ( טריטייס, אנלדקס ואחרים). תרופות אלו מרחיבות כלי דם ועל ידי כך מקטינות את הלחץ שנגדו צריך שריר הלב לעבוד. אני משערת שאימך מקבלת תרופה מקבוצה זו. יש גם תרופות המחזקות את יכולת ההתכווצות של שריר הלב. אינני מכירה את מצבה של אימך, לכן מה תשובתי כללית, יש לזכור שלעיתים כל התרופות שאפשר לתת אינן יכולות לעזור, ובוודאי שלא לתקן את המצב. יתכן שאף רופא לא ישב איתך והסביר לך בדרך שתעורר בך אמון שאימך אכן מקבלת את הטיפול המיטבי, ושאין מה לעשות מעבר לכך. אבל אם את חושבת שיש מה לעשות ושהרופאים לא עושים זאת, פני באופן פרטי לרופא מומחה (אנחנו באינפומד לא נותנים הפניות לרופאים). אני מקווה שכך תרגישי שאת מקבלת את ההתייחסות ההולמת למצבה של אימך ותהיי יותר רגועה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד