בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

Enuresis (השתנה לא רצונית, בעיקר בלילה), יכולה להיות תופעת לוואי של קלונקס. לא ברור באיזה אחוז מהחולים. טגרטול יכולה לגרום לתכיפות בהטלת שתן. ד"ר שירי אורי - אינפומד

חסרים כמה פרטים בשאלתך, כגון גילך, מהיכן נלקחה הביופסיה, ואם את סובלת מתסמינים כלשהם, ולכן אתן תשובה כללית. ישנו הבדל משמעותי בין המידע שמספקת בדיקת MRI ובין תוצאות של ביופסיה. בעזרת ביופסיה מאבחנים מהם התאים ואיזו רקמה ישנה במקום שממנו נלקחה הביופסיה, ואלה דברים שאי אפשר לעשותם ב- MRI. ה- MRI נותן תמונה מפורטת של הרקמות הרכות באזור מכל נקודת מבט אפשרית. הבדיקות אינן מבטלות אחת את השנייה, אלא נותנות מידע שונה וחשוב לגבי הגידול. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

במידה ועסקת בפעילות גופנית טרם הטיפול, ניתן לחזור לפעילות דומה לאחר הטיפול. שבוע לאחר הטיפול, מה שיכול להגביל את פעילותך הם רק הבעיה והכאב שבגללם עברת את הטיפול. כדאי להתייעץ לגבי מצבך עם מומחה לבעיות גב.

שקיעת הדם המוחשת מעידה על תהליך דלקתי, שאינו חריף משום שרמת ה- CRP, שהיא מדד רגיש יותר לתהליך זיהומי או דלקתי חריף, היא בגדר הנורמה. הנוגדנים ANA ו- RF בדמך אינם תקינים, אך גם אינם ספציפיים. תוכלי לקרוא אודות (Rheumatoid Factor) RF

לפי הפענוח של בדיקת ה- MRI שעברת, ייתכן שהבעיה היא ציסטה פופליטאלית (popliteal cyst) הנפוצה במקרים של הפרעה תוך-מפרקית בברך. מיקום ומראה אופייניים של הגוש ב- MRI מהווים לרוב אישור של האבחנה. הצעד הראשון בטיפול בציסטות אלו הוא בדרך כלל טיפול בבעיה התוך-מפרקית (כגון קרעים במניסקוס או אחרים). הייתי ממליץ לחזור לאורתופד לצורך המשך טיפול. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

רדיקולופתיה היא הפרעה בתפקוד העצב במקום הקרוב למקום מוצאו מחוט השדרה. אין קשר בין סוג פגיעה זה לבין רמת רמת הכאב הנחווית. שיטות טיפול שמרניות בהחלט משמשות כצעד הטיפול הראשוני במקרים רבים של הפרעות שמקורן בעמוד השדרה. מקור ההפרעה הוא ברוב המקרים שינויים ניווניים, כלומר אלה הקשורים בהזדקנות של הדיסקים הבין-חולייתיים. לרוב אין צורך בבדיקות עזר נוספות לאחר ביצוע בדיקות הדמיה כגון בדיקת MRI ובדיקת CT, המספקות ברובם המוחלט של המקרים את האבחנה הסבירה. זמן השיקום וקצב השיפור בתחושת המטופל הוא אינדיבידואלי, ונע בין כמה שבועות לכמה חודשים. באשר לכניסה להריון, יש להתייעץ עם האורתופד ועם הגינקולוג המטפל על מנת לתאם את אופי הטיפול בבעיית עמוד השדרה עם הריון עתידי. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

מידע רב על נזקים לברך + אבחנה + טיפול מתאים תמצאי בקישור הבא : http://www.guideline.gov/summary/summary.aspx...string=osteoarthritis

מבחינת עמוד השדרה, אלה אכן שני אזורים שונים, האחד הוא עמוד השדרה הצווארי, והשני קרוב לאזור המותן. ייתכן שמדובר בבעיה של שינויים המתרחשים בשני אזורים אלה במקביל, וגורמים לכמה בעיות בו-זמנית, אך יתכן כי הסיבות הן בעיות אורתופדיות שונות. יתכן, לדוגמה, כי הכאבים בכתף ובצוואר מימין מקורם בבעיה בכתף המקרינה לאזורים אחרים. לצורך אבחון נכון וטיפול בהתאם, יש לעבור בדיקה גופנית וצילומים לפי המלצת הרופא המטפל. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

ברוב המקרים מטפלים בבקע בדיסקוס צווארי בטיפול לא ניתוחי בתחילה, כולל מנוחה או שינויי בפעילויות הקבועות, תרופות להקלת הכאב והדלקת, ותרגילים גופניים, על פי המלצת הרופא. לעתים ממליץ הרופא גם על מתיחה נגדית, שהיא משיכה עדינה אך מתמדת על הראש כדי למתוח את הצוואר ולאפשר למפרקים הקטנים שבין עצמות הצוואר להתפשט מעט. התסמינים לרוב משתפרים עם הזמן. אולם אם הדיסק הבקוע לוחץ עם חוט השדרה שלכם או על עצביהם, ו\או שאתם סובלים מחולשה וכאב בלתי פוסק, יישקל לבצע ניתוח (כריתת דיסק).

ציסטיצרקוזיס היא מחלה הנגרמת ע"י תולעת שמקורה מחזירים. היא נדירה בארה"ב ושכיחה יותר בארצות כמו מקסיקו, דרום ומרכז אמריקה, אפריקה ואסיה. המחלה מועברת ע"י בליעה של ביצי הטפיל אשר עשויות לזהם מזון ומים, ובעיקר אכילת בשר חזיר נגוע. הביצה פוקעת בקיבה, ונודדת למעי, שם עוברת למחזור הדם, ואיתו יכולה לנדוד ולהתנחל באיברים שונים, כמו שרירים, עין או מוח. הסימפטומים של הזיהום המוחי תלויים בכמות התולעים המזהמות ובמיקומן במוח. התסמינים השכיחים יותר הם התקף אפילפטי וכאבי ראש, אולם ייתכנו סיבוכים קשים יותר של ירידה במצב ההכרה, בלבול, חוסר שיווי משקל, הרחבת חדרי המוח, בצקת מוחית ועוד. בד"כ התולעים נשארות במוח מספר שנים והן אסימפטומטיות לחלוטין, והתסמינים הנוירולוגים מופיעים דווקא כאשר התולעים מתות, ומופרשים נוזלים אשר גורמים לתגובה דלקתית . הטיפול כולל בד"כ תרופות נוגדות טפילים ומעקב. התולעת אינה מדבקת מאדם לאדם בשלב בו התולעת מתיישבת במוח, אלא רק בשלב מוקדם בהרבה, כאשר התולעת עודנה במעי ומופרשת בצואת האדם שנדבק. לקריאה נוספת: http://www.cdc.gov/ncidod/dpd/parasites/cysticercosis/factsht_cysticercosis.htm