סרטן השד

סרטן השד משמעותו כי מספר תאים בשד שלך התחילו להתרבות בצורה לא תקינה. תאים אלה מתחלקים בצורה מהירה יותר מאשר התאים הבריאים וייתכן כי יתחילו להתפשט (לשלוח גרורות) ברחבי רקמת השד שלך, אל תוך בלוטות הלימפה שלך ואף לאברים נוספים בגופך. הסוג הנפוץ ביותר של סרטן השד מתחיל בבלוטות ייצור החלב, אך ייתכן גם כי הסרטן יתחיל להתפתח באחת מאונות המשנה או ברקמות שד אחרות.

במרבית המקרים, אין זה ברור מה הגורם לתאי רקמת שד בריאים להפוך לתאים סרטניים. הרופאים יודעים בוודאות כי רק 5 עד 10 אחוזים מכלל המצבים של סרטן השד הם על בסיס תורשתי. ישנן משפחות אשר להן פגם בגן אחד או שניים, גן סרטן השד מספר 1 (BRCA 1) או גן סרטן השד מספר 2 (BRCA 2), והן נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה הרבה יותר לפתח הן את סרטן השד והן את סרטן השחלות. 

פגמים גנטיים נוספים – כמו גן האטקסיה טלנגיאקטזיה (ataxia-telangiectasia mutation gene), גן ה- cell-cycle checkpoint kinase 2 (CHEK-2) וכן גן מספר P 53 שהוא הגן האחראי על דיכוי גידולים – גם הם מגדילים את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד. במידה ואחד מן הפגמים הגנטיים הללו קיים במשפחתך, קיים סיכוי של 50 אחוזים כי הפגם קיים גם אצלך.

רוב הפגמים הגנטיים המיוחסים אל סרטן השד אינם מועברים בתורשה. פגמים נרכשים אלה יכולים להיות תוצאה של חשיפה לקרינה – נשים אשר טופלו בהקרנות באזור החזה לטיפול בלימפומה בילדותן או בגיל ההתבגרות, כאשר השד נמצא בשלבי התפתחותו, הן בעלות סיכון גבוה משמעותית לפתח את סרטן השד מאשר נשים אשר לא נחשפו לקרינה מסוג זה. 

השינויים הגנטיים יכולים להופיע גם כתוצאה מחשיפה לחומרים הידועים כגורמים לסרטן, כמן פחממניים מסויימים הנמצאים בטבק ובבשר אדום חרוך.

כיום החוקרים מנסים לגלות האם קיים קשר כלשהו בין המבנה הגנטי של בן אדם מסויים לבין גורמים סביבתיים אשר עלולים להגדיל את הסיכון שלו לחלות במחלת סרטן השד. ייתכן ויוכח כי לסרטן השד מספר גורמים אשר מביאים להופעתו.

גורם סיכון הוא כל דבר אשר מעלה את הסבירות שלך לחלות במחלה מסוימת. גורמי סיכון מסוימים, כמו הגיל שלך, המגדר שלך וההיסטוריה המשפחתית שלך, לא ניתנים לשינוי, בעוד שגומרים אחרים, כגון המשקל, עישון ותזונה לקויה הם גורמים הנמצאים בשליטתך.

אולם גם אם יש לך אחד או מספר גורמי סיכון אינו אומר בהכרח כי תחלי במחלת סרטן השד – מרבית הנשים החולות בסרטן השד חולות רק מכיוון שהן נשים ואין להן שום גורמי סיכון נוספים. לאמתו של דבר, עובדת היותך אישה הינו גורם הסיכון מספר אחד לחלות בסרטן השד. למרות שגם גברים יכולים לחלות במחלה, היא נפוצה הרבה יותר אצל נשים.

גורמי סיכון נוספים היכולים להעלות את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד כוללים בין השאר:

• גיל
• היסטוריה אישית של תחלואה בסרטן השד
• היסטוריה משפחתית
• נטייה גנטית
• חשיפה לקרינה
• עודף משקל
• קבלת ווסת בגיל מוקדם יחסית
• כניסה לגיל המעבר מאוחר יחסית
• טיפולים הורמונאליים
• נטילת גלולות למניעת הריון
• עישון
• צריכה מופרזת של משקאות אלכוהוליים
• שינויים טרום סרטניים ברקמת השד
• צפיפות שד ממוגרפית

הגיל שלך והשלב של גיל המעבר בו את נמצאת יכולים להשפיע על צפיפות רקמת השד שלך. לנשים צעירות יש נטייה לצפיפות גדולה יותר ברקמת השד שלהן. 

גם להורמונים יש השפעה על כך – ככל שרמות ההורמונים גבוהות יותר כך תהיה צפיפות רקמת השד גבוהה יותר בדרך כלל. למרות זאת העלייה ברמת הסיכון שלך לחלות בסרטן השד עקב צפיפות גדולה יותר ברקמת השד הינה נמוכה. 

במידה והינך נמצאת בקבוצת סיכון לחלות בסרטן השד, וצפיפות רקמת השד שלך גבוהה, ייתכן ויהיה קשה לפענח את תמונות הממוגרפיה שלך, ולכן ייתכן והרופא המטפל בך ימליץ לך לבצע בדיקות סריקה נוספות.

סריקות – החיפוש אחר ממצאים למחלה לפני הופעת התסמינים הראשונים – הן המפתח לגילוי מוקדם של סרטן השד, כאשר הוא נמצא עדיין בשלב שבו הוא ניתן לטיפול. תלוי בגיל שלך וקבוצות הסיכון אליהן את שייכת, הסריקות כוללות בין השאר ביצוע בדיקה עצמית של השד, בדיקת השד על ידי האחות או הרופא (בדיקה במרפאה), ביצוע ממוגרפיה או בדיקות אחרות.

1. בדיקה עצמית של השד

בדיקה עצמית של השד הינה אפשרות אחת ויש לבצע אותה בקביעות החל מגיל 20. על ידי התמקצעות בבדיקה עצמית של השד ועל ידי הכרת המרקם והמבנה של השד שלך על בסיס קבוע, ייתכן ותהיי מסוגלת לגלות סימנים מוקדמים של סרטן השד. יש ללמוד כיצד השד שלך נראה בדרך כלל, ולהיות ערה לשינויים בתחושה או במרקם של השד. במידה וגילית שינוי כלשהו, יש להביא זאת לידיעתו של הרופא המטפל בך בהקדם האפשרי. תני לרופא לבחון את צורת הבדיקה העצמית שלך על מנת לקבל עליה בקורת ועל מנת שיוכל להשיב על שאלות שייתכן והתעוררו בך.

2. בדיקת השד במרפאה

במידה ויש לך היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן או השתייכות לאחת מקבוצות הסיכון אשר מעלות את רמת הסיכון שלך לחלות במחלת סרטן השד, האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לך לעבור בדיקות שד במרפאה אחת לכל שלוש שנים עד הגיעך לגיל 40. לאחר מכן, האגודה למלחמה בסרטן ממליצה על בדיקה זו אחת לשנה.

במהלך בדיקה זו הרופא המטפל בך יבדוק את רקמת השד שלך להימצאות גושים או שינויים אחרים בשד. הרופא המטפל יוכל לגלות גושים או שינויים שהחמצת בבדיקה העצמית שביצעת וגם יוכל להבחין בהגדלה של בלוטות הלימפה הממוקמות באזור בית השחי שלך.

3. ממוגרפיה

ממוגרפיה, אשר בודקת את רקמת השד שלך בעזרת הפקת תמונות של קרני רנטגן, היא כיום הבדיקה האמינה ביותר לגילוי מוקדם של גושים סרטניים בשד שלך עוד בטרם הרופא המטפל בך יוכל לחוש אותם במישוש ידני של השד. מסיבה זו, האגודה למלחמה בסרטן המליצה כבר שנים רבות על ביצוע סריקות ממוגרפיה באופן תדיר לכל הנשים שעברו את גיל ה- 40.

ישנם שני סוגים של בדיקות ממוגרפיה:

סריקה ממוגרפית

ממוגרפיה אבחנתית

אולם בדיקות הממוגרפיה אינן מושלמות. ישנו אחוז מסוים של גידולים סרטניים – לעיתים אף גושים שאותם ניתן לחוש בבדיקה עצמית - אשר אינם מופיעים על גבי צילום הרנטגן (תוצאה שלילית שגויה). 
האחוז הזה גבוה יותר אצל נשים אשר נמצאות בשנות ה-40 של חייהן. זאת מכיוון שנשים בגילאים אלה וגם נשים צעירות יותר נוטות לצפיפות גדולה יותר ברקמת השד, דבר אשר מקשה על ההאבחנה בין רקמה בריאה לרקמה חריגה.

בדיקות אחרות:

גילוי בעזרת מחשב (CAD)

ממוגרפיה דיגיטלית

בדיקה MRI

4. הליכים אבחנתיים

שלא כמו בבדיקות המבוצעות על ידי סריקה, הליך אבחוני מסייע לקבוע את ולאפיין את החריגות ברקמת השד אשר התגלו בביצוע הבדיקות השגרתיות, כגון גילוי גוש על ידי מישוש השד, על ידי סריקה ממוגרפית או סריקה בתהודה מגנטית (MRI). בדיקות אלה מסייעות לרופא המטפל בך לקבוע האם תהיי זקוקה לביצוע ביופסיה והן גם יסייעו בנתינת הנחיות לאופן הביצוע של הביופסיה.

5. אולטרסאונד

6. ביופסיה

ביופסיה – הסרת דגימה קטנה של רקמה לצורך ביצוע בדיקות במעבדה – הינה הבדיקה היחידה היכולה להצביע על נוכחותם של תאים סרטניים. הביופסיה יכולה לספק מידע חיוני לגבי שינויים חריגים ברקמת השד ולסייע בקביעת הצורך בניתוח, ואם ישנו צורך כזה, מהו סוג הניתוח הנדרש. 

סוגי הביופסיה הקיימים הם:

·          ביופסיית מחט עדינה

·          ביופסיית מחט ליבה

·          ביופסיה סטריאוטקטית

·          מיקום חוט מתכת

·          ביופסיה ניתוחית

7. בדיקה של קולטני אסטרוגן ופרוגסטרון

ניתן לבדוק תאים סרטניים אשר הוסרו במהלך ביופסיה לנוכחות קולטנים הורמונאליים. במידה ובתאים הסרטניים ישנה נוכחות של קולטני אסטרוגן או קולטני פרוגסטרון או שניהם גם יחדיו, ייתכן והרופא המטפל בך ימליץ לך על טיפול תרופתי כגון טמוקסיפן (Tamoxifen), אשר מונע מן האסטרוגן להיקשר לאזורים אלה.

8. בדיקת הדרגה

בדיקות לקביעת דרגת המחלה קובעות את הגודל ומיקום הגידול הסרטני שלך והאם הגידול התפשט למקומות נוספים. קביעת הדרגה גם מסייעת בתכנון הליך הטיפול. הסרטן מדורג בדרגות מ- 0 ועד IV.

סרטן בדרגה 0 נקרא גם סרטן שד בלתי פולשני, או מקומי. למרות שאין לגידולים אלה את היכולת לפלוש לרקמת שד בריאה או להתפשט אל עבר איברים נוספים בגופך, ישנה חשיבות גדולה להסיר את הגידולים הללו מכיוון שהם עלולים להפוך בעתיד לגידולים סרטניים פולשניים.

סרטן שד בדרגות I ועד IV הינם גידולים סרטניים פולשניים אשר יש להם את היכולת לפלוש אל עבר רקמות שד בריאות ולאיברים אחרים בגופך. סרטן בדרגה I הינו גידול קטן ומקומי בעל סיכויי ריפוי גבוהים מאוד. אך ככל שעולה הדרגה כך קטנים סיכויי ההחלמה. 

סרטן שד בדרגה IV, הינו גידול סרטני אשר התפשט אל מעבר לרקמות השד שלך אל תוך איברים נוספים, כגון העצמות, הריאות והכבד. למרות שלא ניתן לרפא את הסרטן בשלב זה, ישנה סבירות כי הוא יגיב היטב למגוון טיפולים, אשר יביאו להצטמקות הגידול והשארתו בשליטה למשך פרק זמן ממושך.

9. בדיקות גנטיות

במידה ויש במשפחתך היסטוריה על בסיס תורשתי של סרטן השד, בדיקות דם יסייעו בגילוי גן BRCA פגום או פגמים בגנים אחרים אשר מועברים מדור לדור במשפחתך. 

בדיקות אלה מניבות לרוב תוצאות שאינן חד משמעיות ועל כן יש לבצען רק במקרים מיוחדים ולאחר התייעצות עם יועץ גנטי. במידה ואינך נמצאת בסיכון גבוה של תחלואה בסרטן השד או בסרטן השחלות על בסיס תורשתי, אין לרוב המלצה לבצע בדיקות אבחון גנטיות.

במרבית המקרים, אבחון גנטי הוא יעיל רק במידה ותוצאות הבדיקה יסייעו לך לבחור מהי הדרך הטובה ביותר עבורך לצמצם את הסיכון שלך לחלות בסרטן. האפשרויות נעות בין ביצוע שינויים באורח החיים שלך וביצוע בדיקות סריקה יחד עם נטילת טיפול תרופתי כגון טמוקסיפן (Tamoxifen) ועד כדי נקיטת אמצעים קיצוניים כגון כריתת שד כפולה כצעד מניעתי והסרת השחלות שלך.

קבלת האבחנה שחלית במחלת סרטן השד הינה אחת מן החוויות הקשות ביותר איתן תתמודדי. בנוסף להתמודדות עם מחלה מסכנת חיים, עלייך להחליט החלטות לגבי מערך טיפולים שאינו פשוט כלל.

מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי על אפשרויות הטיפול המוצעות לך. מומלץ לשקול קבלת חוות דעת שנייה ממומחה לסרטן השד במרפאה המתמחה לכך. השיחה עם נשים שעברו חוויה דומה תהייה לך לעזר רב.

קיימים מגוון טיפולים לכל אחד משלבי המחלה. מרבית הנשים יעברו ניתוח לכריתת השד בנוסף לטיפול בהקרנות, טיפול כימותרפי או טיפול הורמונאלי. ישנו גם מגוון של טיפולים ניסיוניים לטיפול בסרטן מסוג זה.

ניתוח

כיום, כריתה מלאה של השד מבוצעת לעיתים נדירות. במקום זאת, מרבית הנשים הן מועמדות מצוינות לכריתה חלקית או כריתת הגוש בלבד. במידה והחלטת על כריתה מלאה של השד, ייתכן ותשקלי ניתוח לשחזור השד.

ניתוחים להסרת גידולים סרטניים בשד כוללים בין השאר:

כריתת הגוש הסרטני

ככלל, ניתוחים להסרת הגוש מלווה תמיד בטיפולי הקרנות לאחר מכן וזאת על מנת להשמיד את כל התאים הסרטניים אשר ייתכן ונותרו מאחור. אך במידה ומדובר בגידולים קטנים אשר אינם פולשניים, עולה השאלה במחקרים מסוימים לגבי הנחיצות של ההקרנות – בעיקר כאשר מדובר בנשים מבוגרות יותר. מחקרים אלה הצליחו להוכיח חד משמעית האם כריתת הגוש בלווי הקרנות תורמת בהכרח להארכה ושיפור בחייהן של המטופלות בהשוואה לאלה שעברו כריתת גוש בלבד.

סוגי ניתוחי כריתת שד: 

• כריתה חלקית או מקטעית של השד
• כריתה פשוטה
• כריתה מלאה של השד

ביופסיה של בלוטות הזקיף

מכיוון שסרטן השד מתפשט בראש ובראשונה אל עבר בלוטות הלימפה הממוקמות בבית השחי שלך, כל הנשים אשר אובחנו כלוקות בסרטן מן הסוג הפולשני צריכות לעבור בדיקה של בלוטות אלה.

ביתור בלוטות הלימפה של בית השחי

במידה ובלוטת זקיף מסוימת מראה סימנים של נוכחות גידול סרטני, הרופא המנתח יסיר את כל בלוטות הלימפה הנותרות בבית השחי שלך.

ניתוח שחזור השד

במידה ורצונך בניתוח לשחזור השד, שוחחי על כך עם הרופא המנתח שלך לפני ביצוע כל הליך ניתוחי. לא כל הנשים הן מועמדות טובות לניתוח לשחזור השד. מנתח פלסטי יוכל לייעץ לך לגבי מגוון תהליכים, להציג בפנייך צילומים של נשים אשר עברו הליכים שונים של שחזור השד, וביכולתך להתייעץ איתו איזה סוג שחזור הוא המתאים ביותר למקרה שלך. האפשרויות העומדות בפנייך יכולות לכלול שחזור בעזרת שתל מלאכותי או בניית שתל מרקמות שלך. הליכים ניתוחיים אלה יכולים להתבצע במהלך ביצוע הכריתה או בשלב מאוחר יותר.

סוגי שחזורים:

• שחזור עם שתלים
• שחזור בעזרת קפל רקמות עצמאי
• שחזור Deep inferiorepigastric perforator (DIEP)
• שחזור אזור הפטמה והילת השד

כימותרפיה

טיפול הורמונאלי

טיפול ביולוגי

ככל שהחוקרים לומדים יותר ויותר על ההבדלים שבין התאים הבריאים לתאים הסרטניים, הולכים ומתפתחים טיפולים שהם ייעודיים לתקוף הבדלים אלה – טיפול על בסיס ביולוגי. ישנם שלושה סוגים של טיפולים ביולוגיים אשר זמינים לטיפול בסרטן השד. 

טיפולים אלה כוללים בין השאר:

Trastuzumab (הרצפטין Herceptin)

Bevacizumab (אבסטין Avastin)

אין דבר אשר יכול להבטיח לך כי לא תחלי במחלת סרטן השד. אך ישנם מספר צעדים אשר תוכלי לנקוט על מנת להקטין את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד.

מניעה באמצעים כימיים

מניעה באמצעים כימיים היא שימוש בתרופות מסוימות על מנת להקטין את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד. ישנן שתי תרופות הנמצאות בשימוש למניעת התפתחות סרטן השד אצל נשים אשר נמצאות בקבוצת סיכון ברמה גבוהה. 

תרופות אלה שייכות לקבוצת תרופות המפעילים הסלקטיביים של קולטני האסטרוגן ( selective estrogen receptor modulators SERM):

Tamoxifen (Nolvadex)

Raloxifene (Evista)

ניתוח כצעד מונע

למרות שמדובר בצעד קיצוני, ביצוע ניתוח כריתה כצעד מונע יכול לקטין את הסיכון לחלות בסרטן השד אצל נשים אשר נמצאות בקבוצות סיכון. 

האפשרויות כוללות בין השאר:

• כריתת שד כצעד מונע
• כריתת שחלה כצעד מונע

שינויים באורח החיים

נקיטת מספר צעדים הקשורים באורח החיים שלך יכולים להיות גורם משפיע בצמצום הסיכויים שלך לחלות בסרטן השד.

• שאלי את הרופא המטפל בך בנוגע לנטילת אספירין
• צמצום צריכת משקאות אלכוהוליים
• שמירה על משקל תקין
• הימנעות מטיפולים הורמונאליים ארוכי טווח
• ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע
• צריכת מזונות עתירי סיבים תזונתיים
• שימת דגש על צריכת שמן זית
• הימנעות מחשיפה לחומרי הדברה

כיווני מחקר חדשים

המדענים ממשיכים לחקור בתחום פיתוח מספר טיפולי מניעה אפשריים למניעת סרטן שד ובינהם בין השאר:

חומצה רטינואית (Retinoids)

זרעי פשתן