בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

אם סבלת בעבר ממחלת הבולימיה, מומלצת בדיקת רופא כללי, שעשוי להמליץ על ביצוע בדיקות הדמיה או בדיקות דם נוספות, בדיקת רופא שיניים וטיפול / מעקב פסיכולוגי. הסיבוכים האפשריים ממחלת בולימיה בעבר הם: 1. שחיקת ציפוי האמייל של השיניים כתוצאה מהקאות חוזרות החושפות את חלל הפה למיצי קיבה חומציים, וכתוצאה מכך חורים בשיניים ורגישות בשיניים לחום וקור: ועל כך תוכלי להיוועץ ברופא השיניים שלך. 2. דלקת של הוושט, היצרויות בוושט או חזרה של תוכן קיבתי כלפי הוושט, עובדה הגורמת לכאבים וצרבות: בעיה זו מאובחנת ע"י רופא המשפחה שעשוי לשלוח אותך לבדיקות הדמיה שונות. 3. בעיה כרונית בתפקוד המעי הגס עקב שימוש יתר בתרופות משלשלות. סיבוך זה יאובחן גם הוא ע"י רופא המשפחה, עם או בלי בדיקות הדמיה נוספות. 4. סיבוכים במישור הפסיכולוגי שיכולים להיות חזרה של המחלה, הופעת אנורקסיה נרבוזה, התמכרויות לסמים ו/או אלכוהול, דיכאון וחרדה, לכן מומלצת תמיכה פסיכולוגית גם לאחר ההחלמה.

Enuresis (השתנה לא רצונית, בעיקר בלילה), יכולה להיות תופעת לוואי של קלונקס. לא ברור באיזה אחוז מהחולים. טגרטול יכולה לגרום לתכיפות בהטלת שתן. ד"ר שירי אורי - אינפומד

מידע רב על נזקים לברך + אבחנה + טיפול מתאים תמצאי בקישור הבא : http://www.guideline.gov/summary/summary.aspx...string=osteoarthritis

התסמינים שתיארת, פזילה בעין אחת וצניחה של העפעף, רומזים על חולשה של השרירים השולטים בתנועת העין ובהרמת העפעף. חולשה כזו עשויה להיגרם על ידי מגוון מצבים ומחלות, ברמות שונות, החל במוח, עבור בעצב, בחיבור בין העצב והשריר וכלה בשריר עצמו. בדיקת ה- MRI שביצעת מרגיעה, שכן היא לאור תוצאותיה, לא סביר שהבעיה היא מחלה מסוכנת המערבת את המוח והעצבים, כמו גידולים או מחלות הפוגעות במעטפת העצב. התסמינים שאתה מתאר מתאימים, בין היתר, למחלה הפוגעת בחיבור בין העצב והשריר (Myasthenia gravis). נדרשות בדיקות נוספות על מנת לאבחן מחלה זו, אולם אם זו אכן הבעיה, היא ניתנת לטיפול. מכל מקום, יש מקום להתעקש ולחזור לנוירולוג עד למציאת פתרון לבעייתך, שכן כפי שאמרת בצדק - מגיע לך ליהנות מהחיים! איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

במידה ועסקת בפעילות גופנית טרם הטיפול, ניתן לחזור לפעילות דומה לאחר הטיפול. שבוע לאחר הטיפול, מה שיכול להגביל את פעילותך הם רק הבעיה והכאב שבגללם עברת את הטיפול. כדאי להתייעץ לגבי מצבך עם מומחה לבעיות גב.

לאחר תיעוד ההיסטוריה הרפואית שלכם וביצוע בדיקה רפואית, הרופא עשוי להזמין מספר בדיקות כדי לעמוד על הגורם למצבכם. בין אלה נמנים:

סריקת מוח (סי.טי., או טומוגרפיה ממוחשבת)

MRI (הדמיה בתהודה מגנטית)

אולטרא-סאונד אנדיוסקופי

לפרוסקופיה (הליך רפואי שנועד לאפשר התבוננות באיברים)

אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP)

PTC (הליך חודרני המובצע דרך העור והכבד ומשמש לצילום הכבד ודרכי המרה ברנטגן)

ביופסיה (הסרת רקמה כדי לבחון אותה מתחת למיקרוסקופ

נוירומה הוא גידול שפיר שצומח מן הציפוי הסיבי של עצב היקפי, ובדרך-כלל אינו גורם לתסמינים. כאשר הוא מתפתח ממעטפת שורש העצב, הוא גורם כאב ולוחץ על חוט השדרה. שיטת הטיפול המומלצת תלויה בגודל הנוירומה. ניתן לטפל בבעיה על ידי הקרנה לאזור או על ידי הוצאת הגידול בניתוח. שתי האפשרויות כרוכות בסיכונים. בניתוח - דימום, פגיעה בעצב וזיהום. בהקרנה - תופעות הלוואי של ההקרנה. באופן כללי, רצוי לנתח אם מדובר בגידול יחסית גדול, וההקרנה עדיפה כאשר מדובר בנוירומה קטנה. לצערי, לא ידוע לי גודל הגידול אצלך, ולכן לא אוכל לייעץ לכאן או לכאן. נסה לקבל הסבר מהמנתחים מדוע עדיפה שיטה זו או אחרת, וזה יעזור לך להחליט. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית

שתלי רקמה (flap או free flap) הנפוצים ביותר בניתוח שחזור שד הם:

*שתל רקמה גבי (latissimus dorsi flap)- אשר נלקח מהשריר הרחב האלכסוני בגב, וכולל את רקמת העור, השריר והשומן הגבי, מבלי לנתקו ממקומו המקורי, ע"י היפוך של הרקמה כלפי בית החזה. בצורה כזו נשמרת אספקת הדם המקורית של הרקמה.

*שתל רקמה בטני (TRAM flap)- נלקח משריר ה-rectus abdominis אשר בקדמת קיר הבטן, ע"י היפוך פיסת רקמה לכיוון בית החזה מבלי לנתקה ממיקומה המקורי, או ע"י ניתוק פיסת רקמה והעברתה אל אזור החזה. בכל אחד מהמקרים המנתח דואג להעביר גם את אספקת הדם אל השתל במיקומו החדש.

התרופה אלטרוקסין שייכת לקטגוריה A בהריון, כלומר השימוש בה בטוח ואין חשש ליטול אותה בזמן הריון. חשוב להדגיש שחשוב מאוד לשמור על איזון תפקודי בלוטת התריס גם ובעיקר בזמן הריון. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון לתקופת ההריון, ועל כן עלייך להיוועץ עם האנדוקרינולוג/ית המטפל. לגבי ויטמין D, כל עוד לא עוברים את הקצובה היומית המומלצת בהריון 400IU, שוב מדובר בקטגוריה A. אם עוברים את הקצובה היומית המומלצת, ויטמין D מסווג כבר בקטגוריה D, כלומר יכול לגרום נזק לעובר. אני ממליצה לבדוק שוב את רמת הוויטמין בגופך, ולפי התוצאות לשקול אם יש צורך להמשיך ליטול את התוסף. MSM, מתילסופונילמתאן, הוא חומר על בסיס גופרית שהוכח כיעיל בשיכוך כאבים ודלקות מפרקים. לגבי השימוש בו בזמן הריון כדאי לפנות למרכז הטרטולוגי בטלפון 02-6243663. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד