בדיקת אקו לב (Echocardiogram)

תשובה: ריפלוקס הוא זרימה של נוזל בכיוון הפוך לכיוון התנועה התקין, והדבר עלול לגרום כיבים ודלקות בוושט. כמה זמן התופעה הזו ישנה? האם היא מלווה בשיעול או בקוצר נשימה? ללא בדיקה, לא אוכל לתת אבחנה. ההכחלה סביב אזור הפה באמת מדאיגה, מפני שהיא מצביעה על חוסר חמצון מסיבה כלשהי - ייתכן שבשל הריפלוקס שחוסם את דרכי הנשימה, או בשל מחלת לב. אני מציעה לקחת את בתך לבדיקה אצל רופא הילדים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: יתר לחץ דם הוא מחלה נפוצה מאד, ושכיחותה עולה ככל שמתבגרים. היא יכולה להתבטא בלחץ הדם הסיסטולי, בדיאסטולי, או בשניהם. בגילך, רוב הסיכויים שמדובר במחלה הראשונית, שנקראת גם essential hypertension. יש מצבים שיכולים לגרום ליתר לחץ דם שניוני, כמו היצרות של עורקי הכליה והפרעות הורמונליות שונות שאותן ניתן לחפש אם יש לכך הצדקה. הטיפול ביתר לחץ דם מורכב בשלב הראשון מניסיון לשנות את אורח החיים: ירידה במשקל, פעילות גופנית מסודרת, הפחתת כמות המלח בתזונה. אם אחרי תקופה של כמה חודשים אין שיפור, מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי. עליך לפנות לרופא המשפחה או לרופא המטפל אשר יבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם בסיסיות על מנת להעריך אם יש צורך בבירור נוסף, וימליץ לך על הטיפול המתאים עבורך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה:

כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור טיפולי: כניסה אל כלי הדם ישירות דרך כלי הדם הגדולים ופתיחת החסימה באופן מכני באמצעות "בלון", תוך השארת תומכן מתכת לשמירת העורק פתוח. אולם, ישנם מטופלים שהתברר במחקרים כי מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים, למשל חולי סוכרת בעלי חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.

תשובה: פרוגריה היא מחלה נדירה ביותר, שבה מופיעים סימנים של זקנה אצל ילד. אין כיום טיפול מרפא לפרוגריה. בספרות הרפואית מדווחים על שני טיפולים - האחד על ידי הורמון גדילה והשני, ניסיוני על בעלי חיים. ידוע כיום מהו האיזור הגנומי הפגוע בפרוגריה, ונראה כי הטיפול יתפתח יותר בעתיד על בסיס זה. הטיפול הקיים כיום הוא בעיקרו תומך, שנועד למנוע סיבוכים וטיפול בהם אם יש כאלה. הוא כולל דברים כמו הפחתת כולסטרול בדם אם רמתו גבוהה, על מנת להוריד את הסיכון לאירועי לב טיפול מניעתי באספירין במינון נמוך; טיפול אורתופדי למפרקי הירכיים ריפוי בעיסוק עם דגש על הידרותרפיה על מנת לשמור על גמישות מפרקים וטווח תנועה תקין מחלה זו מצריכה מעקב הכולל אקג, אקו לב, סקירת עורקי צוואר לפחות פעם בשנה, פרופיל שומנים בדם, צילומי שיניים שנתיים, צילומים של מפרקי הירכיים. תוכלו למצוא מידע רב על הנושא באתר זה: http://www.genetests.org/query?dz=hgps

תשובה: לפי הידע ישנו בידינו, חצי שנה מעת ההדבקה בנגיף ה- CMV הוא די והותר על מנת להיכנס להריון ללא חשש לפגיעה בילד. רמה שיירית של IgM יכולה להישאר זמן רב לאחר ההדבקה. תוכלי לבצע בדיקת להיטות (avidity) על מנת להיווכח שאכן מדובר בזיהום ישן. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: נוסחת האצבע לדופק מקסימלי באימון היא 220 פחות הגיל (במקרה שלך 163). הדופק הרצוי באימון הוא הכפלה של מספר זה ב 0.7 עד 0.9 לפי מידת הכושר שלך. כלומר אם הנך מתחיל, הדופק הרצוי הוא בערך 115 ואם הנך מאומן מאוד תוכל לעלות עד 146. אך חשוב מאוד בכל מקרה שמפאת גילך ובשל מחלת הסוכרת שלך, תבצע בדיקת רופא ומבחן אק"ג במאמץ ובמנוחה שיתנו אינדיקציה לגבי מידת יכולתך להתאמץ ויעזרו להעריך את הסיכון לאירוע לבבי אצלך. ראה גם מחשבון חישוב דופק מטרה באתר.

תשובה: צר לי שנאלצת להתמודד עם סיום הריון כזה. למרות זאת, נראה שהחוויה כבר כמעט מאחורייך, ואת יכולה בהחלט להסתכל קדימה לעבר ההריון הבא. קרישי דם הם שיירים מתהליך ההריון. כל עוד הם נמצאים ברחם, והרחם אינו מרוקן, לא ניתן להיכנס להריון, ואם לא מטפלים בבעיה, יכולים להיווצר סיבוכים. נראה שאת נמצאת בידיים טובות ובמעקב הולם. יש לוודא שהרחם אכן מרוקן מכל תוכן, ואם כך, לרוב מומלץ להמתין לקבלת המחזור החודשי, ולאחר מכן, באישור הרופא המטפל, ניתן בהחלט להרות. לכל העניין הזה אין כל משמעות לגבי סיכוייך להרות בעתיד. מה שכן - נחוץ מעקב על מנת לוודא שהאירוע לא יישנה. בתקווה לבשורות טובות! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: האם יש הסבר להטלת שתן בתדירות גבוהה בעיקר בלילה ובכמות גדולה? התדירות נעה בין חצי שעה לשעה. אני לוקח תרופות: Cadex 2mg ,Simovil 20mg ולאחרונה Glucomin 850 mg. יש לי הרבה עצבים ברגליים ואני לא ישן כמו שצריך. בדיקת זרימת דם ברגליים בסדר. בשאלתך אתה מעלה בעיה שכיחה וחשובה. הטלת שתן בתדירות גבוהה יכולה להיות כתוצאה משתי קבוצות גדולות של סיבות. האחת – הטלת שתן מוגברת בשל כמות שתן מוגברת, והשניה - הטלת שתן בתדירות גבוהה בשל גירוי של שלפוחית השתן ותחושת מלאות גם בכמויות שתן קטנות. עלייה בתדירות מתן שתן בשל כמות שתן מוגברת: הסיבה השכיחה ביותר לעלייה בכמות השתן הנוצרת ובכך להשתנת יתר היא שתייה מרובה. הכליות המייצרות את השתן דואגות לסלק את עודף המים שבגופנו, כך ששתיית מים מרובה מובילה להטלת שתן מרובה. מאזן הנוזלים בגוף תלוי ביחס בין כמות השתיה שלנו לבין כמות אובדן הנוזלים (בהזעה למשל), כך שאדם שאינו מבצע פעילות גופנית מאומצת ואינו מזיע רבות, השותה מעל ליטר וחצי מים ביום, ישתין כמות שתן גדולה יותר. כמובן שאין זה מצב פתולוגי (לא תקין), אלא מצב של תפקוד כליות נורמלי. סיבות פתולוגיות רבות קיימות לייצור שתן מוגבר על ידי הכליות והן: סוכרת לא מאוזנת, טיפול במשתנים, אי ספיקת לב ומחלות הורמונליות ומחלות כליה שונות. 1. בסוכרת שאינה מאוזנת כמות הסוכר בשתן מוגברת, הדבר מוביל לספיחה של מים לשתן ועלייה בכמותו. במצבים קיצוניים של רמת סוכר מוגברת, הדבר עלול להוביל להתייבשות ופגיעה קשה במאזן המלחים בגוף, דבר המהווה מצב מסכן חיים. 2. במקרה של טיפול במשתנים - ברוב המקרים טיפול זה ניתן לחולים ביתר לחץ דם או בחולי אי ספיקת לב. הסיבה לכך היא שבחולים אלה קיים עודף יחסי של מים בזרם הדם בשל בעיה בתפקוד הלב. הפעלת יתר של הכליות וייצור כמות שתן גדולה יותר תוביל להפחתה בכמות הנוזלים בזרם הדם ולהורדת לחץ הדם והקלה על תפקוד הלב. תרופות משתנות (פוסיד, דיזותיאזיד, אלדקטון וכד') גורמות לכליות להפריש יותר מים, ובכל מעלות את כמות השתן. 3. בחולי אי ספיקת לב, גם שאינם נוטלים משתנים, ידועה התופעה של מתן שתן בלילה (נוקטוריה). הסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שבמהלך היום, בשל עמידה וישיבה, מים מצטברים ברגליים (בשל כוח הכובד ותפקוד לקוי של הלב). לאחר מכן, כששוכבים, המים המצטברים ברגליים (בצורת בצקת) חוזרים לזרם הדם ומופרשים דרך הכליות בשתן. אנשים אלה מטילים שתן רב בלילה ומגלים שהנפיחות ברגליים פוחתת בבוקר כשהם קמים משנתם. לסיכום, כאשר מדובר בשתייה מרובה, סוכרת או טיפול במשתנים, כמות השתן היומית עולה ולכן תדירות הטלת השתן עולה. הטיפול בכך הוא בהתאם לסיבה. אדם השותה הרבה, יפחית בכמות המים ששותה ביום. אדם סוכרתי, יאזן את הסוכרת על ידי טיפול בדיאטה ותרופות. במקרה של נטילת משתנים, האפשרות היחידה היא נטילת התרופה בבוקר ובצהריים, על מנת להפחית את מתן השתן בלילה. בחולי אי ספיקת לב יש צורך בטיפול תרופתי מתאים לשיפור תפקוד הלב. מקרים של מחלות כליה או מחלות הורמונליות מצריכים בדיקות נוספות ובירור יותר ממושך. עלייה בתדירות מתן השתן בשל גירוי של שלפוחית השתן: קבוצת סיבות אלו אינה נובעת מכמות שתן גדולה הנוצרת על ידי הכליות אלא מגירוי מוגבר של שלפוחית השתן. תחושת הצורך להטיל שתן נובעת מהימתחותה של שלפוחית השתן. כאשר שלפוחית השתן מתמלאת בשתן (הנוצר כאמור על ידי הכליות), דופן השלפוחית נמתח ומוביל להעברת מסר עצבי המפורש על ידי המוח כצורך להתרוקן. לכן כל גירוי של השלפוחית יוביל לתחושה זו. סיבות רבות מובילות לגירוי זה, כגון קור, דלקת בדרכי השתן, פרוסטטה מוגדלת, תסמונת השלפוחית הרגיזה ועוד. 1. במצבי קור שלפוחית השתן מעט יותר רגישה ומתכווצת במצבים בהם כמות השתן בתוכה קטנה, והדבר מוביל למתן שתן בתדירות גבוהה ובכמויות קטנות. 2. דלקת בדרכי השתן הינה הסיבה השכיחה ביותר לתכיפות במתן שתן בגברים ובנשים צעירות. הדלקת הזיהומית (חיידקים בשלפוחית השתן) מגרה את השלפוחית ומובילה לתחושת מלאות גם כאשר כמות השתן קטנה. בד"כ הדבר מלווה גם בצריבה במתן שתן ולעיתים גם בחום והקאות. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי מתאים. 3. פרוסטטה מוגדלת היא סיבה שכיחה לתכיפות במתן שתן בגברים מבוגרים, הואיל ומדובר במחלה מאד שכיחה. הפרוסטטה (ערמונית) ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן. השופכה (צינור המוביל את השתן מהשלפוחית דרך הפין החוצה), עוברת בתוך הפרוסטטה. כאשר הפרוסטטה מוגדלת הדבר מוביל ללחץ על השופכה ובכך להיצרות במוצא של שלפוחית השתן. היצרות זו מובילה להתרוקנות לקויה של שלפוחית השתן, ולשארית שתן (השלפוחית לא מתרוקנת לחלוטין ושתן נשאר בה, כך שכל כמות שתן נוספת קטנה שמתווספת מובילה לתחושת מלאות וצורך להשתין), לכן אחד מביטוייה של הגדלת הפרוסטטה הוא הטלת שתן תכופה. סימפטומים נוספים הם שתן מקוטע, תחושת חוסר התרוקנות, המתנה זמן רב עד יציאת השתן ועוד. הטיפול בהגדלה (שפירה) של הפרוסטטה הוא בתרופות המקטינות את ההיצרות על השופכה כגון קאדקס, קסטרל, אומניק, אבודרט וכד'. אם תרופות אלו במינון מקסימלי אינן עובדות, טיפול ניתוחי דרך השופכה הוא טיפול מוצלח המשפר את הסימפטומים, אך כמובן אינו נטול סיבוכים. לשאלתך, סיבת הטלת השתן המוגברת אצלך ככל הנראה משולבת, סוכרת לא מאוזנת ופרוסטטה מוגדלת. אם הסוכרת מאוזנת והטיפול התרופתי להגדלת הפרוסטטה אינם מועילים, ונשללו סיבות אחרות (מצבך וגילך בהחלט מצריכים בדיקה גופנית לשלילת בצקות, בדיקת שתן לשלילת זיהום או בעיה כלייתית ושלילת הפרעה בתפקוד הלב), יש מקום לשקול טיפול ניתוחי לפרוסטטה המוגדלת. אפשרות נוספת, פשוטה יותר, היא הימנעות משתייה לאחר השעה שש בערב. שתייה מרובה לפנות ערב מובילה להטלת שתן מוגברת במהלך הלילה. אינך חייב להפחית את כמות המים שאתה שותה, אלא לשתות את אותה כמות עד לשעה שש בערב. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד [29/04/2007]

תשובה: אי ספיקת לב פירושה שהלב לא מצליח למלא את ייעודו כמשאבה המזרימה די דם לכל רקמות הגוף בצורה המספיקה לצרכיו. אי ספיקת לב יכולה לנבוע מהגורמים הבאים: 1. פגיעה בשריר הלב והחלשתו, דבר העלול לקרות כתוצאה מהתקף לב או זיהום ודלקת בשריר לב. 2. לחץ דם גבוה כרוני שלא טופל במשך שנים רבות. 3. נזק למסתמי הלב. 4. צריכה מוגברת של אלכוהול. 5. יתר פעילות בבלוטת התריס. 6. טרשת עורקים כלילית, של העורקים המספקים דם לשריר הלב. 7. מחלת ריאות ממושכת וקשה. ועוד. ישנם גורמים המחמירים את מצבם של חולי אי ספיקת לב שיש להימנע מהם: אנמיה קשה, חום גבוה, קצב לב מהיר, זיהום ריאתי, צריכת מלח מוגברת, צריכת נוזלים מוגברת, השמנת יתר, מאמץ יתר פיזי או נפשי. ישנם שני סוגי אי ספיקת לב - של הלב הימני ושל הלב השמאלי. המצב השכיח ביותר הוא אי ספיקת לב שמאלי ועליה נפרט: באי ספיקת לב שמאלית, חדר שמאל של הלב, שתפקידו לקבל דם מחומצן מהריאות ולהזרימו לשאר הגוף, אינו מצליח למלא את תפקידו בגלל הסיבות לעיל. התוצאה היא שמצד אחד אין די דם שמגיע לרקמות הגוף, דבר המתבטא בעייפות ובבצקות, ומצד שני, דם מצטבר בריאות וגורם לגודש ריאתי וקשיי נשימה. התסמינים העיקריים של אי ספיקת לב שמאלית הם: עייפות, קוצר נשימה - בתחילה רק במאמץ קשה, וככל שהמחלה מתקדמת קוצר הנשימה מופיע במאמצים הולכים וקטנים עד לקוצר נשימה במנוחה, יקיצה באמצע הלילה עם קושי נשימתי, חוסר יכולת לשכב פרקדן על הגב ללא הגבהה מסיבית של פלג הגוף העליון, ירידה בתיאבון, נפיחות בקרסוליים ועליה במשקל, כאבי בטן כתוצאה מעליה בנפח הכבד, השתנה תכופה בלילה ותסמינים מוחיים של קשיי ריכוז וזיכרון בחולים מבוגרים. בחולי אי ספיקת לב קשה עם תפקוד ירוד של הלב ייתכנו אפיזודות של בצקת ריאות, בהן הריאות מתמלאות בנוזלים והחולה נחנק. בצקת ריאות היא מצב חירום רפואי הדורש פינוי מיידי לחדר מיון. אבחנת אי ספיקת לב ודרגתה נעשית על סמך תשאול רפואי, בדיקה גופנית, צילום חזה להדגמת הריאות וגודל הלב, א.ק.ג. שהינו רישום חשמלי של פעילות הלב, אקוקרדיוגרם -בדיקת סונר של הלב ובדיקות דם ושתן. הטיפול בעיקרו תרופתי ודורש מעקב רפואי צמוד של רופא פנימאי או רופא המשפחה.

תשובה:

התומכן המושתל בכלי הדם החסום על מנת לשמור על כלי הדם פתוח לאורך זמן עשוי לרוב סליל מתכת קטן (bare-metal stent). בשנים האחרונות פותחו סוג נוסף של תומכן, בעל פונקציות נוספות- תומכן המצופה בתרופה, אשר עוזרת למנוע שגשוג של תאי דלקת ואפיתל, אשר יכולים לגרום לחסימה בכלי הדם בשנית. תומכן זה נקרא drug-eluting stent, והוא נמצא כמפחית את שיעור ה-re-stenosis, כלומר ההיצרות מחדש של כלי הדם.