אלרגיה

Allergy

ד"ר רמית מעוז-סגל מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית קראו עליי עוד

המומחים של Infomed מסבירים:

אלרגיה היא תגובה של המערכת החיסונית לחומר זר, כמו אבקת פרחים (פולן), ארס (עקיצה) של דבורה, או קשקשים של בעלי חיים.

המערכת החיסונית מייצרת חלבון המכונה נוגדני IgE. נוגדנים אלו מגנים על הגוף מפני פולשים בלתי רצויים, שעלולים לגרום למחלות או לזיהומים. כאשר יש לאדם אלרגיה לחומר מסוים, המערכת החיסונית שלו מייצרת נוגדנים שמזהים את האלרגנים המסוימים כגורם מזיק, על אף שאינם כאלה. זיהוי זה גורם לשחרור היסטמינים וחומרים נוספים, הגורמים להופעתם של תסמיני האלרגיה.

אלרגיות יכולות להופיע בצורות שונות: אלרגיה בעור, אלרגיה בגוף, ועוד. הן יכולות להוביל לתסמינים הקשורים בעור, בסינוסים, בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול. חומרתה של אלרגיה משתנה מאדם לאדם ויכולה לנוע מגירוי קל ועד אנפילקסיס – מצב חירום שעלול לגרום למוות. לא ניתן לרפא אלרגיות, אולם קיימים מספר טיפולים המסייעים להקלה על התסמינים של אלרגיה.

אלרגיה תסמינים

תסמיני אלרגיה תלויים באלרגיה הספציפית של כל אחד. הם יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכי הנשימה, בסינוסים ובמעברי האף, בעור ובמערכת העיכול. ברב המקרים, תגובה אלרגית היא מטרד מרגיז שתסמיניו קלים. תגובות אלרגיות חריפות עלולות להיות מסוכנות יותר, משום שהן עלולות להשפיע על מספר מערכות איברים בגוף. במקרים חמורים במיוחד אלרגיה עלולה לעורר תגובה שתגרום למוות, תופעה זו מוכרת בשם אנפילקסיס.

תסמינים נפוצים של קדחת השחת, המכונה גם דלקת אלרגית באף:

- גודש באף

- גירוד ודליפה מהאף

- גירוד, דמעות או נפיחות בעיניים (דלקת בלחמית העין)

- קרדית האבק, גורם לנזלת אלרגית כרונית, בעיות בעור- סוג אלרגיה לאבק.

תסמינים נפוצים של דלקת אטופית בעור ( אטופיק דרמטיטיס, אסטמה של העור), המכונה גם בשם אקזמה:

- גירוד בעור, נזלת אלרגית

- אדמומיות בעור

- קשקשים או קילופים בעור

תסמינים נפוצים של אלרגיה למזון:

- עקצוץ בפה

- התנפחות השפתיים, הלשון, הפנים או הגרון

- חרלת (אורטיקריה)

- אנפילקסיס

תסמינים נפוצים של אלרגיה לעקיצה של חרק:

- התנפחות של שטח גדול (בצקת) באזור העקיצה

- גירוד או חרלת (אורטיקריה) בכל הגוף

- שיעול, התכווצות בחזה, חרחורים וצפצופים בזמן הנשימה או קוצר נשימה

- אנפילקסיס

תסמינים נפוצים של אלרגיה לתרופה:

- סרפדת (אורטיקריה)

- גירוד בעור

- פריחה

- התנפחות בפנים

- חרחורים וצפצופים בזמן הנשימה

- אנפילקסיס

- אנפילקסיס

סוגים מסוימים של אלרגיה, כולל אלרגיה למזון ולעקיצות של חרקים, עלולים לגרום לתופעה חמורה, המכונה בשם אנפילקסיס. זוהי תופעה שעלולה להסתיים במוות ומחייבת טיפול רפואי דחוף. היא משפיעה על מספר מערכות איברים בגוף ומסוגלת לגרום להלם (שוק).

סימנים ותסמינים של אנפילקסיס כוללים:

- איבוד ההכרה

- סחרחורת

- קוצר נשימה חמור

- דופק מהיר וחלש

- פריחה בעור

- בחילות והקאות

- התנפחות של דרכי הנשימה, שעלולה לחסום את הנשימה

במקרה של תגובה אלרגית חמורה (אנפילקסיס), יש ליצור קשר עם מגן דוד אדום הקרוב ביותר, או לפנות לקבלת טיפול רפואי דחוף. במידה ונושאים מזרק אדרנלין (אפינפרין) להזרקה עצמית, יש להשתמש בו באופן מיידי. גם אם התסמינים משתפרים לאחר הזרקת חירום של אדרנלין, עדיין יש צורך לפנות לחדר מיון, על מנת לוודא שהתסמינים לא יופיעו שוב, כאשר תפוג השפעת הזריקה.
סיבות וגורמי סיכון
תגובה אלרגית מתחילה כאשר המערכת החיסונית טועה בזיהוי של חומר בלתי מזיק ומזהה אותו כפולש מסוכן. במקרה כזה המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים, שעומדים תמיד במצב הכן למלחמה באלרגן המסוים. בעתיד כאשר הגוף יחשף שוב לאותו אלרגן, נוגדנים אלו יגרמו לשחרור של מספר כימיקלים של המערכת החיסונית, כמו היסטמינים למשל, שיגרמו לתסמינים של אלרגיה.

גורמים מעוררי אלרגיה נפוצים כוללים:
- אלרגנים הנישאים באוויר, כמו אבקת פרחים (פולן), קשקשים של בעלי חיים, קרדית האבק ועובש.
- מזונות מסוימים, במיוחד בוטנים, אגוזים, חיטה, סויה, דגים, רכיכות, ביצים וחלב.
- ארס של חרקים, כמו עקיצת דבורה, או עקיצה של צרעה.
- תרופות, במיוחד פניצילין או סוגים של אנטיביוטיקה המבוססים על פניצילין.
- גומי טבעי (לטקס) או חומרים אחרים, שאם באים איתם במגע הם עלולים לגרום לתגובות אלרגיות בעור.
הסיכון להתפתחות של אלרגיה עולה בקרב:
- בעלי היסטוריה משפחתית של אסטמה או אלרגיות. הסיכון לאלרגיות עולה בקרב קרובי משפחה של חולי אסטמה או אלרגיות, כמו קדחת השחת, סרפדת או אקזמה.
- ילדים. למרות שניתן לפתח אלרגיה בכל גיל, ילדים מועדים יותר לפיתוח של אלרגיות מאשר מבוגרים. לעתים אלרגיה אצל ילדים מתגברת כאשר הם מתבגרים. יחד עם זאת, במקרים רבים אלרגיות נעלמות בשלב כלשהו ולאחר מכן חוזרות בזמן מסוים בעתיד.
- חולי אסטמה או אנשים הלוקים באלרגיה. הסיכון לסבול ממצב של אלרגיה גבוה יותר בקרב חולי אסטמה. כמו כן, אנשים שיש להם אלרגיה מסוימת, סביר להניח שיפתחו אלרגיה גם לדברים נוספים.
אבחון ובדיקות
על מנת להעריך האם יש לכם אלרגיה, הרופא מבצע בדיקת אלרגיה:
- ישאל שאלות מפורטות לגבי סימנים ותסמינים.
- יבצע בדיקה גופנית.
- יבקש רישום של יומן מפורט של התסמינים וגורמים מעוררים אפשריים.
- במקרה של אלרגיה למזון, הרופא:
- יבקש רישום יומן מפורט של המזונות הנצרכים.
- יבקש להימנע מאכילת מזון מסוים ("דיאטת אלימינציה") – ואז יבקש לחזור ולאכול את המזון על מנת לבדוק האם המזון המסוים הוא זה שגורם לתגובה האלרגית.
רופא אלרגיה עשוי להמליץ על אחת משתי הבדיקות הבאות:

בדיקת עור. בבדיקה זו דוקרים את העור וחושפים אותו לכמויות קטנות של החלבון שנמצא באלרגן הפוטנציאלי. במידה וקיימת רגישות (אלרגיה) תתפתח נפיחות (סרפדת) באזור הבדיקה, על העור. המומחים לאלרגיה על פי רב מצוידים בכלים הטובים ביותר לביצוע בדיקות עור ולהבנת תוצאותיהן.

בדיקת דם. בדיקת דם (לעתים מכונה רדיו-אלרגוסורבנטית או בדיקתRAST ), מודדת את תגובת המערכת החיסונית לאלרגן מסוים, על ידי מדידת כמות הנוגדנים גורמי אלרגיה בזרם הדם, המוכרים בשם אימונוגלובולין E (IgE). דגימת דם נשלחת אל מעבדה רפואית, שם בודקים האם היא מכילה סימנים לרגישות לאלרגנים מסוימים.
סיבוכים אפשריים

אלרגיה מעלה את הסיכון לבעיות רפואיות אחרות, ביניהן:

אנפילקסיס. אדם הלוקה באלרגיות חריפות, נמצא בסיכון גבוה לאנפילקסיס, שהיא תגובה הנגרמת כתוצאה ממאפיניים של אלרגיה. אניפילקסיס קשורה בעיקר לאלרגיה למזון וכן אלרגיה לארס של חרקים.

אלרגיה אחרת. אנשים הלוקים במאפיינים של אלרגיה מסוג אחד, נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות של אלרגיה נוספת למשהו אחר.

אסטמה. אנשים הלוקים באסטמה – תגובה של המערכת החיסונית שמשפיעה על דרכי האוויר ועל הנשימה - נוטים יותר לפתח אלרגיות. במקרים רבים האסטמה מתעוררת כתוצאה מחשיפה לאלרגן סביבתי (אסטמה שנגרמת כתוצאה ממצב של אלרגיה).

דלקת אטופית בעור - אקזמה, סינוסיטיס וזיהומים באוזניים או בראות. הסיכון לתופעות אלו עולה בקרב אנשים הלוקים בקדחת השחת, אלרגיה לבעלי חיים, או אלרגיה לעובש.

זיהום פטרייתי בסינוסים או בריאות. הסיכון לתופעות אלו, המוכרות בשם סינוסיטיס פטרייתי ופטרת אספרגילוס, עולה בקרב אנשים הלוקים ממצב של אלרגיה לעובש.
טיפולים ותרופות
- טיפול תרופתי - התרופות רגילות נגד אלרגיה הן אנטי-היסטמינים, אשר עשויות לתרום להפחתת התסמינים והרגישות לגורמים. קיימים מגוון תכשירים המתאימים לסוגים שונים, הן לטיפול מקומי והן לטיפול מתמשך. טיפול תרופתי נוסף הוא שימוש בסטרואידים.
- מניעה - טיפול באלרגיה כולל גם הימנעות מחשיפה לאלרגנים הגורמים לתגובה האלרגית.
- טיפול אימונותרפי - טיפול חיסוני שמטרתו להפחית את הרגישות לגורמי האלרגיה על-ידי פיתוח סבילות באמצעות החדרה של האלרגנים המעוררים את האלרגיה.
- אדרנלין - טיפול שניתן בהזרקה במקרי חירום.
מניעה

הימנעות ממעוררי אלרגיה נפוצים. גורמים מעוררי אלרגיה מוכרים ונפוצים כוללים: אלרגנים הנישאים באוויר מחוץ לבית, בתוך הבית או בעבודה, מזונות מסוימים, חרקים מסוימים ותרופות מסוימות. תופעות אלרגיות מסוימות נגרמות או מחמירות כתוצאה מחום קיצוני או מתח נפשי.

ענידת צמיד התראה רפואי, לאנשים שהופיעה אצלם בעבר תגובה אלרגית חריפה.
טיפולים אלטרנטיביים

קיימים מעט מחקרים מדעיים שמצאו שטיפולים אלטרנטיביים יעילים לטיפול באלרגיות, אך יש הטוענים שהם מסייעים בהקלה על התסמינים.

צמחי מרפא ותוספי מזון כוללים את החמאתן, ציפורני חתול, כולין, חותם הזהב, עלי סרפד, בלדונה (ענבי רוש) וברומליין.

טיפולים משלימים כוללים פרוביוטיקה, דיקור והיפנוזה.

רופאים בתחום

אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

פרופ' גיל סיגל

4.9

( 9 חוות דעת )

"הגענו לבדיקה עבור בעלי. ד״ר סיגל היה מקצועי אדיב וענה לנו על כל השאלות. מצליצה מאוד להגיע לטיפול אצל דר סיגל🙏"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

כירורגיה

ד"ר טוני כראם

4.9

( 50 חוות דעת )

"אני מודה להזדמנות להכיר את ד"ר טוני כראם ולהיות מטופלת אצלו. יחס טוב בשילוב עם ידע רב - זה מאד חשוב! הרגשתי שאני נמצאת בידיים טובות - דבר שגורם להרגיש בטוחה לגבי מצב הבריאות שלי. תודה רבה לד"ר טוני כראם 💓🙏"

קראו עליי עוד

ילדים

ד"ר רוני שפר

( 27 חוות דעת )

"דר רוני דאג וטרח כדי להעניק לביתי את הטיפול הכי טוב ועזר לנו לקבל את האישורים הנדרשים"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 34. זה כשבועיים אני סובלת מהתקפי שיעול (ללא נזלת וחום) שמתחזקים מאוד בלילה. כמעט שאין ליחה. אני מרגישה צפצופים, עקצוץ בקנה הנשימה שמגרה שיעול (אולי זרימה לא רציפה של אוויר) ואין קוצר נשימה. רופאת המשפחה אבחנה "שיעול אלרגי" ונתנה לי

תשובה: את מעלה הרבה בעיות שיש לדון בהן. שיעול התקפי המופיע בשעות הלילה ולעיתים מלווה בקוצר נשימה, גם בבחורה בגילך (זה גיל מעט מבוגר מהרגיל להופעה ראשונה של אסתמה) יכול להתאים ל"שיעול אלרגי". שיעול אלרגי הוא תוצאה של רגישות יתר של הסימפונות. כתוצאה מחשיפה לחומרים מסויימים (אוויר קר, מאמץ, אבק, וירוסים ועוד גורמים רבים נוספים) מופיעים השיעול וקוצר הנשימה. הטיפול במקרים אלה הוא אכן משאף המכיל סטרואידים וגם מרחיב סימפונות, אולם נוהגים לא להתחיל את הטיפול לפני שיש אבחנה מדויקת, הנעשית על ידי תשאול ובדיקה של רופא ריאות וכן בדיקת תפקודי ריאות או בדיקות אחרות. לאחר שמגיעים לאבחנה ניתן להתחיל בטיפול. את מציינת בעיה אחרת, אירוע של אספירציה (כניסת מזון, חומצות קיבה או רוק לדרכי הנשימה), שבעטיה הונשמת ועברת טרכאוסטומיה (פתח בקדמת הצוואר לצורך הנשמה). מצב כזה הופך אותך למטופלת שונה. הוא מעלה את האפשרות שבעיה בקנה הנשימה (באזור הטרכאוסטום לשעבר) מובילה לשיעול ולקוצר הנשימה. את זה אפשר לבדוק בבדיקת תפקודי ריאות או בבדיקה חודרנית המסתכלת על קנה הנשימה, בדיקת ברונכוסקופיה. העובדה שסבלת מדלקות ריאה חוזרות בילדותך מעלה אפשרות נוספת המובילה לקוצר הנשימה: נזק קבוע לדרכי האוויר כתוצאה מן הזיהומים. מצב זה נקרא ברונכיאקטזיס. אבחנה של מחלה זו נעשית בבדיקת CT, ובמצב זה, המטופל בדרך כלל סובל משיעול יצרני עם ליחה בכמויות עצומות. בנוגע לטיפול ממושך במשאף סטרואידלי, אכן מדובר בסטרואידים, אולם אלה סטרואידים הניתנים מקומית ואין להם כמעט השפעה על מערכות הגוף השונות כמו הסטרואידים הניתנים בכדורים או לווריד. השם הרע שיצא לסטרואידים לעיתים מוביל להיענות ירודה מאוד לטיפול באסתמה, מצב המסכן את החולים במחלה, ואף עלול להוביל לסיבוכים בשל חוסר הטיפול. הספיגה לדם של החומר שנמצא במשאף היא אפסית וחסרת כל משמעות מבחינת תופעות הלוואי של הסטרואידים. הדבר היחיד שיש לעשות זה לשטוף את הפה לאחר נטילת המשאף על מנת לסלק את עודפי התרופה מחלל הפה והלשון, דבר העלול לגרום להתפתחות פטריה על הלשון והחך. לסיכום, לא ניתן להגיע לאבחנה, ובוודאי לא לומר מהי דרגת החומרה של המחלה, ללא תשאול ובדיקות שונות. במקרה שלך נחוצות בדיקות של תפקודי הריאות כדי לגבש את האבחנה. הרושם שלי הוא כי אכן מדובר ברגישות יתר של הסימפונות, דהיינו סוג של אסתמה, הואיל ואת מתארת קוצר נשימה במאמצים זה זמן רב, עם תגובה לוונטולין, וכעת עם החמרה במצב. לא תיארת אם סימביקורט עזר לך. אם הוא עזר, זה עוד סימן המכוון לרגישות יתר של הסימפונות. אני ממליץ לפנות לרופא ריאות לבדיקה ולהערכה, על מנת לקבל גם את הטיפול האופטימלי שיקל עלייך מבחינת הסימפטומים, וכן יוביל למניעת סיבוכים מאוחרים של מחלת ריאה שאינה מטופלת. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 62, משתמשת בפרואף כבר שנים (מעט, רק בלילה). שום דבר אחר לא עוזר. בלילה נחיר נסתם, שנתי לא רצופה. פי וגרוני נדבקים מיובש. רק פרואף עוזר (בעיקר כשאני מצטננת בחורף). לפתע הופסק ייצור הפרואף (כנראה בגלל ספורטאים ששתו אותו). אין לפרואף תחליף עם

תשובה: נשמע שאולי את סובלת מנזלת אלרגית כרונית. התכשיר פרואף הכיל סטרואידים וגם תרופה סימפטומימטית המכווצת כלי דם. היום לא מומלץ לעשות שימוש ממושך בתכשירים המכילים תרופות סימפטומימטיות להקלה על גודש האף במשך זמן (יותר מכמה ימים), שכן האף "מתרגל" לתרופות אלו לאחר כמה ימים של שימוש רצוף, והשפעתן פוחתת. לעומת זאת, טיפול מקומי בסטרואידים דרך האף נחשב לטיפול יעיל ובטוח לנזלת אלרגית, ואפשר להשתמש בתכשירים אלה במשך זמן רב. חשוב לציין שלוקח כמה ימים של טיפול עד שמרגישים בהבדל, ושישנם לא מעט תכשירים מסוג זה בשוק כגון פליקסונאז ואחרים. אם את מצטננת, אפשר להשתמש גם בתכשיר המכיל חומר סימפטומימטי כגון אוטריוין למשך כמה ימים, עד שההצטננות עוברת. בכל מקרה, אני ממליץ לך לגשת לרופא המשפחה או לרופא אף-אוזן-גרון על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהמליץ על טיפול שיתאים לך. בהצלחה! ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אחי בן 14 וקצת, והוא מטופל בסטרואידים עקב נזלת אלרגית לאבק. בבדיקת דם שעשה לאחרונה התגלתה אצלו רמת CPK בגובה של 751 ואימי מאוד מודאגת. מה עלולה להיות הסיבה לכך, ומה יש לעשות בהמשך? בדיקת הדם נעשתה ביום שני, ובמצואי השבת שלפני הוא עשה ריצה עם עוד אימ

תשובה: על משמעות האנזים CPK תוכל לקרוא באתר. מתוך ההסבר בדף הבא תוכל ללמוד מהן הסיבות לעלייה ברמת האנזים בדם: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=30
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם ייתכן שתסמיני ההצטננות שלי הם למעשה אלרגיות?

תשובה:
אם אתם מנוזלים, אבל לא כואב לכם ואין לכם חום, ייתכן מאד שיש לכם אלרגיות. כמו כן, אם התסמינים שלכם נמשכים יותר משבועיים, ויש לכם גם עיניים אדומות ומגרדות, הרי שהראיות מצביעות על אלרגיה כלשהי. עם זאת, קשה להיות בטוח משום שאנשים עם אלרגיות ואסתמה נוטים יותר ללקות בהצטננות. ייתכן שכבר יש להם ריאות דלוקות ומגורות – וכך הם מצליחים פחות להדוף את נגיפי ההצטננות.

לפתיחה בעמוד חדש >