דלקת מפרקים (דלקת פרקים)

הכאבי פרקים הנלווים אל דלקת מפרקים נוצר כתוצאה מפגיעה במפרק. 

מפרקים מורכבים מהחלקים הבאים:

- סחוס. ציפוי קשה אך חלקלק בקצות העצמות, הסחוס מאפשר לעצמות המפרק לנוע באופן חלק (בקלות) אחת על פני השנייה.

- קופסית המפרק. קרום קשיח שעוטף את כל חלקי המפרק.

- קרום סינובי. קרום דק שעוטף את קופסית המפרק ומייצר את הנוזל הסינובי, המשמש כחומר סיכה לתנועת המפרק.

כיצד דלקת פרקים פוגעת במפרקים?

שני הסוגים הנפוצים של דלקת מפרקים פוגעים במפרקים באופנים שונים.

דלקת פרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס). התבלות וקריעה של הסחוס עלולות להביא לכך שהעצמות נעות אחת על גבי השניה ושוחקות זו את זו, מצב הגורם לכאבי מפרקים ומגביל את טווח התנועה. תהליך ההתבלות והקריעה של הסחוס יכול להימשך שנים רבות, או להתרחש במהירות, כתוצאה מפציעה או זיהום במפרק.

דלקת פרקים שגרונית (ראומטואיד ארטריטיס). בסוג דלקת פרקים זו המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את הקרום הסינובי ויוצרת בו דלקת, שגורמת לנפיחות, לאדמומיות ולכאב. המחלה עלולה בסופו של דבר, להרוס את הסחוס ואת העצם המחוברת למפרק.

גורמי סיכון של דלקת מפרקים כוללים:

- היסטוריה משפחתית. סוגים מסוימים של דלקת פרקים הם תורשתיים, הסיכוי להתפתחות המחלה גבוה יותר בקרב אנשים שהוריהם או אחיהם ואחיותיהם לוקים בה. הגנים אינם אלו שגורמים לדלקת המפרקים, אך הם מעלים את הרגישות לגורמים סביבתיים שעלולים לעורר דלקת פרקים. 

- הגיל. הסיכון ללקות בסוגים רבים של דלקת פרקים – כולל דלקת מפרקים ניוונית, דלקת פרקים שגרונית ושיגדון – עולה עם הגיל. 

- מין. נשים נוטות יותר מגברים לפתח דלקת מפרקים שגרונית, בעוד שרב החולים בשיגדון הם גברים. פציעות 

- קודמות במפרקים. אנשים שעברו פציעה במפרק, תוך כדי פעילות ספורטיבית למשל, נוטים יותר לפתח דלקת פרקים במפרק שנפצע.

- השמנת יתר. נשיאה של משקל עודף יוצרת לחץ על המפרקים, במיוחד על הברכיים, אגן הירכיים ועמוד השדרה. אנשים הלוקים בהשמנת יתר נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות של דלקת מפרקים.

הרופאים ממליצים לבצע חלק מהבדיקות המפורטות מטה, בהתאם לסוג של דלקת המפרקים שבקיומה הם חושדים.

בדיקות מעבדה

ניתוח ובדיקה של נוזלים שונים בגוף עשויים לסייע בקביעת הסוג של דלקת פרקים. 

הנוזלים הנבדקים בדרך כלל הם:

-  דם

- שתן

- נוזל המפרק

על מנת לקבל דגימה של נוזל המפרק, הרופא מחטא ומרדים את העור ואז מחדיר מחט אל תוך חלל המפרק, על מנת לשאוב ממנו קצת נוזל.

הדמיה

הבדיקות שלהלן יכולות להצביע על בעיות בתוך המפרק, הגורמות לתסמינים של ארטריטיס. ביניהן:

- בדיקת רנטגן

- הדמיה בתהודה מגנטית - MRI

אורתרוסקופיה

במקרים מסוימים, הרופא יחפש פגיעה במפרק באמצעות החדרת צינורית קטנה וגמישה – המכונה אורתרוסקופ – דרך חתך בסמוך למפרק. האורתרוסקופ מעביר תמונות של פנים המפרק אל מסך וידאו.

דלקת פרקים חריפה, במיוחד כאשר היא פוגעת בידיים או בזרועות, עלולה להקשות על ביצוע מטלות יומיומיות פשוטות. דלקת פרקים במפרקים נושאי משקל, עלולה להקשות מאד על ההליכה ולמנוע את היכולת לשבת זקוף. במקרים מסוימים המפרקים מתעוותים ומתעקמים.

הטיפול נגד דלקת פרקים מתמקד בהקלה על התסמינים ובשיפור תפקוד הפרקים. לעתים יש צורך לנסות טיפולים מסוגים שונים, או לשלב טיפולים מסוגים שונים, על מנת להצליח ולקבוע מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולה המסוים.

תרופות נפוצות לטיפול נגד דלקת מפרקים כוללות:

נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAID) - קבוצת תרופות פופולארית ביותר אשר מספקת אפקט נוגד כאב ואנטי דלקתי. התרופות ממשפחה זו כוללות תרופות אשר אינן דורשות מרשם רופא כמו איבופרופן (נורופן, אדוויל, איבופן וכו') ותרופות מרשם כמו אטופן או ארקוקסיה.

תרופות אלו נחשבות ליעילות יחסית מבחינת השפעתן על הכאב פרקים והדלקת, ומטופלים רבים משתמשים בהן ביעילות רבה. אחת מתופעות הלוואי החשובות של תרופות אלה היא סיכון מוגבר לכיבי קיבה, ועל מומלץ לקחת אותן אחרי האוכל בלבד. כמו כן, תרופות אלה (ובעיקר תרופות המרשם) יכולות לגרום לפגיעה בכליות ולאירועים קרדיווסקולריים, ועל כן מומלץ להשתמש בהן לפרק זמן מוגבל ורק לאחר התייעצות עם הרופא אשר בדק את ההיסטוריה הרפואית ואת מחלות הרקע השונות.

משככי כאב נוספים - בנוסף לתרופות ממשפחת NSAID, ניתן לשלב גם משככי כאבים נוספים כמו אקמול או אופטלגין אשר מספקים הקלה על הכאב אך ללא השפעה אנטי דלקתית. שילוב של תרופות אלה אשר פועלות במנגנון שונה מ-NSAID יכול לספק הקלה נוספת על הכאב, ולכן נחשב ליעיל ביותר.

הזרקת סטרואידים למפרקים - מטופלים אשר לא זכו לשיפור לאחר טיפול ב-NSAID יכולים לנסות הזרקת סטרואידים למפרקים, אשר יכולה לספק שיפור זמני במצב. הזרקת הסטרואידים מתבצעת על ידי אורתופד ומדווחת על ידי מטופלים רבים כיעילה ביותר ועל כן מומלץ מאוד לנסות אותה. 

מגה גלופלקס - אחד הטיפולים השנויים במחלוקת לגבי אוסטאוארטריטיס הוא מגה גלופלקס (גלוקוזאמין), אשר על פי היצרנים אמור לשפר את המצב ולמנוע את החמרת שחיקת הסחוס. מכיוון שטיפול זה שנוי במחלוקת, רוב הרופאים ימליצו לנסות אותו ובמידה והוא עוזר להמשיך.

טיפול בדלקת פרקים ראומטית

דלקת פרקים ראומטית היא מחלה דלקתית סיסטמית, ועל כן הטיפול בה מתרכז בתרופות בעלות השפעה כלל גופית הכוללות:

נסיון טיפול ב-NSAID וסטרואידים - בחלק מהמקרים הקלים ניתן לעשות נסיון טיפול ב-NSAID ובסטרואידים ולראות את השפעתם. מדובר על טיפול קצר טווח אשר אחריו בדרך כלל פונים לטיפולים אחרים.

מטוטרקסט, לפלונומיד, סולפסזארין (סלאזופירין) - תרופות אשר הוכחו כמשנות את מהלך המחלה, ונחשבות ליעילות ביותר בטיפול בדלקת פרקים ראומטית. מכיוון שאלה תרופות אנטי דלקתיות פוטנטיות במיוחד הן גורמות לתופעות לוואי חמורות כמו הפרעה למערכת העיכול, דיכוי מח העצם ונזק כבדי. על מנת למנוע חלק מתופעות הלוואי של מטוטרקסט וסולפסזארין מומלץ להשתמש בתוספי חומצה פולית בזמן הטיפול. 

תרופות ביולוגיות - בשנים האחרונות התפתח השימוש בתרופות ביולוגיות למטרת טיפול בדלקת פרקים ראומטית עמידה לטיפול. תרופות אלה פועלות לעיכוב מנגנונים ביולוגים שונים על מנת להפחית בצורה משמעותית את התגובה הדלקתית ובכך להקל על דלקת הפרקים. קבוצת תרופות זו כוללת תרופות במנגנונים שונים כמו רמיקייד, אנברל או הומירה אשר פועלות במנגנון anti-TNF, מבטרה (ריטוקסימב) אשר פועלת במנגנון anti-CD20 ומעכבת לימפוציטים, ותרופות נוספות כמו אבטספט ואקטמרה הפועלות במנגנונים ביולוגיים אחרים. התרופות הביולוגיות ניתנות דרך עירוי אחת למספר שבועות, ובשל השפעתן המשמעותית על מערכת החיסון מגבירות את הסיכון להתפרצות של מחלות אשר נמצאות במצב חבוי כמו שחפת או זוסטר. 

תרופות נוספות - במקרים מסוימים מנסים תרופות אנטי דלקתיות אחרות כמו אימורן או פלקווניל אשר יכולות גם כן להשפיע על מהלך המחלה במנגנונים נוספים.

ניתוח במקרה של ארטריטיס

במידה וטיפולים שמרניים יותר אינם מועילים, הרופא עשוי להמליץ על ניתוחים, כגון:

- החלפת מפרק

- מיזוג מפרק

פיזיותרפיה 

פיזיותרפיה עשויה להיות יעילה בטיפול בסוגים שונים של דלקת פרקים. תרגילים יכולים להגדיל את טווח התנועה ולחזק את השרירים המקיפים את המפרק. במקרים מסוימים קיבוע בסד עשוי להועיל.

אין כיום דרך מוכרת למניעת דלקת פרקים, אך שמירה על משקל בריא והקפדה על התעמלות באופן קבוע עשויה לסייע בהפחתת הסיכון.

אנשים הלוקים בארטריטיס מומלץ שימנעו מ:

- אלכוהול

- אכילת איברים פנימיים כמו כבד וכליות

- סרדינים

- אנשובי

אנשים רבים נוטלים תרופות אלטרנטיביות לטיפול נגד דלקת פרקים, אך יש מעט ראיות אמינות לכך ששימוש במוצרים אלו יעיל. תרופות אלטרנטיביות מסוימות מסייעות בהקלה על התסמינים של דלקת מפרקים, מסוגים מסוימים בלבד. 

הטיפולים האלטרנטיביים הטובים ביותר לטיפול נגד דלקת פרקים כוללים:

- גלוקוזמין

- דיקור

- גירוי חשמלי של עצב דרך העור - TENS